ספר פאת השלחן, הלכות התלויות בארץ ישראל, מאת רבי ישראל משקלוב, תלמיד הגר"א מווילנא. צפת, דפוס רבי ישראל ב"ק, תקצ"ו [1836]. מהדורה ראשונה.
המחבר, רבי ישראל משקלוב (תק"ל-תקצ"ט), תלמידו המובהק של הגר"א (אצלו זכה ללמוד בימיו האחרונים), עסק בהדפסת ספרי הגר"א והפצת תורתו והיה ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל.
בראש הספר הקדמה ארוכה וחשובה, בה מספר המחבר על הרפתקאותיו וייסוריו לאחר עלייתו לארץ ישראל. בין היתר הוא מספר על המגפה שפרצה בגליל בשנת תקע"ג, על פטירת אשתו בעת בריחתם לירושלים, על פטירת ילדיהם מהמגפה שהתפשטה גם בירושלים ועל פטירת הוריו בגליל. הוא ממשיך ומספר על חזרתו לגליל לאחר מכן, על השלכתו לבית הסוהר בעת מצור שהוטל על עכו, על הצלתו בנס ממפולת בתים בחורף בעיר צפת, ועוד.
המשך הקדמתו היא מקור חשוב מאוד לתולדות הגר"א מווילנא, בה מספר רבי ישראל משקלוב באריכות על גדולת רבו הגר"א, על שיטתו ודרכיו, על בקיאותו המופלגת בתורה ובמדעים ועוד.

[5], ב-קט, [1] דף. 30.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש וקרעים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. חלקים מהטקסט מטושטשים במספר מקומות. חותמת ורישומים בכתב-יד. כריכה מקורית בלויה, צדה הקדמי רופף, עם סימני עש וקרעים חסרים רבים בשדרה ובדפי הבטנה.

מהספרים האחרונים שנדפסו בצפת לפני "הרעש" (רעידת האדמה) בשנת תקצ"ז, בעקבותיו עברו המחבר והמדפיס – רבי ישראל ב"ק – לירושלים.
העותק שלפנינו כולל את הדף האחרון עם "לוח הטעות והתקון".

וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1543.

"וזכות רבינו הגדול והקדוש נשמתו עדן יעמוד לימיני… כל תוחלתי וסברי הוא זכותו הגדול אשר זיכני השי"ת ב"ה לראות באור פני המלך בחיים חיותו חצי שנה טרם נתבקש בישיבה של מעלה, וזכיתי לשרתו ולהיות כעבד לפני המלך זה עשרים יום לפני גויעתו, הרבה פעמים קריתי ושניתי לפניו ולא זזה ידי ממנו עד הלקח נזר תפארתנו מעל ראשנו". (הקדמת רבי ישראל משקלוב לביאור הגר"א לשולחן ערוך אורח חיים, שקלוב תקס"ג).

אוסף ענק של למעלה מ-200 מכתבים מרבנים, גבאי-צדקה ונדיבי-עם מרחבי תבל: ארה"ב, אירופה, דרום-אפריקה ומדינות שונות. [שנות התר"נ-התר"ס בקירוב].
המכתבים נשלחו אל הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים. חלקם ממוענים גם אל הרבנים הנוספים שעמדו לצידו בניהול קופות הצדקה בעיר: רבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים (האדר"ת), רבי יצחק בלאזער הרב מפטרבורג, רבי חיים ברלין הרב ממוסקבה, ורבנים וגבאים נוספים מראשי "הועד הכללי" ומוסדות נוספים בעיר.

הגאון רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), עלה בשנת תר"א (1841) מהעיר סלנט לארץ ישראל כדי לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. חותנו הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט עלה לירושלים באותה תקופה. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו ובגישתו המציאותית בניהול ענייני הציבור בירושלים ובקהילות ברחבי העולם.

למעלה מ-200 מכתבים. גודל ומצב משתנה.

אוסף מגוון של מכתבים מאת חכמי הספרדים בירושלים, מכתבי שד"רות ומכתבים לנדיבים, מכתבים בעניינים שונים ומסמכים. ירושלים, שנות התר"מ-תר"צ בקירוב:

• מכתב שד"רות מטעם ישיבת המקובלים "בית אל", לשד"ר רבי משה בן שושן, בחתימות ראשי הישיבה – רבי שלום הדאייה, רבי נפתלי ברוך, רבי ישועה בן שושן ורבי אברהם עזריאל. [ירושלים, שנות התר"צ בקירוב].
• מכתב אל רבי רפאל צרפתי ואל הגביר יחיא אמויאל, בקריאה לעזרה לישיבת המקובלים "בית אל", בחתימות ראשי הישיבה – רבי שלום הדאייה, רבי נפתלי ברוך, רבי שמואל עזראן, רבי ישועה בן שושן ורבי אברהם עזריאל. [ירושלים, שנות התר"צ בקירוב].
• מכתב אל הנדיב משה סיקיררה, בקשת עזרה לעניי ירושלים לקראת חג הפסח, בחתימות הראשון לציון רבי אליהו משה פאניז'יל, והרבנים רבי מרדכי ישראל, רבי חיים דוד סורנאגה ורבי שמואל נסים. ירושלים, אדר תרפ"ט [1929].
• שלשה מכתבים מ"בי דינא רבא מק"ק הספרדים": מכתב בענייני גט אל הרב עוזיאל, בחתימות הדיינים – רבי שמואל נסים, רבי שלום הדאייה ורבי חיים אליה הלוי. ירושלים, תמוז תרע"ב [1912]; תעודת רווקות לבחור אברהם בן חיים חסון, בחתימות הדיינים – רבי חיים אליה הלוי, רבי שמואל משה מזרחי ורבי שלום הדאייה. ירושלים, אלול תרע"ב [1912]; תעודת רווקות לבתולה בת שבע בת החכם יצחק הלוי, בחתימות הדיינים – רבי שמואל נסים, רבי שלום הדאייה ורבי אברהם ביג'אג'ו. ירושלים, אייר תרע"ד [1914].
• מכתב בחתימת וחותמת רבי משה פראנקו "חכם באשי בירושלם", אל רבי בן ציון עוזיאל. ירושלים, אב תרע"ד [1914].
• מכתב מאת ועד "עדת המערביים" [יוצאי צפון-אפריקה], שנשלח לגיברלטר אל הרב הרחמ"ן רבי רפאל חיים משה בן נאיים, בחתימות וחותמות רבני ירושלים וממוני העדה המערבית – רבי נחמן בטיטו רב לעדת המערביים, רבי אליהו יעקב אלעג'ימי, רבי שמעון אשריקי, רבי שמואל אלעלוף ורבי יעקב ן' עטר. ירושלים, תשרי תער"ג [1912].
• מכתב בית דין צדק מק"ק המערבים בירושלים, אל רבי בן ציון עוזיאל רבה של תל אביב, בחתימות הדיינים – רבי שמואל עזראן, רבי יוסף שלוש, ורבי שלום מ' אזולאי. ירושלים, תמוז תרצ"א [1931].
• מכתב שד"רות מודפס (בדיו זהובה), עבור שד"ר עדת המערבים רבי שלמה כהן זגורי, עם חתימות (בדפוס) של הרבנים: רבי אברהם אביכזיר, רבי יוסף שלוש, רבי שלום אזולאי, רבי עמרם אבורביע, וממוני העדה. דפוס רוהלד, ירושלים. עם מילוי בכתב-יד: "עי"ת צפרו" ושם הגביר "עמרם עטייא", ועם חותמת רבי שלמה הכהן סקלי, סיון תרצ"ו [1936].
• מכתב בקשה מ"בית חינוך יתומים הכללי", בחתימות רבי אברהם פילוסוף, רבי יוסף מ' הלוי, רבי חנניא גבריאל ורבי אברהם עזריאל. ירושלים, אלול תרע"ד [1914].
• מכתב בחתימת רבי נסים דאנון, ראש הרבנות הראשית בירושלים, אודות בית היתומים בלומנטל. ירושלים, שבט תרע"ט [1919].
• רשימה בכתב-יד (בכתיבה אשכנזית) של חשבונות כספים – "חשבון הנכנס מעות איטאלי'[ה]". מעברו השני של הדף, סיכום החשבונות (בכתיבה ספרדית) ובחתימת רבי יעקב שאול אלישר, החותם "הצעיר יש"א ברכ"ה ס"ט". ירושלים, תשרי תרח"ם [1887].

13 פריטים, מתוכם 12 פריטים בחתימות-ידם של הרבנים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

אוסף מסמכים, קבלות ופריטי נייר מודפסים, רובם עם חתימות-ידם של ראשי ישיבת "אור תורה" בטבריה, רבני העדה החסידית-אשכנזית וגדולי חסידי סלונים: רבי יצחק מתתיהו סאנדבערג; רבי משה קליערס אב"ד טבריה; רבי ישראל כהן, רבי פנחס מינצבערג ורבי אברהם וינברג [האדמו"ר מסלונים בעל "ברכת אברהם"]. טבריה, שנות התר"ס-תש"י בקירוב.
כולל קבלות מודפסות, חלקן מעוטרות או בהדפסה צבעונית, עם מילוי בכתב-יד וחתימות הרבנים; שני דפים בכתב-יד, חתומים על ידי רבי יצחק מתתיהו סאנדבערג, האחד עם "רשימת ת"ח ולומדי הישיבה 'אור תורה'...", והשני עם "רשימת מלמדי התלמוד תורה 'אור תורה'..."; ועוד.

הגאון החסיד רבי משה קלירס בעל "תורת הארץ" (תרל"ד-תרצ"ד), רבה של עדת האשכנזים בטבריה וראש ישיבת "אור תורה". חתנו של רבי יהודה ליב קסטלניץ מגדולי חסידי סלונים שהתיישבו בטבריה, וגיסו של האדמו"ר רבי מרדכי חיים סלונים, שכיהן כדיין בבית דינו של רבי משה קלירס.

הרה"צ רבי יצחק מתתיהו סנדברג (תר"ך-תרפ"ט), מראשי היישוב החסידי בטבריה. נכדו (בן-בתו) של האדמו"ר הראשון מסלונים בעל "יסוד העבודה", וביוזמתו עלה לארץ ישראל בשנות התר"ל, יחד עם בן-דודו רבי נח וינברג. חתן הגאון רבי מאיר מארים שאפיט אב"ד קוברין בעל ספר "ניר" על הירושלמי. פרנס היישוב בטבריה במשך שנים רבות ומנהלה של ישיבת "אור תורה" (לתולדותיו יצא הספר "טובה ראייתה – מסלונים ועד טבריה. ירושלים, תשע"ז).

האדמו"ר מסלונים רבי אברהם וינברג (השלישי), בעל "ברכת אברהם" (תרמ"ט-תשמ"א), נולד בטבריה לאביו רבי נח (אחיו של האדמו"ר בעל "דברי שמואל" ונכדו של האדמו"ר רבי אברהם וינברג הראשון בעל "יסוד העבודה"). מראשי ישיבת "אור תורה" בטבריה וממייסדי החינוך החרדי בארץ ישראל. לאחר השואה ביקשו זקני עדת חסידי סלונים להכתירו לאדמו"ר, אך הוא סירב ופעל להכתרת רעו רבי מרדכי חיים סלונים. רק לאחר פטירת האדמו"ר רבי מוטל סלונימער בשנת תשי"ד הסכים רבי אברהם (שהיה אז כבר כבן שישים וחמש) לעמוד בראשות העדה. אז עבר מטבריה לירושלים, והנהיג את קהל החסידים כעשרים ושבע שנים. חבר "מועצת גדולי התורה".

10 פריטים. 7 מהם עם חתימות מקוריות (באחרים – הדפסת צילום חתימות). גודל משתנה. מצב כללי טוב.

אוסף אישורי נישואין מודפסים מ"ועד עדת אשכנזים בירושלים". ירושלים, דפוס ציון [שנות התר"פ]. עם מילוי בכתב-יד וחתימות, לנישואין שנערכו בין השנים תרצ"א-תרצ"ו בקירוב [1931-1936].

האישורים נדפסו על דפים גדולים, והפרטים מולאו בכתב-יד. כותרת המסמך היא: "אישור הנישואין". בראש הדפים כותרת רשמית: "ועד עדת אשכנזים בירושלים... תחת נשיאותו של מרן הגאב"ד רבי אברהם שור שליט"א".
בחלק מהתעודות חתום מסדר הקידושין בחתימת-ידו. בין הרבנים החתומים: רבי אלימלך רובינשטיין (הרב מראחוב); האדמו"ר מפוריסוב רבי אריה מרדכי רבינוביץ (הרב מקארוב ואב"ד בני ברק); רבי יעקב משה חרל"פ; רבי יוסף גרשון הורוויץ (רב וראש ישיבת "מאה שערים"); רבי יצחק יעקב וכטפויגל; רבי שלמה אהרן ווערטהיימר; רבי אברהם עלישאוו (הרב מהאמלע; רב "תפארת בחורים"); רבי יעקב העניך סנקביץ (ראש ישיבת "שפת אמת" דחסידי גור); רבי יעקב אשר הלוי גרייבסקי; רבי יצחק דוד רובינשטיין; רבי יאיר פטרזייל "מלפנים רב בבערלין"; רבי יעקב אריה הלוי פראגר; רבי שמחה בונם ווערנער; רבי שמואל ווינגארט; האדמו"ר רבי פנחס הלוי איש הורוויץ; רבי פנחס ליכטנשטיין (רב בגבעת שאול); רבי שמואל פסח היילפרין; רבי חיים פסחביץ; רבי שמואל אליעזרי; ועוד.
באחת התעודות, לנישואין שנערכו בתאריך י"ב אלול תרצ"ב, נרשם שם מסדר הקידושין: "הרה"ג ר' יואל טייטעלבוים מקראלי" [בעת ביקורו הראשון בארץ ישראל בשנת תרצ"ב, לפני שנתמנה לאב"ד סאטמר].

כ-72 אישורי נישואין. גודל ומצב משתנה (מצב כללי טוב. פגמים וכתמים בחלק מהאישורים).