סידור כמנהג הספרדים. [מהדורה לא מזוהה, כנראה ליוורנו, שנות הת"ק], עם השלמות ותוספות בכתב-יד. אנגרה (Angra), האי טרסיירה (Terceira), האיים האזוריים, 1838-1872 (תקצ"ח-תרל"ב).
עם הסידור הנדפס נכרכו, במקומות שונים, למעלה מחמישים דפים בכתב-יד, עם הוספות שונות, של תפילות, מזמורים, פיוטים ועוד. הכותב הוא רבי מימון בר אברהם אבוחבוט, מקהילת אנגרה דו אירואיז'מו (Angra do Heroísmo, ובקיצור: אנגרה), באי טרסיירה שבאיים האזוריים (באוקיינוס האטלנטי), שחתם את שמו ואת שם מקומו בדפים רבים (לדוגמה: "כתבתי פה אנגר טריסירא 20 די נובימברו 1872 הצעיר ע"ה מימון בר אברהם אבוחבוט ס"ט"), במספר מקומות כתב את תאריכי הכתיבה (החל מ-1838 ועד 1872).
בחלק הבקשות לפני תפילת שחרית נכרך דף עם "שויתי" ומנורת "למנצח" (בשוליו נכתב: "...יד הכותיב לחיים ע"ה מימון אבוחבחט ס"ט, טריסירא אנגרא 5 די פיברירו 1869"). דף דומה נכרך באמצע פסוקי דזמרה (בשוליו: "כתבתי זה המנורה פה טריסירא אין זאנירו 1869 ע"ה הקטן מימון בר אברהם אבוחבוט ס"ט"). בתפילת מנחה ליום חול נכרכו מספר דפים עם "תפלה על הפרנסה" ועוד, וגם שם מופיעה מנורת "למנצח" (עם השנה 1843).
במספר דפים הודבקו פיסות נייר עם ציורי "ידי כהן" (כנראה מפני שהכותב היה כהן).
בשני מקומות מופיעה רשימה בלאדינו ובעברית, על נסים שנעשו לכותב ("...וקבלתי עלי בכל שנה בזה הזמן לתת צדקה ושמן למאור... עשיתי זאת זכירה... 14 די סטימברו 1840 ע"ה מימון אבוחבוט ס"ט").
הדפים בכתב-יד כוללים תוספות של פיוטים, בהם פיוטים מחכמי צפון אפריקה ואחרים. בין המזמורים למוצאי שבת, נכרכו דפים עם מזמורים נוספים, וכן הפיוטים "אשרי אדם אשר משכים ומעריב" מאת רבי שלמה יעיש בן ישי מעיר מדינה, והפיוט "אהלל שם אדוני האדונים" על עשרת הדברות, ואחריו הפיוט "היא תורה לנו נתנה", הכתוב בעברית ובלאדינו; בזמירות למוצאי שבת נוספה קבוצת דפים עם פיוטים נוספים למוצ"ש, בהם הפיוט להבדלה "אברך את שם האל הגדול והנורא", הכולל את י"ג עיקרי האמונה; ופיוטים לברית מילה, ביניהם "יגיל וישמח קהלינו" מאת רבי יעקב אבן צור. בפיוטים לפורים נדפסו דפים עם פיוטים נוספים, בהם: "פיוט לפורים, שיסד החכם הדיין והכולל כמוהר"ר יעקבא אלמאליח דרבאט", ועוד.
בדפים אחרים שנכרכו בסדר מוצאי שבת, מופיעה ברכת "מי שברך" לקהל וברכת "מי שברך" לבני הכותב – יעקב ויצחק יוסף אבוחבוט, ולתלמידיו – "מימון בן דוד בוחבוט", "משה בר תגביר חיים אנהורי" ו"אברהם בן יעקב אבוחבוט".

מספר הגהות בדפי הסידור הנדפס.

רבי מימון אבוחבוט (תק"ס בערך-תרל"ה), יליד מוגאדור שבמרוקו, הקים בית כנסת באנגרא, באי טרסיירה שבאיים האזוריים, ושימש שם כרב, שוחט, מלמד תינוקות, שליח צבור ומוהל. ידועים מספר כתבי-יד שכתב בטרסיירה, בשנים תר"א-תר"ו, בהם: סדר ברית מילה וסדר נישואין (כת"י מכון בן צבי 2879); "הנהגות הבוקר" (כת"י מכון בן צבי 2879.2); "פזמונים למילה" (כת"י מכון בן צבי 2879.10); דרוש הספד על פטירת רבי חיים פינטו ממוגאדור (כת"י הספריה הלאומית ירושלים 6798).

[52] דפים בכתב-יד, כרוכים עם הסידור המודפס (החסר שער, ודפים אחרונים). 17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, AZ.011.001.

כתב-יד, קובץ גדול בקבלה מעשית, קמיעות, סגולות, לחשים ורפואות. [מזרח אירופה, המאה ה-19].

כתיבה אשכנזית רהוטה. קובץ גדול, רובו מכותב אחד, אך נכרכו בו גם דפים מכתב-יד אחר. ליקוט נרחב (בן מאות סעיפים) של רפואות, סגולות ולחשים, הכולל גם רפואה בשם הבעש"ט ורפואות מ"בעלי שם" ומרפאים עממיים שונים:
בדף 163א, רפואה לתולעים בשם הבעש"ט: "...קבלתי מהמנוסה מב"ש [מבעל שם] דק"ק מעזובוז...". רפואה זו הועתקה בשנית בדף 200א: "קבלתי מה[מ]נוסה מב"ש דק"ק מעזיבוז...". בנוסף, מובאים בו רפואות מהשמות הבאים: "בדוק ובחון מריב"ש ז"ל" [כנראה רבי יואל בעל שם] (95ב ועוד), "קבלתי רפואה בחונה מהרב דק"ק לוקאבה" (79ב), "לפחד – קבלה מפי ר' משה כהן מבריסק ואמר בחרם שלא לגלות לאינו הגון..." (158ב), "ובשם הרופא ממחא לרבים מ"ה שמחה קבלתי..." (115א, 189ב), "מהרב דק"ק קריבטשה קבלתי..." (163ב, 200א), "בדוק ומנוסה בש[ם] דוקטר מ' ליב" (163א), "קבלתי מה' ליב רופא מומחא..." (200א), "מר' יוסף רופא מומחא משבערשין" (205ב), "קבלה מרופא מובהק של מלך צורפת" (101א, 189ב), "קבלתי מאחותי רפואה בחונה..." (116ב), ועוד. בין היתר מובאים גם סגולות וקמיעות המיוחסים לחכמים ומקובלים מדורות קודמים, כגון האבן עזרא, הרמב"ם, הרמב"ן, רבי יהודה חסיד, האר"י, רבי נפתלי כ"ץ, ועוד.
כולל גם סגולות וקמיעות לעניינים שונים, בחלקם עם תוספת סמלים ואיורים קבליים.
חלק מהקטעים ביידיש, ומעט "בלשון רוסיא" (דף 69א ועוד) ו"בלשון תורגמא" (דף 160א ועוד).
מספר קטעים הועתקו בשנית בהמשך הכרך.
בדפים 211-216 ענין "סוד ע' לשון" וענייני טומאה ושדים.
מדף 221א-246ב רשימת מחלות ובצידם התרופה, ורשימת פריטי מזון ולצידם לאיזה מחלה הם מועילים.

[252] דף (מספור חדש; מלבדו ישנו גם מספור ישן, אך הוא משובש). מספר דפים חסרים. 17 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.018.

קונטרס בכתב-יד, פנקס מוהל. [הלברשטאט, גרמניה], תקכ"ז-תקמ"ג [1767-1783].
כולל רישומים על 24 בריתות שערך המוהל. הרישום הראשון הוא מיום י"ב תמוז תקכ"ז, והרישום האחרון מיום ג' אב תקמ"ג.

בעמוד הראשון כותרת: "רץ כצב"י לעשות רצון אבינו שבשמים ומצות עשה למול לקיים" – כפי הנראה, הסימון על המילה "כצבי" רומזת לשם המוהל. יתכן ושמו היה צבי הירש כהן (ראה להלן).
זיהוי עירו של המוהל הוא על פי השמות המופיעים בו, בראשם רבי ליב איגר שכיהן כדיין ואב"ד בהלברשטאט, המוזכר בכמחצית מן הרישומים כמי שעשה את החיתוך או את הפריעה (בשנים הראשונות הוא מוזכר כ"מהור"ר ליב איגר", לאחר מכן כ"הדיין החריף מהור"ר ליב איגר" וכ"הדיין הרבני המופלא"; מאוחר יותר כ"ראש בית דין ומ"ץ החריף המופלא", וכ"הרב הגאון הגדול החריף", והחל משנת תקמ"ב הוא נזכר כאב"ד המקום). בנוסף מוזכרים בו שמות ידועים מהעיר הלברשטאט: "ר' בענדיט לוי", "הר"ר זלמן הילדסהיים", "כהר"ר יוסף ב"י", ועוד.

ברישומים אחרים מוזכרים עובדת היותו של המוהל כהן, ושמות בני משפחתו. ברישום משנת תקל"ז על מילת בנו של המוהל הוא כותב: "זכיתי למול את בני... ויקרא שמו בישראל אהרן הכהן, וזאת תפילת הכהן אנא ה' יהי רצון מלפניך שאזכה אני ואמו תחי' לגדלו... והסנדק היה ש"ב ה"ה הקצין המפורסם התורני כהר"ר הירש קעסלין שי'" (ר' צבי הירש קעסלין נדב סכום להקמת בית ספר בהלברשטאט, שנפתח בשנת תקנ"ה, ונקרא על שמו "הזכרת צבי"). רישום נוסף על מילת בנו מחודש טבת תקל"ט: "זכיתי למול את בני... ויקרא שמו בישראל אליעזר ליפמאן לאי"ט ואתחנן לאל... והסנדק היה מחו'[תני] הקצין התורני כהר"ר יוסף ב"י, חתן של גיסי הדיין המופלא מהור"ר שמואל, באב"ד מהור"ר ראובן שי'". בשנת תקכ"ח מוזכר "מהלתי את הילד בשמו ליפמאן בן גיסי ר' פייבש כ"ץ". ביום ד' דסליחות תקל"ט מוזכר הילד "חיים זעליג שי' בן ש"ב כ"ה ליב בן גיסי ר' פנחס סג"ל", וברישום משנת תקמ"א: "פנחס בן הנעלה ליב לוי בן גיסי כהר"ר פנחס...".

כמה מן הנזכרים בפנקס זה חתומים על "תקנות לסעודת הברית" של קהילת הלברשטאט משנת תקל"ו, עליהן חתמו נכבדי הקהילה ("אלופים, פרנסים ומנהיגים עם אלופי דייני דקהלתנו... בצירוף איזה יחידי סגולה..."), וביניהם חתום גם "הק' צבי הירש כהן". יתכן והוא המוהל כותב הפנקס שלפנינו (התקנות פורסמו ע"י יום טוב לוינסקי, במאסף "רשומות", תל אביב תש"ו, עמ' 142-150).

הגאון רבי יהודה ליב איגר (נפטר תקס"ט), מגאוני דורו. בנו של רבי עקיבא איגר אב"ד צילץ ופרשבורג ("רבי עקיבא איגר הראשון"; תע"ח-תקי"ח), כיהן ארבעים שנה כרב בהלברשטאט. דודו של הגאון המפורסם רבי עקיבא איגר אב"ד פוזנא (תקכ"ב-תקצ"ז; בעל "תשובות רעק"א" ו"דרוש וחידוש", חותנו של ה"חתם סופר"). הוציא לאור יחד עם אחיו רבי בנימין וואלף את חידושי אביו בספר "משנת דרבי עקיבא" (פיורדא תקמ"א). בניו היו הגאונים רבי פרץ זאבל איגר בעל "עטרת פז" ו"רמון פרץ", ורבי אברהם איגר ממזריטש.

[5] דף (7 עמודים כתובים). 15 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים כהים רבים. בלאי וקרעים בודדים. דפים מנותקים. ללא כריכה.

כרך דפים וטיוטות מכתבים בכתב-יד הגאון רבי שלמה זלמן ברוין אב"ד פוטנאק – חידושי תורה ועניינים נוספים. [פוטנאק (Putnok, הונגריה), שנות התר"י-תר"כ בקירוב]. עברית, יידיש ומעט גרמנית.

מכתבים ורשימות שונות בדברי תורה, בענייני רבנות וקהילות ועניינים אישיים – בהם: מכתב אל רבי יהודה דוד רוטנברג אב"ד סענפעטער (בעל "תהלה לדוד"), ורשימות המשך עם דיון בדבריו; מכתב ארוך בדברי תורה, המופנה אל "ידידי האברך היקר... כקש"ת מו"ה שמואל נ"י"; טיוטת מכתב חריף לאחד מגדולי הרבנים (כפי הנראה הרב הנ"ל סירב להתערב בפרשה כלשהי, והוא כותב לו: "...ומאוד נפלו פנינו על אשר כתב כי הדר"ג משך ידו מן הדבר... אם כן יעשו גדולי וצדיקי הדור, מה יעשו באמת הרבנים הקטנים אשר דבריהם אינם נשמעים ויש להם לירא מחמת המציק..."); מכתב ביידיש אל "כבוד אלופי ראשי וקציני ארצנו... העומדים על הפקודה למשמרת הקודש לחברת שומרי הדת נ"י..."; ועוד טיוטות מכתבים ורשימות שונות.

הגאון רבי שלמה זלמן ברוין אב"ד פוטנאק (תקע"ה-חשון תרל"ג), תלמידו של הגאון רבי יצחק צבי מארגרעטן אב"ד אבראהאם. כיהן כרבה הראשון של קהילת פוטנאק (במחוז גומור בהונגריה). התיישבות היהודים בפוטנאק החלה בשלהי שנות הת"ק וייסוד הקהילה באופן רשמי היה בשנת תרי"ב, ובשנת תרכ"ו בנו את בית הכנסת. רבי שלמה זלמן ניהל את רבנותו "על מבועי התורה ויראת שמים" (גנזי מאיר – אלה תולדותיהם, עמ' שמא, הערה טו), ולאחר פטירתו נתמנה על מקומו ברבנות פוטנאק רבי יעקב טננבוים בעל "נהרי אפרסמון" (ראה: אגרות מהר"ם שיק, עמ' קל, הערה מב). עמד בקשרי שו"ת עם גדולי רבני דורו. ראה תשובה אליו בשו"ת גורן דוד (סימן ח). תשובה אליו מאת רבי יחזקאל משה פישמן אב"ד מישקולץ נדפסה בקובץ "כרם שלמה" (שנה טז, קובץ ו, עמ' כ). הספד עליו נשא רבי יצחק גליק אב"ד סענפעטער (נדפס בספרו חינוך בית יצחק, פאקש תר"ן, דף סח/2). חתנו, רבי יצחק אייזיק שטרן דומ"ץ במישקולץ (תר"ו-תשרי תרע"ג).

כ-15 פריטים (הכוללים כ-52 עמ' כתובים). גודל משתנה, בין 34.5 ס"מ ל-17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי ומעט קרעים. נתון בכריכה חדשה.

מכתב על גבי גלויית דואר בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף ליב סופר אב"ד פאקש. פאקש, [אב תר"ע 1910].
נשלח אל [הבחור] רבי יקותיאל יהודה גרינוואלד, בעת מעורבותו בפולמוס על ה"ירושלמי המזויף" ובעניין קשרי המכתבים שהיו לו בנושא זה עם הגאון רבי מאיר דן פלוצקי (ראה בהרחבה להלן). בתוך הדברים כותב לו רבי יוסף: "...הרב הגאון הנפלא מו"ה מאיר דן פלאצקי אבדק"ק דווארט... בא ממרחץ מאריענבאד לק"ב, ובתוך אחד השיחים עמו, סיפר לי האיך כבודו ביזה אותו והאיך כבודו נתהפך בעניין הידוע מקצה אל הקצה, ובאמת קודם לזה פארתי כבודו כי ראה הספר אשר הוציא לאור אצלי, ונשתוממתי על המראה שראיתי מכתביו אשר לא האמנתיו מכבודו, וגם הוא אינו יודע מה זה ועל מה זה, וע"כ ימחול להודיעני שלָמָה ביזה כבודו גדול בתורה כמוהו ולמה נתחרט בזמן קצר, והעיקר אם המכתב של הרה"ג הצדיק דק"ק סאטמר ראה כבודו בעצמו...".
הגאון רבי יוסף ליב (יהודה) סופר אב"ד פאקש (תרכ"א-תרע"ח), בעל "ילקוט סופר". בנו של הגאון רבי זוסמן סופר אב"ד פאקש וחתן רבי דוד יהודה פולק (בן רבי זעקיל פולק מבוניהאד). מתלמידי ישיבת פרשבורג אצל בעל ה"שבט סופר", וישיבת בוניהאד אצל הגאונים רבי זעקיל פולק ובנו רבי משה פולק. משנת תרס"ג כיהן כממלא מקום אביו ברבנות פאקש.
מקבל המכתב, הגאון רבי יקותיאל יהודה גרינוואלד (תרמ"ט-תשי"א), נולד בסיגט, למד אצל רבי שמואל רוזנברג באונסדורף ובישיבת רבי משה גרינוולד בעל "ערוגת הבושם" בחוסט. פרסם עשרות ספרים ומאמרים בהלכה, בחקר תולדות ישראל, ובפרט תולדות יהדות הונגריה. נודע על שם ספרו האנציקלופדי "כל בו על אבלות". הגיע לארה"ב בשנת תרפ"ד וכיהן ברבנות בברוקלין ובקולומבוס.
על מעורבותו של מקבל המכתב רבי יקותיאל יהודה גרינוואלד, בפולמוס ה"ירושלמי קדשים" המזוייף, ועל ההתכתבויות שלו בעניין עם רבי יוסף ליב סופר, רבי יהודה גרינוולד ורבי מאיר דן פלוצקי, ראה במאמר זכרונותיו, שפירסם בשנת תשי"א: "הירושלמי על קדשים – פרק מזכרונותי" (הפרדס, ספר היובל, תשי"א, עמ' 345-349), בו הוא מספר כי בעת לימודיו בישיבת רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר, התיידד עם זייפן ה"ירושלמי" שלמה פרידלנדר, אשר גילה לו מקצת ממסתרי ליבו וזיופיו, והוא העביר את הדברים ששמע למורו ורבו רבי יהודה גרינוולד. הבחור יקותיאל גרינוולד התכתב בעניין גם עם הגאון רבי מאיר דן פלוצקי (מגלה הזיוף, מחבר הקונטרס "שאלו שלום ירושלים"), והעביר לו מכתבים שרבו רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר כתב בעניין. בהמשך נודע לרבו רבי יהודה גרינווולד, כי תלמידו העביר את מכתביו אל רמ"ד פלוצקי, קרא לו במעמד פרידלנדר הזייפן, ודרש ממנו בתקיפות להחזיר את המכתבים ולא לעשות בהם שימוש (באומרו אליו "וסוד אחר אל תגל"). במאמר הנ"ל מודה רי"י גרינוולד כי התכתבותו עם רבי מאיר דן נעשתה בחוצפה של נער, עד אשר רבי יוסף ליב סופר אב"ד פאקש הוכיחו על כך (ראה חומר מצורף).
גלויית דואר. 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. חותמות דואר.