ספר "קונטרס דבר בעתו, על סדר מועד – הוא ערך שני מחבור הגדול שש המערכת, על ששה סדרי משנה", מאת רבי שמעון ל"ש [ליכטנשטט] מפראג. פרשבורג, דפוס אנטון שמיד, תא"ר 1841. מהדורה יחידה.
כרוך עם: ספר "קונטרס מעין הישועה, על סדר נזיקין – הוא ערך רביעי מחבור הגדול שש המערכת, על ששה סדרי משנה", מאת רבי שמעון ל"ש [ליכטנשטט] מפראג. פרשבורג, דפוס אנטון שמיד, [תר"ו] 1847. מהדורה יחידה.
עותק מיוחס עם חתימות ידיהם של האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא בעל ה"אך פרי תבואה", וחתנו ממלא מקומו האדמו"ר רבי חיים פרידלנדר מליסקא בעל ה"טל חיים". בשער הספר הראשון, חתימות: "הק' צבי הירש הרב מליסקא"; "הק' חיים הרב מליסקא יע"א".
בשערי שני הספרים חתימות מאוחרות יותר (בעיפרון) משנת תרפ"ב: "הק' אהרן יצחק יואל בערגער כ"ץ" [מהעיר סאטמר, חתן הגאון רבי אברהם שלמה מס' אויויאר; ראו: "בית ועד לחכמים", כסלו תר"ץ, שנה תשיעית, חוברת ג, עמ' 1].
הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן – הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמו"רים בהונגריה בדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמו"רים רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה" ו"הישר והטוב". תלמידו הגדול הוא הרה"ק רבי ישעיה'לה מקרעסטיר, שנהג לחתום: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
חתנו ממלא-מקומו – האדמו"ר רבי חיים פרידלנדר – הרב מליסקא (נפטר תרס"ד), בנו של רבי משה פרידלנדר אב"ד קליינווארדיין. עם פטירת חמיו בשנת תרל"ד, התמנה לממלא מקומו ברבנות ליסקא ובאדמו"רות. חיבר את הספרים "טל חיים" על הש"ס, ו"טל חיים וברכה" על התורה. ישב על כס הרבנות כשלושים שנה והרביץ תורה ויראת שמים בליסקא ומחוצה לה. בימיו נעשתה ליסקא למרכז גדול ותל תלפיות לאלפים מישראל. נפטר ט' אייר תרס"ד, ואחריו מילא מקומו בנו בכורו רבי צבי הירש, שניהל עדתו עד השואה (ראו: ש' גולדשטיין, ספר הזכרונות לבית ליסקא, חיפה, תשכ"ח, עמ' 124-125).

[3], ד-מח דף; [2], ג-נג דף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. מעט בלאי. כריכה חדשה.

החיבור שש המערכת, על ששה סדר משנה, נדפס בששה ספרים נפרדים (עם שמות שונים לכל אחד מהחלקים), שנדפסו בפרשבורג, בין השנים ת"ר עד תרי"ד. בכרך שלפנינו נכרכו שניים מתוך ששה חלקי החיבור.

ספר משנת אברהם, על הלכות ספר תורה, תפילין ומזוזות, מאת רבי אברהם ב"ר צבי יפה. ז'יטומיר, דפוס אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה, בהוצאת בני המחבר רבי מרדכי צבי יפה מו"צ בז'יטומיר, רבי יהושע זלמן יפה ורבי משה יפה שו"ב מז'יטומיר.
בשער הספר נזכר כי דבריו מלוקטים מספרי הפוסקים ומתוך שו"ת מכתבי-יד של רבי אברהם גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט), רבי שבתי מראשקוב (סופרו של הבעש"ט), רבי יעקב מסמילא (תלמיד בעל התניא), ורבי מנחם מנדל מליובאוויטש (בעל ה"צמח צדק").
העותק של הרב הקדוש רבי יוסף מאיר ווייס, האדמו"ר הראשון מספינקא בעל "אמרי יוסף". בראש השער חתימת ידו המלאה: "הק' יוסף מאיר בלאאמו"ה שמואל צבי יצ"ו ממונקאטש". לצד החתימה חותמת נינו האדמו"ר רבי "נחמן כהנא חופה"ק אדיוליא-קארילסבורג", עם רישום בכתב יד: "נכדו הוא הנ"ל".

האדמו"ר הראשון מספינקא, הגאון הקדוש רבי יוסף מאיר ווייס, בעל ה"אמרי יוסף" (תקצ"ח-תרס"ט), אבי שושלות אדמו"רי ספינקא. בנו של הגאון החסיד רבי שמואל צבי ווייס ראב"ד מונקאטש. גדול בתורה ובחסידות, תלמידם של המהר"ם א"ש רבי מאיר אייזנשטאטער אב"ד אונגוואר ובנו רבי מנחם אייזנשטאטער אב"ד אונגוואר. למד גם אצל האדמו"ר רבי שמואל שמעלקא מסעליש בעל צרור החיים ואצל דודו המקובל רבי יצחק אייזיק ווייס מסוואליווע.
מנעוריו דבק בחסידות, ועוד בהיותו נער צעיר נסע אל האדמו"ר השר-שלום מבעלז, שאמר עליו "מוח יפה יש לו לרבי יוסף מאיר". היה נוסע גם אל האדמו"רים רבי מנחם מנדל מוויזניץ ורבי חיים מצאנז בעל ה"דברי חיים", אך רבו העיקרי היה קרוב-משפחתו האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב - המהרי"א, שהעריכו לחשוב שבתלמידיו ו"היה קורא אותו בכל יום ודיבר אתו כמה שעות דברי חכמה ויראה, וכמה פעמים היה לומד אתו בספרים הקדושים לקוטי תורה וש"ס".

בשנת תר"ל הכתירו רבו המהרי"א מזידיטשוב לאדמו"ר, אולם הוא סירב לקבל את החסידים כל עוד רבו בחיים. רק בשנת תרל"ו קיבל את הוראות רבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז שהסמיכו לאדמו"ר, והחל מקבל את החסידים בעיר מגוריו ספינקא שבמחוז מרמרוש. עד מהרה נתפרסם שמו ברחבי הונגריה וגליציה, ואלפי חסידים נמנו על תלמידיו, מהם גדולי תורה מפורסמים כהגאון רבי שלום מרדכי שבדרון המהרש"ם מבערז'ן ועוד. כמו כן, היו לו קשרים אמיצים עם צדיקי דורו, האדמו"רים רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מסיגעט בעל "ייטב לב", רבי יחזקאל שרגא משיניווא בעל "דברי יחזקאל", ואחרים.
רבי יוסף מאיר ווייס נודע בבקיאותו המדהימה בנגלה ובנסתר. כשנסע לרבי חיים מצאנז "קיבל אותו בסבר פנים יפות וחיבבו וקירב אותו מאד, והרבה לפלפל עמו הרבה בחכמת הקבלה, אם כי לא היתה דרכו לדבר מזה עם שום אדם" (א' סורסקי, שושלת ספינקא, עמ' צז). חסידות ספינקא שמרה על נוסח זידיטשוב בתפילה ובהנהגה. תפילותיו הלהיבו את המוני החסידים, והן מתוארות כתפילות בכח נפלא ממש למעלה מכח האנושי. מסופרים עליו סיפורי מופת מופלאים, כפועל ישועות בברכותיו ובעצותיו שנאמרו ברוח הקודש. בנו האדמו"ר מהרי"א מספינקא מעיד עליו: "ופעל ישועות רבות ועצומות בברכתו, ופקד עקרות בתפלתו, וריפא חולים בעתירתו, ובקע רקיעין בשיחתו, וכמעט אוכל להגיד שכל דיבור שיצא מפיו הקדוש לא שב ריקם..." (הקדמת "עשרה מאמרות" לספרו "אמרי יוסף"). גם לאחר פטירתו, נודע מקום קברו למקום תפילה וישועה. בשנת תשל"ב הועלה ארונו לארץ-ישראל, ונטמן בחלקה מיוחדת של חסידי ספינקא בבית הקברות "סגולה" בפתח-תקוה.
נינו הוא האדמו"ר רבי נחמן כהנא מבני ברק (תרס"ה-תשל"ז), בנו של רבי צבי הירש כהנא מספינקא (בנו של רבי נחמן כהנא בעל ה"ארחות חיים" מספינקא, חתן ה"אמרי יוסף"). רבי כהנא היה רב בקרילסבורג, לאחר השואה עלה לארץ והתגורר במסמיה ובבני ברק. גאון בתורה ובחסידות שהיה מקורב לגדולי הדור ולמרן החזו"א. בעל ה"קהלות יעקב" (הסטייפלר) כותב עליו שהוא "מגדולי ההוראה ומצדיקי הדור... שכן הגידו לי שמרן החזו"א זצללה"ה היה מחשיב ומפליג מאוד תורתו וצדקתו".

[4], ה-פו דף. 27 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים כהים. בלאי וקרעים. הדבקת נייר בשולי השער. סימני עש קלים. חותמות. כריכה חדשה.

ספר טיב גיטין, על שמות גיטין מאת בעל ה"בית שמואל", עם ספר "יד אפרים", מאת הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי. למברג (לבוב), דפוס דוד צבי שרנציל, [תרי"ט] 1859. עם הסכמת רב העיר רבי יוסף שאול נתנזון, והוספות והערות ממנו.
העותק של האדמו"ר מווערצקי-זידיטשוב, רבי מנשה אייכנשטיין, בעל "אלפי מנשה" (חתן האדמו"ר רבי יהושע מדז'יקוב), ושל אחיינו, האדמו"ר מדז'יקוב, רבי יהודה'לי הגר-הורביץ.
בדף השער ומעברו השני רישומים רבים בכתב-יד, בהם מספר חתימות של האדמו"ר רבי "מנשה אייכענשטיין"; "ווערצקי". בדף השער ובגליונות הספר, חותמות רבות של האדמו"ר רבי יהודה'לי מדז'יקוב מתקופת כהונתו כדיין בקלויזנבורג: "יהודא האגער - דיין - קלויזענבורג" \ "Ioda Hager – Rabin – Cluj". עשרות הגהות וציונים בכתב-יד קדשו של רבי יהודה'לי (חלקן נמחקו אח"כ על ידו בהעברת דיו). בדף לה/2 הגהה בכתב רש"י (ייתכן כי היא בכתב-ידו של בעל ה"אלפי מנשה").

האדמו"ר רבי מנשה אייכנשטיין (תרכ"ה-תרצ"ה), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי יששכר בעריש מווערצקי-זידיטשוב, וחתנו של האדמו"ר רבי יהושע הורוויץ מדזיקוב-רופשיץ. גאון מופלג, מחבר הספרים "אלפי מנשה" על שו"ע חושן משפט, "תורת האשם" על ענייני טומאה וטהרה, "מטה מנשה" על ענייני שבת ומועדים ו"אלפי מנשה" על התורה. משנת תרס"ד כיהן כאב"ד ריישא על מקום רבי יהושע העשיל וואלרשטיין, לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב במונקאטש ומשנת תרפ"ד כיהן כרב וכאדמו"ר בווערצקי, על מקום אביו האדמו"ר.

האדמו"ר רבי יהודה הורוויץ-הגר מדז'יקוב (תרס"ה-תשמ"ט; אנצ' לחסידות, ב, עמ' ג-ד), בן האדמו"ר רבי אלטר יחזקאל אליהו מדז'יקוב, משושלת רופשיץ. התחנך בגרוסוורדיין בבית סבו [מצד אמו] האדמו"ר רבי ישראל הגר מויז'ניץ, בעל ה"אהבת ישראל", ונשא את בת דודו האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ [ממנו קיבל את שם המשפחה הגר]. בשנים תרצ"ו-תש"ד שימש כדיין ומו"צ בקלויזנבורג. לאחר השואה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם כיהן כר"מ בישיבת "בית יוסף צבי" (דושינסקי), ובה העמיד הרבה תלמידים. היה מקורב מאד לבעל ה"חזון איש". סירב להנהיג עדה, אך התקבצו סביבו חסידים ומעריצים רבים. בסוף ימיו התגורר בלונדון ושם נהג באדמו"רות. נודע כמתמיד עצום, כאיש קדוש, וכעובד ה' בדביקות גדולה. כל ימיו יגע בתורה ביגיעה עצומה. את רוב חידושי תורתו בהלכה ואגדה כתב בקיצור נמרץ בשולי גליונות ספריו שבספרייתו הגדולה. מחידושיו שנכתבו בשולי הגליונות נדפסה סדרת ספרים בשם "גליוני מהר"י".
[2], ג-סג; יא דף. 35 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקמטים. כריכה חדשה, עם שדרת עור.

מכתב (חמישה עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של אבשלום פיינברג; הראשון מבין מכתבי האהבה ששלח אבשלום פיינברג לרבקה אהרנסון. [חדרה], 1 במרץ 1911.
המכתב חובר לאורך לילה שלם, חלקים-חלקים, והוא מתפרש על פני חמישה עמודים (בתחילת כל חלק צייר אבשלום כוכבית קטנה). כל חלק נכתב בשעה שונה ועוסק בנושא אחר.
החלק הראשון נכתב בתשע וחצי:
"הינך יושבת בחדר-האוכל, ותחת אורה השקט של המנורה המזהיבה את שערותיך הינך קוראת איזה דבר. שני הנחשים הקטנים המתפתלים על רקותיך תלויים שקטים ושלווים, מצחך מורכן, ועיניך בולעות...".
בחלק השני מתאר אבשלום את עצמו בשעת הכתיבה:
"אני. לילה. בחדר שלַנתן בו, את ואחותך, בפעם היחידה כשהייתן פה. הנני עוד יותר מאשר לבדי...".
בחלקו השלישי של המכתב מספר אבשלום על מעין חזיון לילי:
"תמונות חולפני לפני עיני. הנני רואה לפני עיני תיאטרון מלא מפה לפה... אני שומע כבר את הפרלוד של הכינורות, ש ש ש, הנה, עוד רגע, ואני רואה את פני המשוררות והמשוררים".
החלק הרביעי הנו הארוך והסוער שבין חלקי המכתב:
"הנה בידי השמאלית אני מלטף את אקדחי, ולו רציתי אז בעוד רגע ועוד פחות הייתי שם כדור ברקתי... ובעת שלדָה כלבּתנו היתה נכנסת אל החדר ומיללת סביב הדם... בעת שמחשבתי היתה מתאפלת, ברגע זה: היתה יושבת צלה בחדרה ומכינה בשקידה ובשלוה את שיעוריה. היה מתפלל ידידי ז’ק לפני צלבו, ושוכב לישון שנת-ישרים. היתה מעבירה משה אצבעותיה על מיתרי כינורה ומנגנת ומנגנת. היית קוראת הלאה בספרך אודות איזה גיבור-רומן".
חלקו האחרון של המכתב נכתב בשעה שלוש לפנות בוקר:
"סלחי, רבקה חביבה, על כל הרע שבדפי אלה. על כל הכיעור ועל כל ההבלים. הלא על כן קוראים לי האנשים ה'נבונים' – משוגע...".
בסוף המכתב דרישת שלום לאחותה של רבקה, שרה אהרנסון (שרה גיבורת ניל"י): "כשתשוב שרה מחיפה, כן! מה [א]כפת לך אם תלחצי אותה מעט יותר אל לבך?", חתום: אבשלום.
מצורפת מעטפת דואר ממוענת אל "העלמות שרה ורבקה אהרנסון, זכרון יעקב"; בגב המעטפה: "א. פינברג, חדרה".

[5] עמ' כתובים (שני דפים נפרדים, כל אחד מהם מקופל לשניים). 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נייר תכלכל. כתמים וקמטים קלים. סימני קיפול. פגמים קלים בשוליים ולאורך סימני הקיפול.

כ-450 פריטי נייר מתקופת מלחמת העצמאות. ארץ ישראל, 1947-1949 (קצתם מאוחרים יותר).
באוסף כמה פריטים נדירים ויוצאי דופן, שלהם חשיבות מיוחדת:
· פקודת פירוק הפלמ"ח, 6.11.48 – הפקודה האחרונה שמסר הפלמ"ח לחייליו (מס' 30/48), הקובעת את פירוק הארגון. חתומה בדפוס: "היה חזק!".
· הסכם הפסקת האש בין צה"ל והאצ"ל בפרשת אלטלנה ("טופס ההסדר"), 22.6.48 – חתום בשוליים בחתימות סגן מפקד האצ"ל יעקב מרידור ומפקד חטיבת אלכסנדרוני דן אבן. העתק סטנסטיל שהוכן מהטופס המקורי (הטופס המקורי אבד; ידועים עותקים בודדים שהוכנו בסטנסיל).
· רשימה לזיהוי הנופלים שנטמנו בקברי האחים בהר הרצל: נופלי מחלקת הל"ה, נופלי קרבות לטרון, נופלי גוש עציון, נופלי גבעת הרדאר. שבעה דפים מודפסים ומשוכפלים (סטנסיל), עם תיקון בכתב-יד.
· שתי מחברות יומן בכתב-יד – זיכרונות של לוחם פלמ"ח לאורך חמש שנים (1945-1950). עם תיאור אירועים חשובים שאת חלקם ראה בעיניו – הגעתן של שש אוניות מעפילים, שחרור עצורי "השבת השחורה", חטיפת הסרג'נטים הבריטיים בידי האצ"ל, החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר, הקמת מדינת ישראל (בדף מיום ה' באייר תש"ח נכתב המשפט: "יום הקמת מדינת ישראל בארץ-ישראל", ללא מילים נוספות, ותחתיו חתימות של חברי הכותב).
כמו כן, כולל האוסף מספר מחלקות חשובות:
· כ-130 עלונים של יחידות לוחמות וחוברות עבור לוחמים (קול צפת, אגרת לחייל, הלוחם, במבצע, הד התיכון, ועוד).
· כ-100 מסמכים וטפסים שהונפקו במהלך המלחמה (צווי גיוס, פנקסי מגויסים, אישורי דרגה, צווי תנועה, פקודות רשמיות).
· כ-30 שנות טובות מחיילי מלחמת העצמאות, מרביתן עם תמונות קטנות של הגדודים והחילות או מפקדי צה"ל (בהן שנות טובות עם סמלי חיל הים, הפלמ"ח, "גדוד פשיטה ממכן 79" – רובן נשלחו בדואר עם שם החייל וברכה קצרה).
· כ-65 מכתבי חיילים (חלקם עם עדויות משדה הקרב).
· פריטים שונים – תצלומים, מחברות יומן, עלונים שנדפסו ביישובים שונים, ועוד.

גודל ומצב משתנים.