מכירה פומבית 94 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
מחזור של כל השנה כפי מנהג ק"ק איטאלייאני יע"א, חלק שני. דפוס בראגאדין, ונציה, תקל"ב [1772].
נייר; עץ ובד; כסף יצוק, רקוע, מנוסר וחקוק (חתום: מונוגרמה MR (?) בתוך מסגרת אובאלית).
בשני צדי הכריכה והשדרה מופיעים עיטורי כסף בדגמים צמחיים, ממוסמרים ללוחות העץ של הכריכה, המחופים בבד (לשעבר בד קטיפה אשר נשחק); זוג אבזמים מסוגננים. בשני צדי הכריכה – במרכז – מופיעים קרטושים עם כתר, שבמרכזם מדליון קמור עליו חקוקה כתובת הקדשה: "כמ"ר יוסף דוד הלוי יצ"ו" בחזית ו"סטילא אוסיליי לויה מב"ת" בגב. כפי הנראה, הסידור הוענק כשי לאחד מבני הזוג, לקראת חתונתם.
השם "אוסיליי" מתייחס כנראה למשפחת אוסיליו (Usiglio), משפחת סוחרים ידועה במודנה במאה ה-18, אשר החזיקה בבעלותה גם בית-כנסת בעיר; אף משפחת לוי היתה משפחת סוחרים חשובה במודנה באותה תקופה. בסוף הכרך רישומי לידות בכתב יד, המתעדים לידה של בת בשנת תר"ב ולידה של בן בשנת תר"ו.
שכב דף, 16 ס"מ. כריכה במצב בינוני-טוב. בד שחוק, שברים קלים בעיטורי הכסף וכמה פיסות חסרות. המחזור במצב טוב, עם מעט כתמים. דפי-בטנה מאוחרים (המאה ה-19?).
תיק לספר תורה, עם זוג "רימונים" תואמים. [הודו; ייתכן כי נוצר בסין], כתובת הקדשה משנת תרמ"ז [1887].
עץ מחופה פח-כסף רקוע, מוטבע וחקוק; כסף יצוק, חרוט וחקוק; פח פליז ומסמרות נחושת. ללא ספר תורה.
תיק גדול ומפואר, מחופה יריעת פח-כסף הרקועה ומעוטרת בדגמים צמחיים עשירים וצפופים, עם שריגים ארוכים ומפותלים. בראש התיק כיפה גדולה, מעוטרת בדגמים תואמים ובשני עיטורי ענפים גדולים המעוצבים בצורת לב; ה"רימונים" ממוקמים בשני צדי הכיפה, בתוך שני העיטורים הללו. בראש הכיפה עיטור דמוי-אגס הנושא שרשראות ופעמונים. בשולי התיק העליונים עטרה בדגם צמחי חוזר. בתחתית יריעת פח-פליז המהודקת לעץ במסמרות נחושת. גוף ה"רימונים" דמוי אגס ומעוטר בדגמים תואמים לאלו של התיק; בראשם דיסקית עבה ומחורצת, עם שרשראות ופעמונים, ומעליה עיטור חרוטי מסוגנן, דמוי ניצן.
בחלקה הפנימי של הכיפה ממוקמים שני לוחות עם כתובות-הקדשה ארוכות החקוקות בכסף. בלוח הימני מופיעים פסוקים הקשורים בתורה ("וזאת התורה אשר שם משה...", "תורה צוה לנו משה...") ובלוח השמאלי כתובת ארוכה, אשר הקדישה אישה (אלמנה) לזכר בתה: "קודש לה' / התיק וס"ת שבה / הקדישה סי' [סיניורה] שמחה מב"ת [מנשים באוהל תבורך] / אשת המ' יעקב שלמה כשאני / נ"ע לעלוי נשמת ולמנוחת נפש הא' המ' / לאה בתה נ"ע, אשת ה"ר מרדכי יחזקאל / נתן הי"ו נלב"ע ש"ק כ"ד אייר התרמ"ו / תנצב"ה, נתקדש בש' התרמ"ז".
אף על פי שהתיק שלפנינו מזכיר בצורתו את התיקים לתורה מעיראק ומהמזרח הקרוב, עיטוריו וצורת ה"רימונים" וכתובות ההקדשה אופייניים דווקא לפריטים דומים מהמזרח הרחוק: מהודו, מסין ומבורמה; בכך הוא מהווה דוגמה יפה לתשמישי הקדושה של קהילות יהודי עיראק במזרח הרחוק (להשוואה, ראו שני תיקים לספר תורה מכלכותה, הודו, באוסף מוזיאון ישראל, פריטים B94.0540, B94.0656).
גובה התיק: 95 ס"מ, קוטר הבסיס: 26 ס"מ; גובה הרימונים: 23.5 ס"מ. מצב כללי טוב. פיסות קטומות ברגלי ה"רימונים" לצורך התאמתם לכיפת התיק.
שני תיקים לספר תורה, כל אחד עם זוג "רימונים" תואם; נושאים כתובות הקדשה לזכר הרב אליהו משה דוויך הכהן – רב קהילת "מגן דוד" בכלכותה – ולזכר רעייתו. כלכותה (קולקטה), הודו, כתובות הקדשה מהשנים תרפ"ז-תרפ"ח [1927-1928].
עץ מחופה פח-כסף רקוע, מוטבע וחקוק (כל אחד מהתיקים חתום בתחתית בחותמת הצורף Goopee Nath Dutt & Co., Bhowanipore, Calcutta); כסף יצוק, חרוט וחקוק; בד קטיפה. ללא ספרי תורה.
שני תיקים לספר תורה, בעלי עיטורים תואמים (האחד גבוה מהשני במקצת), מעוטרים בשני זוגות "רימונים". חלקם החיצוני של התיקים מחופה יריעת פח-כסף המעוטרת בדגמים צמחיים חוזרים, ערוכים בתוך מדליונים מסוגננים. בראש כל תיק ממוקמת כיפה ובראשה עיטור דמוי אגס, הנושא שרשראות עם פעמונים. בשוליים העליונים של התיקים עטרה בדגם צמחי חוזר. כל אחת מהכיפות נושאת זוג "רימונים" המעוטרים בדגמים צמחיים תואמים, בעלי גוף דמוי אגס שבראשו כיפה נמוכה ומעוטרת וקישוט-עליון חרוטי. חלקם הפנימי של התיקים מחופה בד קטיפה בצבע כחול כהה. התחתית מחופה אף היא בכסף.
בחלקו הפנימי של כל אחד מהתיקים ממוקמים שני לוחות עם כתובות-הקדשה החקוקות בכסף. בלוח הימני מופיעים פסוקים הקשורים בתורה ("וזאת התורה אשר שם משה...", "אלה העדות והחוקים...") ובלוח השמאלי מופיעות כתובות הקדשה אישיות, לזכר בני הזוג אליהו משה ורעייתו גראסיה דוויק הכהן: "תיק זה / וס"ת שבו / קודש לעלוי ולמנוחת נר"ן ה"ז ה"מ [הזקן המרוחם?] אליהו משה / דוויךּ הכהן נ"ע נלב"ע יום ש"ק / י"ב שבט התרפ"ז תנצב"ה" (התיק הנמוך); "תיק זה / וס"ת שבו קודש / לעלוי ולמנו" נר"ן הכבודה / ה"ז ה"מ גראסייא נ"ע אשת ה"ז [הזקן?] הישיש / ה"מ אליהו משה דוויךּ הכהן נ"ע נלב"ע / יום עש"ק כ"ה תמוז התרפ"ח תנצב"ה" (התיק הגבוה).
ר' אליהו משה דוויךּ (דוויק) הכהן, בן למשפחת הרבנים הידועה מארם צובא, כיהן כרבה של קהילת "מגן דוד" בכלכותה במשך למעלה מ-50 שנים. בין היתר, ערך את העתון "פרח" של הקהילה הבגדאדית בכלכותה ובשנת תרמ"א אף הקים בית דפוס עברי משלו בעיר. ר' אליהו דוויךּ היה בנו של רבי משה בן שמעון, ממייסדיה של הקהילה העיראקית-סורית בכלכותה בראשית המאה ה-19 (ראו פרוכת עם לוחית הקדשה לזכר משה שמעון דוויך הכהן: סות'ביס, ניו יורק, אוסף שטיינהרט, 29 אפריל 2013, פריט 337).
גובה התיק הנמוך: 83.5 ס"מ (רימונים: 17 ס"מ בקירוב); גובה התיק הגבוה: 86 ס"מ (רימונים: 21 ס"מ בקירוב). קוטר שני התיקים: 26 ס"מ. מצב כללי טוב. קרעים קלים בבד הקטיפה.
מנורה תלויה לערב שבת ולחגים. [הולנד, המאה ה-18].
בדיל יצוק (אינו חתום).
מנורה תלויה, מהטיפוס שהיה בשימוש בקרב קהילות הספרדים והפורטוגזים בהולנד (וכן בקהילות הספרדים באנגליה) ושמקורו בפריזיה (אזור בצפון ארצות השפלה).
בעלת מבנה טיפוסי, הכולל חמישה חלקים (ללא וו התליה המקורי): כתר בעל שוליים מתרחבים; עמוד-מקשר (Baluster) המשמש גם כמחזירור; מיכל שמן בצורת כוכב בעל שבעה חודים; קערית נטף; משקולת בצורת ניצן.
שלושה סוגים של מנורות שבת תלויות מטיפוס זה מוכרות מהמאה ה-18: מנורות העשויות בפליז, בכסף ובבדיל. שלושת הסוגים נדירים באופן יחסי, כאשר מנורות הפליז הן הנפוצות (ידועים כמה עשרות עותקים), מנורות הכסף נדירות יותר (ידועות כ-19 בלבד, לא כולן שלמות), אך מכולן, דווקא מנורות הבדיל הן הנדירות ביותר: עקב עדינותו היחסית של החומר והיותו נוח לשברים, שרדו עותקים בודדים בבדיל, ואף ביניהם נמצאות אך דוגמאות ספורות שלמות לחלוטין. ארבע מנורות בדיל נמצאות במוזיאון היהודי באמשטרדם, אך רק אחת מהן שלמה; אחת במוזיאון ישראל, ירושלים (117/39); שתיים שמורות באוסף פרטי בציריך ומנורה נוספת נמכרה בכריסטי'ס, אמשטרדם, 27 במאי 1997, פריט 456.
גובה: 80 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב.