מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
- (-) Remove chassidut filter chassidut
- חסידות (37) Apply חסידות filter
- and (18) Apply and filter
- וחתימות (16) Apply וחתימות filter
- רישומים (16) Apply רישומים filter
- מיוחסים, (16) Apply מיוחסים, filter
- מיוחסים (16) Apply מיוחסים filter
- חותמות (16) Apply חותמות filter
- וחתימות, (16) Apply וחתימות, filter
- עותקים (16) Apply עותקים filter
- והקדשות (16) Apply והקדשות filter
- dedic (16) Apply dedic filter
- import (16) Apply import filter
- ownership (16) Apply ownership filter
- ownerships, (16) Apply ownerships, filter
- signatur (16) Apply signatur filter
- signatures, (16) Apply signatures, filter
- stamp (16) Apply stamp filter
- מכתבים (13) Apply מכתבים filter
- letter (13) Apply letter filter
- ברסלב (6) Apply ברסלב filter
- ספרי (6) Apply ספרי filter
- book (6) Apply book filter
- breslov (6) Apply breslov filter
- of (6) Apply of filter
- וקבלה (2) Apply וקבלה filter
- יד (2) Apply יד filter
- כתבי (2) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (2) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (2) Apply כתבייד filter
- kabbala (2) Apply kabbala filter
- manuscript (2) Apply manuscript filter
ארבעה דפים מהמהדורה הראשונה הנדירה של ספר ליקוטי תפילות, מהחלק הראשון שנדפס בבית דפוסו הביתי של רבי נתן שטרנהארץ (מוהרנ"ת), תלמידו של רבי נחמן מברסלב. [ברסלב, דפוס רבי נתן שטרנהארץ, תקפ"ב].
לפנינו דף השער (קרוע וחסר בחלקו), עם שלושה דפי ההקדמה שאחריו. בדף האחרון סיום ההקדמה, שאחריו נדפסה "תפילה שמצאנו באמתחת הכתבים...".
הדפים שלפנינו נדירים מאד וחסרים בעותקים שבספריה הלאומית.
ספר ליקוטי תפילות נדפס בסתר ובצנעא בביתו של רבי נתן, בעיצומם של הרדיפות נגדו ונגד חסידי ברסלב; וכפי שנרמז בפרט השנה בשער: "תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה לפ"ק". ההדפסה החלה בשנת תקפ"ב, אך נמשכה מספר שנים בשל הקשיים הרבים שהיו מנת חלקם של רבי נתן ומקורביו. בשנת תקפ"ד נשלמה הדפסת החלק הראשון, ועם התחלת החלק השני נעצרה ההדפסה למספר שנים, כשנסגר דפוסו של רבי נתן עקב הלשנה. לבסוף הצליח להשלים את הדפסת הספר, על שני חלקיו, בשנת תקפ"ז (ראו פריט הבא). ביומנו מתאר רבי נתן את תהליך הדפסת הספר: "...בשנת תקפ"ב בתחלתו, התחיל בני הנ"ל תכף להדפיס כל התפלות, אך היו מניעות עצומות מאד, ולא נגמרו כי אם עשרים ושתים תפלות. ובאותה השנה היא שנת תקפ"ב, נסעתי לארץ ישראל... ובשנת תקפ"ג באתי לביתי בשלום... ובשובי משם סמוך לראש השנה תקפ"ד נתחזקתי לעסוק בהדפסת התפלות... ובשנת תקפ"ד הדפסתי את התפלות מסימן סה עד סוף חלק ראשון וחלק שני עד סימן יד... עד שגמרנו כל הנ"ל בלי בעלי מלאכות מבחוץ, רק אנשי שלומנו בעצמן למדתי אותם האמנות... (ימי מוהרנ"ת חלק א, צט).
[4] דף. 16 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. רישומים. חותמות "נחמן ישראל הכהן מארייאסין" (מתלמידי רבי הלל מפאריטש ומקורב לאדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש).
ספרות: ג' שלום, קונטרס אלה שמות, ירושלים תרפ"ח, עמ' 19, מס' 59; א’ יערי, הדפוס העברי בברסלב – קרית ספר, יג, תרצ"ו-תרצ"ז, עמ’ 532; נ"צ קעניג, נוה צדיקים, עמ’ קיח-קל.
ספר ליקוטי תפילות, חלק שני, שנדפס בבית דפוסו הביתי של רבי נתן שטרנהארץ (מוהרנ"ת), תלמידו של רבי נחמן מברסלב. [ברסלב, דפוס רבי נתן שטרנהארץ, תקפ"ז 1827].
נדפס ללא שער. בראש העמוד הראשון הכותרת: "ליקוטי תפילות – חלק שני"
ספר ליקוטי תפילות נדפס בסתר ובצנעא בביתו של רבי נתן, בעיצומם של הרדיפות נגדו ונגד חסידי ברסלב; וכפי שנרמז בפרט השנה בשער החלק הראשון: "תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה לפ"ק". הדפסת החלק הראשון החלה בשנת תקפ"ב ונשלמה בשנת תקפ"ד (ראה פריט קודם). באותה עת החלו להדפיס את החלק השני, אך ההדפסה נעצרה בעקבות הלשנה שגרמה לסגירת בית דפוסו של רבי נתן. רק בשנת תקפ"ז חזר רבי נתן והשלים את הדפסת החלק השני. ביומנו מתאר רבי נתן את תהליך הדפסת שני חלקי הספר: "...בשנת תקפ"ב בתחלתו, התחיל בני הנ"ל תכף להדפיס כל התפלות, אך היו מניעות עצומות מאד, ולא נגמרו כי אם עשרים ושתים תפלות. ובאותה השנה היא שנת תקפ"ב, נסעתי לארץ ישראל... ובשנת תקפ"ג באתי לביתי בשלום... ובשובי משם סמוך לראש השנה תקפ"ד נתחזקתי לעסוק בהדפסת התפלות... ובשנת תקפ"ד הדפסתי את התפלות מסימן סה עד סוף חלק ראשון וחלק שני עד סימן יד... עד שגמרנו כל הנ"ל בלי בעלי מלאכות מבחוץ, רק אנשי שלומנו בעצמן למדתי אותם האמנות... ואחר כך בימי הפורים... היה מחלוקת גדול פה... נמצאו מוסרים והלשינו עלי, עד שבאו לביתי, וסגרו וחתמו בית הדפוס..." (ימי מוהרנ"ת חלק א, צט). בשנת תקפ"ו הותר לרבי נתן לפתוח את הבית שבו היה הדפוס, אך הוא לא קיבל היתר להדפסה, וכפי שכותב (שם, קב): "ביום חמישי כ"ד תשרי... תקפ"ו, עזרני השם יתברך ופתחו לי הבית שהדפוס עומד בו, שהיה חתום עד הנה... אבל הדפוס בעצמה עדין חתומה, עד ירחם השם מהרה...". לבסוף, החליט לסיים את הדפסת התפילות בדפוס אחר, וכפי שהוא מספר (שם, קד): "ונסעתי ביום ראשון סליחות לאומין... ובזאת הנסיעה דיקא עוררני אדם אחד מאנשי שלומנו, שאראה להדפיס גמר התפלות בדפוס אחר שלא בביתי... וכן עשיתי... ותהלה לאל גמרתי התפלות בשנה הזאת, היא שנת תקפ"ז...". לא ברור היכן בדיוק נדפס המשכו של החלק השני. יש לציין כי צורת האותיות והטיפוגרפיה בהמשך הכרך זהה לתחילתו.
מח, נ-עב, עד-עה, עז-קו דף. חסרים: דפים מט, עג, עו, והדף האחרון – דף קז. 16 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. במספר דפים הדבקת נייר לשיקום על חלק מטקסט הכותרת. דף נב קרוע וחסר בחציו (משוקם במילוי נייר). דפים מנותקים. ללא כריכה.
ספרות: ג' שלום, קונטרס אלה שמות, ירושלים תרפ"ח, עמ' 19, מס' 59; א’ יערי, הדפוס העברי בברסלב – קרית ספר, יג, תרצ"ו-תרצ"ז, עמ’ 532; נ"צ קעניג, נוה צדיקים, עמ’ קיח-קל.
נדיר.
ספר ליקוטי הלכות, אורח חיים חלק שני [הלכות נשיאת כפיים – הלכות קריאת שמע שעל המטה], מיוסד על תורת רבי נחמן מברסלב, מאת תלמידו רבי נתן שטרנהרץ מברסלב (מוהרנ"ת). [זולקווא, תר"ט 1849]. מהדורה ראשונה.
לפנינו החלק השני של החיבור, על חלקו השני של אורח חיים (סימן קכח-רלט), ומפתחות.
"ליקוטי הלכות" הוא מן החיבורים המיוחדים בתורת ברסלב, בו נותן רבי נתן מברסלב ביאור חסידי וקבלי, עם הנהגות מעשיות לעבודת השם, על סדר הסימנים והסעיפים בשולחן ערוך, על פי דרכו המיוחדת של רבו – רבי נחמן מברסלב. מוהרנ"ת התבטא על ספריו אלו, כי בעריכתם ובכתיבתם הורגשה "התנוצצות אלוקית". תהליך ההדפסה נמשך על פני כעשרים שנה. רק החלק הראשון נדפס בחיי המחבר רבי נתן מברסלב, בעיר יאסי. החלקים הבאים נדפסו לאחר פטירתו, בזולקווא ובלמברג (לבוב). ספרים אלו זכו למהדורות רבות כבר בשנים הראשונות לאחר הדפסתם. עד ימינו נדפסות מהדורות נוספות לספר קדוש זה.
המחבר, רבי נתן שטרנהרץ מנמירוב – מוהרנ"ת מברסלב (תק"מ-תר"ה 1780-1844), תלמידו המובהק ומפיץ תורתו של האדמו"ר רבי נחמן מברסלב, ומנהיגה של חסידות ברסלב לאחר פטירת רבו. גילם בחייו דמות מובהקת של "תלמיד", ובדומה לרבינו חיים ויטאל שהיה מפיץ ומגלה תורת רבו האר"י, כך גם רבי נתן היה מגלה ומפיץ תורת רבו לכל העולם. ערך והדפיס את חיבורי רבו (בהם: ליקוטי מוהר"ן, ספר המידות, סיפורי מעשיות, ועוד). מסופר כי רבי נחמן אמר כי לולא רבי נתן לא היה נשאר אפילו דף אחד מספריו. חיבוריו הם פיתוח וביאור לתורת רבו מוהר"ן. יצירתו העיקרית היא הספר שלפנינו "ליקוטי הלכות". רבי נתן נודע מנעוריו כלמדן מופלג, עובד ה' במסירות נפש ובהתעוררות גדולה. תפילותיו וקדושתו נודעו בישראל. תולדותיו נכתבו בהרחבה בספר "חיי מוהרנ"ת" ובספר "באש ובמים – תולדות מוהרנ"ת", ירושלים, תשנ"ו.
[1], קד, קז-קח; סו דף. חסרים דפים קה-קו מהספירה הראשונה. דפים לא-לב מהספירה השניה נכרכו שלא כסדרם. ברוב הטפסים חסר דף השער של חלק זה; לפנינו טופס עם דף שער. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קרע חסר בדף השער, משוקם במילוי נייר, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש מעטים, עם פגיעה מזערית בטקסט. חותמות בדף השער (חלקן מחוקות). כריכת עור חדשה.
דף השער נוסף רק לחלק מן העותקים, ובחלקם מופיע גם מקום הדפוס ותאריך ההדפסה (1849). ראה עוד: י' יודלוב, מהדורה ראשונה של "לקוטי הלכות חלק אורח חיים", קרית ספר, סב, עמ' 933-935 (יודלוב כותב כי החלק השני של אורח חיים נדפס בשנת תר"ז בערך, ודף השער נוסף לחלק מהטפסים מאוחר יותר); ג' שלום, אלה שמות, עמ' 10, מס' 22.
ספר קנאת ה' צבאות, חיבור פולמוסי נגד משה מנדלסון ומשכילי ברלין, המיוחס לרבי נתן מברסלב (מוהרנ"ת). [לבוב?, חסר שם מדפיס, תר"מ 1880 בקירוב]. מהדורה ראשונה.
לפנינו המהדורה הראשונה שנדפסה בעילום שם המחבר. בשער מיוחס החיבור ליהודי מארצות המערב (צפון אפריקה) שהגיעה אליו השמועה על מעלליהם של המשכילים: "העתקה מגוף הכתב אשר הגיע מארץ המערב ע"י שד"ר מא"י". הספר יוחס לרבי נתן מברסלב ובמהדורות הבאות נדפס שמו על החיבור. עם זאת, ספק אם רבי נתן אכן היה מחברו. רנ"צ קעניג, הביבליוגרף של ספרי ברסלב, כותב שאין הכרעה ברורה בדבר, אך מציין ש"כמה מלשונות הספר מתאימים במקצת לספרי ליקוטי הלכות" (נוה צדיקים, עמ' קפ).
הספר כולל התקפות חריפות על משכילי ברלין ובראשם משה מנדלסון, עם אזכור שמותיהם בליווי כינויי גנאי. בחיבור מוזכרים "ראש התנין מ"ד [משה דעסוי = מנדלסון]", נפתלי הרץ וייזל, דוד פרידלנדר, כתב העת של תנועת ההשכלה "כרם חמד"; ומופיעים בו דברים חריפים נגד המשורר שמואל רומאנילי, נגד רבי יהודה אריה ממודינא וספרו "ארי נוהם", נגד הפילוסוף לייבניץ ("המשוגע ליובאניץ ישו"ז [ימח שמו וזכרו]"), ועוד. בעמ' 11-12 מצטט המחבר בשם "גדול א'[חד]" שיר בגנות "מורה נבוכים" להרמב"ם.
40 עמ'. 18.5 ס"מ. עמ' 17-24 נכרכו בטעות לפני עמ' 9. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש וקרעים קטנים, עם פגיעה קלה במסגרת השער ובטקסט בדף האחרון, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר-דבק. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
בשער הספר מופיעה דפוסת מזוייפת: "...תרי"ב לפ"ק, כ"ש [כמו ש] נדפוס[!] ביאס".
ראה עוד: ג' שלום, אלה שמות, מס' 117; נוה צדיקים, עמ' קעז-קפ; מנדל פייקאז', לשאלת זהות מחברו של הקונטרס 'קנאת ה' צבאות', קרית ספר, מה (תש"ל), עמ' 617-620.
ששה מספרי חסידות ברסלב, שנדפסו ברוסיה-פולין, בשנות הת"ר המוקדמות:
• ספר לקוטי תפלות. [זולקווא או לבוב, ללא שם מדפיס, תר"ח 1848, בערך].
• ספר לקוטי עצות. [זולקווא? ללא שם מדפיס, ת"ר 1840, בערך]. בדף השער: "נדפס כעת שנית" (באותן השנים יצאה מהדורה נוספת, גם היא ללא מקום ושנת דפוס).
• ספר לקוטי עצות. [רוסיה-פולין, ללא שם מדפיס, ת"ר 1840, בערך].
• ספר קיצור לקוטי מהר"ן. [זולקווא או לבוב, חסר שם מדפיס, תר"ט 1849]. חסר דף אחד באמצע.
• ספר לקוטי עצות. זולקווא, דפוס Saul Meyerhoffer, [תר"ט] 1849.
• ספר לקוטי עצות. [לבוב, תר"כ 1860, בערך]. חסרים 20 דפים בסוף הספר. בסוף הכרך הודבק דף השייך למהדורה אחרת דומה של הספר. חתימה בדף השער.
6 ספרים. גודל ומצב משתנים.
אוסף ספרים מספרי חסידות ברסלב, שנדפסו בשנות התר"מ-הת"ש:
• ספר תפלות הבוקר, תפלות המיוסדות על תורת רבי נתן מנמירוב, "הועתק מכ"י זעירא דמן חבריא קדישא חד מן קמאי". ירושלים, דפוס י"ד פרומקין, [תרמ"א 1881]. חסר דף אחרון. ש' הלוי, מס' 386.
• ספר השתפכות הנפש. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, [תרס"ד] 1904.
• ספר לקוטי תפלות. ירושלים, דפוס י"ד פרומקין, [תרס"ה 1905]. כרוך עם: ספר תיקון הכללי. ירושלים, ללא שם מדפיס, תרס"ד [1904].
• ספר שיר ידידות, לכבוד רבי נחמן מברסלב ותלמידו רבי נתן, מאת רבי יחיאל מנדל ממדוודיבקה. ירושלים, ללא שם מדפיס, תרס"ז [1907]. מהדורה ראשונה ונדירה.
• ספר ליקוטי מוהר"ן. ירושלם, דפוס י"ד פרומקין, [תר"ע 1910].
• סדר הגדה של פסח, אור זורח, על פי ספרי רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב, וספרי תלמידו רבי נתן ושאר תלמידיו. ירושלים, דפוס "ברסלב", תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה. יערי 2058; אוצר ההגדות 3083.
• ספר ליקוטי מוהר"ן. ירושלים, דפוס "מנורה" של הרב זלמן גרוסמן, [תרצ"ו 1936]. שני החלקים בשני כרכים.
• ספר זמרת הארץ, ענייני קדושת ארץ ישראל, מלוקטים ומיוסדים על ספרי רבי נחמן מברסלב ובפרט על ספר ליקוטי מוהר"ן. ירושלים, חברת "מפיצי ספרי מוהר"ן", תרצ"ו [1936].
• ספר שבחי הר"ן, עם סדר נסיעתו לארץ הקדושה. ירושלים, דפוס "מנורה", תרצ"ו [1936].
• ספר לקוטי תפלות ותחנונים, מיוסדות על המאמרים שבספר ליקוטי מוהר"ן, מאת רבי נחמן מטשעהרין. [וורשא, דפוס "ברסלב"], תרצ"ז [1937].
• ספר ארץ-ישראל, מאמרים מלוקטים מעניני ארץ-ישראל הנמצאים בספר "לקוטי מוהר"ן". ירושלים, דפוס יהודה עמרם "איתאח", [תש"א 1941]. בדף האחרון: "תפלה השייך לארץ-ישראל". דף זה לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
• ספר חיי מוהר"ן ושבחי מוהר"ן. ירושלים, דפוס "חורב", תש"ז [1947].
13 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
ספר משאת בנימין, שו"ת מאת רבי בנימין אהרן סלניק מקראקא. מיץ, דפוס געטשליק שפייאר סג"ל מסארלואי, [תקל"ו 1776]. מהדורה שנייה, עם הסכמת בעל ה"שאגת אריה". בדף השער סמל המדפיס: "זאת אשר ללוים" עם איור לוי היוצק מים על ידי הכהן.
עותק מיוחס שהיה בבעלות האדמו"ר הקדוש רבי יהושע מאוסטרובא בעל "תולדות אדם". בדף השער חותמת של האדמו"ר רבי "יהושע בהרב המנוח מוהרש"ל זצלל"ה זיע"א – מסאסנאוויטץ וכעת באסטראווי" – האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה (נפטר תרל"ג, אנציקלופדיה לחסידות ב, עמ' נב-נג), מצדיקי פולין, בנו של רבי שלמה ליב מלענטשנא ומתלמידי ה"שר שלום" מבעלז. הנהיג אחרי אביו עדה גדולה של אלפי חסידים ונודע בגדולתו וקדושתו. הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין אמר עליו שהוא "נוטר ברית קודש". מחבר הספר "תולדת אדם" (יוזפוב תרל"ה) שזכה לכינוי "נועם אלימלך הקטן". בתו היחידה נישאה להרה"ק רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא האדמו"ר הראשון מביאלה, בעל ה"דברי בינה" – הראשון לשושלת אדמו"רי חסידות ביאלא.
חתימת בעלות בראש דף השער: "אברהם אהרן פערלאוו מביאלא". כנראה אחד מצאצאי האדמו"ר רבי אברהם אהרן פרלוב מפוחוביץ', בנו של האדמו"ר הראשון מקוידינוב רבי שלמה חיים פרלוב (תקנ"ז-תרכ"ב). רבי אברהם אהרן החל לכהן באדמו"רות בעיר פוחוביץ' (הסמוכה ללוניניץ) מאז פטירת אביו בשנת תרכ"ב (אנצי' לחסידות, א, נה). חתנו האדמו"ר רבי נחמיה פרלוב מקוידינוב-ברנוביץ', היה מחותן עם אדמו"רי בית ביאלה.
רישום בעלות: "שייך לר' אברהם חתן ר' שלמה מרא--??".
[1], [2], פט דף. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
חסרים: [2] דף מפתחות, הכרוכים בעותקים אחרים בראש הספר או בסופו. דפים צ-צא נכרכו בעותק זה לאחר דף השער, ולא בסוף הספר.
ספר חדושי הלכות על הש"ס, שני חלקים, מאת הגאון רבי מאיר שיף – המהר"ם שיף, עם ה"ביאור" מאת הרה"ק רבי מרדכי מארדוש. ווארשא, דפוס שמואל ארגעלבראנד, תר"כ 1860. חלק שני, תרכ"ד 1864.
העותק של הרה"ק רבי משה רוקח מבעלזא. בראש השער הראשון חתימת יד-קדשו: "משה רוקח"; בדף המגן הקדמי, רישום בעלות בכתב ידו וחתימתו: "קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני – מהר"ם שיף 6.20, איינבונד [=כריכה] 2 = 8.20 – משה רוקח----". בדף המגן גם מופיעות חותמותיו: "הק' משה רוקח, בהרב המפורסם מבעלזא".
החותם הוא כפי הנראה, הרה"ק רבי משה רוקח האדמו"ר מקארוב (תקע"ה-תרמ"ג; אנצי' לחסידות, ג, עמ' שטז-שיז), בנו של ה"שר שלום" האדמו"ר הראשון מבעלזא. כיהן כרב אב"ד ואדמו"ר בערים מיאחוב וקארוב. נודע בקדושתו הרבה, ואחיו האדמו"ר רבי יהושע מבעלז אמר עליו: "הוא נוטר הברית".
[2], סב; צו דף; [1], נב דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב. בלאי וכתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט בכמה מהדפים. כריכה חדשה ומהודרת.
ספר מדרש שמואל רבתי, עם ביאור עץ יוסף. שטעטטין, דפוס יעקב מנחם שרענטצעל, [תר"כ] 1860.
העותק של אדמו"רי בית אמשינוב, רבי מנחם קאליש מאמשינוב ובנו האדמו"ר רבי שמעון שלום קאליש. בשער הספר חותמו של האדמו"ר רבי "מנחם קאליש אבדק"ק אמשנאוו". בדף המגן האחורי רישום בעלות שהספר שייך לבנו האדמו"ר רבי שמעון שלום: "לד' הארץ ומלואה, שייך לכ"ק אדמו"ר שליט"א מאמשינאוו כעת באטוואצק יצ"ו".
האדמו"ר השני מאמשינוב – רבי מנחם קאליש (תר"כ-תרע"ח, אנצ' לחסידות ג', עמ' פא-פב), מגדולי האדמו"רים בפולין. בן האדמו"ר רבי יעקב דוד קאליש (תקע"ד-תרל"ח). היה יד ימינו של אביו בהנהגת החסידים, למרות שהיה צעיר לימים. בהיותו כבן י"ח שנים, נתמנה לממלא מקום אביו באמשינוב כרב ואדמו"ר. בתקופת כהונתו גדלה חצרו ומאות חסידים קבלו את מרותו. כאביו עסק אף הוא בצדקה ובצרכי הכלל. כיהן כאדמו"ר ארבעים שנה בדיוק, מפרשת וישלח – עד פרשת וישלח. בשעת פטירתו אמר עליו בעל ה"אמרי אמת" מגור: "אבדנו אחד משיירי כנסת הגדולה". בניו ונכדיו הם האדמו"רים לבית אמשינוב.
בנו האדמו"ר רבי שמעון שלום קאליש (תרמ"ג-תשי"ד), בעל ה"משמיע שלום". מגדולי האדמו"רים בדורו. כיהן באדמו"רות לאחר פטירת אביו הקדוש, ועקב מצב בריאותו עבר להתגורר בעיירת המרפא אוטבוצק הסמוכה לוורשא. בשנות השואה נמלט דרך ליטא, יפן ושנחאי, והגיע לארה"ב. נודע בפקחותו הרבה ובאהבת ישראל השופעת, שקירבה אליו חסידים רבים.
[1], מז, [1] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר שאלות ותשובות מרבינו יוסף קארו בעל ה"בית יוסף", בהלכות אבן העזר וחדושים על מסכתות קידושין, כתובות וגיטין. למברג (לבוב), דפוס נפתלי הירץ גרושמאן, תקע"א [1811]. עם הסכמת הרה"ק רבי אברהם חיים אב"ד זלוטשוב (בעל "אורח לחיים").
עותק מיוחס. בשער הספר חותמות של רבי "פנחס תאומים פרענקיל" ובנו רבי "יהושע העשיל תאומים פרענקיל".
הגה"ק רבי פנחס תאומים פרנקל אב"ד ביקוביסק וצ'ישענוב (נפטר תרל"ד), חתנו הגדול של האדמו"ר ה"דברי יחזקאל" משינווא, ובנו של רבי דוב בעריש תאומים-פרנקל אב"ד צ'ישענוב (נפטר תרכ"ט; בן רבי יהושע העשיל פרענקיל אב"ד קומרנא, בן ה"ברוך טעם" וגיסו של ה"דברי חיים" מצאנז). היה אהוב וחביב אצל זקנו ה"דברי חיים" (אשר משבחו מאד בתשובות אליו – ראה שו"ת דברי חיים, יו"ד, סימנים פ"ב וקי"א, ובהסכמות שהעניק ה"דברי חיים" לספרים "עטרת חכמים", "נזיר השם וסמיכת משה", שרבי פנחס הוציאם לאור).
בנו הגאון רבי יהושע העשיל תאומים פרענקיל אב"ד סאפקוב (נפטר תרנ"ד), חתן האדמו"ר רבי שמואל חיים מחנצ'ין. לאחר פטירתו בדמי-ימיו, אלמנתו הרבנית נישאה להאדמו"ר רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק, והיא אמו של הרה"ק רבי קלונימוס קלמן מפיאסצ'נה בעל "חובת התלמידים".
[1], לט; ל דף (מספור דפים משובש). 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש זעירים. חותמות. כריכה חדשה.
ספר כסף נבחר על התורה, מאת רבי אבי עזרי זליג מרגליות מפולוצק. ליוורנו, דפוס רבי יעקב נוניס-ואיס ורפאל מילדולה, [תקנ"ד-תקנ"ה 1794]. מהדורה שניה, שהובאה לבית הדפוס ע"י אלקנה בן שלמה "מעיר פרישטיק הסמוך לרישא במדינת פולוניא", עם ההסכמות מההוצאה הראשונה והסכמת רבני ליוורנו: רבי מאיר סנגויניטי, רבי יעקב נוניס-ואיס ורבי שלמה מלאך, מהתאריך כ"ב טבת תקנ"ה.
עותק מיוחס לאדמו"רי בית רוז'ין, עם חותמותיהם בדף השער. חותמת מוקדמת עם סמל נשר במרכזה: "שלמה פרידמאן – S. FRIEDMAN" – כפי הנראה, זו חותמתו של האדמו"ר רבי שלמה מסדיגורא בן האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן (הראשון) מסדיגורא (אנצ' לחסידות, ג', עמ' תשיג) [חותמת זו אופיינית לבית סדיגורא-רוז'ין, והיא דומה בצורתה לחותמות אֶחיו – האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מסדיגורא והאדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבויאן, לחותמות גיסם האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן ולחותמות בן-דודם האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטעפנשט].
בהמשך הגיע הספר אל האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב. חותמתו מופיעה בדף השער – האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב (תרנ"ד-תשי"ט), בן האדמו"ר רבי נחום מרדכי פרידמן מטשורטקוב וחתן דודו רבי ישראל מסדיגורא. סבו מצד אביו הוא האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב, וסבו מצד אמו הוא האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מסדיגורא. אביו האדמו"ר רבי נחום מרדכי ברח עם משפחתו מווינה סמוך לשואה, עלה ארצה והקים את חצרו בתל אביב. בנו רבי שלמה מילא את מקומו באדמו"רות לאחר פטירתו, והוא למעשה האדמו"ר הרביעי והאחרון לשושלת אדמו"רי טשורטקוב. מחבר הספר "דברי שלמה".
[3], עה דף. 30 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה מהודרת.
ספר תורת אמת, דרושים על התורה, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, על פי כתבים של רבי יששכר בער אב"ד פרשעדבורז וראדעשיץ, תלמיד האדמו"ר מאפטא. לבוב, דפוס M. F. Poremba, [תרי"ד] 1854. מהדורה ראשונה.
בדף השער נדפס: "הכת"י קודש הלז מועתק ממכתבי הרב הקדוש... מו"ה יששכר בער... שהיה תלמוד[!] מובהק להרב המחבר זי"ע ובעצמו זכה לשמוע אלו דברים חיים רמזי וסתרי תורה מפה הקדוש של הרב המחבר זצלה"ה".
העותק של האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב. בשער הספר חותמתו: "הרב שלמה פרידמן מטשורטקוב".
האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב (תרנ"ד-תשי"ט), בן האדמו"ר רבי נחום מרדכי פרידמן מטשורטקוב וחתן דודו רבי ישראל מסדיגורא. סבו מצד אביו הוא האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב, וסבו מצד אמו הוא האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מסדיגורא. אביו האדמו"ר רבי נחום מרדכי ברח עם משפחתו מווינה סמוך לשואה, עלה ארצה והקים את חצרו בתל אביב. בנו רבי שלמה מילא את מקומו באדמו"רות לאחר פטירתו, והוא למעשה האדמו"ר הרביעי והאחרון לשושלת אדמו"רי טשורטקוב. מחבר הספר "דברי שלמה".
[1], לט דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, קרעים וקרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות של מסגרת השער ומילים בודדות בכתב-יד). כריכה חדשה.
על הקשר בין ספר זה ובין ספרו "אוהב ישראל", ראה: י' אלפסי, על הספר "אוהב ישראל" להרב מאפטא, ארשת א (תשי"ט), עמ' 481-483; ג' נגאל, הערות אחדות על דרשותיו של בעל ספר "אוהב ישראל", קרית ספר נ (תשל"ה), עמ' 337-339.
