ספר איל משולש, "על חכמת המשולשים וההנדסה ובתוכו ג"כ כמה כללי תכונה ואלגיברא...", מאת הגר"א מווילנא. ווילנא והורודנא, [תקצ"ד] 1833. מהדורה יחידה. שרטוטים גיאומטריים רבים.
ספר זה, העוסק בענפי המתמטיקה - טריגונומטריה, הנדסה, אלגברה ועוד, נדפס מעצם כתב ידו של הגר"א, כפי שנכתב בשער: "הספר הזה נמצא בכ"י [בכתב-ידו] ממש והוא מעט הכמות ורב האיכות בחכמה זו...". לצד חיבורו של הגר"א נדפס ביאור מאת העורך רבי שמואל אב"ד לוקניק, שכן "לגודל ועוצם בינתו של הגאון הנ"ל כידוע קיצר במקום שראוי להאריך לערך שכלנו ולא יובנו דבריו רק אחרי שקידה גדולה...".
בראש הספר הקדמה ארוכה מאת העורך רבי שמואל מלוקניק, ואחריה הקדמה ארוכה נוספת מאת רבי יעקב משה מסלונים נכד הגר"א. בהקדמתו של רבי יעקב משה מופיעה התייחסות מפורטת בדבר היחס הראוי כלפי חכמות העולם.
רבי יעקב משה מסלונים אף כתב הסכמה לספר ובה מספר כי בידי רבי שמואל מלוקניק היה "העתק ישן" של החיבור, וכי הוא נתן לו להגיה את החיבור מהמקור בעצם כתב-ידו של הגר"א ("נתתי להמוכ"ז כ"י קדשו ממש להגיה ממנו לאמיתו").
בהסכמת רבי אברהם אבלי מווילנא לספר שלפנינו הוא כותב: "...ראוי ונכון לפרסם חכמת הגאון זללה"ה למען ידעו דורות רבים כי חסידי ישראל הם חכמים אמתיים וחכמתם עמדה להם לעבודת הש"י ב"ה [השם יתברך ברוך הוא]...".
הגהות ארוכות בכתב-יד, עם חישובים הקשורים לנושא הספר. רובן קצוצות.
[7], לא דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים קטנים בדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט. סימני עש קלים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 862.

שישה דפים בכתב-ידו של המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב, מגדולי תלמידי הגר"א.
לפנינו שישה דפים (רצופים) בכתיבה אוטוגרפית של המחבר רבי מנחם מנדל משקלוב, מתוך חיבורו על ספר משנת חסידים לרבי עמנואל חי ריקי, ביסודות חכמת הקבלה. חיבור זה נדפס בספר כתבי הגרמ"מ ז"ל, ירושלים תשס"א, כרך א', על פי כתב-היד שדפים ממנו נמצאים לפנינו (תוכן הדברים בדפים שלפנינו נדפס שם בדפים קפט-רד).

הגאון המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב (נפטר תקפ"ז), מראשוני העולים ב"עליית תלמידי הגר"א" ומייסד הקהילה האשכנזית הפרושית בירושלים. שימש את הגר"א מווילנא בשנותיו האחרונות, קרוב לשנתיים, וקיבל ממנו רבות בנגלה ובנסתר. על תקופה מיוחדת זו בחייו, כותב רמ"מ: "וה' נתן לי חן בעיניו ושמשתי אותו בכל כוחי, וכל אלו השתי שנים פחות שליש שהייתי אצלו לא זזתי ממנו, ואחזתיו ולא ארפנו, ולא משתי מתוך אהלו יומם ולילה, באשר הלך הלכתי, ובאשר ילין לנתי, ולא זזה ידי מתוך ידו כלל וכלל, ופתח הוא לי מפתח החכמה, ואמר לי כמה דברים פתחים יקרים...". כמה מחיבוריו של הגר"א נכתבו ונערכו על ידו, כגון הפירוש הידוע על משלי, הפירוש על הגדה של פסח, וההגהות ל"סדר עולם". לאחר פטירת רבו נטל על עצמו את עריכתם והוצאתם של חלק מכתבי-יד קודשו לאור, בהם חלקים מביאור הגר"א על השלחן ערוך.
בשנת תקס"ח עמד בראש הקבוצה הראשונה מתלמידי הגר"א שעלתה לארץ ישראל. התיישב תחילה בטבריה, ולאחר מכן בצפת. בשנת תקע"ו עלה לירושלים ובה הקים מחדש את הקהילה האשכנזית. לאחר מאמצים מרובים השיג רשיונות בניה מהשלטון הטורקי לצורך שיקום בית הכנסת 'החורבה', וכן הצליח לאסוף כספים כדי לשלם לערבים את החובות הישנים על המקום (רק באלול תרכ"ד נחנך בית הכנסת 'החורבה', לאחר עיכובים רבים ושונים). רבי מנחם מנדל נודע במיוחד בהשגותיו העמוקות והגבוהות בתורת הנסתר, ובימי שבתו בארץ ישראל חיבר חיבורים עמוקים בתורת הקבלה. חלק מחיבוריו אלה נדפסו בשנת תשס"א תחת השם 'כתבי הגרמ"מ'. בירושלים היה יושב כל שעות היום עטור בטלית ותפילין ועוסק בתורה בפרישות, בקדושה ובטהרה. בערבי שבתות היה יוצא מחוץ לירושלים לעסוק בקבלה בהתבודדות. בכתביו הוא מספר על חזיונות שמימיים ועל סודות התורה שנגלו אליו משמים, ועל נשמת רבו הגר"א שהתגלתה אליו כדי להאיר עיניו בסודות התורה, פעם בכותל המערבי, פעם בקבר רחל ופעם בהר הזיתים. "וזקני ירושלם מספרים על הרמ"מ שאמר: אם יצטרכו לאפר פרה של משה יראה איפה הם, ואמרו עליו שהיה רואה בכל תשעה באב שני עמודים שחורים על הר הבית... ועוד כאלה ספרו לנו זקני הדור מפלאי הגאון הגדול הזה" (רבי אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, ג, עמ' 161 , בשם רבי יעקב משה חרל"פ). היה מתנגד חריף לחסידות עד סוף ימיו.

[6] דף (12 עמודים כתובים בכתב-ידו של רבי מנחם מנדל משקלוב). 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכהים. דהיית דיו במספר מקומות. קרעים בשוליים ובלאי.

מברק מאת רבי חיים מאיר הגר, נשלח באמצעות הצלב האדום לארץ ישראל. גרוסוורדיין, 5 באוגוסט 1941 [י"ב אב תש"א].
טופס מברק של "הצלב האדום", עם מילוי במכונת כתיבה. נשלח מאת האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ, אל ישראל ברדקי (בר-זכאי) בירושלים. המברק כולל בקשה לאתר את רבי נפתלי חיים אדלר - חתנו של האדמו"ר, שגורלו לא היה ידוע באותה עת, בימי השואה. נכתב בו (בגרמנית): "נא לברר האם נפתלי נמצא בחיפה או בביתכם. תודה לה' כולנו בריאים, ומאחלים כך גם לכם. הינדה". במקום המיועד לשם השולח נכתב שמו של האדמו"ר, ובנוסח הבקשה חתומה מרת הינדה, בתו של האדמו"ר, אשתו של רבי נפתלי חיים.

האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר בעל "אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו השני של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. בשנת תרצ"ו, אחר פטירת אביו, הוכתר לאדמו"ר בעיר גרוסוורדיין. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה, ולאחר השואה שב לגרוסוורדיין. באלול תש"ז עלה לארץ ישראל והקים את קרית ויז'ניץ בבני ברק, שיקם מחדש את חסידות ויז'ניץ ובנה את מוסדותיה. ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים".

רבי נפתלי חיים אדלר (תרע"ד-תשנ"ה), האדמו"ר מדז'יקוב-ויז'ניץ. נולד בירושלים למשפחה מיוחסת (היה נינו של האדמו"ר רבי דוד בידרמן מלעלוב). בילדותו נישאה אמו (בזיווג שני) לאדמו"ר רבי ברוך הגר מסערט ויז'ניץ, והוא התגדל בביתו ובבית סבו-חורגו האדמו"ר רבי ישראל הגר מוויז'ניץ. בבחרותו למד אצל האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר מווישווא ואצל האדמו"ר רבי אליעזר הגר בעל ה"דמשק אליעזר" מוויז'ניץ. בשנת תרצ"ח נישא להינדה בת האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ. בפרוץ מלחמת העולם השניה פעל רבות לספק דיור ומזון לפליטים הרבים שנהרו לגרוסוורדיין, שהייתה אז מקום בטוח יחסית. בהמשך מסר נפשו להצלת יהודים רבים שהוגלו לטרנסניסטריה, פעילות שנמשכה עד לכיבוש גרוסוורדיין בידי הנאצים. לא ידוע כיצד הצליח להינצל יחד עם הרבנית ושתי בנותיהם. בדרך לא דרך הצליחו להבריח את הגבול לעבר רומניה. משם הצליחו להפליג לארץ ישראל בספינת מעפילים, וכך הגיע רבי נפתלי חיים לארץ בשנת תש"ד, יחד עם גיסו (לימים האדמו"ר) רבי משה יהושע הגר. כיהן תחילה כרב חסידי ויז'ניץ בתל אביב-יפו. לאחר מכן עבר לחיפה שם סייע בהנהגת קהילת סערט ויז'ניץ ובהמשך כיהן כראש ישיבת "יחל ישראל" בחיפה. בשנת תשכ"ה הוכתר לרב חסידי ויז'ניץ בנתניה, שם הקים את קריית דז'יקוב-ויז'ניץ. הקים מוסדות נוספים בנתניה וערים אחרות. בנו הוא רבי ישראל אליעזר אדלר, המכהן כיום כאדמו"ר מדז'יקוב-ויז'ניץ בנתניה.

נמען המברק הוא החזן ישראל בר-זכאי (ברדקי, תר"ן-תש"ל), צאצא של הגאונים רבי ישראל משקלוב, רבי ישעיה ברדקי ורבי שמואל סלנט. מגיל צעיר בלט בקולו המיוחד. למד חזנות אצל זבולון קוורטין וחזנים נוספים. אחר מלחמת העולם הראשונה התמנה לחזן ראשי בבית הכנסת החורבה, במשרה זו כיהן עד לנפילת הרובע בידי הירדנים במלחמת העצמאות.

[1] דף. 23 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. קרעים זעירים בשוליים. סימן קיפול. רישום וחותמות.

הדרך, "דרך צדיקים - והיא דרשת פרידה של כ"ק... מוהר"ר מרדכי רוקח שליט"א הרב דקהל קדושים בילגורייא... שדרש פה בחגיגת סיום מסכת של תפארת בחורים... דרך קדושים - דברי קודש מהגה"ק צדיק הדור... מרן אהרן רוקח שליט"א רבינו הקדוש מבעלזא... שנאמרו פה עיר הבירה בודאפעסט טרם עלותם לארץ ישראל..."; בעריכת רבי מנחם אהרן לעבאוויטש, "הרב הצעיר דק"ק טשאפ" - "חוברת א', הוצאה חדשה". בודפסט, דפוס אלמנת ובני המנוח נחום אורי אייזלר, אדר תש"ד [1944]. מהדורה שלישית.
חוברת "הדרך" יצאה לאור לראשונה בי"ג שבט תש"ד, ובה נדפסה דרשת הפרידה של הרב מבילגוריי מיהדות הונגריה. בדרשה זו הוא מדבר על זוועות השואה בפולין וגליציה, ועל הצורך לעזור לפליטים מארצות אלו. היה זה לאחר שהאדמו"ר מבעלז ואחיו הרב מבילגוריי נמלטו בניסים מגטו בוכניה, והגיעו לבודפסט, שם שהו מחודש אייר תש"ג עד טבת תש"ד, ויצאו משם בדרכם לארץ ישראל. בהמשך דבריו מתנצל הרב מבילגוריי על נסיעתם לארץ ישראל, ואומר בבטחון כי הרעה לא תגיע להונגריה, ולא משום כך הם נוסעים לארץ ישראל, רק מתשוקתו לקדושת ארץ ישראל ואהבתו של אחיו הקדוש לארץ הקודש. "...מוטל עלי החוב להודיע לכם ידידים יקרים חכמי אונגארן... כי מי שהוא קרוב בסביבת אחי הגדול... שליט"א, יודע בודאי שלא במנוסה הולך... כאילו רוצה לנוס ולנסוע מכאן, רק שאיפתו ותשוקתו לעלות לאה"ק המקודשת בעשר קדושות... וירא מנוחה - שהצדיק רואה שתשרה פה לתושבי מדינה זאת מנוחה ושלוה... ואך טוב וחסד ירדוף וישיג את אחב"י בני מדינה זו. ואת הארץ... כי נעמה - מחמת כי שם שורה הנעם העליון" (עמ' יט). בהמשך החוברת מובאים דברי האדמו"ר שאמר כי נסיעתו לארץ ישראל היא זמנית על מנת לחזור, עם הסברים מאחיו הרב מבילגוריי, שעפ"י מסורת בית אבותיהם הקדושים, אין תועלת בהתיישבות בארץ ישראל טרם ביאת המשיח (עמ' כו). לאחר השואה צונזרו שורות אלה מפרסומים שציטטו את הדרשה.
החוברת נדפסה שלוש פעמים, במהלך החודשים שבט-אדר תש"ד. בכ"ג שבט תש"ד, עשרה ימים לאחר הדפסת המהדורה הראשונה, יצאה המהדורה השניה. בחודש אדר שלאחר מכן, זמן קצר לפני שהצבא הנאצי כבש את הונגריה (באמצע חודש מרץ, חציו השני של חודש אדר) נדפסה מהדורה שלישית - המהדורה שלפנינו.
העותק שלפנינו נכרך עם המעטפת המודפסת של המהדורה השניה. בחלקה האחורי פרטי המו"ל, עם הודעות שונות בענייני הדפסת ספרים והוצאתם לאור, בהן ההודעה: "מכאן מודעה רבה לאורייתא - בקרב הימים יופיע חוברת השניה של הדרך אשר יכלול בקרבו דרשת-פרידה של הרב הגה"צ חכם הכולל האדמו"ר ממונקאטש שליט"א [רבי ברוך ירחמיאל רבינוביץ] שדרש בביהכ"נ הגדולה דקה"י [דקהל יראים] בודאפעשט... בשבת שלפני עלותו לארץ ישראל, וכן מאמרים ומכתבים מרבנים ולומדים בעניינים העומדים על הפרק בחיי עם ישראל בארץ ובגולה".
[3], ב-כו עמ' + [2] דף מעטפת מודפסת. 20.5 ס"מ. מצב טוב. רישומים על המעטפת. כרוך בכריכת עור.

תלמוד בבלי. שנחאי, תש"ב-תש"ו [1942-1946]. בהוצאת תלמידי ישיבת מיר בשנחאי. שישה עשר כרכים.
סט חלקי של התלמוד הבבלי, שנדפס בשנחאי בהדרגה בין השנים תש"ב-תש"ו, על ידי תלמידי ישיבת מיר שנמלטו למזרח הרחוק בתקופת השואה.
לפנינו המסכתות: ברכות, שבת, עירובין, פסחים, ראש השנה, יומא, סוכה, ביצה, תענית, מגילה, מועד קטן, חגיגה, כתובות, נדרים, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, מכות, שבועות, עבודה זרה ומסכתות קטנות, זבחים, מנחות, חולין, בכורות, ערכין, תמורה, כריתות, מעילה, נדה.
חסרות המסכתות: גיטין, קידושין, נזיר וסוטה.
הוצאה זו היא למעשה דפוס צילום מוקטן של הוצאת ווילנא, דפוס ראם.
"ועד ההדפסה" של ישיבת מיר נזכר בשערי הכרכים בכינויים "בית אוצר הספרים עזרת תורה שע"י ישיבת מיר", "ועד ההדפסה תורה אור", "ישיבת מיר", ו"הוצאת מנדבים".
16 כרכים. 26 ס"מ בקירוב. מספר כרכים נדפסו על נייר יבש ושביר. רוב הכרכים במצב טוב, מספר כרכים במצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקרעים בשולי חלק מהדפים. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט (כולל קרע חסר באחד מדפי השער), משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש בכרכים בודדים. חותמות ורישומי בעלות בכתב-יד. כריכות חדשות.
מסכת יבמות לא נדפסה בשנחאי (בני ישיבת מיר למדו מסכת זו, קודם הגיעם לשנחאי, בקובה - יפן, ולשם נשלחו אליהם מאות כרכים של מסכת זו מארצות הברית ע"י הרב קלמנוביץ). ראה עוד: א' אלבוים, דפוסי שנחאי ושארית הפליטה, המעין, כרך מ, גליון ג, ניסן תש"ס.