מכירה פומבית 054 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות ודפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים ותצלומים
- (-) Remove of filter of
- and (26) Apply and filter
- אדמו (16) Apply אדמו filter
- וסאטמר (16) Apply וסאטמר filter
- ורבני (16) Apply ורבני filter
- סיגט (16) Apply סיגט filter
- רי (16) Apply רי filter
- אדמורי (16) Apply אדמורי filter
- אדמו"רי (16) Apply אדמו"רי filter
- rabbi (16) Apply rabbi filter
- rebb (16) Apply rebb filter
- satmar (16) Apply satmar filter
- sighet (16) Apply sighet filter
- book (13) Apply book filter
- ומוסר (7) Apply ומוסר filter
- קבלה, (7) Apply קבלה, filter
- קבלה (7) Apply קבלה filter
- ספרי (7) Apply ספרי filter
- דרוש (7) Apply דרוש filter
- ethic (7) Apply ethic filter
- homilet (7) Apply homilet filter
- kabbalah (7) Apply kabbalah filter
- kabbalah, (7) Apply kabbalah, filter
- מיוחסים (6) Apply מיוחסים filter
- עותקים (6) Apply עותקים filter
- import (6) Apply import filter
- ownership (6) Apply ownership filter
- והגהות (3) Apply והגהות filter
- חתימות, (3) Apply חתימות, filter
- חתימות (3) Apply חתימות filter
- חסידות (3) Apply חסידות filter
- חותמות, (3) Apply חותמות, filter
- חותמות (3) Apply חותמות filter
- רישומים (3) Apply רישומים filter
- chassidut (3) Apply chassidut filter
- gloss (3) Apply gloss filter
- inscript (3) Apply inscript filter
- signatur (3) Apply signatur filter
- signatures, (3) Apply signatures, filter
- stamp (3) Apply stamp filter
- stamps, (3) Apply stamps, filter
חמשה חלקים בחמישה כרכים. שער ראשי בראש חלק בראשית, וחמשה שערים בנוסח-מקוצר לכל אחד מהחומשים.
הספר נדפס בחיי מחברו בעילום שמו, כפי שנדפס בדף השער: "עבדו... נחבא אל הכלים דך ונכלם, וילט פניו באדרתו". שם המחבר נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים [כפי שנהג לחתום בדרך כלל: "ייט"ב"]. בהקדמתו מסביר המחבר ברוב ענוותנותו את הטעם להעלמת שמו מן החיבור. הוא מביא את דברי ה"פנים מאירות" בהקדמתו, שהסתפק "אם טוב לאדם שלא לגלות מי הוא המחבר, או חיובא רמי להזכיר מי הוא המחבר, והשיב שאין צריך להזכיר שם המחבר...", והוא כותב: "ולפי דעתי הקלושה יש להכריע, דבענין הלכות הנוגעים לדינא נחוץ לדעת מי המחבר, אם הוא ראוי והגון לסמוך עליו... אבל בענין אגדה ודברי תוכחה, מה לנו לדעת שם המחבר, הדברים יתנו עידיהן אם יכנסו בלב שומעיהם... כבר אמרו איזה חכם, הלומד מכל אדם, ופי' הר"ב אעפ"י שהוא קטן ממנו... ע"כ אמרתי עם לבי, טוב לכסותו ולהעלימו, כי בושתי וגם נכלמתי לעמוד במקום גדולים חוברי חבר, כי נפשי יודעת מך ערכי, לא בינת אדם לי ואיני מדבר לפני מי שגדול ממני, כי אם לצעירי הצאן...".
המחבר, האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".
בחלקים בראשית-ויקרא, חתימות, חותמות ורישומי בעלות: "הק' חיים צבי טייכמאן" ממונקאטש; "חיים צבי טייכמאנן – Jindrich Teichmann Mukačevo"; "הק' חיים ארי' פעלדמאן, שא-איהעל"; "הק' לייביש פעלדמאן פאן שא-איהעל"; "משה יודא ווייס"; "מרדכי קליינמאנן שו"ב".
חמישה חלקים בחמישה כרכים. בראשית: [4], ב-קמא, [2] דף. שמות: [3], ג-צא דף (לוח התיקונים נכרך בראש הכרך, לאחר דף השער). ויקרא: [4], ב-נה, [1] דף. במדבר: [2], ב-פ, [1] דף. דברים: [2], ב-נב, נה-ע, [1] דף. 23.5-25 ס"מ. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים רטיבות (בחלק מהדפים כתמים רבים). קמטים ובלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים במספר מקומות (באחד מהדפים קרע חסר עם פגיעה בטקסט; עם הקטע הקרוע, מנותק). קרע מחוזק בדבק בשולי דף השער של חלק בראשית. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חתימות וחותמות. כריכות עור חדשות (אחידות).
מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חלקו השני של הספר יצא לאור ימים ספורים קודם הסתלקותו, בחודש אלול תרמ"ג, ובשעה שהובא הספר החדש אל מיטת חוליו, נשקו מכל צד, "ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו" – ראה להלן. הספר נערך והובא לדפוס על ידי נכדו בן-בתו, רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש, המספר בהקדמתו לשו"ת "אבני צדק" (למברג, תרמ"ה): "ואשרי חלקי שהפקדני על ביתו וגילה לי באהבתו כל בית נכאתו, ומסר לידי ספרו 'ייטב פנים' לסדרו ולהדפיסו, שבעודו חיים חיותו, איזה ימים לפני הסתלקותו, יצא לאור חלק שני מהנ"ל בשלמותו, וכשהבאתיו סמוך למטתו, שמח לקראתו, נשקו מכל צד בעזרתו, ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו, ואח"כ קראני סמוך למטתו השלימה, ואור פניו כזהרי חמה, ויאמר אלי: בני יקירי, הנני מביע לך ברכה ותודה עצומה על אשר מלאת רצוני זה כמה, ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה..." (ראה גם בהקדמת רבי משה דוד טייטלבוים לספר "ישמח משה", מהדורת סיגט תרנ"ח).
חותמות בשני דפי השער של רבי "בן ציון וועזעל רב אב"ד דק"ק טארדא והגליל".
הגאון רבי בן ציון וֶוזֶל אב"ד טורדא (תרכ"ד-תרצ"ח), מגדולי הרבנים בדורו, ראש הלשכה האורתודוקסית של רבני טרנסילבניה].
שני חלקים בשני כרכים. חלק א: [1], קסג, [2] דף. חלק שני: [1], קס, [1] דף. 24.5 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב כללי טוב. קמטים ופגמים קלים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכות חדשות.
ספר רב טוב לבית ישראל, ביאורים על התורה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" אב"ד סיגט. למברג (לבוב), דפוס יעקב משולם עהרינפרייז, [תרמ"ט] 1889. מהדורה ראשונה.
הספר נערך ויצא לאור על ידי נכדו (בן-בתו) ותלמידו המובהק של המחבר, האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש. בהקדמתו לשו"ת "אבני צדק" (לבוב, תרמ"ה) הוא מספר על הדפסת ספרי סבו הגדול המחבר, אשר מסר לידיו את כל כתבי ידו על מנת שיערכם ויביאם לדפוס – "ואשרי חלקי שהפקדני על ביתו וגילה לי באהבתו כל בית נכאתו, ומסר לידי ספרו 'ייטב פנים' לסדרו ולהדפיסו, שבעודו חיים חיותו, איזה ימים לפני הסתלקותו, יצא לאור חלק שני מהנ"ל בשלמותו, וכשהבאתיו סמוך למטתו, שמח לקראתו, נשקו מכל צד בעזרתו, ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו, ואח"כ קראני סמוך למטתו השלימה, ואור פניו כזהרי חמה, ויאמר אלי: בני יקירי, הנני מביע לך ברכה ותודה עצומה על אשר מלאת רצוני זה כמה, ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה. מהר קח לך עת ועונה, להביא ס' שו"ת 'אבני צדק' לביהד"פ ראשונה, ואת ספר 'רב טוב' באחרונה, ידעתיך למשכיל ואיש תבונה, ותעשה רצוני בלי תפונה, לתקן בכל מקום שצריך תקנה...".
בדף האחרון נדפסו שתי אגרות מאת המחבר: "ע"ד המכשלה שנהייתה בעשיית היינות ... שלא יכשל באיסור חמץ בפסח ויין נסך".
[1], קפא, [1] דף. 24 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב טוב. כתמים, קמטים וקרעים קלים. סימני עש קלים. חיתוך דפים עם פגיעה בטקסט בדף האחרון. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
סדר הקפות לשמיני עצרת ולשמחת תורה – "הובא לביה"ד ע"י... משה הכהן קאהן נ"י עומד על משמרת הקודש בבית כ"ק הגה"ק שליט"א [האדמו"ר בעל "עצי חיים"] האבד"ק סיגוט יע"א, וע"י שותפו... מו"ה זלמן ליב הכהן שעהנברון נ"י מסיגוט יע"א". סעאיני (סאין, מחוז סאטמר), דפוס יעקב ווידער, תרפ"ד [1924].
[1], ב-יט דף. חסרים [5] דפים בסוף הכרך (עם "סדר אמירת הקרבנות" ליום י"ג המדות). דפים ג-ד נכרכו פעמיים. 18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי. קרע חסר בשולי דף השער, עם פגיעה במסגרת השער, וקרעים בשוליים הפנימיים של מספר דפים. דפים מנותקים ומנותקים חלקית. כריכה חדשה.
אוסף ספרי עצי חיים, מאת האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט:
• ספר עצי חיים על התורה, שני חלקים – חלק ראשון על דרך האגדה וחלק שני על דרך הדרוש. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן עט זאהנע ודפוס פאננאניא אחים ראזענטהאל, תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה. חתימות ורישומי בעלות: "שמעון קויפמן"; "זה הספר הקדוש הזה הנקרא... ספר עצי חיים שייך לר' צבי קויפמאן שליט"א".
• ספר עצי חיים על המועדים. סיגט, דפוס א. קויפמאן עט זאהנע, תרצ"ד [1934]. מהדורה ראשונה.
• ספר עצי חיים, חלק א – שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, עם חלק ב על הלכות מקוואות. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן, [תרצ"ט 1939]. שני חלקים בכרך אחד; שער נפרד לכל חלק. עותק נאה בעל שוליים רחבים; כולל מעטפת נדירה.
• ספר עצי חיים, על מסכת גיטין. סיגט, דפוס א. קויפמאן ובנו, [ת"ש] 1939-[1940]. מהדורה ראשונה. שער מעטפת נדיר. חתימה: "הק' משה דוד--".
המחבר, האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים בעל ה"קדושת יו"ט", וחתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מרצפרט (בן ה"דברי חיים" מצאנז). הסתופף אצל צדיקי הדור, ובייחוד אצל דודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן אצל האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז. היה גדול בתורה ומופלג בחכמה, קדושה ויראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו. לאחר הסתלקות אביו בשנת תרס"ד, בהיותו בן 24 שנים בלבד, עלה על מקומו בכס הרבנות והאדמו"רות בסיגט, בירת חבל מארמרוש, ותפס את מקומו בהנהגת יהדות הונגריה ובהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית. השפעתו היתה רבה ולדעתו היה משקל מכריע בבחירת רבנים ובמינוי דיינים ושוחטים בקהילות החרדיות בהונגריה, ובייחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט (שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש). אחיו הצעיר הוא האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
4 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
שניים מספריו הפולמוסיים של האדמו"ר מסאטמר כנגד הציונות, במהדורות ראשונות:
• ספר ויואל משה, לבאר דיני השלש שבועות, שנאמרו בנביאות, בעניני קץ הישועות, גם לבאר דיני מצות ישיבת אה"ק וכל המסתעף בענינים אלו להלכה ולמעשה, אשר אספתי ולקטתי... הק’ יואל טייטלבוים. ברוקלין, ניו יורק, דפוס סענדר דייטש, תש"כ [1959]. שני שערים (הראשון מקוצר).
מהדורה ראשונה של חיבורו הקנאי הנודע של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר כנגד הציונות. במהדורה הראשונה נדפס רק מאמר "שלש השבועות", ובו קפ"ה סעיפים, שבהם שוטח המחבר את התנגדותו היסודית למדינה הציונית ומברר ודן באיסור ההלכתי להקמת שלטון יהודי עצמאי בארץ ישראל לפני ביאת משיח. בפתח הספר הקדמה ארוכה מאת המחבר.
אל מהדורת הספר הבאה (תשכ"א) נוספו שני מאמרים חדשים – מאמר "ישוב ארץ ישראל", על מצות יישוב ארץ ישראל בימים אלה; ומאמר "לשון הקודש", כנגד השימוש בשפה העברית המודרנית.
חתימת בעלות בדף המגן: "הק' בן ציון דוד בריעף".
[5], ו-רעא עמ’. 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים (כתמי רטיבות בחיתוך הדפים). כריכה מקורית. פגמים קלים בכריכה.
• קונטרס על הגאולה ועל התמורה, לקט מתוך דרשות שנאמרו "מאת כ"ק אדומו"ר הגה"ק מרן מהר"י ט"ב [יואל טייטלבוים] שליט"א, אב"ד דק"ק סאטמאר יצ"ו". ברוקלין, ניו יורק, דפוס סענדר דייטש, תשכ"ז [1967].
מהדורה ראשונה של חיבורו הקנאי הנודע של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר כנגד הציונות. בחיבור, שנכתב בעקבות ניצחונה של מדינת ישראל במלחמת ששת הימים, מנסח האדמו"ר מסאטמר בהרחבה את השקפתו נגד הציונות. הוא טוען כי ניצחון המלחמה לא נעשה מצד הקדושה, אלא בכוח הטומאה והסטרא אחרא, ופוסק כי אסור לפקוד את המקומות הקדושים שנכבשו במלחמה, כמו הכותל המערבי וקבר רחל, משום "שהמינים מתפארים שהשיגה ידם לכבוש המקומות הקדושים בכוחם ובגבורתם... שבהליכה לשם נותנים להם חיזוק רב".
החיבור עצמו נכתב בידי תלמידי האדמו"ר מסאטמר (על בסיס "תורות" שמסר במשך ארבע שבתות בשנת תשכ"ז, בזמן סעודה שלישית של שבתות פרשת נשא, בהעלותך, שלח וקרח – ראשי תיבות: בנש"ק), מלבד ההקדמה הארוכה בראש הספר שנכתבה בידי האדמו"ר עצמו (ואודותיה התבטא פעם, כי כתב אותה בדם לבו, ולא בדיו).
רישום בעלות בדף המגן: "הספר הקד[ו]ש הזה שייך למי שקנה, הרבני הרב ה"ג מו"ה ר' בנציון דוד בריף שליט"א, שו"ב מומחה דק"ק נ"י ראבתי, ומצ"פ על כל ארץ הגולה".
[3], ד-רט, [1] עמ'. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה מקורית. כתמים ופגמים בכריכה.
אוסף חוברות "חומשים של נערים" – פרשיות השבוע, עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י והפטרות. קלויזענבורג, וויינשטיין & פריעדמאנן, תרפ"ו [1926]. 15 חוברות מתוך 54.
חוברות של פרשיות השבוע לנערים, חוברת לכל פרשה. אחד מן החידושים (שהיו מפורסמים בזמנו) של בית הדפוס שהקימו הגיסים שלמה שבתי פרידמן ומשה חיים וויינשטיין בקלויזנבורג, בסביבות שנת תרע"ג. חוברות אלו נדפסו והופצו באלפי עותקים בכל הסביבה (י"י כהן, חכמי טראנסילוואניה, עמ' קטו-קטז).
בגב כל חוברת נדפסו הסכמותיהם של האדמו"ר רבי ישראל הגר מוויז'ניץ, האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט מדעעש, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (אז בקראלי), ורבי ישראל מנחם ברוין אב"ד ברעזאוויץ. האדמו"ר מוויז'ניץ כותב "כי זה יהי' תועלת גדול לבני נערי ישראל ועבור הוריהם". גם המסכימים הנוספים מדגישים כי יש במפעל זה תועלת גדולה "להקל על בני עניים, אשר אין ידם משגת לקנות כל חמשה חמשי תורה בפ"א לעת כזאת אשר היוקר יאמיר".
חוברות אלה נדירות כיום. באוסף שלפנינו חלק מהסדרה, 15 חוברות מתוך 54 שנדפסו. לפנינו הפרשות: ויקהל, פקודי, קדושים, אמור, בחוקותי, נשא, בהעלותך, שלח, חוקת, בלק, פנחס, מסעי, עקב, שופטים, תצא.
15 חוברות. 23 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי קל בחלקן. החוברות לא נבדקו בידינו לעומק, והן נמכרות כמות שהן.
שלשה ספרים: שני חלקי שו"ת זכרון יהודה, מאת רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר – שתי הדפסות שונות של חלק ראשון שנדפס בשנת תרפ"ג, וחלק שני שנדפס בשנת תרפ"ח. מהדורות ראשונות.
• ספר זכרון יהודה, חלק ראשון, אורח חיים. בודפשט, דפוס האחים משולם זלמן ומנחם הכהן קאטצבורג, תרפ"ג [1923]. הדפסה ראשונה של המהדורה הראשונה, עם סימן ר' בו מופיעה תשובה נגד ההתחברות ל"אגודת ישראל" (שנוסדה באותן השנים).
• ספר זכרון יהודה, חלק ראשון, אורח חיים. בודפשט, דפוס האחים משולם זלמן ומנחם הכהן קאטצבורג, תרפ"ג [1923]. הדפסה שניה של המהדורה הראשונה, עם החלפת סימן ר' בתשובה בנושא אחר.
חותמת בדף השער: הלל פריעדמאנן, רב ומורה דק"ק סארוואש".
• ספר זכרון יהודה, חלק שני, (יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט ואורח חיים מהדורה תניינא). אוהעל, דפוס אליעזר דייטש, תרפ"ח [1928]. מהדורה ראשונה.
רקע – חלקו הראשון של הספר נדפס פעמיים. בהדפסה הראשונה מופיע בסימן ר' מכתב מאת המחבר אל "אלוף נעורי" רבי יוסף חיים זוננפלד, ובו מתקפה חריפה כנגד ההתחברות עם "אגודת ישראל". המחבר מונה מספר טעמים מדוע אין להיכנס לשותפות עם האגודה: ראשית, רבני הונגריה מתנגדים לאגו"י ואם יצטרפו רבני ירושלים לאגו"י, התרומות מהונגריה לתושבי ירושלים יתמעטו, ונמצא שההצטרפות לאגו"י הינה על חשבון מזונם של תושבי ירושלים ועולליהם; שנית, איסור חמור להצטרף לרשעים, והרי הגרי"ח זוננפלד הוא מחשובי תלמידי ה"כתב סופר" רבם של רבני הונגריה המתנגדים נחרצות לאגו"י, וגם אם רבני הונגריה הינם בגדר מיעוט, ראוי לחוש למיעוט "במקום שיש חשש סכנת נפשות... שהתחברות הלזה הוא למכשול גדול ולמזכרת עון לכל בית ישראל ח"ו, מיד ולדורות". המחבר מסיים את תשובתו: "לכן אם עתה לו ישמענו... מחויב לפרסם ברבים כי שקר ענו בו בהג' נ"י, ואדרבא ילבוש קנאת גבר ירא ה' ויצעק בקול גדול: סורו נא מעל אהלי אנשי חברה 'אגודת ישראל', כל עוד שלא יעשו כמצות מנהיגי ורבני אונגארין נ"י שהם מלומדי מלחמות ה'...".
בהדפסה השניה נדפסו מחדש עמ' קנה-קנח, כאשר הוחלף בהם סימן ר' בסימן חדש בהלכות יום הכיפורים. בזמנו היה מי שטען שמדובר ב"זיוף ספרותי" של "אגודת ישראל", זיוף לא מושלם, שכן הם שכחו להחליף את נושא התשובה במפתחות שבסוף הספר (רי"ל הכהן פישמן, סיני, ג, ה-ו, ת"ש, עמ' תכא-תכג), אך יש מי שסיפר בשם אחד המדפיסים, כי עמד לפניהם שיקול כספי – בשנת תרפ"ג הודפס החלק הראשון, ובסוף אותה שנה התכוננה אגו"י לקראת "הכנסייה הגדולה" הראשונה בווינה. המדפיסים רצו למכור שם את הספר החדש, מתוך מחשבה שלספר של אחד מגדולי הדור יהיה ביקוש רב, אך מאחר שלא ניתן היה להציע למשתתפי הכינוס של אגו"י ספר שבו נדפסה תשובה אנטי-אגודאית, הם החליפו את התשובה בתשובה אחרת, ואכן נחל הספר הצלחה מרובה (א' הלוי שישא, "שו"ת זכרון יהודה חלק ג'", צפונות, יא, ג, ג, ניסן תשנ"א, עמ' מט).
בסוף שני החלקים נדפסו "שמות הפרענומעראנטען" – שמות החותמים בעשרות קהילות ברחבי הונגריה.
3 כרכים. חלק א (שני עותקים): [7], ב-קסח, [6] עמ’. חלק ב: [9], ב-רלב עמ’. עמ' רכה-רלב ("שמות הפרענומעראנטען") לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה. 31.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים קלים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכות ישנות.
המחבר, הגה"ק רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר (תר"ח-תר"פ), בעל שו"ת "זכרון יהודה". מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן ה"חתם סופר". רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים". עוד מתקופת בחרותו היה רֵעַ נאמן וידיד נפש של הבחורים ר' חיים זוננפלד (לימים רבה של ירושלים) ור' משה גרינוואלד (לימים) רבה של חוסט, בעל "ערוגת הבושם", ועמד עמם בקשר הדוק כל ימי חייו. כיהן כאב"ד סאבאטיש, בוניהאד ושוראן. בשנת תרנ"ח התקבל לאב"ד סאטמר, וישב שם על כס הרבנות במשך עשרים ושתיים שנה, עד לפטירתו. התנגד למודרנה ולציונות, וחיזק את מוסדות היהדות החרדית האורתודוקסית בעיר סאטמר, בנה מקוואות ותלמודי תורה, בתי מדרש ובתי כנסת. גולת הכותרת של פעילותו בסאטמר הייתה הקמת ישיבה גדולה, בה למדו מאות בחורים, שרבים מהם שימשו בהמשך בדיינות וברבנות קהילות הונגריה ורומניה. בין תלמידיו נודעו: רבי יוסף נחמיה קורניצר אב"ד סעליש וקראקא; רבי שמעיה לעוו אב"ד קערעסטיר; רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג; רבי משה דוד עסטרייכער אבד"ק טשימפא; רבי נפתלי הירצקא העניג אב"ד שארמאש; ועוד.
בתקופת כהונתו כאב"ד סאטמר, קירב מאד את האברך הצעיר רבי יואל טייטלבוים, שלאחר חתונתו קבע בעיר את מקום מגוריו, והיה מעניק לו תמיכה כספית. פעם, לאחר שהולכי רכיל סיפרו על רבי יואל שאינו נצרך כל כך, שכן הוא מפזר הרבה לצדקה, נתרגש רבי יהודה ואמר "א"כ נצרך לו יותר", ואכן מאז העלה לו את סכום התמיכה. לאחר שנים, כשכיהן רבי יואל כאב"ד סאטמר, הזהיר מאד שלא לשנות את המנהגים ההלכתיים של השחיטה בעיר, המיוסדים על הוראותיו הקדושות של בעל ה"זכרון יהודה".
אוסף מהדורות ראשונות של ספרי "קרן לדוד", שו"ת וחידושים על התורה ועל המועדים, מאת הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר:
• ספר קרן לדוד, שאלות ותשובות, חלק אורח חיים. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרפ"ט [1929]. דפים ה-ח, והדף האחרון, חסרים.
• ספר קרן לדוד, חידושי אגדה על התורה – חלק א על בראשית. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תר"צ [1930]. בראש הספר, הקדמת המו"ל האדמו"ר מפאפא רבי יוסף גרינוואלד (נכד "ערוגות הבושם", אחי-המחבר). חתימה בדף השער: "הק' עזריאל געלליס".
• הגדה של פסח, עם פירוש "חסדי דוד", ודינים ומנהגים. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרצ"א 1931]. יערי 2163; אוצר ההגדות 3398.
• ספר קרן לדוד, חידושי אגדה ודרושים על המועדים – חלק א לחודש אלול וחגי תשרי וחלק ב ליתר מועדי השנה. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"ד [1934]. שני חלקים בשני כרכים. בראש חלק א "הקדמת המסדר" האדמו"ר מפאפא רבי יוסף גרינוואלד (נכד "ערוגות הבושם", אחי המחבר). בדפי השער של שני החלקים, חותמת החברה להוצאת ספרי המחבר רבי אליעזר דוד גרינוואלד: "חברה כנסת בני דוד סאטמאר – המוציאים לאור חיבוריו של אדמו"ר כ"ק הגה"ק מהרא"ד אבד"פה זצללה"ה – סאטמאר"; בחלק א חותמות: "חברה משניות סאטמאר". חתימות בעלות בדף השער של חלק ב: "רפאל סג"ל לעווין".
בדפי "שמות החותמים" בסוף שני החלקים, נזכרים בעיר סאטמר "אדמו"ר הגה"צ אב"ד שליט"א" [האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים – שנבחר בשנה זו, תרצ"ד, לכהן ברבנות סאטמר] וחתנו "הרה"ג ר' חנני' יו"ט ליפא מייער אב"ד סעמיהאי'" [לימים האדמו"ר מסאסוב], והבחור "אברהם יצחק קאהן" [לימים, האדמו"ר מ"תולדות אהרן" – בתקופת לימודו בישיבת רבי יואל בסאטמר].
המחבר, הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר (תרכ"ו בקירוב – תרפ"ח), מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה. תלמידו המובהק של אחיו הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בקהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישעווע (פלשו-וישי). בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. כבר בישיבתו באויבר-ווישעווע למדו מאות תלמידים. בשנת תרפ"א נבחר לרבה של סאטמר, ובה עמד בראש ישיבה מן הגדולות בהונגריה והגדולה ביותר בטרנסילבניה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת "קרן לדוד" על אורח חיים (סאטמר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (סאטמר, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" – דרושים (סאטמר, תרצ"ד), ועוד.
חמישה כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב טוב עד בינוני. כתמים וכתמי רטיבות. סימני עש בחלק מהכרכים. פגמים קלים. כריכות חדשות.
פריט 566 אוסף מספרי בעל "ערוגת הבשם", אחיו בעל "קרן לדוד" ובני משפחתם – מהדורות ראשונות – תרפ"ו-תש"ג
אוסף של חמישה ספרים מספרי הגאון הקדוש רבי משה גרינוואלד אב"ד חוסט בעל "ערוגת הבשם", אחיו רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר בעל "קרן לדוד", ובני משפחתם. הונגריה והאזור, תרפ"ו-תש"ג [1926-1943]. מהדורות ראשונות.
• ספר שאלות ותשובות ערוגת הבשם, חלק שני על שלחן ערוך יורה דעה, מאת רבי משה גרינוואלד אב"ד חוסט. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרפ"ו 1926]. חותמת בדף השער: "זלמן לייב ווייס שו"ב וש"ץ".
• ספר מקוה טהרה, על שו"ע הלכות מקוואות, מאת רבי משה גרינוואלד אב"ד חוסט בעל "ערוגת הבושם"; בראשו "אגודת איזוב", מאת בנו רבי יקותיאל יהודה גרינוואלד אב"ד יארע וחופק"ק אונגוואר, ובסופו "הגהות והערות לספר מקוה טהרה" מאת רבי משה גרינוואלד (בן רבי יקותיאל יהודה). אונגוואר, דפוס משה שמחה געלליס, תרצ"א [1931]. חתימת "הק' שמואל אויש"
• ספר ערוגת הבשם, ביאור רחב על כללי איסור חל על איסור, מאת רבי משה גרינוואלד אב"ד חוסט; עם "שער עבודה שבלב" – מאמרים בפלפול והגדה מאת המחבר, "הקדמת בן המחבר" האדמו"ר רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד אב"ד פאפא בעל ה"ויגד יעקב", והגהות והערות מאת רבי משה יהודה כ"ץ (חתן בעל ה"ויגד יעקב" מפאפא). בודפשט, דפוס האחים געווירץ, [תרצ"ח 1938].
– כרוך עם: ספר מבי"ט – דברי אגדה, דרושים וחידושים, מאת רבי משולם רובינשטיין אב"ד קישקרש (קישקרש, תרנ"ו). מהדורה יחידה. העותק חסר 21 דפים בתחילתו ו-4 דפים בסופו.
• ספר עולת תמיד, חידושים וביאורים על מסכת תמיד, מאת רבי משה גרינוואלד אב"ד חוסט; עם הגהות והארות בשם "מנחת התמיד", מאת רבי משה גרינוואלד (נכד המחבר), ובסופו קונטרס "תקנת השבים" מאת המחבר. בודפשט, דפוס משלם (זלמן) כ"ץ קאטצבורג, תש"ג [1943].
• ספר קרן לדוד, שאלות ותשובות, חלק אורח חיים, מאת רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר; עם "אקדמות מילין" מאת האדמו"ר רבי יוסף גרינוואלד בעל "ויחי יוסף" (נכד אחי המחבר). סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרפ"ט [1929].
5 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כריכות מקוריות או ישנות.
הגאון הקדוש רבי משה בן-עמרם גרינוואלד (תרי"ג-תר"ע), מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. תלמיד רבי מנחם כ"ץ פרוסטיץ מצעהלים ותלמיד ה"כתב סופר" בפרשבורג. כבר בבחרותו ניהל ישיבה בעיר הולדתו טשארנא, ולאחר מכן כיהן ברבנות בכמה מקהילות הונגריה. בשנת תרנ"ג התמנה לכהן כאב"ד העיר חוסט. על אף שנמנה על יוצאי בית מדרשו של ה"חתם סופר" אחז בדרכי החסידות ונהג לנסוע לאדמו"רי בעלז וסיגט. בחוסט הקים את חצרו המפוארת וביסס והרחיב את ישיבתו, אשר הפכה לאחת הישיבות הגדולות והחשובות בהונגריה. לישיבתו נהרו תלמידים מכל רחבי המדינה ומחוצה לה, ורבים מרבני הונגריה היו תלמידיו. נתפרסם בחיבוריו בהלכה ואגדה אשר נקראו בשם "ערוגת הבושם". מצאצאיו הרבים שושלות חשובות של אדמו"רים, רבנים, גדולי תורה ויראים, בהם: בנו בעל ה"ויגד יעקב" האדמו"ר רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד אב"ד פאפא; נכדו בעל "ויחי יוסף" האדמו"ר רבי יוסף גרינוואלד, שהקים את חסידות פאפא באמריקה לאחר השואה; בנו הגאון רבי אברהם יוסף גרינוואלד אב"ד מאקווא, חוסט ואונגוואר (נפטר תרפ"ח); בנו הגאון רבי לוי יצחק גרינוואלד אב"ד "קהל ערוגת הבושם – צעהלים", ועוד. אחיו הוא הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר בעל "קרן לדוד" (תרכ"ו בקירוב – תרפ"ח), מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה.
דף (2 עמודים), חידושים על פרשות בלק ופנחס, בכתב ידו של הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר בעל "קרן לדוד".
אוטוגרף בכתב יד קדשו של המחבר. חידושי רבי אליעזר דוד על התורה נדפסו לאחר פטירתו בספר "קרן לדוד" על חומש בראשית (סאטמר, תר"צ) ועל חומש שמות (סאטמר, תרצ"ט). יתר חלקי חיבורו על התורה לא זכו לבוא לדפוס לפני מלחמת העולם. כתבי היד הוטמנו באדמה עד יעבור זעם, והשלמת הדפסתם התעכבה עד שנת תשל"ו, אז נדפסו בארה"ב ע"י נכדו האדמו"ר בעל "ויחי יוסף" מפאפא, ולאחר כמה שנים נדפסה מהדורה נוספת ע"י הרה"צ רבי אהרן שפירא מנארול (בני ברק, תשס"ח).
יתכן שהדף שלפנינו הוא מהכתבים שהוטמנו באדמה בתקופת השואה.
לפנינו כתיבה ראשונית של המחבר, שאחר כך נערכה מחדש (בשינויים) והובאה לדפוס במהדורות ברוקלין ובני ברק.
הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר (תרכ"ו בקירוב – תרפ"ח), מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה. תלמידו המובהק של אחיו הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בכמה קהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישעווע (פלשו-וישי). בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה.
כבר בישיבתו באויבר-ווישעווע למדו מאות תלמידים. בשנת תרפ"א נבחר לרבה של סאטמר, ובה עמד בראש ישיבה מן הגדולות בהונגריה והגדולה ביותר בטרנסילבניה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת "קרן לדוד" על אורח חיים (סאטמר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (סאטמר, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" – דרושים (סאטמר, תרצ"ד), ועוד.
[1] דף. 16X20 ס"מ בקירוב. מצב גרוע. כתמים ובלאי. קרעים חסרים, עם פגיעות משמעותיות בטקסט. קרעים מחוזקים ברצועות סלוטייפ; כתמים כהים בעקבות ההדבקה.
ספר תורת אמת על התורה, חלק ראשון על ספרים בראשית ושמות, מאת האדמו"ר רבי יהודה ליב איגר מלובלין. לובלין, דפוס יעקב הערשענהארן ומשה שניידמעסער, תרמ"ט 1889. מהדורה ראשונה. שני שערים.
בדף השער הראשון, חותמת האדמו"ר רבי "ישראל משה בהרב ח"ק מ"ו יחיאל מאיר זצלל"ה מגאסטאנין ליפשיטץ חופ"ק בלוינא".
רישומי בעלות של "יוסף ישראל איסר פייגינבוים".
האדמו"ר רבי ישראל משה ליפשיץ (תקצ"ב בקירוב – תרע"ח, אנצי' לחסידות, ב', עמ' תר), בנו של האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגוסטינין. הכיר בילדותו את רבי מנחם מנדל מקוצק, והיה נוסע עם אביו לחידושי הרי"מ מגור, ולרבי אברהם מטשכנוב. בשנת תרמ"ח, לאחר פטירת אביו, הוכתר לאדמו"ר והתיישב בעיר פרושקוב, בה ניהל את עדת חסידיו כשלושים שנה.
[2] דף, 240 עמ'. 26 ס"מ בקירוב. נייר מעט יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים, בדף השער ובדפים נוספים, ללא פגיעות בטקסט (אך עם פגיעה קלה במסגרת השער), משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.