מכירה פומבית 054 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות ודפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים ותצלומים
- (-) Remove of filter of
- and (26) Apply and filter
- אדמו (16) Apply אדמו filter
- וסאטמר (16) Apply וסאטמר filter
- ורבני (16) Apply ורבני filter
- סיגט (16) Apply סיגט filter
- רי (16) Apply רי filter
- אדמורי (16) Apply אדמורי filter
- אדמו"רי (16) Apply אדמו"רי filter
- rabbi (16) Apply rabbi filter
- rebb (16) Apply rebb filter
- satmar (16) Apply satmar filter
- sighet (16) Apply sighet filter
- book (13) Apply book filter
- ומוסר (7) Apply ומוסר filter
- קבלה, (7) Apply קבלה, filter
- קבלה (7) Apply קבלה filter
- ספרי (7) Apply ספרי filter
- דרוש (7) Apply דרוש filter
- ethic (7) Apply ethic filter
- homilet (7) Apply homilet filter
- kabbalah (7) Apply kabbalah filter
- kabbalah, (7) Apply kabbalah, filter
- מיוחסים (6) Apply מיוחסים filter
- עותקים (6) Apply עותקים filter
- import (6) Apply import filter
- ownership (6) Apply ownership filter
- והגהות (3) Apply והגהות filter
- חתימות, (3) Apply חתימות, filter
- חתימות (3) Apply חתימות filter
- חסידות (3) Apply חסידות filter
- חותמות, (3) Apply חותמות, filter
- חותמות (3) Apply חותמות filter
- רישומים (3) Apply רישומים filter
- chassidut (3) Apply chassidut filter
- gloss (3) Apply gloss filter
- inscript (3) Apply inscript filter
- signatur (3) Apply signatur filter
- signatures, (3) Apply signatures, filter
- stamp (3) Apply stamp filter
- stamps, (3) Apply stamps, filter
ספר הזהר, מדרשי קבלה, שחיבר התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. חלקים שלישי-רביעי, ויקרא, במדבר ודברים. [מנטובה, דפוס מאיר בן אפרים מפדובה ויעקב בן נפתלי הכהן מגאזולו, ש"כ 1560 – עותקים חלקיים].
שני חלקים מהמהדורה הראשונה של ספר הזוהר שנדפסה במנטובה בשנים שי"ח-ש"כ בארבעה חלקים. רק כתשעים שנים לאחר התחלת מלאכת הדפוס, ניתנה רשות הרבנים להדפיס את ספר הזוהר, ע"י המדפיסים במנטובה שהחלו להדפיס את ספר הזוהר בשנת שי"ח. תוך כדי הדפסתו התחילו מדפיסי קרימונה להדפיס את הזוהר (במהדורה הנקראת "זוהר גדול" – בשל הפורמט בה נדפסה המהדורה הנ"ל), בשנים שי"ח-שי"ט, והחלקים האחרונים נדפסו בקרימונה קודם שנדפסו במנטובה.
בשולי הדפים של ספר ויקרא, הגהות וביאורים קצרים רבים בכתב-יד מזרחי, מכותבים שונים. בדף פח/1 רישום בעלות (קטוע): "עמריאל, צעיר שבתלמיד[ים] סוליימאן בן י[?]".
עותקים חלקיים. ויקרא: [1], ט-לב, לד-לה, לח-[לט], מא-קטו. חסרים דפים א-ד, ו-ח, לג, לו-לז, מ; במדבר-דברים: ריג-רפב דף. חסרים דפים קטז-ריב, רפג-ש. 18.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקמטים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (בחלק מהדפים סימני עש קשים). קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. דפים רבים וקונטרסים מנותקים (חלקם השלמות מעותקים אחרים). חותמות. כריכה ישנה, בלויה ופגומה מנותקת.
ספר פלח הרמון, קצור ספר פרדס רימונים לרבי משה קורדובירו (הרמ"ק), מאת רבי מנחם עזריה (הרמ"ע) מפאנו, עם ספר פירוש סדר עבודת יום הכפורים, וספר אור נערב, מאת רבי משה קורדובירו. קוריץ, דפוס יאהן אנטאן קריגר, [תקמ"ו 1786].
חתימה בדף השער: "יחיאל הק' מיכל רובין הכהן מסאמאטאר יע"א" – המוהל רבי יחיאל מיכל הכהן רובין (תקצ"ג-תרע"ז), על מצבתו נכתב: "קדוש וטהור וצדיק בכל מעשיו (ראה אודותיו ואודות משפחתו: עלי זכרון, לג, עמ' 46-47).
בבטנת הכריכה הקדמית חתימה נוספת: "זאב וואלף בן צבי שטיינער פרעסבורג".
מח; לב, לה-לו דף. חסרים דפים לג-לד. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים (קרעים חסרים בעיקר בדפים האחרונים לאורך השוליים), ללא פגיעה בטקסט. סימני עש קלים מספר דפים. מעטפת בריסטול ישנה, קרועה ופגומה.
אוסף מספרי הגר"א מווילנא ותלמידיו, על התנ"ך והתלמוד, ועל מדרשי חז"ל:
• מגלת רות, עם פירוש רש"י, ביאור הגר"א וליקוטים. ירושלים, דפוס הרי"ן לעווי, [תרנ"ו 1896]. חותמות "אברהם יוחנן בלומענטהאל, בירושלם ת"ו".
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א מס' 165.
• פרקי רבי אליעזר, עם ביאור רבי דוד לוריא [הרד"ל] מביחוב-ישן ועם הגהות הגר"א. שני החלקים. וורשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, [תרי"ב] 1852. מהדורה ראשונה. חתימה וחותמת של "יצחק קרונגאלד" ממזריטש. חותמות "הרב א. ל. פלאטקין". בסוף הספר רישום בעלות של רבי שמואל לעוו אב"ד מעזריטש "שהי' אב"ד בק' וואלטשין".
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א מס' 312.
• מסכת סופרים עם באור מקרא סופרים ועטור סופרים מאת רבי יצחק אליהו לנדא מווילנא, ו"עם הגהות מאת... רבינו אליהו ז"ל מווילנא". סובאלק, דפוס אברהם אבלי מארקסאהן, [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה. חותמת "הרב חיים אורי ליפשיץ" מברוקלין.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א מס' 367.
• ספר שערי ירושלמי, פירוש הגר"א לסדר זרעים, עם הגהות וחידושים מאת רבי דובערוש אשכנזי. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א מס' 414.
• ספר זהר חדש, עם ביאורי והגהות מהר"מ די לונזאנו, הגר"א מווילנא, המגיד מקוז'ניץ, ורבי דוד לוריא [הרד"ל]. וורשא, דפוס חיים קעלטער, [תרמ"ה] 1885. עם "הגהות וליקוטים מהגר"א" שנדפסו בשולי העמודים ב"תיקונים" בלבד.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א מס' 674.
• ספר שער השירים, שירים לסעודות שבת ולחגים, עפ"י הזוהר וכתבי האריז"ל, מאת רבי משה שלמה מטאלאצין (תלמיד חבר של הגר"א). וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער, [תר"נ] 1889.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א מס' 1526.
• חידושי הלכות על מסכת שבת, מאת הגר"א מווילנא. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גארבער, תרפ"ו [1926].
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א מס' 447.
7 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
אוסף מגוון של למעלה מתריסר ספרי מוסר, הלכה ביוגרפיה ומחקר בנושאים שונים:
• ספר מעלות התורה – "מספר ומזהיר על מעלות התורה", מאת רבי אברהם אחיו של הגר"א. קעניגסבערג, דפוס גרובער עט לאנגריען, [תרי"ח 1858].
• ספר שבחי האר"י. וורשא, דפוס נתנאל דוד זיסבערג, [תרל"ה] 1875.
• ספר אבקת רוכל, מאת רבי מכיר תלמיד רבי יהודה בן הרא"ש. וורשא, דפוס Yu. Lebenson, תרל"ו 1876.
כרוך עם: ספר תפארת משה, דרוש לכבוד השר משה מונטיפיורי, מאת רבי זלמן זאב מווילנא. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"ד 1884. עם שער מעטפת מודפס.
• שירי קדש ולהם משל ומליצה, מאת רבי מאיר ליבוש מלבי"ם. וורשא, דפוס P. Iu. Lebenson, תרל"ז 1877. נדפס בחיי המחבר המלבי"ם
• ספר כלילת יופי, תולדות הרבנים בלבוב, מאת רבי חיים נתן דמביצר. קראקא, דפוס יוסף פישער, תרמ"ח 1888. חתימת "הק' אהרן כ"ץ טענצער, חונה פה ק"ק גאפפינגען יצ"ו" [הרב ד"ר אהרן טנצר (תרל"א-תרצ"ז) מפרשבורג, רב במספר מקומות ולבסוף בקהילת גפינגן בגרמניה].
• ספר בית האוצר, מאת רבי אברהם מתתיהו ברב"י שו"ב, חלק ראשון. אודסה, דפוס מ"א בעלינסאן, תר"נ 1890.
• ספר זכרון ברית לראשונים, עם כללי המילה של רבי יעקב הגוזר ורבי גרשום הגוזר וליקוטים שונים, מאת רבי יעקב גלסברג. ברלין, דפוס צבי הירש איטצקאווסקי, תרנ"ב 1892. חותמות של "שלמה מאיר פינקעל".
• ספר דבר בעתו, ענייני חיזוק בשמירה ממאכלות אסורות, מאת רבי ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים" [נדפס בעילום שם המחבר]. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, [תרנ"ה] 1895. מהדורה ראשונה ונדירה.
• משפחת לוריא, שלשלת יחוסה מימי קדם עד הדור הזה, ומאמר על ר' אליה בעל שם לואנץ, מאת אברהם עפשטיין. וינה, דפוס "אינדוסטרי", תרס"א 1901.
• ספר תפלת הדרך, עם פרקי מוסר לנוסעים במסילת הברזל, מאת רבי חיים צבי הירש ברוידא. ווילנא, דפוס L. L. Mats, תרס"ג 1903.
• ספר קהלת משה, מאת רבי משה בן אברהם. בודפשט, דפוס האחים משולם זלמן ומנחם הכהן קאטצבורג, תרפ"ד [1924].
• תפלות מעין שמונה עשרה, מתוך כתבי-יד, מאת אברהם מאיר הברמן. ברלין, הוצאת שוקן, דפוס אופיצין האאג-דרוגולין, תרצ"ג [1933].
13 ספרים וחוברות ב-12 כרכים. גודל ומצב משתנים. חלקם עם כריכות (ישנות וחדשות). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
חמישה ספרי מוסר, קבלה ודרוש, שנדפסו בשנות הת' עד שנות הת"ר:
• ספר מגלה עמוקות, רנ"ב אופנים לביאור תפלת "ואתחנן" עפ"י הקבלה, מהגאון רבי נתן נטע שפירא אב"ד קראקא ואבי תורת הקבלה בארצות אשכנז. פיורדא, דפוס הירש ובנו חיים, תנ"א [1691]. מהדורה שניה. קרעים חסרים בשולי דף השער, משוקמים בהדבקות נייר.
רישום בכתב-יד בדף המגן: "זה הספר הקדוש מגלה עמוקות... שייך לבית המדרש דק"ק קאלבסיב. ניקאלסבורג... יום ד' דעשרת ימי תשובה תרס"ט. הק' יוסף שבתי ראכמיל". וחותמות רבות שלו. בראש הדף השני, חתימה קצוצה בכתב-יד עתיק מתקופת ההדפסה: "הק' אברהם בנימין[?] --- משנאטיך[?]".
• ספר חובות הלבבות, לרבינו בחיי אבן פקודה. אמשטרדם, דפוס יתמי המנוח שלמה כ"ץ פרופס, [תצ"ח 1738]. רישומי בעלות רבים בדף השער ובדפי המגן, מחוקים בחלקם. בדף המגן האחרון רישום ארוך משנת תקס"ט, בכתב יד וחתימת רבי יעקב וואלף מליסא [מחבר הספר "בית יעקב" על הלכות ציצית, ברלין, תר"ו – עם הסכמת ה"חמדת שלמה" ורבי עקיבא איגר].
• ספר דרשות הר"ן. [פראג, דפוס Franz Sommer, תקע"ב 1811. חסר דף השער]. בדף המגן האחורי רישום ארוך משנת תרס"א 1901, בחתימת "מרדכי ברי"א ראקאבווסקי מן העיר איעבטץ פלך קאליש בארץ פולין... היושב בעיר לאנדאן היקרה בארץ בריטאניא".
• ספר החיים, מאת הצדיק רבי משה ווארטמן מקוז'ניץ. לבוב (למברג), דפוס ישראל אלימלך שטאנד, [תר"ל] 1870. רישום בעלות בדף המגן: "...ספר החיים עם כבוד התורה שייך להרבני מו"ה אברהם...".
כרוך עם: ספר כבוד התורה, פירושים על התורה בדרך הגימטריה והנוטריקון וליקוטים מגדולי החסידות, מאת רבי שמואל לרנוביץ. [לבוב (למברג), תרל"ג 1873]. הסכמות רבות מרבני ואדמו"רי גליציה ורומניה.
• ספר ילקוט אליעזר, ליקוטים על סדר האלף-בית, חלק שלישי, אות צ-ת, מאת רבי אליעזר זוסמאן סופר אב"ד פאקש. פרשבורג, דפוס היינריך זיבער’ס ערבען, תרל"א [1871]. רישומים בכתב-יד בדף השער: "גואל אחרון בעזה"י הצעיר חיים בהרה"ג מו"ה מנשה סתהון זצ"ל ס"ט" וחותמתו – הגאון רבי חיים סתהון (תרל"א-תרע"ו), רבה הראשי של צפת, בעל "ארץ חיים"; "ע"ה משה שלמה ויהי ה' למשען לי ס"ט".
חותמת רבי "חיים מרדכי טווערסקי, בית אהרן, טשערנאביל" [האדמו"ר מטשרנוביל-מונסי].
6 ספרים ב-5 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות ישנות (חלקם כריכות מקוריות). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
שלושה ספרים בענייני מוסר, פילוסופיה ועוד, שנדפסו בשנות הת"ק והת"ר:
• ספר הברית, חיבור בעניני קבלה ומוסר, חכמת הטבע, רפואה ופילוסופיה, מאת רבי פנחס בן אליהו מוילנא. ברין, דפוס יאזעף קארל ניימאן, תקנ"ז 1797. מהדורה ראשונה שיצאה לאור ע"י המחבר בעילום שמו. ללא דף הצנזור הנדיר בגרמנית. שני חלקים בכרך אחד.
עם השנים נדפס הספר בעשרות מהדורות, ואף תורגם ליידיש וללאדינו. כמו כן שימש כמקור לרבנים, פוסקי הלכות, חוקרים ומחברי ספרים בכל רחבי העולם. החתם סופר אמר לתלמידיו על הספר: "כזה קנו לכם, אשר חפץ למלאות ידיו מחכמות שונות. ואני ואתם נכיר טובה להמחבר, שהרבה ביטול זמן הרווחתי במה שאינני מוכרח לחבר כזה בשבילכם". ה"פלא יועץ" מזכיר מספר פעמים את ספר הברית, וכותב על הספר "אשרי אדם שוקד על דבריו... והנה כי כן טוב לגבר שיקבע עתים להגות מדי יום ביום או לפחות כפעם בפעם בספרים המזכירים היראה ואהבה וכדומה... וספר הברית וכדו'...". כשנה וחצי לאחר הדפסת הספר קיבל המחבר את אישור הצנזור, בגרמנית. האישור נדפס על דף אחד והודבק לפני השער בעותקים שטרם מכר המחבר. דף זה נדיר וחסר בעותק שלפנינו, כבעותקים רבים אחרים.
רישום בעלות בדף השער, מחוק בחלקו. בדף המגן הקדמי, רישום בעלות מליצי, בכתיבה מנוקדת: "ולקח הכהן המנחה בידו / מנחת זכרון מזכרת הברית / ברי"ת מלח עולם היא לו / מאת אהובו המבקש שלומו וטובו / שמעון ב"ה משה מעסנר ז"ל". רישום בעלות נוסף בדף השער, מחוק בחלקו. בבטנת הכריכה תו-ספר (בעיצוב הרמן שטרוק) של הרב ד"ר חיים בראדי רבה הראשי של פראג.
• ספר שמים חדשים, ענייני פילוסופיה אודות בריאת העולם, מבוססים על דברי הרמב"ם ב"מורה נבוכים", מאת דון יצחק אברבנאל. רדלהיים, דפוס וואלף היידנהיים, תקפ"ט 1828. ללא [1] דף אחרון שנרשם במפעל הביבליוגרפיה, עם רשימת פרענומרנטען (דף זה חסר גם בעותק שבקטלוג הספריה הלאומית, ובעותקים רבים אחרים).
• ספר טל אורות, מאמרים ודברי מוסר, "מיוסד על דרושים ומליצות נכבדות", מאת רבי יהודה ליב מרגליות אב"ד בוז'נוב. [פרעשבורג, דפוס אנטאן שמיד, תר"ג 1843. חסר דף השער]. חתימה וחותמות של רבי "נחום בהר"ר יצחק דוד ראטמאן לאמזא".
3 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים. ספר הברית בכריכת עור עתיקה, ושני הספרים האחרים בכריכות חדשות.
אוסף ספרי הזוהר הקדוש בתרגום ללשון הקודש, מאת רבי יהודה יודל רוזנברג. שתי מהדורות שונות (סטים חלקיים):
ספר זהר תורה, פירוש על הזוהר עם תרגום לעברית. מונטריאול-בילגורייא, [תרפ"ד-תר"צ] 1924-1930. חמישה חלקים (מתוך שמונה) בחמישה כרכים: מהדורה מורחבת, שנדפסה בשמונה חלקים במונטריאול, בניו יורק ובבילגורייא (תרפ"ד-תר"ץ). לפנינו חמישה חלקים בלבד. המהדורה הראשונה נדפסה בוורשא תרס"ו, תחת השם "שערי זהר תורה".
1-4. • ספר זהר תורה, חלק ראשון, ספר בראשית. מונטריאול, דפוס א. רויטשילד וי. אלבערט, [תרפ"ד] 1924.
• ספר זהר תורה, חלק שלישי, ספר ויקרא. ניו-יורק, דפוס "לעוואנט פרעס", [תרפ"ה] 1925. פרט השנה שבשער: [תרפ"ד].
• ספר זהר תורה, חלק חמישי, ספר דברים. ניו יורק, דפוס "טריא פרעס, אינק.", [תרפ"ה] 1925. פרט השנה שבשער: [תרפ"ד].
• ספר זוהר תורה, חלק שביעי, שיר השירים, משלי, וקהלת. בילגורייא, דפוס האחים וויינבערג, [תר"ץ] 1930.
5. כרך נוסף ממהדורה מקבילה משנת תרפ"ז: • ספר זהר תורה, חלק רביעי, ספר במדבר. ניו יורק, דפוס "טריא פרעס, אינק.", [תרפ"ז] 1927.
6. ספר נפלאות הזהר, מעשיות וסיפורי הזוהר הקדוש, עם תרגום ליידיש. מונטריאול, דפוס סיטי פרינטינג קא., תרפ"ז 1927. חותמת "הרב בנימין גרינבערג" מניו-יורק.
המתרגם והעורך, הגאון רבי יהודה יודל רוזנברג (תרכ"א-תרצ"ו), מגאוני פולין וקנדה. מחבר פורה ומפורסם; רב בטארלא (פולין). נסמך לרבנות ע"י ה"תורת חסד" מלובלין והאדמו"ר מאוסטרובצה. התכתב בהלכה עם האדמו"ר רבי צדוק הכהן מלובלין. עבר לכהן כמו"צ בעיר לודז', ומשם כמו"צ בעיר ווארשא. בשנת תרע"ג עזב את פולין והתיישב בקנדה בה כיהן ברבנות בטורונטו ובמונטריאול. חיבר ספרים רבים בהלכה ובקבלה, ומעשי צדיקים, בעברית וביידיש. ספרו החשוב "ידות נדרים" (ווארשא, תרס"ד) התקבל בעולם התורני ונדפס במהדורות רבות. מפעלו התורני החשוב הוא סדרת ספריו "זהר תורה", שבעה חלקים (תרפ"ד-תר"צ), בהם תירגם לראשונה את ספר הזהר ללשון הקודש. נודע במיוחד בספרי הנפלאות המעניינים והפסאודו-אפיגרפיים (המומצאים) שפרסם על המהר"ל מפראג ועל ה"סבא משפולי": "נפלאות מהר"ל" (פיעטרקוב, תרס"ט), בו הועלו לראשונה אגדות "הגולם מפראג" [יצירה שנכנסה לפולקלור היהודי]; "חכמת מהר"ל מפראג" (פיעטרקוב, תרע"א) בו נדפסו מכתבים (דמיוניים) בין המהר"ל לכומר בשם "יאהן סאלוועסטער"; ספר "תפארת מהרא"ל" על נפלאות "הסבא משפולי" (פיעטרקוב, תרע"ב).
6 כרכים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. כריכות חדשות. הכרכים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ספר ישמח משה על התורה – דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב (למברג), [תר"ט-תרכ"א 1848-1861]. מהדורות ראשונות של כל החלקים. סט של חמשת החלקים בארבעה כרכים (חסרים שערי בראשית ובמדבר, ועוד 6 דפים – ראה להלן).
סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת חלק בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב" (חסרה בסט שלפנינו). בתחילת חלק במדבר וחלק דברים נדפסו הסכמות של ה"דברי חיים" וה"ייטב לב" (לפנינו רק ההסכמות שנדפסו בחלק דברים).
בדף השער של חלק שמות, חתימות ורישומי בעלות של תלמיד בישיבת חוסט, בתקופת ה"בית שערים": "הק' שלמה סגל איש האראוויטץ מהעדיעלעך מאדע, לומד פה חוסט אצל אמ"ו הרב הגאון הגדול המפורסים חריף עצום מו"ה עמרם בלוהם בשנת תרמ"[ג?] לפ"ק" [הגאון רבי עמרם בלום בעל ה"בית שערים" (תקצ"ד-תרס"ז) כיהן כשנתיים ברבנות ובראשות ישיבת חוסט, בשנים תרמ"א-תרמ"ג]. חתימות בעלות נוספות: "הק' דוד סטראלאוויטש מביסטריע יע"א, 1907". חתימות נוספות (באותיות לועזיות) של ר' ליאופולד קרויס ושל ר' שלמה גרין. חותמות בדפי הספר: "קנין ספרים דחברת ביקור חולים בארדיוב".
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו כגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראה: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשינאווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין וה"אוהב ישראל" מאפטא. בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.
סט בארבעה כרכים. בראשית: ג-קיז דף. חסרים 3 דפים ראשונים (דף השער עם "הקדמת המסדר" ושני דפים לאחריו). שמות-ויקרא: צ; מב דף. דפים ט-י מהספירה השניה כרוכים שלא כסדרם. במדבר: מט דף. חסר דף השער. דברים: [1], ה-עב, [1] דף. חסרים ארבעה דפים בתחילת הספר.
22-24 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הכרכים, טוב-בינוני עד בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים במספר מקומות. קמטים ובלאי בחלק מהדפים. קרעים וקרעים חסרים בדפים הראשונים של הכרך הראשון והשלישי ובמספר מקומות נוספים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים בחלקם בהשלמת נייר ובנייר-דבק. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר מקומות, עם פגיעה בכותרות. רישומים וחותמות. כריכות חדשות (אינן אחידות).
ארבעה חלקים (בארבעה כרכים) של ספר "ישמח משה", דרושי חסידות וקבלה מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל:
• ספר "ישמח משה" על התורה – חלק ראשון על בראשית ושמות וחלק שני על ויקרא, במדבר ודברים. סיגט, דפוס משה בלומנפלד ויחיאל מיכל דאוויד, תרנ"ח [1898]. מהדורה שלישית ומתוקנת של הספר "ישמח משה", שהובאה לדפוס בידי האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (נכד בעל ה"ייטב לב" מסיגט), עם הוספות ותיקונים. בהקדמתו בדף [2/ב], הרב מלאפוש מספר כי זקנו ה"ייטב לב" ביקש ממנו להדפיס מהדורה חדשה של ה"ישמח משה": "...מסר לי בכתי"ק הרשות להעלות שנית על מזבח הדפוס הספר 'ישמח משה'... אך לא עלתה בידי כי עצום עלי דברו של מוזלל"ה להדפיס כתבי קדשו הספר 'ייטב פנים' והספר שו"ת 'אבני צדק' והס' 'רב טוב'... ודפסתי מרובה לא דפסתי הס' 'ישמח משה'... כי לאב"ד נמכרתי ועול הציבור והתלמידים עמוסה עלי...". בהמשך מספר הרב מלאפוש על שנים מנכדי ה"ייטב לב" שסייעו לו בהדפסת הספר: האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים", והגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור. מעבר לשער של חלק ב, ספר יוחסין של המחבר ומשפחתו, כפי שנמצא בכתב יד המחבר.
חתימה בדף השער של חלק א: "הק' מנחם זאב, שו"ב מטעמשוואר יע"א".
שני חלקים בשני כרכים. חלק א: [2], ט-מח, נג-רג דף. חסרים 12 דף (דפים א-ח, מט-נב). חלק ב: [2], קנד דף; מח עמ’. חסר דף אחרון (של לוח התיקון). 28 ס"מ בקירוב. כרך ראשון במצב טוב-בינוני, כרך שני במצב כללי טוב. כתמים. בלאי קל. קמטים וקרעים. כריכות חדשות, תואמות.
• ספר "ישמח משה" על נ"ך ועל המועדים – חלק ראשון על נ"ך וחמש המגילות וחלק שני על מועדי השנה. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ו 1906 / תרס"ח [1908]. מהדורה ראשונה של ספר ישמח משה על נ"ך, מגילות ומועדים, אשר "היה האוצר נחמד ספון וטמון זה יותר משישים שנה". הקדמות המו"ל האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (נכד האדמו"ר ה"ייטב לב" מסיגט), מעבר לדפי השער של שני החלקים.
שני חלקים הכוללים עשרה חיבורים – חלק א ובו שישה חיבורים: א. "ישמח משה" על נביאים וכתובים. ב. "ישיר משה" על שיר השירים. ג. "כליל תפארת" על רות. ד. "אבל משה" על איכה. ה. "מור ולבונה" על קהלת. ו. "עסיס רמני" על אסתר; חלק ב ובו ארבעה חיבורים נוספים: ז. "יין הרקח" על אגדות הש"ס ופלפולים. ח. "שיח ספונים" על תפילות, פיוטים וזמירות לשבת. ט. "תוכחת חיים אמירה נעימה" דרשות לחודש אלול וימים נוראים. י. "אבקת רוכל", לקוטים.
בראש חלק א (דפים א-יב), מבוא לתולדות המחבר, בשם "תהלה למשה" – מאת נין המחבר הגה"ק רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים מוואלאווע (תקצ"ח-תרפ"ד), ובנו המו"ל רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש ("והצעתי... לפני... אאמ"ו... מו"ה ישראל יעקב יוקל טייטלבוים שליט"א... ויכתב... תולדות... האי סבא קדישא. ומלא רצוני וכתב הדברים על הספר והנני מעתיקם רובן ככתבן וכלשונו הטהור ומעט אשר הוספתי בתוך דבריו... משה דוד טייטלבוים").
בסוף הספר נדפסה לראשונה האגרת-מוסר ששלח בעל ה"ישמח משה" אל בנו הגה"ק רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד דראהביטש לאחר חתונתו ("וידוע מחסידי קדמאי שהיה להם קביעות ללמוד את האגרת הזאת מזמן לזמן" – מגן אברהם, ליקוטי דברות קודש, עמ' ו).
בדף השער של חלק א, חתימת הרה"צ רבי "חיים אורי ליפשיץ" (תרע"ג-כסלו תשס"ג; בן האדמו"ר מוויעלפולי-ירושלים-פילדלפיה הרה"צ רבי משה'לי ליפשיץ (תרנ"ח-תשל"ה).
חתימה בעמוד האחרון: "מיכאל בן רבקה רויטמאן" [כנראה, הרה"צ רבי מיכאל רויטמאן מקליינווארדיין ("ר' מיכאל זשירקער"), נכד הרה"צ רבי יוסף יוזפא גליקליך מנאנאש (ר' יוזפא נאנאשער), וחותנו של האדמו"ר רבי אברהם שטיינער מקרעסטיר].
בדף השער של חלק ב, חתימה: "הק' מנחם מענדל גרינוואלד בן דוד ולאה"; חותמת (באותיות לועזיות) של ר' אברהם פריעד מנירבטאור.
שני חלקים בשני כרכים. חלק א: [3], ב-צו דף. חלק ב: [3], ב-צז דף. 23.5-25 ס"מ בקירוב. כרך ראשון במצב טוב, כרך שני במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים בדפים האחרונים של הכרך השני. בלאי קל. קמטים, קרעים ופגמים קלים. סימני עש קלים בכרך השני, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכות חדשות.
ספר השיב משה, שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה". לבוב (למברג), דפוס U. W. Salat, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה.
מעבר לשער, הסכמות ה"שואל ומשיב" וה"דברי חיים" מצאנז, והקדמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שבה הוא מספר על מלאכת ליקוט התשובות ועריכתן לדפוס: "רובן היו מפוזרות אחת הנה ואחת הנה, נכתבים על ניירות קטנות, ונמצאו בלות ומטושטשות כמעט לא ניכר לעין הרואה מבלעדי יגיעות רבות, ובחמלת ה' נלקטו אחת אל אחת משולבות ומסודר כהלכתן... הכל מועתק מכתב יד קדשו".
חותמת בדף השער: "ר' מרדכי אפרים לעווי'ס זאהן – בודאפעסט".
[1], לח; פב, [1] דף. 37 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ופגמים קלים. קרעים קטנים וסימני עש קלים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכה חדשה.
כולל [1] דף בסופו, עם העתקת תשובת הגאון רבי משולם איגרא מפרשבורג ומפתחות לחלק אבן העזר וחושן משפט. דף זה חסר במקצת מהעותקים.
שלוש מהדורות של ספר תהילים, עם הפירוש "תפלה למשה", מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, בעל ה"ישמח משה" – מהדורה שניה, שלישית ורביעית:
1. ספר תהלים, עם פירוש "תפלה למשה". סוואליווע, דפוס חיים יהודא גאלדענבערג, תרס"ז 1906. מהדורה שניה עם הוספות. בראש הספר, הקדמת העורך והמביא לדפוס, נכד ה"ייטב לב", האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך ומו"ל המהדורה הראשונה של "תפלה למשה", קראקא תר"מ). בהקדמתו מספר על ההוספות מכתב-יד המחבר ועל התיקונים שנערכו במהדורה שלפנינו: "כמה וכמה הוספות לטובה אשר מצאתי דאתי לידי בהכתבים אשר סדרתי... הנשמטים בדפוס הראשון ונדפסו כעת במקומם וגם נתקנו השגיאות, והנה הוא כעת ב"ה כליל ביופיו והדרו".
[4], ד-שנד דף. 22.5 ס"מ. נייר יבש ושביר.
2. ספר תהלים, עם פירוש "תפלה למשה". ברלין, הוצאת "פרדס", תרפ"ט 1929. מהדורה שלישית. בפתח הספר הסכמת האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך ומו"ל המהדורה הראשונה והשניה של "תפלה למשה"), המספר על מביא המהדורה שלפנינו לדפוס: "בהשגחה פרטית וסבות נפלאות הקרה ה' לפני... בנש"ק... כש"ת מוה"ר חיים ראנד... חד מבני עליה בעיר הבירה ברלין... אומר ועושה לחדש הדר זיו תפארת הספרים הקדושים ישמח משה עה"ת וספר תפלה למשה על תהלים... ויעש ביופי והידור" [כפי הנראה, רבי משה דוד היה מעורב גם בהכנת מהדורה זו לדפוס, ראו קטלוג "קדם", 19, פריט 89].
[5], ד-שנד דף. שער צבעוני. 18 ס"מ בקירוב.
3. ספר תהלים, עם פירוש "תפלה למשה". בודפשט, הוצאת "מבשר", תש"א [1941]. מהדורת כיס מוקטנת. המהדורה הרביעית של תהילים "תפלה למשה", שנדפסה בעיצומם של ימי מלחמת העולם השניה, בשעה שבמדינות אירופה הסמוכות כבר הרגו הגרמנים אלפים ורבבות מעם ישראל. במהדורה זו לא נדפסו ההקדמות מהמהדורות הקודמות.
[2], ד-שמז, שנ-שנב, [3] דף. 12 ס"מ.
3 כרכים. מצב כללי טוב. עד טוב-בינוני. כתמים ובלאי קל. קרעים בשולי מספר דפים. סימני עש באחד מהספרים. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.
ספר תהלים עם פרוש "תפלה למשה" הובא לדפוס בפעם הראשונה בקראקא תר"מ. בראש הספר נדפסה הקדמת והסכמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שערך את החיבור מתוך כתבי-היד של סבו המחבר. לאחר דברי ה"ייטב לב" מופיעה "הקדמת נכד המחבר המלבה"ד" – רבי משה דוד טייטלבוים (לימים, אב"ד מאדיאר-לאפוש), שערך את הספר יחד עם סבו ה"ייטב לב", והביאו לדפוס. בהקדמותיהם מספרים ה"ייטב לב" ונכדו רבי משה דוד, שפירוש "תפלה למשה" לא נכתב במקור כחיבור שלם בפני עצמו מתחילתו ועד סופו, אלא על גבי ניירות מזדמנים, עליהם כתב המחבר בעל ה"ישמח משה" רעיונות וחידושים שעלו בדעתו בשעת אמירת התהלים. עוד כותבים הם בהקדמותיהם, שהכתבים המקוריים היו מנוסחים בקצרה וברמיזה, ושבמקומות רבים נאלץ ה"ייטב לב" להוסיף ביאורים והסברים ולפענח את הכתובים והמקורות. בהקדמתו מוסיף רבי משה דוד וכותב על עריכת הספר מתוך טיוטות בכתב יד המחבר: "...כי הספר הזה אשר אני נותן לפניכם היום, לא כיום הולדו הנהו, ולא כאשר כוננו מעשה ידי יוצרו אציגהו, כי הוא אך פרי עשתונותיו בעת הולידם, בעטו צר ציורם... אך בין הפרקים, כמציץ מן החרכים, מפוזרת במקומות שונים..."; וממשיך ומתאר את עבודת זקנו ה"ייטב לב" בפענוח הרשימות הקצרות: "ומה כהחכם – ה"ה כ"ק אאזמ"ו הגאון הקדוש מנורה הטהורה שר התורה מרן יקותיאל יהודה טייטלבוים שליט"א אבדפ"ק והגליל – יודע פשר דבר, כוונת המחבר, רמזיו וחידותיו, מסתריו ותעלומותיו...".
מסופר בשם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שחלק מפירושי זקנו ה"ישמח משה" לתהלים נכתבו על צדם השני של "קוויטלעך" שהביאו לו חסידיו לבקשת ישועה ורחמים.
הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
• ספר שאלות ותשובות אריה דבי עילאי, על ארבעה חלקי שו"ע. פרעמישלא (פשמישל), דפוס חיים אהרן זאפניק וחיים קנאללער, [תרל"ד 1874]. מהדורה ראשונה.
חותמת של "נפתלי גרויס".
[2], קנב, [4] דף. 38 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, עם מספר פגיעות בטקסט (קרע לרוחב אחד מהדפים), משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכה חדשה.
• ספר חידושי אריה דבי עילאי, על חמישה מסכתות (קידושין, יומא, מנחות, קנים ונדה). פרעמישלא (פשמישל), דפוס חיים אהרן זאפניק וחיים קנאללער, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה.
[3], ל; מב, [3] דף. 30 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי מספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה חדשה.
בסוף ספר חידושי אריה דבי עילאי, מספר דפים עם רשימת "שמות החותמים" בגליציה, רוסיה, פולין והונגריה.
בין החותמים כמנויים לספרים, נזכרים כמה מגדולי התורה והחסידות בעת ההיא, בהם: נכדי ה"ישמח משה" – האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט ואחיו הרה"ק רבי שמואל טייטלבוים אב"ד גורליץ; בני ה"דברי חיים" מצאנז – האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם בעל ה"דברי יחזקאל" משינאווא, האדמו"ר רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב, האדמו"ר רבי אהרן הלברשטאם מגריבוב, והאדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מרודניק; האדמו"ר רבי חנוך הענך מאייר מאלעסק, האדמו"ר מבעלז רבי יהושע רוקח ובנו האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר מויז'ניץ רבי מנחם מנדל הגר בעל ה"צמח צדיק", האדמו"ר רבי חנינא הורביץ אב"ד אולינוב, האדמו"ר רבי יהושע רוזנפלד מקמינקא, האדמו"ר רבי יהודה הורביץ ממעליץ, ובניהם, חתניהם ונכדיהם, ורבים נוספים.
המחבר, הגה"ק רבי אריה ליבוש ליפשיץ – האדמו"ר מווישניצא (תקכ"ז-תר"ו), תלמידו של בעל "קצות החושן" ומראשוני תלמידיו של ה"חוזה מלובלין". לאחר נישואיו עם בתו של רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), עבר לגור בבית חמיו שכיהן אז כאב"ד שיניווא. רבי ליבוש התנה עם חמיו – שהיה אז "מתנגד" חריף לחסידות, כי יורשה לו לנסוע לפרקים אל רבו "החוזה". לימים, חותנו הגדול נמשך אחריו לחסידות, ונעשה לאחד מגדולי האדמו"רים בדורו, ומהמפיצים הראשונים של תורת החסידות בגלילות הונגריה. רבי לייבוש כיהן בתחילה ברבנות קרשוב, ובשנת תקס"ח עלה לכהן ברבנות שיניווא על מקום חותנו שעבר לאוהעל. בשנת תקע"ה עבר לווישניצא (Nowy Wiśnicz, דרום-פולין), בה כיהן כרב וכאדמו"ר.