קונטרס מודפס – "דרשה אשר דרש דרש אדמו"ר... כ"ק ש"ת רבינו חנוך העניך מסאסוב שליט"א [חתן ה"קדושת יו"ט" מסיגט] בעת קבלת הרבנות דקהלת קערעצקי והגליל...". מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס, [תרפ"ג 1923]. "יצא לאור ע"י קהל עדת ישורין דפה קערעצקי".

מהדורה יחידה ונדירה. דרשה שנשא האדמו"ר רבי חנוך העניך מייער מסאסוב, בשבת פרשת בהעלותך י"ח סיון תרפ"ג, בעת עלותו על כס הרבנות בעיר קערעצקי. בעמודים האחרונים נדפסה הגהה "מבן אדמו"ר הרב ר' ליפא" – רבי חנניה יום טוב ליפא מייער-טייטלבוים (חתן האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר).

האדמו"ר רבי חנוך העניך מייער-טייטלבוים אב"ד סאסוב וקערעצקי (תרמ"ד-תש"ג), מגדולי האדמו"רים והצדיקים בדורו. חתן בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט וגיסם של האדמו"רים בעל ה"עצי חיים" מסיגט ורבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בנו של רבי יוסף דוד מייער מסאסוב, מצאצאי האדמו"ר ה"לב שמח" מאלעסק והאדמו"ר ה"שר שלום" מבעלז. לאחר פטירת סבו האדמו"ר הראשון מסאסוב רבי שלמה מייער, בשנת תרע"ט, הוכתר למלא את מקומו כאב"ד ואדמו"ר בסאסוב. בשנת תרפ"ג התמנה לרבנות קערעצקי שבמארמרוש. קדוש וטהור, ותלמיד חכם מופלג. נודע בתפילותיו הנלהבות והיה פועל ישועות עבור כלל ישראל. בצוואתו ציווה שלא לכתוב שום תואר על מצבתו, רק "שפעל ישועות לבני ישראל". מתורתו נדפסו הספרים "עיר חנוך", שו"ת "יד חנוך", "מפענח נעלמים", ועוד.

בנו, האדמו"ר מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מייער-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מייער מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט. בחודש אלול תרפ"ד בעיר ארשיווא, נישא לרבנית מרת חיה רויזא – בת דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. לאחר החתונה התגורר בסמיכות לחותנו-דודו והיה יד ימינו בהנהגת הישיבות בארשיווא, קראלי וסאטמר. כיהן במקביל ברבנות סמיהאלי וכראב"ד סאטמר. לאחר השואה הקים את ישיבת "ייטב לב" בירושלים, ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים. הקים מחדש את חסידות סאסוב ובנה את קריית "ישמח משה", בה מכהן כיום בנו האדמו"ר מסאסוב רבי יוסף דוד טייטלבוים שליט"א כרב ואדמו"ר.

[8] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים ובלאי קל. כריכה חדשה.

קונטרס על הגאולה ועל התמורה, לקט מתוך דרשות שנאמרו "מאת כ"ק אדומו"ר הגה"ק מרן מהר"י ט"ב [יואל טייטלבוים] שליט"א, אב"ד דק"ק סאטמאר יצ"ו". ברוקלין, ניו יורק, דפוס סענדר דייטש, תשכ"ז [1967].

מהדורה ראשונה של חיבורו הקנאי הנודע של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר כנגד הציונות. בחיבור, שנכתב בעקבות ניצחונה של מדינת ישראל במלחמת ששת הימים, מנסח האדמו"ר מסאטמר בהרחבה את השקפתו נגד הציונות. הוא טוען כי ניצחון המלחמה לא נעשה מצד הקדושה, אלא בכוח הטומאה והסטרא אחרא, ופוסק כי אסור לפקוד את המקומות הקדושים שנכבשו במלחמה, כמו הכותל המערבי וקבר רחל, משום "שהמינים מתפארים שהשיגה ידם לכבוש המקומות הקדושים בכוחם ובגבורתם... שבהליכה לשם נותנים להם חיזוק רב".

החיבור עצמו נכתב בידי תלמידי האדמו"ר מסאטמר (על בסיס "תורות" שמסר במשך ארבע שבתות בשנת תשכ"ז, בזמן סעודה שלישית של שבתות פרשת נשא, בהעלותך, שלח וקרח – ראשי תיבות: בנש"ק), מלבד ההקדמה הארוכה בראש הספר שנכתבה בידי האדמו"ר עצמו (אודותיה התבטא פעם, כי כתב אותה בדם לבו, ולא בדיו).

[3], ד-רט, [1] עמ'. 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כריכה מקורית, בלויה מעט.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

אוסף גדול של ספרים וקונטרסים (חלקם כרוכים יחד) מתורת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר - אשר נלקטו, נאספו ונדפסו ע"י חסידיו ותלמידיו: "חידושי תורה" על חמישה חומשי תורה ומועדי השנה, ועל סוגיות הש"ס והמועדים, שהשמיע האדמו"ר בהזדמנויות שונות במהלך השנים תש"י-תש"כ; וליקוטי אגרות של האדמו"ר. ברוקלין וירושלים, תשט"ז-תשע"ז [1956-2017].

• "חידושי תורה שנשמעו ממרן הגה"ק אדמו"ר שליט"א מסאטמאר... על שלחנו הטהור בברוקלין בשנת התשט"ז" – חידושים על חמשה חומשי תורה ועל מועדי השנה. שני כרכים של המהדורה ראשונה - ירושלים, תשט"ז [1956].

• "קונטרס חידושי תורה, שנשמעו מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מסאטמר, מו' לחודש תמוז תשי"ט עד ז' מנחם-אב תשי"ט בארצה"ק ת"ו – מפ' בלק עד פ' דברים. יצא לאור ע"י חסידי סאטמר בבני-ברק". ברוקלין, הוצאת "ירושלים".

• "קונטרס מאר"י ט"ב, תוכן הקונטרס הוא מה שהשיב... כ"ק אדמו"ר מרן יואל טייטלבוים.... לאחד מתלמידיו [ר' צבי פנחס מאשקאוויטש]... בשאלה... האם בנות ישראל שהיו עצורות במחנות העבודה תח"י שלטון הנאצים... נדונות כשבויות מדין התלמוד ואסורות לכהנים, או שונות מצבן ממצב שבויות בתקופת התלמוד ומותרות לכהנים...". ירושלים, דפוס התחיה, תשכ"ב [1962].

• "קונטרס חידושי תורה מאת כ"ק אדומו"ר הגה"ק מרן מהר"י ט"ב שליט"א אב"ד דק"ק סאטמאר, אשר נרשמו מפי השמועה ע"י תלמידיו", "קונטרס ב' - פסח ושבועות". ברוקלין, תשכ"ג [1963].

• "דברי פתיחה אשר דרש כ"ק מרן אדמו"ר מסאטמאר שליט"א לפני בחורי הישיבה 'תורה ויראה' בשנת בשנת תשכ"ג – נרשם מפי השמועה". ברוקלין, דפוס סענדר דייטש, תשכ"ג [1963]. • שלושה קונטרסים – "חידושי סוגיות מאת כ"ק אדמו"ר הגה"ק רשכבה"ג מרן מסאטמאר שליט"א" – "נרשם מפי השמועה ויוצא לאור ע"י תלמידו וש"ב הק' צבי הירש מייזליש": קונטרס א סוגיא דקנין פירות / קונטרס ב סוגיא מעות קונות / קונטרס ה סוגיא פרוזבול. ברוקלין, תשכ"ד-תשכ"ו [1964-1969].

• שלושה כרכים - "קונטרס חידושי תורה מאת כ"ק אדמו"ר מסאטמאר שליט"א, אשר נרשמו מפי השמועה ע"י תלמידיו": קונטרס א – חידושי תורה על חומש בראשית (ברוקלין, תשכ"ג); קונטרס ב – חידושי תורה על חומש שמות (ברוקלין, תשכ"ג); קונטרס ד – חידושי תורה על חומש במדבר (ברוקלין, תשכ"ז).

• "פרי תמרים", קובץ חידושי תורה מאת רבני ודייני וראשי ישיבות ואברכי כוללים של חסידות סאטמר. קובץ שני, שבועות תשל"ח. יוצא לאור ע"י קהל יטב לב דסאטמאר. ברוקלין, דפוס סענדר דייטש, תשל"ח [1978].

• "ספר דברי יואל – מכתבים, חלק ראשון". יצא לאור "תוך שנה ראשונה להסתלקותו של רבינו זצ"ל ע"י עבדו ש"ב ששימשו בקודש ועמד לימינו קרוב ליובל שנים, אפרים יוסף דוב אשכנזי. ברוקלין, "ירושלים", תש"מ [1980].

• "ספר אגרות מהרי"ט... אגרות שנכתבו... ע"י רבינו הקדוש... מרן יואל טיייטלבוים... חלק מהם נדפסו כאן לראשונה מכתי"ק...". קרית יואל, דפוס מזל, תשס"א [2001].

• "ספר אגרות מהרי"ט, חלק שני... אגרות שנכתבו... ע"י רבינו הקדוש... מרן יואל טיייטלבוים... ונדפסו כאן לראשונה מכתי"ק...". קרית יואל, דפוס מזל, תשע"ז [2017].

16 כרכים וחוברות (חלקם שכפול סטנסיל של הדפסה במכונת כתיבה). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. חתימות וחותמות. כריכות ישנות וחדשות.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

כפתורי כסף שהיו חלק מעטרת הטלית של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.

14 כפתורים עשויים כסף; ערוכים בשתי שורות מקבילות של שבעה כפתורים ומחוברים זה לזה באמצעות לולאות מתכת.

מצורף אישור חתום בידי הרה"ח ר' לייב פרידמן: "כפתורי כסף מתוך עטרת הטלית בה התעטף בקודש כ"ק מרן רבינו הגה"ק אבד"ק סאטמאר זצ"ל".

14 כפתורים, כל כפתור: 1.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

קדושתם של חפצי צדיקים במשנת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר

במקומות רבים בכתביו האריך האדמו"ר רבי יואל מסאטמר לבאר את השפעת הקדושה השורה בחפציו ונכסיו הגשמיים של הצדיק, על דרך המושג "כוח הפועל בנפעל", ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, ובפרט שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.

במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה, כותב רבי יואל על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, אשר בכוחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. בהתאם, מבאר רבי יואל את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).

משקפיים ('ברילען') של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. מסגרת עשויה פלסטיק בגוונים שחור-חום.

מצורף אישור חתום בידי הרה"ח ר' לייב פרידמן: "משקפיים (ברילען) בהם השתמש כ"ק מרן רבינו הגה"ק אבד"ק סאטמאר זצ"ל. מרשות קודשו עברו המשקפיים לידי האדמו"ר מליזע'נסק רבי יוסף מאייער זצ"ל. המשקפיים התקבלו על ידי מאת האדמו"ר מליז'נסק רבי יוסף מאייר".

האדמו"ר מליז'נסק רבי יוסף מאיר מאייער (תש"ח-תשפ"ב), נשיא ישיבת "נועם אלימלך ליזענסק" במונסי ניו יורק. חתן האדמו"ר מטאהש רבי משולם פייש סג"ל לאווי. תלמידו המובהק וממקורביו הגדולים של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. גדול בתורה, בנגלה ובנסתר, בהלכה ובחסידות, נהג בפרישות, בקדושה ובטהרה. חביבות מיוחדת הייתה לו לספרים עתיקים וכתבי יד קודש של גדולי הצדיקים. נכדו הרב שרגא יהודה שטרן (נכד הרב מאיר שטרן), ממלא מקומו כאדמו"ר מליז'נסק וראש ישיבת "נועם אלימלך" במונסי. מצב טוב.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

קדושתם של חפצי צדיקים במשנת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר

במקומות רבים בכתביו האריך האדמו"ר רבי יואל מסאטמר לבאר את השפעת הקדושה השורה בחפציו ונכסיו הגשמיים של הצדיק, על דרך המושג "כוח הפועל בנפעל", ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, ובפרט שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.

במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה, כותב רבי יואל על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, אשר בכוחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. בהתאם, מבאר רבי יואל את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).