כתיבה אשכנזית נאה, רהוטה ומרובעת, אופיינית למאה ה-18. כפי הנראה נכתבה לפני תקמ"ג.

בראשית דבריו כותב המחבר כי אזהרת חכמים "תיפח רוחם של מחשבי קיצין" נאמרה רק על המחשבים את הקץ בצורה וודאית, "ואם ח"ו יעבור הזמן מכחישים הקץ לגמרי", אך עצם חישוב הקץ ראוי ונצרך, "שהרי כמה גאונים וחסידים היו חושבין הקץ; אלא כל אחד [מישראל] מחוייב לעשות לו סימן מתי יהי' קץ הפלאות כדי שיחכה לו...".

בכתב היד שלפנינו לא מופיע שם המחבר, אך זהותו מתבררת על פי כתב-יד שנמצא בספריית ברלין (מס' 1267; קטלוג שטיישניידר 1267). באחד הדפים בכתב-יד זה מופיע חשבון הקץ שלפנינו, עם הכותרת "חשבון הקץ והתחיה על ידי התוכן הפלסוף[!] אלהי וטבעי' מו"ה רפאל סג"ל מהנובר". שם המחבר מוזכר שם שוב בדברי הפתיחה: "אף אני הקטן רפאל הלוי מהנובר באתי לצאת ידי חובתי...". לעומת זאת, בכתב-היד שלפנינו הושמט שמו, ונכתב רק: "אף אני הקטן באתי להוציא חובתי...".

בין כתב היד שלפנינו לכתב-יד ברלין ישנם מספר הבדלי נוסח, רובם קלים. בכתב-היד שלפנינו מופיעה התייחסות לדת הנוצרית שצונזרה בכתב-יד ברלין. לפנינו נכתב: "ומה שאמר בפסוק עדן ועדנין ופלג עדן... נראה לי שרמז עם כל מספר לזמן מיוחד שבו יהי' שבר גדול לאמונת הנוצרים וקצת הנחה לישראל", ואילו בכתב-יד ברלין: "נראה לי שרמז עם כל מספר לזמן מיוחד שבו קצת הוכחה לישראל". בכתב-יד ברלין צונזר משפט נוסף המתייחס לאמונת הנוצרים ומופיע בכתב היד שלפנינו.

רבי רפאל הלוי מהנובר (תמ"ה-תקל"ט) מגדולי חכמי התכונה, מתמטיקאי ואסטרונום, תלמידו של המתמטיקאי והפילוסוף הנודע לייבניץ. מחבר הספרים לוחות העיבור (ליידן תקט"ז, הנובר תקי"ז) ותכונת השמים (אמשטרדם תקט"ז). כמו כן, הדפיס ספר חשבון בגרמנית לעזור לחלפני כספים בהמרת המטבעות לפי השערים. נפטר בזקנה מופלגת בן 94 שנים. רבי אריה ליב אב"ד הנובר בעל "פני אריה" (בנו של בעל "פני יהושע") מתארו בהסכמתו לספר נאוה קודש (ברלין תקנ"ו): "החכם השלם המפורסם".

[1] דף. 26.5X35 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים חסרים במספר מקומות (בעיקר בסימני הקיפול), עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר.