מגזרת נייר צבועה ביד לקישוט הסוכה, מעשה ידי יוסף צבי גייגר. [צפת], תר"ע [1910].
במגזרת הצבעונית דמוית נשר, אריה, צבי ונמר, וביניהם ענפים מתפתלים נושאים עלים ופרחים. מילות המשנה – "יהודה בן תימא אומר הווי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים" – מופיעות על שני מדליונים ועל פרחים ופיסות נייר המוחזקות בפי החיות השונות. רישומים בגב המגזרת: "נעשה בשנת תרעיין [תר"ע] לפ"ק / עתר", ו-"סיון תרעיין".
אמנות מגזרת הנייר היא ענף האמנות היהודית העממית האירופית המובהק ביותר. מגזרות הנייר היהודיות המזרח-אירופיות לבשו צורות רבות והציגו עושר רב של מוטיבים על פי שימושיהן השונים. עם הסוגים השונים נמנים מגזרות "מזרח" ו"שויתי", לוחות "יארצייט", "שיר המעלות'ל" לשמירה על היולדת והיילוד, "רויזאלאך" [שושנים] לעיטור הבית לרגל חג השבועות, אושפיזין לסוכות ועוד.

יוסף צבי גייגר (1870-1944), יליד צפת; מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה איש ציבור רב פעלים, ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בעיר צפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו; נודע באותיותיו היפות והבהירות, ושימש כסופר הכוללים, וכן עסק גם בכתיבת מכתבים עבור מי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעירו כסופר וכצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זיכרונותיו, "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת).
עוד מספר הנכד כי סבו היה מאוהבי השפה העברית ומשוחריה; במאמציו להנחיל את השפה, תלה ב'חדרים' ובישיבות ברחבי העיר שלטים ועליהם מילים עבריות כדי שילמדו אותן הילדים, ואת ילדיו ונכדיו לימד את השפה עד שידעו אותה על בוריה.

23.5X24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים זעירים. נקבים קטנים במסגרת.