גלגלת לחריצת מצות (מַקֵּדָה) של רבי שמואל שניאורסון, האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש.
עשויה בעבודת יד. עם ידית עץ.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי נינתו של האדמו"ר המהר"ש, הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את מחורר המצות בו השתמש סבא רבא שלי הרבי המהר"ש. הוא השתמש בו עד שחלה והתקשה לאחוז בו". האישור מתוארך – 12 בנובמבר 1989.

ברשימותיו של הרב יעקב לנדא מתוארת שיחה שניהל עם האדמו"ר הרש"ב לקראת חג פסח תרע"ט, בעניין סכינים העשויים מעץ או ממתכת המשמשים בעת אפיית מצות לפסח. בין הדברים אמר לו הרש"ב: "מכינים הרי גלגלות לחריצת מצות [שטופלען] לבד, שיכינו גם סכינים" (יידיש. אוצר מנהגי חב"ד, חלק שני, עמ' לב; "שמועות וסיפורים", א, עמ' 341).

האדמו"ר המהר"ש (תקצ"ד-תרמ"ג), הרבי הרביעי בשושלת חב"ד, סבל כידוע ממכאובים שונים ונזקק לנסוע מעת לעת למקומות מרפא ברוסיה ומחוצה לה. מפאת מצב בריאותו הירוד הורו לו רופאיו לעסוק במלאכת יד, ובעיקר בנגרות ובכתיבת סת"ם. בביתו היו מספר כלים שיצר במו ידיו – מנורה גדולה בעלת 12-13 קנים, שולחנות, ועוד. ייתכן שהגלגלת שלפנינו, העשויה בעבודת יד, נעשתה אף היא בידי המהר"ש עצמו.
לאחר חג השבועות תרמ"ב חלה המהר"ש במחלה ממאירה ושכב במשך מספר חודשים על ערש דווי. המר"ש הסתלק באור ליום שלישי, י"ג תשרי תרמ"ג, בהיותו כבן ארבעים ושמונה שנים בלבד. על פי האישור המצורף, האדמו"ר המהר"ש השתמש בגלגלת שלפנינו לצורך הכנת מצות לפסח, עד אשר הורע מצב בריאותו והתקשה לאחוז אותה בידיו (לגלגלת לחריצת מצות דומה, בה השתמשו בנו האדמו"ר הרש"ב ונכדו האדמו"ר הריי"ץ, ראו "קדם", מכירה מקוונת 34, פריט מספר 7). 

13 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים.