ארכיון גלויות משפחתיות שנשלחו אל הלן ליליין (לבית מגנוס), רעייתו של אפרים משה ליליין. מקומות שונים, ראשית המאה ה-20 עד שנות ה-40. גרמנית ומעט עברית.
הארכיון כולל גלויות רבות שכתב א"מ ליליין לרעייתו, חלקן עוד בטרם נישאו, וביניהן גלויות חשובות ששלח מביקורו הראשון בארץ ישראל בשנת 1906 וממקומות שונים בזמן שירותו בצבא האוסטרי בזמן מלחמת העולם הראשונה. אפרים משה ליליין (ליליאן, 1874-1925) - צייר, צלם ואמן-תחריט, ממייסדי "בצלאל", גדול המאיירים הציוניים בראשית המאה ה-20 וידידו הקרוב של תיאודור הרצל.
בשנת 1905, בזמן שהתגורר בברלין, התארח אצלו פרופ' בוריס שץ לצורך יציקת כמה מיצירותיו, שם הפגישו ליליין עם ד"ר פרנץ אופנהיימר ועם אוטו ורבורג, אשר נרתמו בשמחה ליוזמתו של שץ להקמת בית-ספר לאמנות בירושלים. בשנה זו החל ליליין גם להתכתב עם הלן מגנוס (השניים הכירו בשנת 1903), אשתו לעתיד, אז סטודנטית לגרפיקה באקדמיה לאמנות בברלין.
בינואר 1906 הגיע ליליין לארץ ישראל לראשונה, יחד עם פרופ' בוריס שץ, בכוונה להניח את היסודות לבית הספר לאמנות "בצלאל" (ואמנם, בית הספר התחיל לפעול כחודשיים לאחר מכן, בבניין בשכונת החבשים בירושלים), אולם כעבור שבעה חודשים, בסתיו של אותה שנה (אוקטובר 1906), חזר לברלין ונשא לאשה את הלן מגנוס.
בשנת 1915 - זמן מלחמת העולם הראשונה - התנדב ליליין לצבא האוסטרי (על אף היותו בן 41) ונשלח לחזית המזרח-אירופית. במהלך המלחמה שימש כצלם צבאי ובשנים 1917-1918 אף נשלח לפלשתינה ולסביבותיה (בגלויותיו הוא מזכיר, בין היתר, ביקורים באיזמיר ובחלב). לאחר המלחמה שב ליליין לברלין.
האוסף כולל:
1-11. אחת-עשרה גלויות ששלח א"מ ליליין אל הלן מגנוס במחצית הראשונה של שנת 1906, בזמן ביקורו הראשון בארץ ישראל.
קבוצת גלויות זו היא המעניינת ביותר והיא כוללת רשמי-מסע נלהבים של ליליין אודות ארץ ישראל ואתריה, כמו גם גלויות הנושאות מכתבים או חתימות מאישים שונים שהתלוו אל ליליין או שנפגש עמם במהלך ביקורו. כך, למשל, בגלויה מחודש יוני 1906, כתב ליליין "בעוד שעה ארחץ בנהר הירדן. אז, לאחר שאטבול, אהיה כמו גברת [חמדה] בן-יהודה: טריטוריאליסט!" ובתחתית הגלויה הוסיף: "5 שעות אחר-כך - טבלתי בירדן וגם בים המלח, ועדיין אינני טריטוריאליסט!"
(על הגלויה הוסיפה חמדה בן-יהודה ברכת "לשנה הבאה ביריחו" והיא נושאת חותמת של מלון Jordan ביריחו); בגלויה אחרת ששלח ליליין בפסח 1906 מראשון לציון, הוסיף דוד יודילוביץ (איש ביל"ו, סופר ומחנך) ברכה משלו, "מארץ אבות רוב ברכות" לצד ברכת "שלום ונשיקה מחמדה בן-יהודה"; בגלויה שלישית, שנשלחה דרך רמלה באפריל 1906, כתבה בן-יהודה "שלום מאשה אשר אוהבת מאד את האדון ליליֶן"; שלוש גלויות אחרות נושאות גם את חתימתו של פרופ' בוריס שץ (אחת עם חותמת של הדואר הרוסי בירושלים), וגלויה נוספת, הייחודית מכולן, מציגה את מצבת "יד אבשלום", עליה הוסיף ליליין שלושה דגלי-דיו מצוירים: דגל עם מגן דוד (בראש המצבה), דגל עם הכיתוב Bezalel (שלשם ייסודו הגיע ליליין לארץ יחד עם בוריס שץ) ודגל נוסף עם הכיתוב Haschkafa (שם העתון שערך אליעזר בן-יהודה). בתחתית הגלויה מופיעות חתימותיהם של ליליין, אליעזר בן-יהודה, חמדה בן-יהודה ובוריס שץ.
12. גלויה ששלחה חמדה בן-יהודה אל הלן מגנוס בחודש ספטמבר 1906 - גלויה מצולמת, עם תמונתו של א"מ ליליין מצייר על רקע העיר העתיקה בירושלים.
13-20. שמונה גלויות ששלח א"מ ליליין אל רעייתו הלן בזמן שירותו בצבא האוסטרי בזמן מלחמת העולם הראשונה (בשלוש מהגלויות מופיעים מכתבים גם ממוענים נוספים).
21-54. שלושים וארבע גלויות שנשלחו אל הלן ליליין, שנות ה-20 עד שנות ה-40. ביניהן מספר גלויות ששלח אוטו ליליין לאמו, הלן, מספר גלויות שנשלחו אל הלן ליליין מאת אחיה, רודולף מגנוס, ומספר גלויות משפחתיות נוספות (לא נבדקו לעומק).
סה"כ 54 גלויות + שתי מעטפות ומכתב. גודל ממוצע: 9X14 ס"מ. מצב כללי טוב.
מקור: עזבון אוטו ליליין.