שני ספרים כרוכים יחדיו, חיבורים מאת הגאון רבי חיים פאלאג'י רבה של איזמיר, מהדורות ראשונות שנדפסו לאחר פטירת המחבר:

• ספר צדקה חיים, על הלכות צדקה ומתנות עניים, מאת רבי חיים פאלאג'י. אזמיר, דפוס בנימן ן' ציון רודיטי, [תרל"ד 1874]. בשולי השער מופיע מספר סידורי (34) מספרי המחבר.

• ספר צדקה לחיים, קיצור ספר מעיל צדקה לרבי אליהו הכהן מאזמיר בעל "שבט מוסר", מאת רבי חיים פאלאג'י. אזמיר, דפוס אהרן יאושע דש"ן די שיגורה נר"ו וחבריו, [תרל"ג 1873]. בשולי השער מופיע מספר סידורי (35) מספרי המחבר.

המחבר, הגאון רבי חיים פאלאג'י – החבי"ף (תקמ"ח-תרכ"ח), חכם מופלג בנגלה ובנסתר, רבה של אזמיר ומגאוני דורו המפורסמים. חיבר שבעים ושניים ספרים (כמניין שמו "חיים"), בהלכה, אגדה ומוסר. תלמידו המובהק של סבו אבי-אמו הגאון הנודע רבי רפאל יוסף חזן בעל "חקרי לב" (הרב היר"ח). בספריו מביא רבי חיים דברים רבים בשם סבו זה ובשם אביו הגאון רבי יעקב פאלאג'י. כשמלאו לרבי חיים כ"ה שנה, הכתירו סבו ה"חקרי לב" בסמיכת חכמים להורות ולדון, בנוכחות כל הקהילה שהתאספה בבית הכנסת, כשהוא עוטף אותו ב"איצטלא דרבנן" – גלימת שרד מיוחדת, שקנה לו מכספו לרגל עיטורו בתואר "החכם השלם". עם השנים עלה במעלות הרבנות, ומהתואר "החכם השלם" הגיע רבי חיים למשרת "הרב הכולל" כראש בית הדין באזמיר, וקיבל את הכרת השלטונות התורכיים למשרת ה"חכם באשי". חכמתו העצומה וגדלותו בתורה היתה הסיבה לקבלת רבי חיים פאלאג'י לרב ראשי בעירו. הקהילה היהודית באזמיר היתה מורכבת באותם ימים מ"קהלים" שונים, כשלכל אחד מהם מנהגים שונים ורבנים אחרים, ורק לרבי חיים היתה סמכות מכרעת, ופסקיו ודעתו התקבלו על כל ה"קהלים" השונים בעיר. סמכותו ההלכתית חרגה מגבולות מקומו והוא נודע כאיש הלכה ופוסק בכל רחבי העולם, והיה משיב תשובות לאלפים מכל תפוצות תבל, ואף מחוץ לגבולות האימפריה העות'מאנית, כגון לפולין וגרמניה ולקהילות צפון אפריקה.

רבי חיים היה מן המחברים הפוריים ביותר. כתיבתו התפרסה על כל מקצועות התורה. הוא כתב ספרים לרוב בהלכה ובאגדה, בפירוש התלמוד ובפסק ההלכה, בדרושים ואגדות חז"ל, ועוד. בשריפה שאירעה באזמיר בשנת תר"א כבר היו באמתחתו עשרות כתבי-יד של חיבורים, עליהם עמל מאז נעוריו. במהלך השריפה נשרפו 54 מחיבוריו (ראה על כך בהרחבה, קטלוג קדם, מכירה 63, פריט 66). על אף הטרגדיה הנוראה באבדן רוב כתביו, חזר ואזר כוחות מחודשים ושב לחבר חיבורים נוספים. בספרים שהדפיס לאחר השריפה נהג להוסיף בשולי השער את מספרו הסידורי של הספר במניין חיבוריו. שמות ספריו רומזים בדרך כלל לשמו "חיים" בדרכים שונות ("נפש חיים", "חיים תחילה", "תורה וחיים", "חיים לראש", "חיים ושלום", "כף החיים", "ראה חיים", "הכתוב לחיים", "ימצא חיים", "ברכת מועדיך לחיים", "צוואה מחיים", "ארצות החיים", "צדקה לחיים", ועוד).

שני ספרים בכרך אחד. צדקה חיים: [2], קל דף. צדקה לחיים: [1], נא דף. 30 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הדפים, טוב-בינוני עד בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (בדפים הראשונים סימני עש גדולים), משוקמים בחלקם בנייר דבק. תו-ספר. כריכה חדשה.

מקור: אוסף יוסף ווינמן (1906-1974).