The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]

ספר מורה צדק, מראי מקומות לתרי"ג המצוות לפי סדר הפרשיות. [אמשטרדם], דפוס משה [הגר] בן אברהם א[בינו] מניקלשבורג, [ת"נ 1690].

הספר שלפנינו הוא למעשה ספר עבודת הלוי, מאת רבי שלמה הלוי, שנדפס לראשונה בקושטא רע"ה בערך (ולאחר מכן במהדורות נוספות), אלא שבמהדורה שלפנינו שונה השם ל"מורה צדק" (שם הספר המקורי הוזכר באגביות בשער: "ספר מורה צדק – הועתק מעבודת הלוי..."). כמו כן, הועלם שם המחבר וכן הועלמו דברי הסיום של המחבר ושירו המופיעים במהדורת קושטא. בראש הספר שלפנינו הסכמות מרבני אמשטרדם שניתנו למו"ל – "האלוף התורני... כמהור"ר צדוק במהור"ר אשר...". המו"ל אף הוסיף הקדמה משלו, בסופה הוא כותב: "...ובחרתי לי להדפיס דברי ראשונים להזכיר זכות של שוכני עפר... ובפרט כי יש בדעתי לנסוע לארץ הקדושה... רק שעכבו עלי הדרך שהספרים ממושכנים אצל המדפיס ומי שיסיעה[!] בקנות ממני הספרים... יסיעוהו וירחמוהו מן השמים...". בסוף הספר מופיע שיר מקורי מאת המו"ל, עם אקרוסטיכון שמו: "אני צדוק בן מהר"ר אשר ואל ז"ל".

בראש דף השער חתימת רבי "שלמה מדובנא".

רבי שלמה מדובנא (תצ"ט-תקע"ג), תלמיד רבי שלמה מחלם בעל "מרכבת המשנה". הוציא לאור ספרים רבים שלו ושל אחרים. מפורסם בידיעתו בחכמת המקרא, המסורה והדקדוק, התבקש ע"י הגר"א מווילנא לברר את מסורת ספרי נביאים וכתובים (פתוחות וסתומות חסרות ויתרות) – ראה אודות כך עדות רבי פסח פינפער מרבני וילנא (במאמרו בקובץ "בית ועד לחכמים", ליעדז תרס"ב, ובספרו "מסורת התורה והנביאים" וילנא, תרס"ו). היה מעורכי ה"ביאור" של משה מנדלסון לחומש בראשית, אך לאחר מכן נטש את העבודה עם מנדלסון והחליט להוציא לאור חומשים בעצמו. על הוצאת החומשים הללו קיבל הסכמות מגאוני הדור (רבי שמואל אב"ד ווילנא; רבי חיים מוולוז'ין ורבי זלמלה מוולוז'ין תלמידי הגר"א; גאוני ווילנא, שקלוב וסלוצק; גאוני הקלויז בבראד; רבני לבוב, ברלין ופרנקפורט ועוד. פנקס החתומים התפרסם ע"י הר"ד קמנצקי שליט"א ב"ישורון" ח-י, ראה שם).

[2], לד דף. 15.5 ס"מ. נייר כהה בחלקו. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה ישנה.

תווי-ספר של האספן ההולנדי "יעקב נפתלי הירץ לוי" מאמשטרדם, ושל האספן "משה חיים בן כה"ר יצחק גאנס" (הברמן, תווי ספר יהודיים, עמ' 118 מס' 159).