מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי שלמה זלמן סנדר כהנא שפירא אב"ד קריניק. קריניק, יום א' י"ט שבט תרע"ד [1914].

נשלח אל "הרב הגאון מו"ה אברהם יעקב עפשטיין", ששלח לו הערות על הספר "נאות יעקב" של בנו רבי יעקב כהנא שפירא. רבי זלמן סנדר כותב לו: "מכתב כת"ר הגיעני ושלחתי אותו היום לבני הגאון מ' יעקב שי'[חיה]... למאסקאווא, שהוא כעת שמה בדבר הפצת ספרו הנעלה 'נאות יעקב'... ואני לא ידעתי בלעדו מה להשיב לכת"ר בזה... ולאשר הוא כבר איזה שבועות שמה עם ספרו היקר, לזאת אולי נכון שיכתוב על האדרעס [שלו]... דברי הדו"ש כת"ר ומברכו בכט"ס, שלמה זלמן סנעדער כהנא שפירא חופ"ק ה[נ"ל]".

הגאון רבי שלמה זלמן סנדר כהנא שפירא (תרי"א-תרפ"ג), מגאוני ליטא המופלאים. נינו של רבי חיים מוולוז'ין, תלמיד הנצי"ב ובעל ה"בית הלוי". גדולי התורה וראשי הישיבות בליטא העריצוהו הערצה בלתי רגילה. בשנת תרמ"ה נבחר לרבה של מאלטש והקים בה את ישיבתו "ענף עץ חיים" [על שם ישיבת "עץ חיים" בוולוז'ין שנסגרה באותה עת], שהפכה לאחת הישיבות החשובות בליטא. בשנת תרס"ג עבר לכהן כרב בקריניק והעביר לשם את ישיבתו. בשנת תרפ"א עלה רבי שלמה זלמן לארץ ישראל, התיישב בירושלים ונפטר כעבור זמן קצר. מחידושיו נדפסו שני כרכי "חידושי הגרז"ס" (מכון ירושלים, תשנ"ג).

שני בניו נודעו בגאונותם, ובספריהם החשובים שנדפסו במהדורות רבות. הגאון הנודע בעל "דבר אברהם" רבי אברהם דובער כהנא שפירא אב"ד קובנה (תרל"א-תש"ג), ואחיו הגדול בעל ה"נאות יעקב", הגאון המופלא רבי יעקב כהנא-שפירא (תר"ל בערך-תרפ"א) – הנזכר במכתב שלפנינו. מגאוני ולמדני ליטא, מתלמידי רבי חיים מבריסק בישיבת וואלוז'ין.

דף כפול, 20 ס"מ (הכולל שני עמודים כתובים בעברית, ורישום כתובת ברוסית מעבר לעמודים הכתובים, כנראה הכתובת במוסקבה המוזכרת בתוך המכתב). מצב בינוני. בלאי וקרעים בקפלי הנייר, עם מעט פגיעות בטקסט.הדבקות נייר מעבר לדף.

מצורף: מכתב שנשלח ממינסק בשנת תרצ"ד, (4 עמודים) בכתב יד וחתימת רבי אברהם יעקב עפשטיין, אל הגאון ראי"ה קוק הרב הראשי לארץ ישראל – בו הוא מזכיר את ההתכתבות שלו עם הגרז"ס כהנא שפירא, והוא כותב להרב קוק, כי הוא מצרף את מכתב הגרז"ס [שלפנינו].