The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]

שני החלקים של הספר כפי אהרן, שו"ת וחידושים, מאת הגאון המקובל רבי אהרן עזריאל ראב"ד הספרדים בירושלים, וספר "בני יוסף" מאת רבי יוסף יהושע קאריו, מגדולי רבני ירושלים וראב"ד הספרדים בירושלים.

• ספר כפי אהרן, חלק ראשון, שו"ת וחידושים מאת רבי אהרן עזריאל. ירושלים, דפוס רבי ישראל בק, [תרל"ד 1874]. מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר.

[4], קעח דף. 28.5 ס"מ. רוב הספר על נייר איכותי. מצב טוב. כתמים ובלאי. מעט קרעים ללא פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.

• ספר כפי אהרן, חלק שני, שו"ת וחידושים מאת רבי אהרן עזריאל. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן ושותפיו, [תרמ"ו 1886]. חלק שני שנדפס כשש שנים לאחר פטירת המחבר, ע"י נכדו בן-בנו רבי אברהם עזריאל.

כרוך עם: ספר בני יוסף, שו"ת וחידושים על הרמב"ם, מאת רבי יוסף יהושע קאריו, מגדולי רבני ירושלים. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן ושותפיו, [תרמ"ו 1886]. נדפס ע"י נכדו בן-בתו רבי אברהם עזריאל.

[2], קעא דף; [1], כ דף. 28.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. מעט קרעים ללא פגיעה בטקסט. סימני עש קלים. כריכת עור חדשה.

בבטנת הכריכה: הקדשה מודפסת (בדיו זהובה) מאת רבי אברהם עזריאל, עם מילוי בכתב ידו וחותמתו.

הגאון המקובל רבי אהרן עזריאל – בעל "כפי אהרן" (תקע"ט-תרל"ט), מגדולי חכמי הספרדים בירושלים, ראב"ד בית הדין, ראש ישיבת "שבת אחים" שנוסדה בביתו, ומראשי ישיבת המקובלים "בית אל". נפטר בעיר יפו ועל מצבתו שם נכתב: "...ראב"ד... מראשי סנהדראות, דומה למלאך ה' צבאות, הרב המופלא המקובל האלוקי... כמהר"ר אהרן עזריאל... בעל המחבר כפי אהרן". רבי אהרן עזריאל היה רגיל לחתום בפסבדונים: "נא"ה ס"ט", או "אענ"ה ס"ט". בהקדמתו (השניה) של המחבר רבי אהרן עזריאל לחלק הראשון שנדפס בחייו, הוא מספר על מחלתו הקשה בזמן הדפסת הספר, ועל רפואתו הפלאית לאחר התגלות הרש"ש הקדוש אליו בחזון לילה בליל היארצייט של הרש"ש – י' בשבט תרל"ד. בחלומו סיפר רבי אהרון עזריאל לרש"ש הקדוש על הדפסת ספרו "כפי אהרן" שלפנינו: "...ויהי בחצי הלילה, והנה נגלה אלי איש, תוארו כמלאך ה'... אמרתי לו, מי אתה אדוני? השיב לי, אני שלום מזרחי... שאל אותי בפנים שוחקות בזה הלשון, שמעתי שאתה מדפיס ספר א'. השבתי לו כן אדוני... הנני מעלה עתה על מזבח הדפוס קונטריס קטן קראתיו בשם 'כפי אהרן'... אמר לי, אמור לי מדוע אתה חותם אענ"ה. השבתי לו, כי שם רמז שמי הקטן ומשפחתי ושם מר אבי ז"ל... אמר לי בפנים שוחקות עוד יש ט'[עם] אחר לחתימה, אהרן עזריאל ניסי ה', ותיכף הלך מלפני. ואני נתעוררתי מתרדמתי... אז אמרתי אין ס'[פק] כי יום בשורה היום הזה... ותלי"ת כן היה לי, כי מעט מעט נתחזקתי והנני היום בקו הבריאות".

הגאון רבי יוסף יהושע קאריו – בעל "בני יוסף" (תקס"ז-תרמ"ג), מגדולי חכמי חברון וירושלים, בהם כיהן כמרביץ תורה וכדיין, ולימים כיהן כראב"ד בית הדין ונשיא "ועד העדה" הספרדית בירושלים. לאחר פטירתו ליקט נכדו בן-בתו מעט מתשובותיו וחידושיו, והדפיסם בספר "בני יוסף", שהדפיסו יחד עם חלק ב' של ספר "כפי אהרן" שהדפיס באותה שנה. בשער הספר שלפנינו הוא כותב עליו: "האדם הגדול בענקים, גלי עמיקתא ומסתרתא... שימש בקודש ראש אב ב"ד מקודש אלקפתא וריש גלותא, הרב הגדול... רב תנא כמוהר"ר יוסף יאושע קאריו... זרע קודש... מעלת הרב הגדול סבא דמשפטים כמוהר"ר דוד אברהם קאריו". בהקדמתו הוא מספר על גדלותו בתורה ובהרבצת תורה לתלמידים, ועל מינויו כ"ראש הועד" של הקהילה.

נכדם, הגאון המקובל רבי אברהם עזריאל (תרכ"ב-תש"ז), מגדולי רבני ירושלים, שכבר בגיל כ"ד מונה לאחד מדייני העיר, ובהמשך אף מונה לראב"ד ירושלים.

ש' הלוי, מס' 211; מס' 553 ומס' 554.

ב"התנצלות המדפיס" רבי ישראל בק [מתלמידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין] – שנדפסה בתחילת הכרך הראשון, הוא כותב מעט עניני קבלה נעלים ומרוממים, ובסוף דבריו הוא מספר על קדושת הספרים שנדפסו בבית דפוסו: "...והדפיס[!] שלי הוא קודש, כי כל האותיות וכל הכלים הנצרכים המה כולם נעשים ע"י [על ידי], ובכל הדפיס[!] שלי לא נמצא אפילו אות אחת שנעשה ע"י אחרים וכ"ש [וכל שכן] אותיות שנעשה ע"י גוים, כי האותיות המה קדושים, וצריכים לכוון בעת עשיתם שבהם נברא העולם... על כוונת בצלאל שהיה יודע לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ...".