שני דפי מגן מספר שהיה שייך לאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.

באחד הדפים מופיעות שלוש חותמותיו של האדמו"ר מימי נעוריו: "יואל טייטלבוים בהרה"צ ז"ל – מ. סיגעט" [החותמות מזמן מגוריו בבית משפחתו בסיגט – לאחר פטירת אביו, בעל ה"קדושת יו"ט" בשבט תרס"ד, ולפני שעבר לגור בסאטמר בשנת תרס"ה], ורישום בעלות: "שייך למרן מהרר"י טייטלבוים המתגורר עתה בעיר סאטמאר יע"א, הק' יעקב יצחק [---]". בראש הדף, חתימה של "יצחק יודא פעלבערשטיין[?]".

על גבי הדף מופיעים רישומים קטלוגיים שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו בארה"ב.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. לאחר שכיהן ברבנות בערים אורשיווא בין השנים תרע"א-תרע"ה, חזר להתגורר בסאטמר בתקופת מלחמת העולם הראשונה. בשנת תרפ"ב עבר לכהן שנית ברבנות אורשיווא, עד שנת תרפ"ו, בה עבר לכהן ברבנות קראלי. בשנת תרצ"ד עבר לכהן ברבנות סאטמר. בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.

[2] דף. 36 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים וקרעים בשוליים.