אוסף של שלושה-עשר מכתבים מאת רבני וורשא, שנות התר"פ והתר"צ:

• 10 מכתבים מטעם "ועד הרבנים לעדת וורשה", בענייני גיטין ועוד, חתומים ע"י חברי הוועד רבי שלמה דוד כהנא ("אבי העגונות"), רבי יצחק מאיר קאנאל ומזכיר הוועד רבי יעקב געזונדהייט. ווארשא, תרפ"ט-תרצ"ה [1929-1935]. בין המכתבים, מכתב תנחומים על פטירת רבי שלמה הכהן אהרונסון, שנשלח לרבנות הראשית יפו-תל-אביב.

• 2 מכתבים מטעם "לשכה מרכזית לעניני העגונות על יד אגודת הרבנים בפולניא", חתומים ע"י רבי שלמה דוד כהנא ומזכיר הלשכה. ווארשא, תרפ"ח-תרפ"ט [1928-1929].

• מכתב המלצה לטובת ישיבת "תורת חיים" בווארשא, מיסודו של רבי חיים סולובייצ'יק ובהנהלת חתנו רבי צבי הירש דב גליקסון, על נייר מכתבים רשמי של "אגודת הרבנים בפולין", בחתימת רבי שלמה דוד כהנא, בחתימה ובחותמת של רבי מאיר הכהן ווארשאוויאק, אב"ד מאנטקוב והגליל, ובחותמת האגודה. נשלח אל ד"ר מרדכי אהרנפרייז, הרב הראשי לשבדיה. ווארשא, תרפ"ט [1929].

• מכתב בעניין גט, על נייר מכתבים רשמי, מאת רבי שלמה דוד כהנא, בחתימתו ובחותמתו. ווארשא, כ"ד טבת תרצ"ח [1937].

13 מכתבים. גודל ומצב משתנים.

הגאון רבי שלמה דוד כהנא "אבי העגונות" (תרכ"ט-כסלו תשי"ד), מרבני ורשא, חתנו וממלא מקומו של רבי שמואל זנוויל קלפפיש מראשי הרבנים בוורשא. לאחר מלחמת העולם הראשונה, היה אחראי מטעם הרבנות הראשית בוורשא לעניני התרת עגונות, והוא התיר בשעתו עשרות-אלפי עגונות מנשות החיילים שהפכו נעדרים במלחמה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, וההרוגים הרבים בערי פולין בהפצצות מטוסי האוייב (עוד לפני ההשמדה ההמונית של הנאצים), ראה הרב כהנא את הנולד, והתחיל להיערך להתרת עגונות המלחמה. בהמשך הוא הצליח להימלט לארץ ישראל (אל בנו שמואל זנוויל, הנודע בשם ד"ר שז"ך כהנא, לימים מנכ"ל משרד הדתות ומקים "מרתף השואה" בהר ציון), ומונה לרבה של העיר העתיקה בירושלים. באותה תקופה הוא הקים בירושלים את "המשרד לעניני עגונות", מטעם "איחוד הרבנים יוצאי פולין" בארץ ישראל. מקצת מתשובותיו הרבות נדפסו לאחרונה בספרו "נחמת שלמה" (בהוצאת "מכון ירושלים", ירושלים, תשפ"ב).