צרור של 17 מכתבים, מהם 15 מכתבים בכתב-יד וחתימות הגאון רבי משה אהרן באך אב"ד שילדברג. שילדברג, תר"כ-תרל"ה [1860-1875]; 2 מכתבים מאת הגאון רבי ראובן פינק אב"ד אלטברון. בערין, אייר תר"כ וכסלו תרכ"ה [1860-1864].

מכתבי רבי משה אהרן באך נשלחו לעיר לעסלא ולעיר מיסלוביץ אל בנו רבי עקיבא באך, כששהה בימי בחרותו בעיר לעסלא, ולאחר נישואיו בשנת תרכ"א עם בת ר' יונה גר בעיר מיסלוביץ (נפת קטוביץ, שלזיה). על גבי המכתבים מכתבים נוספים מאמו הרבנית ומבני משפחה. עברית, יידיש וגרמנית.

מכתב אל רבי משה אהרן באך, מאת גיסו הגאון רבי "ראובן במהר"י ז"ל" פינק אב"ד אלטברוין. בערין, אייר כת"ר [1860], ומכתב מר' ראובן פינק, שנשלח לעיר מיסלוביץ אל אחיינו ר' עקיבא באך. בערין, כסלו תרכ"ה [1864].

הגאון רבי משה אהרן באך אב"ד שילדברג (תקס"ט-חשון תר"מ). מחשובי רבני פרוסיה (מערב-פולין). נולד בלעסלא (Hohensaiza, כיום: אינוורצלאב, פולין) לאביו רבי מנחם מנדל באך. אשתו הרבנית מאטיל, הייתה בת רבי ישראל גולדמן (תקנ"ז-תרל"ט). כיהן שנים רבות ברבנות שילדברג (Schildberg, כיום: אוסטז'שוב Ostrzeszów). עסק בתמיכה בהתיישבות בארץ ישראל, ומכתבים ממנו מופיעים בכתבי רבי נתן פרידלנד, ובקונטרס "מחזיקי בית יעקב" (ירושלים, תרל"ז). נפטר בברסלוי בחודש חשוון תר"מ.

גיסו, הגאון רבי ראובן פינק (תק"צ-תר"ס; אוצר הרבנים 17720), מגדולי התורה בפרוסיה (מערב-פולין). נולד במיסלוביץ אוו בבענדז'ין לאביו רבי יצחק איצק. נשא את הרבנית פרומט בת רבי מנחם באך מלעסלא. כיהן ברבנות בקהילות ויטקבה, חרציז'ין, אלטברון ובוק שבמדינת פולין. אח"כ נתקבל לראב"ד לויטרבורג, ובאותה תקופה פרסם מאמרים נגד שינויים במצוות ברית מילה, ובנושאים הלכתיים אחרים (על פינוי בית הקברות באלטברון, ועוד). בשנת תרל"ט עזב את הרבנות והתקבל להיות מ"יושבי" הקלויז בהמבורג של רבי ליב ב"ר שאול, שם למד והרביץ תורה לתלמידים. מחידושיו נדפס ספרו "תנובת יהודה" (קראקא, תרנ"ה-תרנ"ו).

17 מכתבים. גודל ומצב משתנה. חלקם כוללים כמה עמודים. כתובות וחותמות דואר.