ארבעה כרכים מן המהדורה הראשונה והשנייה של ספר חידושי הרי"מ, מאת האדמו"ר הראשון מגור, הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלתר. שניםם מהם עותקים מיוחסים של רבנים ואדמו"רים עם חתימות וחתימות:

1-2. ספר חדושי הרי"מ על חשן המשפט, חלקים ראשון ושני. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"ל-תרל"א 1871-1870. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה.

3. ספר חדושי הרי"מ על שלשה בבות – בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה.

רישום בעלות וחותמות של רבי "חיים יהודא ליב אויערבאך בהרה"צ ר' אברהם דוב שליט"א... בעה"ק ירושלים תובב"א" – ראש ישיבת "שער השמים", וחתימות של בנו רבי "אליעזר בהגרחי"ל אויערבאך"; רישום בעלות וחותמות של רבי "מנחם מענדיל הלוי וואללמאן מוויערישאוו בעיה"ק ירושלם תובב"א".

4. ספר חדושי הרי"מ על אבן העזר ועל מסכת שבועות. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"א 1881. מהדורה ראשונה. חותמות של "S. M. Bornstein, Lodz"; חותמות של רבי "יחיאל מיכל בהרב הצ' מו"ה ברוך זצ"ל" – האדמו"ר הרה"ק רבי יחיאל מיכל הגר מהורודנקה (תרל"ב-נספה בשואה תש"ב), מבניו הצעירים של הה"צ רבי ברוך הגר מוויזניץ בעל ה"אמרי ברוך" (תר"ה-תרנ"ג), וחתן אחיו רבי חיים הגר האדמו"ר מאנטיניא. כיהן ברבנות ואדמו"רות בעיר הורודנקה, על מקום אחיו רבי שמואל אברהם אבא הגר מהורודנקה (תרכ"ה-תרנ"ה) בעל ה"שפתי צדיק".

4 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

המחבר, האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"מ" (תקנ"ט-תרכ"ו, אנצ' לחסידות ב', עמ' תיג-תכג). מייסד חסידות גור, מגדולי דורו בתורה וחסידות וממנהיגי יהדות פולין. גדל בביתו של המגיד מקוז'ניץ, והיה לבן טפוחיו ולתלמידו הקרוב. בגיל י"ג עבר לבית חותנו בוורשא, שם למד אצל המהרא"ל צינץ והתפרסם בכל רחבי פולין כ"העילוי מוורשא". לאחר פטירת המגיד מקוז'ניץ עבר להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת רבי שמחה בונם מפשיסחא בקשו חלק מהחסידים להכתירו כממלא מקומו, אך הוא קיבל את מרות חברו "השרף" רבי מנחם מנדל מקוצק ובהשפעתו נטו רוב החסידים אחרי הרבי מקוצק. מאז הפך הרי"מ לראש וראשון בחבורת קוצק ואף הפך לגיסו של הרבי מקוצק שנשא את אחות אשתו. בשנת תרי"ט, כשנפטר הרבי מקוצק, נתמנה כממלא מקומו ועבר לעיירה גור (גורא-קלווריה) הסמוכה, שם ביסס את החסידות וכיהן גם ברבנות העיר.

במשך שבע שנות כהונתו גדלה חצרו ואלפים הפכו לחסידיו. מלבד צדקותו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה [שנקראו בשם הכולל "חידושי הרי"מ" (=רבי יצחק מאיר), שהפך גם לכינויו]. ספריו נודעו לתהילה בבתי המדרש ומהם ניכרת חריפותו וגאונות הגדולה. ניהל קשרי ידידות עם כל צדיקי וגדולי דורו, גם ה"מתנגדים" שבהם. ביניהם היו: רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מוורקה, רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא בעל "הנתיבות", רבי אייזל חריף, רבי שלמה קלוגר ועוד.