מדרש רבה, על חמישה חומשי תורה, עם פירוש מתנות כהונה מאת רבי יששכר בער כ"ץ, ופירוש מהרי"א מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב. לבוב (למברג), דפוס אברהם יצחק מענשיש וגיסו אליעזר מארגאשיש, תרל"ד-תרל"ה 1874-[1875]. מהדורה ראשונה. ארבעה כרכים, סט של כל החלקים, בעותקים מעט חסרים.

בני המחבר כותבים בהקדמתם כי נמצא בידיהם גם כתב-היד של פירושו של המחבר לתורה, וכי מין הראוי היה להדפיס את הפירוש על התורה קודם להדפסת הפירוש על מדרש רבה, אך מכיוון ששמעו מפי אביהם שברצונו להדפיס את פירושו על המדרש קודם לפירושו על התורה, מוטלת עליהם החובה שלא לשנות מדעת קדשו של אביהם. בנוסף, כותבים בני המחבר כי הם מדפיסים בראש הפירוש שלפנינו על המדרש את הקדמת אביהם לפירושו על התורה – שנכתבה בעצם כתב-יד קדשו, מפני שלא נמצאה הקדמה אחרת לפירושו על המדרש.

הכרכים נכרכו בצורה השונה מהרגיל. חלקים מספרים במדבר ודברים מופיעים פעמיים.

סט חסר. ארבעה כרכים. כרך ראשון (בראשית-שמות): [1], קלו; יב-סז דף. חסרים שלושת הדפים הראשונים מהספירה הראשונה (בראשית), ושלושה עשר דפים ראשונים ([2], א-יא) מהספירה השנייה (שמות). כרך שני (ויקרא-דברים): נד; [1]; י-צא; כו, [1] דף ([1] דף אחרון הוא דף כו המופיע פעמיים). חסרים אחד עשר דפים ראשונים ([1], א-י) בספירה השנייה (במדבר). כרך שלישי (במדבר-דברים): [2], צא; כה דף. דף כו מהספירה שנייה נכרך בסוף הכרך השני. כרך רביעי (חמש מגילות): [2], קכח דף. חסרים דפים קכט-קלו. 35-33 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים (בכרך הראשון קרעים רבים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות קלות בטקסט במספר מקומות. רישומים קצוצים בכתב-יד, בשולי הדפים בכרך הראשון. כריכות חדשות.

ספר קב חן, דרושים על התורה ולקוטים על המועדים ועל פסוקים שונים, מאת האדמו"ר רבי נח מקארוב (תלמיד "החוזה" מלובלין ורבי לוי יצחק מברדיטשוב). ברעסלויא, ללא שם מדפיס, תרכ"ו [1866]. מהדורה ראשונה.

חותמות עתיקות של רבי "ברוך בר' תנחום כ"ץ סופר".

המחבר, האדמו"ר רבי נח מקארוב (תקנ"ד-תרט"ו), נולד לאביו רבי שמואל בקונסקובולה שבאזור לובלין. מילדותו הכיר והסתופף בצל ה"קדושת לוי" וה"חוזה" מלובלין. לאחר פטירת ה"חוזה" דבק ברבי שמואל מקארוב, ובהמשך הוכתר לאדמו"ר מקארוב. גם כאשר היו לו חסידים רבים, נסע לפני רבי מנחם מנדל מקוצק. הספר "קב חן" מבוסס על תורותיו, הוא תיקן והגיה עוד בחייו ואף נתן לו את שמו, אך בפועל נדפס הספר לאחר פטירתו על ידי נכדו האדמו"ר רבי חיים משה זאב מווארשא, אשר הוסיף לספר גם את תולדות המחבר (אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ' תא-תד).

[8], ח-פד, [1] דף. ספירת דפים משובשת. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.

וריאנט שני. בווריאנט הראשון נדפסו התבטאויות חריפות נגד מתנגדי החסידות, המבקרים את אמירת ה"לשם יחוד" ע"י החסידים (בפרשת בראשית, דף ז/1): "...דהנה ידוע דעת קצת הנוטים מאחרי ה' האומרים מה לנו לכוין אל הספירות הקדושים, הלא יותר טוב לנו לכוון אל עילת כל העילות... אכן זה הדעת הוא הבל וריק ודעת טפשות, כי ידוע לנו על פי קבלה אמתיות...".

בהדפסה השנייה שלפנינו עודן הנוסח ונכתב: "...דהנה ידוע דעת קצת האומרים מה לנו... אכן זה הדעת אינו על פי קבלת האר"י אמתיות שקיבל מפי אליהו..." (בהדפסה זו נשמטה מהכותרת האות ז' של מספר הדף).

ארבעה כרכים מן המהדורה הראשונה והשנייה של ספר חידושי הרי"מ, מאת האדמו"ר הראשון מגור, הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלתר. שניםם מהם עותקים מיוחסים של רבנים ואדמו"רים עם חתימות וחתימות:

1-2. ספר חדושי הרי"מ על חשן המשפט, חלקים ראשון ושני. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"ל-תרל"א 1871-1870. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה.

3. ספר חדושי הרי"מ על שלשה בבות – בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה.

רישום בעלות וחותמות של רבי "חיים יהודא ליב אויערבאך בהרה"צ ר' אברהם דוב שליט"א... בעה"ק ירושלים תובב"א" – ראש ישיבת "שער השמים", וחתימות של בנו רבי "אליעזר בהגרחי"ל אויערבאך"; רישום בעלות וחותמות של רבי "מנחם מענדיל הלוי וואללמאן מוויערישאוו בעיה"ק ירושלם תובב"א".

4. ספר חדושי הרי"מ על אבן העזר ועל מסכת שבועות. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"א 1881. מהדורה ראשונה. חותמות של "S. M. Bornstein, Lodz"; חותמות של רבי "יחיאל מיכל בהרב הצ' מו"ה ברוך זצ"ל" – האדמו"ר הרה"ק רבי יחיאל מיכל הגר מהורודנקה (תרל"ב-נספה בשואה תש"ב), מבניו הצעירים של הה"צ רבי ברוך הגר מוויזניץ בעל ה"אמרי ברוך" (תר"ה-תרנ"ג), וחתן אחיו רבי חיים הגר האדמו"ר מאנטיניא. כיהן ברבנות ואדמו"רות בעיר הורודנקה, על מקום אחיו רבי שמואל אברהם אבא הגר מהורודנקה (תרכ"ה-תרנ"ה) בעל ה"שפתי צדיק".

4 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

המחבר, האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"מ" (תקנ"ט-תרכ"ו, אנצ' לחסידות ב', עמ' תיג-תכג). מייסד חסידות גור, מגדולי דורו בתורה וחסידות וממנהיגי יהדות פולין. גדל בביתו של המגיד מקוז'ניץ, והיה לבן טפוחיו ולתלמידו הקרוב. בגיל י"ג עבר לבית חותנו בוורשא, שם למד אצל המהרא"ל צינץ והתפרסם בכל רחבי פולין כ"העילוי מוורשא". לאחר פטירת המגיד מקוז'ניץ עבר להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת רבי שמחה בונם מפשיסחא בקשו חלק מהחסידים להכתירו כממלא מקומו, אך הוא קיבל את מרות חברו "השרף" רבי מנחם מנדל מקוצק ובהשפעתו נטו רוב החסידים אחרי הרבי מקוצק. מאז הפך הרי"מ לראש וראשון בחבורת קוצק ואף הפך לגיסו של הרבי מקוצק שנשא את אחות אשתו. בשנת תרי"ט, כשנפטר הרבי מקוצק, נתמנה כממלא מקומו ועבר לעיירה גור (גורא-קלווריה) הסמוכה, שם ביסס את החסידות וכיהן גם ברבנות העיר.

במשך שבע שנות כהונתו גדלה חצרו ואלפים הפכו לחסידיו. מלבד צדקותו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה [שנקראו בשם הכולל "חידושי הרי"מ" (=רבי יצחק מאיר), שהפך גם לכינויו]. ספריו נודעו לתהילה בבתי המדרש ומהם ניכרת חריפותו וגאונות הגדולה. ניהל קשרי ידידות עם כל צדיקי וגדולי דורו, גם ה"מתנגדים" שבהם. ביניהם היו: רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מוורקה, רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא בעל "הנתיבות", רבי אייזל חריף, רבי שלמה קלוגר ועוד.

אוסף של שישה ספרים מספרי חסידות טשכנוב, חיבורים מאת הגה"ק רבי אברהם לנדא אב"ד טשכנוב וצאצאיו האדמו"רים מסטריקוב – מהדורות ראשונות:

• ספר זכותא דאברהם, דרושים וחידושים מאת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרנ"ה 1895. שני שערים.

• ספר בית אברהם, חידושי הלכות על הש"ס והרמב"ם, מאת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס א. שריפטגיססער, תרנ"ט 1899. שני שערים.

• ספר זר זהב – כתר תורה, מתורת האדמו"ר הראשון מסטריקוב רבי זאב וולף לנדא, בנו של הרה"ק רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרס"א 1900.

• ספר דורש טוב, דרושים על התורה מאת רבי מרדכי מאטיל לנדא, בן האדמו"ר רבי זאב וולף לנדא מסטריקוב ונכד האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרס"א 1900. נדפס כחלק מספר "זר זהב כתר תורה", עם דף שער נפרד.

• ספר מרום הרי"ם, שיחות וחידושי תורה מצדיקים שונים, בהם האדמו"ר רבי אברהם לנדא מטשכנוב, בעריכת רבי יעקב חיים זעליג גודלשלג. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער (באותיות קיריליות), [תרנ"ב] 1892.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי אברהם לנדא אב"ד טשכנוב (תקמ"ד-תרל"ה), "גאון הגאונים", "רבן של ישראל", מגדולי גאוני פולין המפורסמים בדורו. תלמיד מהרא"ל צונץ. איש קדוש ומופלא. נודע במלחמתו ב"גזירת הלבוש" יחד עם בעל "חידושי הרי"מ", אז עמד בראש קבוצת הרבנים שפסקו שדין גזירה זו כדין גזירות-השמד, שדינן "יהרג ואל יעבור". קיבל בחסידות מרבי שמחה בונים מפשיסחא ומרבי פישל מסטריקוב, אך סירב לשמש באדמו"רות. רק לאחר פטירת בעל "חידושי הרי"מ" מגור, כשרוב חסידיו קבלו את הנהגת רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר, הגיעו אליו חלק מגדולי החסידים (רבי יחיאל מאיר מגוסטינין, רבי אלעזר הכהן מפולטוסק, ועוד) וקיבלו את הנהגתו. אז הסכים לשמש להם כאדמו"ר בתנאי שימשיך במנהגו להתפלל בנוסח אשכנז ולהתפלל תפילת שחרית כ"ותיקין". נערץ בגאונותו וקדושתו בעיני רבני ואדמו"רי דורו. רבי שמחה בונים מפשיסחא שפגש בו בבואו לסטריקוב, אמר: "אורח חשוב ממני בא לעיר". רבי מנדלי מקוצק התבטא עליו: "יש לו דמות של מלאך אלקים". רבי יצחק מאיר מגור כותב עליו בתשובתו לרבי חיים מצאנז בענין היתר התרנגולים החדשים (שו"ת הרי"מ סימן ח'), שלא חקר את הנושא מאחר והוא סומך על הרב מטשכנוב שאוכל מהם והוא מפורסם לגדול וצדיק. רבי חיים הלברשטאם מצאנז אמר עליו כי מי שגר בפולין ואינו מכיר את הרבי מטשכנוב עתיד ליתן על כך את הדין. הצדיק מגריידיץ רבי אליהו גוטמכר כתב אליו: "המבורך בפי ישראל מקצה אל הקצה, האיש האלקי, מיחידי הדור שלנו, גאון הגאונים". רבי יוסף חיים קרא, רבה של וולאצלווק, אמר עליו בהספדו: "ולא יכילו יריעות הרבה לספר נדיבות רוחו צדקתו וקדושתו... אך אחת היא אשר נפשי יודעת, כי מיום שנפטר רבי עקיבא איגר, לא נמצא בכל גדולי ארצנו אשר יודו עליו כל ישראל כי קדוש הוא מרחם... איש לא נעדר לשבחו ולפארו...".

מחידושי תורתו ואמרות קדשו נדפסו הספרים: "זכותא דאברהם", "אהבת חסד", "בית אברהם", "צלותא דאברהם" ועוד. ארבעת בניו שימשו באדמו"רות וברבנות: רבי זאב וולף לנדא – האדמו"ר מסטריקוב; רבי דוב בעריש מביאלה, שהוכתר כאדמו"ר לחסידי וורקא בחיי אביו – הוא אבי שושלת אדמו"רי סטריקוב עד זמננו; רבי רפאל – אדמו"ר בעיר וורשא, ורבי יעקב – האדמו"ר מיעז'וב, שמילא את מקום אביו ברבנות טשכנוב, לעת זקנתו של אביו.

5 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

שני חלקים מספר תוספות חיים על התורה, מאת האדמו"ר רבי חיים יוסף ברוקשטיין מפיסטין, וספר נוסף מאת בנו, רבי ישראל נתן אלטר ברוקשטיין אב"ד פיסטין:

• ספר תוספות חיים, חידושים על התורה ומועדים בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי חיים יוסף ברוקשטיין מפיסטין. חלקים א-ב (בראשית-ויקרא): טשרנוביץ, דפוס Johann Eckhardt, [תרכ"א-תרכ"ב] 1861-1862. שני חלקים. מהדורה ראשונה.

חלק א (בראשית): [2], לו דף. חלק ב (שמות-ויקרא): [2], מב דף. 23.5 ס"מ בקירוב. כרך ראשון במצב טוב. כרך שני במצב טוב-בינוני. כתמים (כתמים רבים בחלק מהדפים בכרך השני, במיוחד בדפים האחרונים). בכרך השני, מספר קרעים בשולי הדפים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכות חדשות.

המחבר, הרה"ק רבי חיים יוסף ברוקשטיין (תקל"ה-חשון תרכ"ה), גאון וחסיד מפורסם בקדושתו, רב בפיסטין. בנערותו התייתם וגדל כבן-בית אצל הסבא-קדישא משפולי. זכה לאריכות ימים ושאב מבאר החסידות אצל כמאה צדיקים בתקופתו. נודע בעיקר כתלמידם של הרה"ק רבי שניאור זלמן מליאדי בעל ה"תניא", של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, של הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוסוב בעל "אהבת שלום" ושל הרה"ק רבי אהרן מטיטיוב נכד הבעל שם טוב. ספרו מהווה מקור לדבריהם ודברי בני דורם, אותם הכיר המחבר.

• ספר מנחת ישראל ואמונת ישראל, על התורה, ועל המצוות, מאת רבי ישראל נתן אלטר ברוקשטיין אב"ד פיסטין (בן האדמו"ר בעל "תוספות חיים"). למברג (לבוב), דפוס U. W. Salat et J. M. Nik, [תרל"ט] 1879.

[4], נב דף. 22.5 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב בינוני. כתמים. בלאי וקמטים. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חותמת. כריכה חדשה.