מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
- (-) Remove הדפסים filter הדפסים
- דיוקנאות (20) Apply דיוקנאות filter
- דיוקנאות, (20) Apply דיוקנאות, filter
- וגרפיקה (20) Apply וגרפיקה filter
- and (20) Apply and filter
- graphic (20) Apply graphic filter
- portrait (20) Apply portrait filter
- portraits, (20) Apply portraits, filter
- print (20) Apply print filter
- work (20) Apply work filter
פריט 204 דיוקן הרב שלמה שלם, רב בבולגריה ובקהילה הפורטוגזית באמשטרדם – הולנד, תקכ"ב – תחריט צבוע ביד
(Johann Heinrich Balzer; 1738-1799),
על-פי ציור מאת יוהאן קליינהרד (Johann Kleinhard; 1742-1794); חתום בשוליים.
דיוקן רבינו יחזקאל סג"ל לנדא בעל ה"נודע ביהודה". [אלזס, המאה ה-19].
דיו וצבע מים על נייר.
דיוקן איכותי, בצבעים עזים, של רבי יחזקאל סג"ל לנדא בעל ה"נודע ביהודה" אב"ד פראג ומגדולי פוסקי ההלכה במאה הי"ח.
הדיוקן מתואר בעברית: "תמונת אד"מ"ו הגאון הגאול[!] החכם הכולל כל בינה ומדע המפורסם שמו נודע ביהודא הרב השלום מה"ו יחזקאל לאנדוי סג"ל זצ"ל אב"ד דק"ק פראג"; ובצרפתית: "E Landau, Grand Rabbin et Proffesseur à Prague".
כפי הנראה, דיוקן זה הנו חלק מסדרת דיוקנאות של רבנים שנעשו באלזס בעשורים הראשונים של המאה ה-19.
28X20 ס"מ; מוצמד לפספרטו: 48X40 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ופגמים.
האיור הופיע (מחוץ לפספרטו) במכירת "קדם" 55, פריט מס' 69.
למידע נוסף, ראו:
1. Les Juifs et la Lorraine, Un millénaire d'histoire partagée, Sous la direction de Claire Decomps et Éric Moinet, צרפת, 2009, פריט 93, עמ' 204.
2. יהדות אלזאס, קהילה כפרית בין מסורת לאמנציפציה, בעריכת אסתר מוצ'בסקי-שנפר, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1991, פריט 9.
דיוקן הגאון רבי רפאל הכהן כ"ץ אב"ד ג' קהילות אה"ו (אלטונה, המבורג וונדסבק). הדפס אקווטינטה, על פי ציור מאת (I. Nathan (pinxit. [גרמניה, תקנ"ט, 1798].
דיוקן רבי רפאל הכהן מהמבורג, על רקע ספרייתו; לצידו ספרו "מרפא לשון" ומאחוריו ספרו "ושב הכהן". כתובות בעברית ובגרמנית: "זאת צורת הרב מהור"ר רפאל כהן אב"ד ור"מ דש"ק אה"ו תקנ"ט לפ"ק / Raphael Cohn, Berühmter Ober Rabiner Der Juden Altona Hamburg ünd Wansbek 1798".
הגאון רבי רפאל ב"ר יקותיאל זיסקינד הכהן כ"ץ מהמבורג (חשון תפ"ג – חשון תקס"ד, 1722-1803), מגדולי גאוני הדור בזמן ה"נודע ביהודה", ה"שאגת אריה" והגר"א מווילנא. תלמידו המובהק של דודו ה"שאגת אריה" ומרבותיו של רבי חיים מוואלאז'ין. כיהן ברבנות ובראשות ישיבה במינסק ובכמה ערים בליטא. בשנת תקל"ג עבר לכהן ברבנות פוזנא, ובשנת תקל"ו נתמנה לרבנות אה"ו (איחוד הקהילות: אלטונה, המבורג וונדסבק) בגרמניה.
היה מראשי הלוחמים בתנועת ההשכלה, ויצא בחריפות כנגד תרגום התנ"ך של מנדלסון. מספריו: "תורת יקותיאל", שו"ת "ושב הכהן", שו"ת "שאלת הכהנים תורה", "דעת קדושים", "מרפא לשון", ועוד. תולדותיו נדפסו בספר "זכר צדיק" (ווילנא, תרל"ט).
24.5X20 ס"מ בקירוב; מוצמד לפספרטו: 57.5X69 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ופגמים. קרעים משוקמים.
ראו: רובנס, A Jewish Iconography (לונדון, 1981), מס' 2083.
תחריט צבוע ביד – דיוקן הגאון רבי צבי הירש בושקא מזאמושט אב"ד קהילות אה"ו: אלטונא, המבורג וואנדסבק. [אלטונה, שנות התק"ס, 1800 בקירוב].
התחריט מתואר בשוליו בעברית: "צורת הרב הגאון הגדול והמפורסם מהור"ר צבי הירש נר"ו, אב"ד דש"ק אה"ו"; ולאחריו כתובת הקדשה (מודפסת): "דענן הערן עלטעסטען גאלדשמיט אונד שיף געווידמעט" [מוקדש לפרנסי הקהילה האדונים גולדשמיט ושיף]" – כפי הנראה הם הפרנסים והמנהיגים רבי אברהם גאלדשמיט ורבי איצק שיף, הנזכרים בראש "שמות החתומים" בספר "מעין החכמה" (רדלהיים, תקס"ד), מיד לאחר "הרב הגאון אב"ד מוה" צבי הירש נר"ו".
בתחתית הדף מופיעים פרטי המו"ל והמפיץ באלטונה:Altona, bey B. Maryno, Reichenstraße Nr. 44.
"ראשון שבראשון אין הימנו למעלה" – הגאון רבי צבי הירש באשקא מזאמושט (ת"ק-תקס"ז), בעל שו"ת "תפארת הצבי". כיהן ברבנות בערים טישוויץ, בראדי וגאלוגא, ובהמשך לאחר פטירת רבי נח חיים צבי ברלין נתקבל על מקומו ברבנות ג' הקהילות אה"ו (אלטונא, המבורג וואנדסבק). עמד בקשרי שו"ת עם גאוני דורו – ה"נודע ביהודה", רבי עקיבא איגר, בעל ההפלאה, הגאון מליסא, רבי ישעיה ברלין, ואחרים.
עודנו צעיר לימים ו"הנודע ביהודה" קורא עליו: "ראשון שבראשון אין הימנו למעלה". רבי עקיבא איגר באחת מתשובותיו מתנה היתרו: "אם יסכימו לזה זקני הדור... והגאון ר' הירש נ"י אב"ד דק"ק גלויגא". על מצבתו נחקק: "רבן של כל בני הגולה... איש אלקים קדוש... לא קם כמוהו ואחריו לא יהיה עוד". רבי צבי הירש נחשב לרבה האחרון של איחוד קהילות אה"ו, שכן אחריו נפרדו ג' הקהילות בצו השלטונות.
17.5X21.5 ס"מ בקירוב; מוצמד לפספרטו: 48X40 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים ופגמים בשולי הנייר.
ראו: Akiba Eger Ausstellung (תערוכת רבי עקיבא איגר), המוזיאון היהודי בברלין, חנוכה 1937, מס' 40; College of Charleston Libraries, William A. Rosenthall Judaica Collection – Prints & Photographs: MMS 991011199397205613.
(תקנ"ח-תרל"ב, 1789-1871), מהבולטים שבמנהיגי היהדות האורתודוקסית בגרמניה ומגדולי הלוחמים ברפורמה. בשנת תקפ"ח נתמנה לרב אזורי בגליל לאדענבורג Ladenburg)), והתיישב בעיר מנהיים הסמוכה, בה כיהן כראש ישיבה ורב ה"קלויז" בעיר.
בשנת תקצ"ו עבר לכהן כרב בקהילות אה"ו (אלטונה, המבורג וונדסבק).
מחבר הספרים: "ערוך לנר" על מסכתות הש"ס, "ביכורי יעקב", שו"ת "בנין ציון", "מנחת עני" על התורה ועוד. מייסד ועורך הביטאון האורתודוקסי "שומר ציון הנאמן". גדולי הרבנים בגרמניה היו תלמידיו, ביניהם רבי שמשון רפאל הירש ורבי עזריאל הילדסהיימר, ועוד תלמידים ידועים שפיארו את כס הרבנות בקהילות אשכנז בדורם.
27X19 ס"מ בקירוב; מוצמד לפספרטו: 48X40 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים עם פגיעות בשולי הדיוקן, משוקמים בהשלמת נייר.
(תקכ"ח-תר"ח), בן למשפחת לוריא אשכנזי, ומיוחס למהרש"ל ולאריז"ל. למד תורה אצל אביו במיכלשטאט והתפרסם עוד בילדותו כעילוי. ייסד ישיבה במיכלשטאדט בה כיהן כראש ישיבה. גדולי הדור באותה התקופה הפנו אליו בקשות רבות לתפילה, ובהם גם ה"חתם סופר" והחידושי הרי"ם מגור. בראש השנה תר"ח הכין את תלמידיו לקראת פטירתו, ולמחרת היום בצום גדליה נפטר.
39X51 ס"מ בקירוב; מוצמד לפספרטו: 57.5X69 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. קמטים, קילופים ופגמים קלים. קרעים בשוליים, חלקם משוקמים.
