מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
- (-) Remove chassidut filter chassidut
- חסידות (21) Apply חסידות filter
- מכתבים (16) Apply מכתבים filter
- letter (16) Apply letter filter
- מיוחסים (5) Apply מיוחסים filter
- עותקים (5) Apply עותקים filter
- book (5) Apply book filter
- import (5) Apply import filter
- of (5) Apply of filter
- ownership (5) Apply ownership filter
מציג 1 - 12 of 21
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
ספר חסדי אבות, חידושים על מסכת אבות, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א. [לבוב (למברג), דפוס S. Winiarz, תרט"ז, 1856]. בדף השער: "בליוורנו".
עותק מיוחס לאדמו"רי טשרנוביל – בדף השער רישום בעלות: "ר' זוסי'[א] בהרב".
כפי המסופר, רישום מסוג זה מעיד כי ספר זה הגיע מספריו הקדושים של האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל ובנו האדמו"ר רבי זושא מטשרנוביל. שכן בפטירתו של רבי אהרן בשנת תרל"ב חולקו הספרים בין צאצאיו ונרשם על כל ספר לחלק מי הגיע: "זוסיא בהרב", "מנחם נחום בהרב" וכו'.
האדמו"ר רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל (תקמ"ז-תרל"ב), זקן אדמור"י דורו, בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל ותלמיד סבו רבי נחום מטשרנוביל. לאחר פטירתו מילא את מקומו בטשרנוביל, בנו הקדוש רבי ישעיה משולם זושא (זוסיא) טברסקי (נפטר תרמ"א), אבי-אמו של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלז (תר"מ-תשי"ז).
[1], ד, [19] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. סימני עש (בעיקר בדפים הראשונים). קרעים ופגמים בדף השער, עם פגיעות במסגרת השער. תו-ספר. כריכה ישנה, עם בלאי ופגמים.
ישנם עותקים בהם מופיעים בשולי השער פרטי הדפוסת בלועזית (בעותק שלפנינו נשמטו, כפי שנזכר במפעל הביבליוגרפיה).
מקור: אוסף פרופ' יצחק ש' פנקובר.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
ספר לב אהרן, פירוש על נביאים ראשונים, יהושע-שופטים, חלקים ראשון ושני, עם הפסוקים (מנוקדים), מאת רבי אהרן אבן חיים. ונציה, דפוס יוואני די גארה, חשון שס"ט [1608]. מהדורה ראשונה.
הספר הוגה ע"י הרב המחבר, שהיה רב ודרשן במרוקו: "הרב הגדול הדיין המצויין, ראש המדברים בק"ק פיס ומראואיקוס וגלילות המערב".
בראש הספר מופיעה הקדמת המחבר, וכן "מליצת תלמיד הרב המחבר", מאת רבי עזרא אלחדב.
עותק מיוחס שהיה בבעלות האדמו"ר הקדוש רבי יהושע מאוסטרובא בעל "תולדות אדם". בדף השער חותמת של האדמו"ר רבי "יהושע בהרב המנוח מוהרש"ל זצלל"ה זיע"א – מסאסנאוויטץ וכעת באסטראווי" – האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה (נפטר תרל"ג, אנציקלופדיה לחסידות ב, עמ' נב-נג), מצדיקי פולין, בנו של רבי שלמה ליב מלענטשנא ומתלמידי ה"שר שלום" מבעלז. הנהיג אחרי אביו עדה גדולה של אלפי חסידים ונודע בגדולתו וקדושתו. הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין אמר עליו שהוא "נוטר ברית קודש". מחבר הספר "תולדת אדם" (יוזפוב תרל"ה) שזכה לכינוי "נועם אלימלך הקטן". בתו היחידה נישאה להרה"ק רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא האדמו"ר הראשון מביאלה, בעל ה"דברי בינה" – הראשון לשושלת אדמו"רי חסידות ביאלא.
רישום בעלות בדף השער (מחוק בחלקו): "זאת התורה אשר חנן אלקים אל עבדו [---] הי"ו[?] באקי". חתימה בכתיבה איטלקית: "הצעיר הב"ע".
רישום בכתיבה אשכנזית בראש השער: "מוגה ושלם...".
בדף ב/2 רישום בכתיבה איטלקית של "ליסטא [=רשימה] ספרי'[ם] קבלתי מאת האלוף כמהר"ר יוסף יונה נר"ו לפרעון...". בסופה: "ולראיית הנ"ל[?] באתי על החתום אפרים בכ"מ שלמה יונה ז"ל".
בדפי המפתחות האחרונים של החלק הראשון ושל החלק השני, חתימות הצנזור Giovanni Domenico Carretto (משנת 1611?).
קכב, [2]; קכט, [3] דף. 28 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, בינוני-טוב עד בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. עקבות רטיבות קשים עם סימני פטריה ועובש רבים בכ-30 מהדפים האחרונים. סימני עש (חלקם גדולים), עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלק בנייר-דבק. כריכה חדשה, עם סימני עש ופגמים.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
ספר שאלות ותשובות הגאונים. פראג, דפוס מרדכי בן גרשום הכהן, ש"נ [1590]. מהדורה שנייה של תשובות הגאונים הקצרות, עפ"י דפוס "קוסטאנדינא" (קושטא), משנת של"ה.
הספר כולל ארבע מאות שאלות ותשובות קצרות, ובראשו מפתח על פי נושאים. מרבית השאלות עוסקות בדיני "חושן משפט", ומקצתן בדיני "אבן העזר". קובץ תשובות זה שימר מצד אחד שרידים קדומים מתורת הגאונים, החשובים שבהם הם הקטעים מתוך ספר "המעשים לבני ארץ ישראל"; מאידך, הוא כולל תשובות רבות (למעלה ממאה, יותר מרבע מניין התשובות בספר) שזויפו ואינן כלל תשובות גאונים, אלא עיבוד של סעיפים מספר שולחן ערוך או ממקורות אחרים (ראו על כך בהרחבה: ש' עמנואל, תשובות הגאונים הקצרות, בתוך: עטרה לחיים, מחקרים... לכבוד ח"ז דימיטרובסקי, ירושלים תש"ס, עמ’ 439-459).
שער מאויר בדמויות שונות של אנשים, מלאכים ואריות, במרכזו סמל המדפיס של מרדכי בן גרשום הכהן, עם ידי-כהונה (ראו א' יערי, דגלי המדפיסים העבריים, מס' 38, הערה בעמודים 137-138).
מעבר לשער מופיעה הקדמת העורך, רבי שלמה קבולי, ובסוף הספר מופיעים דברי סיום ושיר מאת רבי מנחם אגוזי – שניהם נלקחו מתוך מהדורת קושטא של"ה.
בדפים האחרונים, חותמות (שתים מהן מחוקות) של הגאון החסיד רבי יעקב מאיר בידרמן מוורשא.
הגאון החסיד רבי יעקב מאיר בידרמן (תר"ל-תש"א, נספה בשואה), גאון מופלג, חתנו ועורך ספריו של האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת". כיהן כדיין וכחבר ועד הרבנים בעיר וורשא. רבי יעקב מאיר היה מהיושבים ראשונה במלכות בית גור, ועמד בנשיאות "קופת רמבעה"נ" [רבי מאיר בעל הנס] בפולין. הוא וגיסו רבי מנדל מפביאניץ היו מעורבים בהשכנת שלום ובמשא ובמתן עם כל הצדדים בהנהלת הכולל, והדברים נגעו בעקיפין גם לחילוקי דעות אחרים שהיו בין החצרות החסידיות בפולין: גור ואלכסנדר, פוריסוב, אמשינוב וחסידויות אחרות. רבי יעקב מאיר היה חותנו בזיווג-שני של גיסו האדמו"ר מגור בעל "אמרי אמת" (מזיווג זה נולד האדמו"ר רבי פנחס מנחם בעל "פני מנחם"), וחותנו בזיווג ראשון של האדמו"ר בעל "בית ישראל".
הגהות והוספות בכתב-יד בלוח הסימנים, ובדפים נוספים, חלקן בכתיבה מוקדמת [מתקופת ההדפסה בקירוב].
[46] דף. 18.5 ס"מ. נייר כהה בחלקו. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים (בעיקר בדפים האחרונים), וקרע קטן עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים. דף השער הושלם כפי הנראה מעותק אחר (עם שיקומים בשוליו במילוי נייר). חותמות. כריכה חדשה.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $300
נמכר ב: $475
כולל עמלת קונה
ספר צבי לצדיק, מאמרי חסידות לחדשי השנה ולמועדים, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מבלוז'וב וריישא, חלק ראשון. קראקא, דפוס מ. לענקאוויטש, [תרפ"ה] 1925. מהדורה ראשונה.
העותק של האדמו"ר רבי יוסף גרינוולד מפאפא, מתקופת כהונתו כדומ"ץ בעיר סאטמר (לפני השואה). בדף המגן, בדף השער ובדפים נוספים, חותמותיו (מטושטשות ברובן): "יוסף גרינוואלד דיין ומו"צ דק"ק ארטה, סאטומארע".
הקדשה בכתב-יד על בטנת הכריכה הקדמית: "מתנה היא לאדוני מו"ר שליט"א מאיתי עבדו ותלמידו המתאבק בעפר רגליו, הק' דניאל אברהם סופר גוססמ' בן בשא הדס". בדף השער רישום בכתב-יד: "אב"ד דקה"י פאפא".
הגאון הקדוש רבי יוסף גרינוולד – האדמו"ר מפאפא (תרס"ג-תשמ"ד), רבה האחרון של העיר פאפא בהונגריה, ומגדולי הרבנים בארה"ב. בנו וממלא מקומו של רבי יעקב יחזקיה גרינוולד אב"ד פאפא בעל "ויגד יעקב" (בנו של רבי משה גרינוולד בעל "ערוגות הבושם"). בשנת תרפ"ה נשא את בת דוד-אביו רבי יעקב יחזקיה גרינוולד (אחיו של ה"ערוגות הבושם"). כיהן כמו"צ וראש ישיבה בעיר סאטמר, ובשנת תש"א לאחר פטירת אביו בעל ה"ויגד יעקב", עבר לפאפא וכיהן בה כרב העיר.
בשנות השואה איבד את אשתו הראשונה ועשרת ילדיהם, שנרצחו ע"י הנאצים. לאחר המלחמה חזר לפאפא והמשיך לכהן בה ברבנות. לאחר תקופה קצרה עבר לעיר סומבוטהלי וכיהן בה ברבנות (במקומו שלח את גיסו הדיין רבי יעקב יצחק ניימאן לכהן כאב"ד פאפא).
בהמשך נדד לבלגיה ולאחר תקופה בה שהה באנטוורפן נסע לארה"ב, שם הקים את קהילתו "קהלת יעקב – פאפא", בה שימש כרב וכראש ישיבה. היה ממנהיגי הרבנות החרדית בארה"ב; כיהן כנשיא "התאחדות הרבנים" המקורבים לחסידות סאטמר, ונודע בשם "דער פאפא רב". מספריו: שו"ת "ויען יוסף", סדרת ספרי "ויחי יוסף", "דרכי יוסף", ועוד ספרים.
[4], קו דף. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה ישנה, עם פגמים.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $500
נמכר ב: $5,500
כולל עמלת קונה
אוסף ענק של למעלה מ-1800 דפי פורזץ, דפי מגן ודפי בטנה מספרי דפוס שונים, הנושאים חתימות וחותמות, הקדשות, רישומי בעלות ורישומים משפחתיים, רישומים ביבליוגרפיים, הגהות, חידושי תורה ורישומים שונים, מאת אדמו"רים, רבנים, דיינים, שו"בים, כלי קודש, תלמידי חכמים, חסידים ואנשי מעשה – מרחבי אירופה וארצות תבל, ארץ ישראל וארה"ב, מתקופות שונות: שנות הת' עד שנות הת"ש בקירוב [המאות ה-17-20].
האוסף כולל, בין היתר:
• דפים מספרים שהיו בבעלות
אדמו"רים ובני משפחותיהם
: האדמו"ר רבי מרדכי דוב טוורסקי מהורניסטייפול; האדמו"ר מסלונים רבי ישכר ליב ויינברג (תרל"ג-תרפ"ח), מעיזבון אביו האדמו"ר רבי שמואל וויינברג מסלונים בעל "דברי שמואל" (תר"י-תרע"ו); האדמו"ר רבי מנחם מענדל האגער אב"ד אויבער-ווישאווא (בן ה"אהבת ישראל" מוויזניץ); הרה"צ רבי דוד הלברשטאם אב"ד דאברא וראב"ד סטראפקוב והרה"צ רבי אברהם נפתלי הלברשטאם דומ"צ סאטמר (בני האדמו"ר רבי מנחם מענדל הלברשטאם מסטראפקוב); האדמו"ר מספינקא רבי נחמן כהנא אב"ד אדיוליא-קארילסבורג; האדמו"ר מראדזין רבי אברהם ישכר אנגלרד אב"ד סוסנוביץ; הרה"צ רבי יהודה ליב ליפשיץ (בן האדמו"ר רבי יחיאל מאיר ליפשיץ "היהודי הטוב" מגוסטנין); האדמו"ר מוויעלפולי רבי משה ליפשיץ ובנו הרה"צ רבי חיים אורי ליפשיץ; הרה"צ רבי יהודה אריה ליב העינא מגור (נכד ה"אמרי אמת" מגור); הרה"צ רבי ברוך אשכנזי מצפת (בן הרה"ק מזלוטשוב); ועוד.
אדמו"רים ובני משפחותיהם
: האדמו"ר רבי מרדכי דוב טוורסקי מהורניסטייפול; האדמו"ר מסלונים רבי ישכר ליב ויינברג (תרל"ג-תרפ"ח), מעיזבון אביו האדמו"ר רבי שמואל וויינברג מסלונים בעל "דברי שמואל" (תר"י-תרע"ו); האדמו"ר רבי מנחם מענדל האגער אב"ד אויבער-ווישאווא (בן ה"אהבת ישראל" מוויזניץ); הרה"צ רבי דוד הלברשטאם אב"ד דאברא וראב"ד סטראפקוב והרה"צ רבי אברהם נפתלי הלברשטאם דומ"צ סאטמר (בני האדמו"ר רבי מנחם מענדל הלברשטאם מסטראפקוב); האדמו"ר מספינקא רבי נחמן כהנא אב"ד אדיוליא-קארילסבורג; האדמו"ר מראדזין רבי אברהם ישכר אנגלרד אב"ד סוסנוביץ; הרה"צ רבי יהודה ליב ליפשיץ (בן האדמו"ר רבי יחיאל מאיר ליפשיץ "היהודי הטוב" מגוסטנין); האדמו"ר מוויעלפולי רבי משה ליפשיץ ובנו הרה"צ רבי חיים אורי ליפשיץ; הרה"צ רבי יהודה אריה ליב העינא מגור (נכד ה"אמרי אמת" מגור); הרה"צ רבי ברוך אשכנזי מצפת (בן הרה"ק מזלוטשוב); ועוד.
• דפים מספרים שהיו בבעלות
גאוני ירושלים, ליטא, פולין ואוקראינה
, ובהם: הגה"ק רבי חיים אלעזר וואקס אב"ד קאליש בעל "נפש חיה" (תקפ"ו-תרמ"ט; בזיוו"ר חתן אחי ה"דברי חיים" ובזיוו"ש חתן ר' יהושע מקוטנא); הגאון רבי מאיר שפירא אב"ד לובלין (מחולל "הדף היומי" ו"ישיבת חכמי לובלין"); דף עם חותמת שעווה מקורית של רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט); רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ג; בן הנצי"ב מוואלאזין); רבי רפאל שפירא מוואלוז'ין (תקצ"ז-תרפ"א; חתן הנצי"ב מוואלוז'ין); רבי יצחק (ר' איצל'ה) בלאזער אב"ד פטרבורג (תקצ"ז-תרס"ז); רבי אריה ליב ליפקין-הורוויץ אב"ד ברעזין (בערך-תקצ"ט-תרנ"ו; בנו של מייסד תנועת המוסר רבי ישראל סלנטר וחתן בעל ה"עונג יו"ט"); רבי ברוך עסמאן מקייב בעל "חד וחלק"; רבי ישראל מאיר קריניצקי אב"ד לאנדוואראווא; רבי יוסף דוד רושקין (שחור) אב"ד אנטופול וסעמיאטיץ (נפ' תרס"ו); רבי שלמה זלמן אקסלרוד אב"ד פאלאצק (תר"כ-תרס"ג); רבי יהודה ליב חסמן אב"ד שטוצין (תרכ"ט-תרצ"ו); רבי חיים שמעון רודלסון רבה של בוריסוב שבפלך מינסק (בערך ת"ר-תרס"ב); רבי ישראל הלוי זילברמינץ אב"ד קאזמיר (נספה בשואה); רבי אפרים אויערבאך (תרי"ז-תרפ"ה) אב"ד מעזריטש גדול (מחוז רובנו) והארחוב (פלך וואהלין); רבי אייזיק ליב ב"ר שרגא עזריה סטוליאר-ספיר אב"ד קוזניץ ומרבני פתח תקוה (תרי"ח-תרצ"ה); רבי אליהו ראם מבירז', ראב"ד בד"צ אשכנזים פרושים בירושלים (תרל"ב-תשי"ט); ועוד.
גאוני ירושלים, ליטא, פולין ואוקראינה
, ובהם: הגה"ק רבי חיים אלעזר וואקס אב"ד קאליש בעל "נפש חיה" (תקפ"ו-תרמ"ט; בזיוו"ר חתן אחי ה"דברי חיים" ובזיוו"ש חתן ר' יהושע מקוטנא); הגאון רבי מאיר שפירא אב"ד לובלין (מחולל "הדף היומי" ו"ישיבת חכמי לובלין"); דף עם חותמת שעווה מקורית של רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט); רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ג; בן הנצי"ב מוואלאזין); רבי רפאל שפירא מוואלוז'ין (תקצ"ז-תרפ"א; חתן הנצי"ב מוואלוז'ין); רבי יצחק (ר' איצל'ה) בלאזער אב"ד פטרבורג (תקצ"ז-תרס"ז); רבי אריה ליב ליפקין-הורוויץ אב"ד ברעזין (בערך-תקצ"ט-תרנ"ו; בנו של מייסד תנועת המוסר רבי ישראל סלנטר וחתן בעל ה"עונג יו"ט"); רבי ברוך עסמאן מקייב בעל "חד וחלק"; רבי ישראל מאיר קריניצקי אב"ד לאנדוואראווא; רבי יוסף דוד רושקין (שחור) אב"ד אנטופול וסעמיאטיץ (נפ' תרס"ו); רבי שלמה זלמן אקסלרוד אב"ד פאלאצק (תר"כ-תרס"ג); רבי יהודה ליב חסמן אב"ד שטוצין (תרכ"ט-תרצ"ו); רבי חיים שמעון רודלסון רבה של בוריסוב שבפלך מינסק (בערך ת"ר-תרס"ב); רבי ישראל הלוי זילברמינץ אב"ד קאזמיר (נספה בשואה); רבי אפרים אויערבאך (תרי"ז-תרפ"ה) אב"ד מעזריטש גדול (מחוז רובנו) והארחוב (פלך וואהלין); רבי אייזיק ליב ב"ר שרגא עזריה סטוליאר-ספיר אב"ד קוזניץ ומרבני פתח תקוה (תרי"ח-תרצ"ה); רבי אליהו ראם מבירז', ראב"ד בד"צ אשכנזים פרושים בירושלים (תרל"ב-תשי"ט); ועוד.
• דפים מספרים שהיו בבעלות
רבני הונגריה, גליציה והסביבה
: רבי ישראל אפרים פישל שרייבר אב"ד נאנאש בעל "אפסי ארץ"; רבי אלימלך אשכנזי אב"ד האמארא והוראדענקא (בן רבי יונה אשכנזי אב"ד סניאטין ופשעווארסק וחתן רבי משה תאומים אב"ד האראדענקא); רבי אליהו אלעזר טעלער אב"ד איבראן (בן רבי יחזקאל משולם טעלער אב"ד ניר מאדא); רבי משה ליב יוסף מרגליות-יפה-שלזינגר אבדק"ק ראגענדארף בעל "מילי דאבות", בנו רבי שמואל אב"ד אראניאש וחתנו רבי מרדכי אריה הלוי הברפלד אב"ד זלאטע מאראווצע; רבי פנחס צימטבוים אב"ד גרוסווארדיין וחתנו רבי יצחק יעקב ווייס בעל "מנחת יצחק"; רבי אשר אנשיל ווייס אב"ד נאדיפאלו ובנו רבי חיים אהרן ווייס אב"ד הידאלמאש; רבי משה רייך אב"ד מעדיאש (בן רבי קאפל רייך אב"ד בודפשט); רבי יהודה כהן קרויס אב"ד יאנקאוואץ; רבי שמואל גינצלער אב"ד ווישאווא בעל "משיב נפש"; רבי דוד שפערבער אב"ד בראשוב; רבי יהודה יואל דייטש אב"ד גאניטש; ורבים נוספים.
רבני הונגריה, גליציה והסביבה
: רבי ישראל אפרים פישל שרייבר אב"ד נאנאש בעל "אפסי ארץ"; רבי אלימלך אשכנזי אב"ד האמארא והוראדענקא (בן רבי יונה אשכנזי אב"ד סניאטין ופשעווארסק וחתן רבי משה תאומים אב"ד האראדענקא); רבי אליהו אלעזר טעלער אב"ד איבראן (בן רבי יחזקאל משולם טעלער אב"ד ניר מאדא); רבי משה ליב יוסף מרגליות-יפה-שלזינגר אבדק"ק ראגענדארף בעל "מילי דאבות", בנו רבי שמואל אב"ד אראניאש וחתנו רבי מרדכי אריה הלוי הברפלד אב"ד זלאטע מאראווצע; רבי פנחס צימטבוים אב"ד גרוסווארדיין וחתנו רבי יצחק יעקב ווייס בעל "מנחת יצחק"; רבי אשר אנשיל ווייס אב"ד נאדיפאלו ובנו רבי חיים אהרן ווייס אב"ד הידאלמאש; רבי משה רייך אב"ד מעדיאש (בן רבי קאפל רייך אב"ד בודפשט); רבי יהודה כהן קרויס אב"ד יאנקאוואץ; רבי שמואל גינצלער אב"ד ווישאווא בעל "משיב נפש"; רבי דוד שפערבער אב"ד בראשוב; רבי יהודה יואל דייטש אב"ד גאניטש; ורבים נוספים.
• דפים מספרים של
רבני אשכנז
, בהם: רבי דוד וייסקאפף אב"ד מדינת וולרשטיין (תקנ"ח-תרמ"ב; תלמיד החתם סופר); רבי משה אריה ליב במברגר אב"ד באד-קיסינגן (תקצ"ח-תר"ס; בן הרב מווירצבורג); רבי זעליגמאן יעקב שמש מפרנקפורט (כנראה בנו של רבי יעקב שמש רבו של החתם סופר); ועוד.
רבני אשכנז
, בהם: רבי דוד וייסקאפף אב"ד מדינת וולרשטיין (תקנ"ח-תרמ"ב; תלמיד החתם סופר); רבי משה אריה ליב במברגר אב"ד באד-קיסינגן (תקצ"ח-תר"ס; בן הרב מווירצבורג); רבי זעליגמאן יעקב שמש מפרנקפורט (כנראה בנו של רבי יעקב שמש רבו של החתם סופר); ועוד.
• ועוד דפים נוספים מספרי רבנים ותלמידי חכמים בירושלים ובארץ ישראל, בברוקלין ובארה"ב, ובקהילות רבות נוספות ברחבי תבל.
האוסף שלפנינו כולל דפים ובהם רישומים וחתימות שטרם עברו בחינה מקיפה ולא נבדקו בידינו לעומק; קרוב לוודאי שדפים אלו טומנים בחובם חתימות ורישומי בעלות רבים של רבנים ואישים חשובים נוספים.
למעלה מ-1800 דף. גודל ומצב משתנים. האוסף לא נבדק בידינו לעומק והוא נמכר כמות שהוא.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,750
כולל עמלת קונה
מכתב על גבי גלויית דואר (30 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי "שלום מאסקאוויטש משאץ". לונדון, שבט [תשי"ב] 1952.
נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון, בשנה הראשונה לעלייתו מאנגליה לארץ ישראל [באמצע שנת תשי"א]. בפתיחת המכתב כותב האדמו"ר: "כ' הה"ג המפורסם בכל קצוי ארץ וכו' וכו' ה"ר יחזקאל אברמסקי שליט"א. אחדשה"ט מה שלומו ושלום מחברתו הרבנית תי' ע"י בעלה, מאושרים אתם, ד' ירחם על אחינו שבגולה שבא"י. בזוה"ק דירושלים הוא צואר העולם, לכן אנו מתפללין ושבור וכו', מעל צווארינו קוממיות לארצנו" [כפי הנראה, דבריו של האדמו"ר נכתבו ברמז על הגלות הקשה של היהדות החרדית בארץ ישראל, הנתונה למרמס על ידי השלטון הציוני].
המשך המכתב עוסק בדברי תורה, בתמיהה על פסק הרמב"ם בהלכות גירושין מדברי התוספתא בגיטין, כשהאדמו"ר מתייחס לעצמו בענווה מופלגת: "על ד"ת באתי לכת"ה תוספתא חמורה, ומי כמוהו מורה בתוספתא...", ובהמשך דבריו: "...ומה יתפאר זבוב קצוץ כנפים לכהות מאור השמש... ומה יעשה הרמב"ם בהתוספתא, הי"ל לכתוב ש... לא זכיתי להבין זה, נא מכת"ה להביננו ולהעמידנו על האמת".
האדמו"ר מסיים את המכתב בדברי ברכה וידידות: "הדו"ש החותם בכל חותמי ברכות, ויזכה לישב עה"ת באיו"ש [על התורה באריכות ימים ושנים] עם ז'[וגתו] הרבנית בלי מפריע. ברגשי כבוד... שלום מאסקאוויטש משאץ".
לקראת סיום המכתב, מבקש האדמו"ר למסור גם לידידו החסיד הישיש רבי חנינא הדר בארץ ישראל, תוך שהוא רומז במליצה יפה גם לבדוק את מצב פרנסתו של רבי חנינא: "והנה יפ"ש [יפרוש שלום] להישיש החסיד ה"ר חנינא נ"י – די לו בקב חרובין?".
האדמו"ר הקדוש רבי שלום מושקוביץ משאץ (תרל"ח-תשי"ח), מגזע האדמו"רים הקדושים רבי מיכל מזלוטשוב ורבי מאיר מפרימישלן. מגדולי האדמו"רים בדור שעבר. בקי מופלא בכל חלקי התורה וגדול בהוראה. בצעירותו נסמך ע"י המהרש"ם מברזאן ואף ישב בביתו תשעה חודשים לשימושה של תורה. עובד השם במסירות נפש, קדוש ומקובל, נודע כפועל ישועות בתפילותיו הנוראות, כבן המתחנן אל אביו. תלמיד האדמו"ר משינווא ואדמו"רי בעלזא. כיהן ברבנות שאץ משנת תרס"ג והיה מורו ורבו של רבי מאיר שפירא מלובלין מחולל "הדף היומי".
משנת תרפ"ז אדמו"ר בלונדון. חיבר ספרים רבים על הש"ס ועל התורה, בחסידות ועוד. גדולתו וקדושתו נודעו ברחבי תבל והיה נערץ ע"י גדולי האדמו"רים בדורותיו. שקדנותו היתה נדירה, היה עוסק בתורה שעות רבות והיה מפסיק רק לאכילה או לדבר מצוה. יחד עם זאת, ביתו בלונדון היה פתוח לרווחה, ואנשים מכל החוגים והשכבות באו להתברך מפיו לשאול בעצתו ולקבל את פסקיו.
בצוואתו הבטיח שיעורר רחמים בשמים על כל מי שיעלה לציונו, ידליק שני נרות לעילוי נשמתו ויקבל על עצמו להתחזק במצווה או בלימוד תורה (על פי בקשתו נדפסה הבטחתו זו באוהל הציון בשלוש שפות: עברית, יידיש ואנגלית).
האדמו"ר רבי שלום משאץ היה לוחם מלחמות השם, נגד מפירי הדת ונגד הציונות. בתקופת הקמת מדינת ישראל. פרסם האדמו"ר משאץ קונטרס פולמוס "מכתב גלוי – לממשלת מדינת ישראל יר"ה" (לונדון תש"י), ובו הזהיר את מנהיגי המדינה שיניחו ליהודים החרדים ולמוסדות התורה לשמור על דרכם.
גלויית דואר. 14X9 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי, קמט קטן בפינת הגלויה.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $600
נמכר ב: $5,750
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של למעלה משלושים מכתבים מאת אדמו"רים, רבנים ותלמידי חכמים, מארצות שונות ומתקופות שונות, אל נמענים שונים. ארץ ישראל, פולין וגליציה, אנגליה ובלגיה, ארה"ב וברזיל, וארצות שונות. תרע"א-תשמ"ג בקירוב [1911-1983].
בין הפריטים:
• מכתב ברכה לנישואין, מאת רבי ישראל אהרן כ"ץ ענגלנדר ראב"ד פריסטיק (תלמיד ה"דברי חיים" מצאנז ובנו ה"דברי יחזקאל" משיניווא). פריסטיק (Frysztak), אלול תרע"א [1911].
• מכתב רבי אליעזר ליפא וייסבלום (בעל "דברי אליעזר", מצאצאי רבי אלימלך מליז'נסק), "רב דאנשי ליזענסק, נויארק". ניו יורק, סיון תר"פ [1920].
• מכתב ארוך ומעניין שנשלח אל האדמו"ר מבאיאן, בענייני חיזוק הקהילה ודרכי החסידות. בין היתר מוזכרים במכתב: "ישיבת חכמי לובלין" וראש הישיבה "הרב מלובלין שליט"א" [רבי מאיר שפירא, שנפטר לאחר מכן בחשוון תרצ"ד], "הדף היומי", "כתיבת ספר תורה של כלל ישראל", אגודת ישראל, ועוד נושאים. [פולין, לפני תרצ"ד בקירוב].
• מכתב רבי מתתיהו יחזקאל גוטמאן אב"ד ליאובה. ליאובה (Leova), תרפ"ט [1929].
• מכתב רבי אלי' לאבין, סטריא (גליציה), תפר"ח [1928]
• מכתב האדמו"ר מפוריסוב רבי אריה מרדכי רבינוביץ "אב"ד קאסוב, קארוב פולין, רב דבני ברק אר"ץ ישראל, דומו"צ בעה"ק ירושלם". ירושלים, ניסן תרצ"ה [1935].
• מכתב האדמו"ר ממונסטריץ'-ליניץ רבי יצחק יואל רבינוביץ. ברוקלין ניו יורק, אלול חצר"ת [1938].
• מכתב רבי משה שפירא-הורוויטץ אב"ד זאוויחוואסט – בהה"צ שליט"א מליזענסק. זאוויחוואסט (Zawichost), אלול תרצ"ט [1939].
• מכתב האדמו"ר מאוזיראן-יאס-לעשקוביץ רבי אברהם יוסף יוסקא גאטטעסמאן. ברוקלין ניו יורק, תש"ה [1945].
• מכתב האדמו"ר משיניווא רבי חיים קאננער. ניו יורק, כסלו תש"י [1949].
• מכתב על גבי גלויית דואר, רבי חיים פנחס לובינסקי ראב"ד הנובר (בן דודו של ה"אמרי אמת" מגור; חבר בית הדין בהנובר ובברגן בלזן לאחר השואה). הנובר, תש"י [1950]. יידיש.
• מכתב ארוך על גבי גלויית דואר, האדמו"ר רבי נפתלי חיים אדלר מדז'יקוב (חתן ה"אמרי חיים" מוויזניץ, ובנו-חורגו של האדמו"ר ה"מקור ברוך" מסרט-ויזניץ-חיפה). טבת תשי"ז [1956].
• מכתב האדמו"ר רבי שלום קרויז אב"ד אודווארי "נכד הה"ק רבינו ישעי'לי מקרערעסטיר זיע"א". ברוקלין, שבט תשי"ז [1957].
• מכתב האדמו"ר מספינקא רבי נחמן כהנא אב"ד בני ראם מסמיה. בני ברק, ניסן תשי"ח [1958].
• מכתב האדמו"ר מניישטאדט רבי שמואל אלי' הלוי עפשטיין. ניו יורק, [שנות התש"כ בקירוב].
• מכתב רבי משה שמואל רוזנבאום. מלבורן אוסטרליה, תשרי תשט"ז [1955].
• מכתב רבי אלימלך אשכנזי אב"ד סאן פאולו, אל האדמו"ר ממטרסדורף רבי ישראל טויסיג. סאן פאולו, ברזיל, אלול תשכ"ו [1966].
• מכתב רבי יהושע כ"ץ אב"ד סאמבאטהלי, אל האדמו"ר ממטרסדורף רבי ישראל טויסיג. ברוקלין ניו יורק, [שנות התש"כ בקירוב].
• מכתבים על גבי אגרות דואר, מאת האדמו"ר ממטרסדורף רבי בונם יואל טויסיג. ירושלים, תשל"ט-תשמ"ג בקירוב.
• מכתב רבי שמעון זאב עהרנרייך, הרב ממישקולץ (בן הגאון משאמלוי). ירושלים, סיון תשכ"א [1961].
• שני מכתבים מאת רבי אברהם משה באב"ד אב"ד סונרלנד. סונדרלנד (אנגליה), כסלו תשט"ז [1955] / אלול תשי"ט [1959].
• מכתב רבי שלום שניטצלער אב"ד טשאדא. לונדון, תשכ"ג [1963].
• מכתב המלצה מאת רבי אלחנן היילפרין, רב ור"מ בלונדון נ.וו. [לונדון, שנות התש"כ בקירוב].
• מכתב רבי אהרן יהודה אראק אב"ד "בית שלום" (בן-אחיו של הגאון רבי מאיר אריק). ברונקס ניו יורק, [שנות התש"כ בקירוב].
• מכתב רבי יהודה ליב היינה "נכד כ"ק מרן אדמו"ר זצ"ל מגור". ירושלים, [תשי"ז בקירוב].
• מכתב רבי אהרן צבי טויב אב"ד האליין. ברוקלין ניו יורק, תשכ"ב [1962].
• מכתב רבי יוסף יהושע טויב אב"ד ברעגנעץ-ברוקלין. כפר סבא, תשכ"ב [1962].
• מכתב ברכות שנה טובה, מאת רבי יצחק מאיר מרילוס אב"ד בוקרסט. בוקרשט, תשרי תש"ל [1969].
• מכתב רבי שלום צבי ברנהולץ, מארגון "אהבת הקדמונים". רמת גן, תשל"ח [1978].
• ועוד מכתבים.
36 מכתבים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $5,500
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של מסמכים ומכתבים שנשלחו אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, אל רעייתו הרבנית אלטע פייגא, ואל משמשו בקודש רבי יוסף אפרים דוב אשכנזי, וכן מסמכים שונים של חסידות סאטמר ברחבי העולם. [ארה"ב, ארץ ישראל ומקומות נוספים, שנות הת"ש-תש"ל בקירוב].
מכתבים שנשלחו אל האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, עם קוויטלאך ובקשות לברכה ולישועה; אישורים, קבלות ותעודות של מוסדות תורה וחסד בארץ ישראל וברחבי העולם על קבלת כספים מאת האדמו"ר מסאטמר, ועוד. האוסף כולל גם חומר עשיר על הקמת מוסדות סאטמר ושיכון "קרית יואל" בבני ברק, ומסמכים משפטיים בענין "בית הרב מטולטשווא" בעיר צפת.
האוסף כולל:
• מכתב-הזמנה אל הרבי מסאטמר, לשבות בקהילת "שומרי שבת" בקליבלנד. חתום בידי ר' שלום גראס (תש"כ).
• תעודת "פרנס החודש" של הרבי מסאטמר, מטעם ישיבת "בית אברהם" של חסידי סלונים בירושלים.
• תשעה מברקים שנשלחו אל הרבי מסאטמר: מברק מאת חברי בד"צ ה"עדה החרדית" ר' פנחס עפשטיין ור' ישראל יצחק רייזמן, בענין פולמוס אתרוגי שביעית; מברק מאת "התאחדות הרבנים", בדבר פגישה דחופה בנושא חקיקה בארה"ב נגד השחיטה; מברק מאת ר' עמרם בלויא, בענין מגבית לכיסוי הוצאות המאבק "נגד הכפירה להעביר יהודים על אמונתם"; מברק מאת ר' געציל ברגר מלונדון, בענין "פדיון יהודי רומניה" באמצעות העסקן הנרי יעקובקר (מלווה במכתב בענין זה, חתום בידי הנרי יעקובקר, אל העסקן החב"די ושליח הרבי מליובאוויטש, ר' בנימין גורודוצקי, ומכתב שנשלח אל הנגיד ר' געציל בערגער); מברק מאת ר' שלום פולק מלונדון, "מארמוש קתוליק – בבקשה שלחו מיד כסף רב"; ומברקים נוספים.
• חמישה מכתבים שנשלחו אל זוגתו הרבנית מרת אלטע פייגא טייטלבוים; מהם שלושה מכתבים ארוכים ביידיש מאת בן-דודה הסופר ר' עמנואל בער (ב"ר משה אברהם בן האדמו"ר רבי אביגדור שפירא מטשענסטחוב).
• מכתב ממזכירות הרבי מסאטמר, חתום (בדפוס) "בפקודת הקודש" המשב"ק ר' יוסף אשכנזי – הזמנה להשתתפות באסיפה מצומצמת בבית הרבי בענין ישיבת "תורה ויראה" (תשל"א).
• שני מכתבים מאת ר' ליפא פרידמאן, מנהל מוסדות סאטמר בארה"ב, בענין ישיבות "יטב לב" בירושלים ו"תורה ויראה" בברוקלין.
• תמצית פרוטוקול מתוך ישיבה של קהל "יטב לב" בברוקלין – שמונה תקנות הנוגעות לכפיפות של הקהילה החדשה בבורו-פארק להנהלת הקהילה בוויליאמסבורג (תשי"ט).
• דפים ופתקאות בכתב-ידו של המשב"ק ר' יוסף אשכנזי, עם רישומי שמות וחשבונות שונים.
• דפים בכתב-יד עם שמות ניצולי שואה בסאטמר ובני משפחותיהם המבקשים ויזות לארה"ב.
• מכתב (מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי, ביידיש) מאת ר' יוסף אשכנזי, שנשלח בשנת תש"ז לארץ ישראל אל אשתו הרבנית מרת חיילה, בענין השגת ויזה לארה"ב (חלקו הסופי של המכתב חסר, ומצורף בצילום).
• מכתב בחתימת ר' יוסף אשכנזי, אל חבר הקונגרס ג'ון רוני, בקשה להתערבות פוליטית לטובת זוג יהודי צעיר בברית המועצות (1974).
• מכתבים שונים שנשלחו אל המשב"ק ר' יוסף אשכנזי, ובהם: מכתב קנאות (קרוע לפיסות) בכתב-ידו וחתימתו של ר' עמרם בלוי (שנות התש"י); מכתבי הגה"ח רבי חנניה יו"ט ליפא (חי"ל) שווארץ, מנהל מוסדות סאטמר בירושלים (תשל"א); מכתב ר' ליפא פרידמאן, מנהל מוסדות סאטמר בארה"ב; מכתב פולמוס ארוך מאחד מחסידי סאטמר באנטוורפן; ועוד.
• מכתב ארוך אל המשב"ק ר' עזריאל גליק, שישה עמודים בכתב-ידו וחתימתו של ר' אשר לעמיל שווארץ, מחבר ליקוטי הלכות ביידיש.
• מכתב רבי אהרן צבי טויב אב"ד האליין ורב קהילת "מגדל דוד" בברוקלין, תרומת 2 דולר "עבור העמדת שיכר אצל שלחן אדמו"ר שליט"א".
מכתבים ומסמכים העוסקים בהנהגת מוסדות סאטמר בבני ברק:
• כ-15 מכתבים מאת הגאון החסיד רבי בן-ציון יעקובוביץ בעל "זכור ימות עולם" (תרע"ט-תשע"ב), מנהל מוסדות סאטמר בבני ברק, שנשלחו אל המשב"ק ר' יוסף אשכנזי ואל נאמני הרבי מסאטמר בארץ ובברוקלין, בשנות התש"כ-תש"ל – מכתבים ארוכים (במכונת כתיבה) בענייני הנהלת המוסדות בבני ברק, סדרי הישיבה והתלמוד תורה, הנהגת הכולל ובית-המדרש, ייסוד שיכון "קרית יואל" והקמת הבניינים והמוסדות, שמירת חומות וגדרי השיכון, הוראות צניעות וחיזוק הדת, מינוי בעלי תפקידים בקהילה, מחלוקות ופולמוסים שונים, דוחות, עניני כספים, הוצאות והכנסות, מניות-בעלות ורישומי נכסים בטאבו, ועוד.
• פרוטוקולים מאספות הנהלה של תלמוד תורה "יטב לב" ושל שיכון "קרית יואל", בענין הקצאת מניות בכורה לרבי יואל מסאטמר ולזוגתו הרבנית אלטע פייגא (תשכ"א).
• חוזה (לא חתום) בין הרבי מסאטמר ובין תלמוד תורה "יטב לב" בבני ברק, בענין הקצאת מניית סוג א לרבי מסאטמר.
• "דין וחשבון של הכנסות והוצאות להקופה" של שיכון "קרית-יואל" בבני ברק, חתום בידי ר' בן ציון יעקובוביץ – שמונה עמודים.
• "הצעה להתייסדות חברת גמילות חסדים עולמי לחסידי סאטמאר... בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר הגה"הק שליט"א" – מסמך בן ארבעה עמודים חתום (בדפוס) בידי רבי בן ציון יעקובוביץ.
• "תקנות למורות ולממלאות מקומות" במוסדות חינוך לבנות סאטמר בבני ברק (ניסן תשכ"ב) – שני עמודים.
• "רשימה מהמנדבים להבנין בית-אסתר בבני-ברק בהשיכון – מאנטריאל".
• מכתב אל אשת הרבי, הרבנית אלטע פייגא טייטלבוים, חתום אנונימית בשם "האמת המדברת בעד עצמה" – תלונה על אופן הנהגתו של ר' בן-ציון יעקובוביץ את המוסדות בבני ברק (העתקים של המכתב נשלחו גם אל גבאי ונאמני הרבי מסאטמר, ר' יוסל אשכנזי, ר' סנדר דייטש, ר' ליבוש לעפקוביץ ור' נתן יוסף מייזליש).
• מכתב מאת הנהלת שיכון "קרית יואל" בבני ברק, בענין הפרת סעיפי חוזה השכירות בדירות בשיכון (תשל"א).
• מכתב מאת רבי בן ציון יעקובוביץ, בענין האיסור לקבל טובות הנאה מהמועצה הדתית (תש"ל בערך).
• ועוד.
תעודות ומכתבים מגוונים:
• שטר התחייבות בכתב-ידו וחתימתו של הנגיד ר' ישראל זופניק על תרומה בסך 150 אלף דולר לטובת הישיבה ובית היתומים (תשכ"ה).
• מודעה (מודפסת במכונת כתיבה) מטעם הנהלת קהילת סאטמר בירושלים ומטעם הנגיד ר' ישראל זופניק – הזמנה להשתתף בפתיחת "בתי זופניק".
• דף מודפס (במכונת כתיבה) ביידיש, לא חתום, המתאר את מאמציו של הרבי מסאטמר לשיכונם של ילדי העולים מרומניה במוסדות "יטב לב" ובית היתומים דיסקין בירושלים (לאחר השואה).
• אישור חתום בידי הגה"ח ר' חיים אליהו שטרנברג, ובידי אחד מרבני ועד הישיבות, בענין התייצבות בחור בלשכת הגיוס (תשי"ד).
• שני כרטיסי נסיעה ברכבת בביקור האדמו"ר בשנת תשכ"ה (קרון ג וכרטיס נסיעה לילדים).
• ועוד.
כ-25 קבלות של מוסדות תורה וחסד בארץ ישראל בשנות ה-50-70, על קבלת כספים מאת האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. הקבלות (מודפסות וממולאות וחתומות בכתב יד) מטעם המוסדות: "קופת גמילות חסדים דחסידי סאטמר" בבני ברק (בחתימת ר' חיים צבי שווארץ), "מרכז המוסדות של כ"ק מרן מהרי"ט" (בחתימת ר' בן ציון יעקבוביץ), תלמוד תורה "יטב לב" בבני ברק, ישיבת "מאה שערים" בירושלים, "אוצר הפוסקים" וארגון "ועד העזרה התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר הארצות" בירושלים (בחתימות ר' שמואל קיפניס, ר' אפרים פישל קליין ור' יוסף שטרן), המוסדות המאוחדים "אור תורה" בטבריה (בחתימות ר' דוד מינצברג, ר' זליג וינברג ור' שמחה בונם ורנר), ישיבת "תפארת הכרמל" בחיפה (בחתימת ר' דוד גוטנמכר), "מעון לילדי ישראל – מרכז לקליטת ילדי העולים, יתומים, ונצולי המסיון" (בחתימת ר' שבתי יודלביץ), תלמוד תורה בבית ה"חזון איש" בבני ברק, "בית לפליטות – מעון ומחסה ליתומות ופליטות" בירושלים, ישיבות "מדרש שמואל" ו"קול שמחה" בירושלים (בחתימת ר' יעקב כהן), "ישיבת אשקלון", קופת עזרה "שומרי חסד" של נטורי קרתא בירושלים (בחתימת ר' מרדכי הלוי ווייס), קופת "כולל זיבינבירגן וסילאדי" בירושלים (בחתימת ר' נתן מאטיאש), "קרית רשב"י" במירון (בחתימת ר' חיים זאב לאופר), "בית מדרש גבוה להוראה" לבני עדות המזרח בירושלים (בחתימת ר' משה שמעון וינטרויב), ארגון "אחיעזר" להצלת ילדים מציפורני המיסיון, ועוד.
האוסף כולל גם מספר דפי תצהירים והחלטות בית המשפט המחוזי בחיפה, העוסקים בסכסוך המשפטי על הבעלות על בית הגה"ק מטאלטשווא בצפת.
סה"כ למעלה מ-180 דפים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $300
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
מכתב מאת האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) מבאבוב. ברוקלין, ניו יורק, "יום ב' בשלח" [ה' שבט] תדש"מ [1984].
כתיבת סופר, עם חתימת יד קדשו של האדמו"ר: "הק' שלמהלברשטאם".
נשלח אל קרובו "האברך החסיד.. מו"ה אלעזר מנחם שפירא", ששלח "מעות שבוע". האדמו"ר מברך אותו: "יברך ד' חילו ופועל ידיו ירצה, ויצליח בכל אשר יפנה ויהי' שבע רצון ומלא ברכת ד' בבריאות השלימות ואורך ימים ישביעהו ויראהו בישועתו...".
האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם (השני) בעל "דברי שלמה" (תרס"ח-תש"ס, 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" על מקומו בעיר באבוב.
רבי שלמה סייע לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה "עץ חיים – באבוב" על עשרות סניפיה בגליציה. לאחר השואה הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. הנהיג את חסידיו במשך למעלה מחמישים שנה. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות. מספריו: "כרם שלמה", "נועם שלמה", "דברי שלמה", "חכמת שלמה", ועוד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ונקבי תיוק.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,125
כולל עמלת קונה
מכתב מאת האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) מבאבוב. ברוקלין, ניו יורק, "יום ה' שלח" [כ"ד סיון] תשמ"ה [1985].
כתיבת סופר, עם מספר מילים בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר: "הק' שלמהלברשטאם".
נשלח אל קרובו "ש"ב האברך היקר המופלג... אלעזר מנחם שפירא", ששלח פתקת "קוויטל" ופדיון-נפש. האדמו"ר מברך אותו: "בבריות גופא בבריאות השלימות והצלחה וס"ד בכ"ע [וסייעתא דשמיא בכל ענייניו] ויעזור השי"ת לזו'[גתו] תחי' שתשלים ימי עיבורה בניקל בשלו' בזש"ק ותגדלו בניקל את בניכם מתוך נחת...".
בשורת החתימה הוסיף האדמו"ר כשלוש שורות, בעצם כתב-יד קדשו וחתימתו: "ויהי רצון שזגתו תחי' תושע בעתה הנכונה בגילה וחדוה, ותזכו לראות רב נחת ושמחה אצל יו"ח שיחי' [יוצאי חלציכם שיחיו] מתוך הרחבת הדעת והצלחה רבה, הק' שלמהלברשטאם".
האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם (השני) בעל "דברי שלמה" (תרס"ח-תש"ס, 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" על מקומו בעיר באבוב.
רבי שלמה סייע לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה "עץ חיים – באבוב" על עשרות סניפיה בגליציה. לאחר השואה הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. הנהיג את חסידיו במשך למעלה מחמישים שנה. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה).
חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות. מספריו: "כרם שלמה", "נועם שלמה", "דברי שלמה", "חכמת שלמה", ועוד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים, סימני קיפול ונקבי תיוק.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $300
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
מכתב מאת האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) מבאבוב. ברוקלין, ניו יורק, "יום ה' בראשית" [כ"ז תשרי] תש"ן [1989].
כתיבת סופר, עם חתימת יד קדשו של האדמו"ר (בדיו כחולה): "הק' שלמהלברשטאם".
נשלח אל קרובו "האברך החסיד המפואר ש"ב מו"ה אלעזר מנחם שפירא", ששלח פתקת "קוויטל" ופדיון-נפש. האדמו"ר מברך אותו: "בבריות גופא בבריאות השלימות והצלחה וס"ד בכ"ע [וסייעתא דשמיא בכל ענייניו] ותזכו לגדל בניקל את בניכם מתוך נחת והרחבה...".
האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם (השני) בעל "דברי שלמה" (תרס"ח-תש"ס, 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" על מקומו בעיר באבוב.
רבי שלמה סייע לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה "עץ חיים – באבוב" על עשרות סניפיה בגליציה. לאחר השואה הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. הנהיג את חסידיו במשך למעלה מחמישים שנה. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה).
חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות. מספריו: "כרם שלמה", "נועם שלמה", "דברי שלמה", "חכמת שלמה", ועוד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ונקבי תיוק.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
תעודת-משלוח (Delivery Note) חתומה בחתימת-יד קדשו של האדמו"ר רבי יעקב לייזער (ר' יענקל'ה) מפשעווארסק. לונדון-אנטוורפן, [סיון תש"מ] מאי 1980. אנגלית.
תעודת-משלוח של חברת הרהיטים The Furnolin Company מלונדון, המאשרת את קבלת "כיסא של אליהו" שנשלח אל בית המדרש של האדמו"ר באנטוורפן. בשולי הדף מופיעה חתימתו של האדמו"ר בלועזית: "Leiser", לצד תאריך קבלת המשלוח.
"כסא של אליהו" זה משמש עד היום לסנדקאות בבריתות-מילה הנערכות בבית מדרשו של האדמו"ר מפשוורסק באנטוורפן.
האדמו"ר רבי יעקב לייזער (ר' יענקל'ה) מפשעווארסק (תרס"ו-תשנ"ט), האדמו"ר השני לשושלת פשעווארסק. תלמיד ישיבת רבי דוד טעבלי מדוקלא (יחד עמו למד אותה עת גם ה"שפע חיים" מצאנז-קלויזנבורג). היה קשור בעבותות אהבה לרבו האדמו"ר רבי חנה הלברשטאם מקולשיץ הי"ד, וביקש לכתוב על מצבתו: "היה חביב אצל רבו הגה"ק רבי חנה הי"ד אב"ד דק"ק קאלשיץ".
בשנים תרצ"א-תרצ"ו כיהן ברבנות יאשליסק, ולאחר מכן נותר לצד חותנו האדמו"ר רבי איציק'ל מפשעווארסק ונדד עמו בכל מסעותיו. בתקופת השואה הוגלו יחד לערבות סיביר. לאחר המלחמה שימש כדיין לעניני עגונות. בשנת תשל"ז הוכתר לאדמו"ר על מקום חותנו בעיר אנטוורפן שבבלגיה. גאון מופלג בכל מכמני התורה. היה אוהב ישראל ורבים נושעו מברכותיו. נודע בזכות סיפורי צדיקים שהנחיל לדורות, אותם היה מספר בדייקנות רבה, מבלי להוסיף או לגרוע מאומה.
[1] דף. 25 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים וקרעים קלים.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
Catalogue Value
