"צעקה הנערה בעיר הקודש" / "מכתב גלוי" – דף מודפס עם מכתב מאת רבי עקיבא יוסף שלזינגר אודות ספרו "בית יוסף חדש", בצירוף מכתבי תמיכה מרבנים נוספים. [ירושלים, דפוס יצחק גושצינני ומיכל הכהן?, תרל"ה 1875].

מצידו האחד של הדף נדפס "מכתב גלוי – על בנין הבית" מאת רבי יהודה ליביש אורנשטין, אב"ד מקהלות האשכנזים (עם חותמתו), ועם "מכתב תעודה" מאת רבי אהרן משה פירירא. שני הכותבים מגינים על רבי עקיבא יוסף שלזינגר, מפני ראשי כולל אונגארן שהחרימו את ספרו "בית יוסף חדש". מעבר לדף, תחת הכותרת "צעקה הנערה בעיר הקודש", נדפסו דברים נוספים מאת רבי עקיבא יוסף שלזינגר.

הגאון רבי
עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ה-תרפ"ב) בעל "לב העברי", חתן הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, תלמידם של גדולי רבני הונגריה ומן הקנאים הבולטים שלחמו ברפורמה ובהשכלה. בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מחדשים". פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, ואף נקלע למחלוקת חריפה ולחיכוכים עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים. בספרו "בית יוסף חדש" יצא רבי עקיבא יוסף שלזינגר בביקורת חריפה נגד מוסדות הציבור בירושלים ושיטת ה"חלוקה" הבלתי-צודקת בכולל אונגרן אליו השתייך, וקרא לייסד כולל חדש בשם "כולל העברים" אשר יעודד התיישבות חקלאית, ובכך יציל את יהדות אירופה הנתונה בסכנת ההתבוללות וההשכלה.

עם צאת הספר "בית יוסף חדש" לאור, התלקחה מחלוקת עזה. נגד הספר יצאו מספר פרסומים ("ניתוץ הבית" ועוד), במחאה על ביזוי נשיאי וראשי כולל אונגרן. את הספר דנו בשריפה ואת מחברו ב"חרם". בנוסף ניסו להתנכל לחייו ע"י עלילות אצל השלטון הטורקי. תקופה ארוכה חשש רבי עקיבא יוסף לחייו ולא יצא מביתו, פן יתנקשו בו.

פעולות שונות נעשו ע"י המחרימים להשיג את הספרים ולשרפם. בעלי קשרים בקונסוליה האוסטרית ניסו לעצור ביפו את משלוח הספרים, ע"י הדואר האוסטרי, ולהחזירם לשריפה בירושלים, וגם לאחר שנודע כי הספרים כבר יצאו לדרכם לחו"ל, ניסו להשיבם משם.

בארצות הונגריה נחלקו הדעות בין הרבנים בעניין הספר. רבו של המחבר, רבי חיים סופר בעל "מחנה חיים", שהיה באותה תקופה אב"ד מונקאטש, תמך בו, וכתב מספר מכתבים בנסיון להרגיע את הרוחות. אולם נשיאי ה"כולל" הרבנים מפרשבורג ומאונגוואר לא הסכימו לתמוך בו. אף מורו ורבו המהר"ם שיק אב"ד חוסט כותב בהסתייגות בתשובתו לאדם ששאל אם יש לחוש לחרם על הספר "בית יוסף חדש": "והנה ספר הנ"ל לא ראיתי ולא בא לידי, ואם אמנם שהרב המחבר הנ"ל מוחזק בכשרות ולירא ה', בכל זה כשנשלח לידי מירושלים תוכן ענין הספר שנתנו עליו חרם בב"ד דשם, חששתי לדבריהם... והיום שבא לידי קונטרס נדפס בירושלים בשם חרב פיפיות וגם בסופו נדפס קונטרס קטן בשם צעקת הדל מהרב המחבר הנ"ל שצועק חמס שרודפין אותו שלא כדין ושאין ממש בלעז שהוציאו עליו, ומי יודע ויבין זאת, עכ"פ צריכין אנו לחוש עוד עד דיצא האמת לאמיתו ויתבררו הדברים..." (שו"ת מהר"ם שיק, יורה דעה, סימן רי"א).

בינתיים התחבר רבי עקיבא יוסף לחכמי הספרדים בירושלים ובחברון, ששבו לתמוך בו. בקונטרס "חרב פיפיות" קיבל גם מכתבי תמיכה מהרב מרדישקוביץ ומרבנים נוספים (שהושמצו בשל כך בקונטרס "שומר ישראל").

מתנגדיו, שלא בחלו באמצעים, פרסמו בהמשך הפולמוס קונטרס נוסף בשם "שומר ישראל", ובו טענות רבות נגד המחבר, ביניהן: א. שעבר על "חרם דרבינו גרשום", כשהתיר לאיש שאשתו סירבה לעלות עמו לארץ ישראל לשאת אשה שנייה; ב. שהוא מתיימר להיות משיח; ג. שהספר נדפס בדפוס של המיסיון (טענה כוזבת; כאמור, הספר נדפס ברובו בדפוס רבי יצחק גאשצינני); ד. שהמחבר מארגן מרד בממשלה הטורקית, טענה שהיה בה משום סכנת נפשות למחבר.

המאבק נגד רבי עקיבא יוסף החריף, ובהנהלת "כולל שומרי החומות" סירבו לתת "חלוקה" למי שיסרב לחתום כי הוא מצטרף לחרם. כרוזים שונים הוצאו נגדו ואת חתימתו הידועה "עי"ש" פירשו במילים ע'וכר יש'ראל [הישוב בני עי"ש שליד גדרה, קרוי על שמו של רבי עקיבא יוסף].

בסופו של דבר התפשר רבי עקיבא יוסף עם מתנגדיו, שהסירו את החרם. מעניין לציין כי בפטירתו הספידו הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, שהיה מראשי כולל אונגרן. רבי עקיבא יוסף חידש בחייו חידושים הלכתיים שונים, שחלקם לא התקבלו בקרב הרבנים, כדוגמת תקיעת שופר בכותל המערבי בראש השנה שחל בשבת, לבישת תכלת ועוד.

ככל הנראה צורף דף זה במקור לספר "בית יוסף חדש" (ראו קטלוג קדם, 96, פריט 201). הדף נזכר אצל ש' הלוי (מס' 231) על סמך אזכור שלו בספר "שומר ישראל" שיצא כנגד המחבר, אך ש' הלוי מציינת שלא מצאה דף זה בכל עותקי הספר שראתה (במפעל הביבליוגרפיה נרשם דף זה ברשומה נפרדת). בראש הדף, נוספו בכתב-יד המילים "על בנין הבית" (כנראה בתגובה לקונטרס "ניתוץ הבית"), שנוספו גם בעותק ממכירת קדם הנ"ל, ובדף המופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.