שני מכתבים חתומים בידי רבי שמריהו גורארי' (הרש"ג):

• מכתב תודה על תרומה לישיבת "תומכי תמימים". ברוקלין, ניו יורק, 23 בנובמבר 1964.

מודפס על נייר מכתבים רשמי של "חגיגה שנתית 25 של מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש".

[1] דף. 35 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

• מכתב תודה על תרומה לישיבת "תומכי תמימים". לונג ביץ', ניו יורק, 6 במרץ 1964.

מודפס על נייר מכתבים רשמי של "מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, מיסודם של כ"ק אדמו"ר רבי שלום דובער ובנו כ"ק אדמו"ר רבי יוסף יצחק זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע מליובאוויטש".

[1] דף. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול.

רבי שמריהו גורארי' (הרש"ג; תרנ"ח-תשמ"ט), חתנו בכורו של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש ונשיא הוועד הפועל של "מרכז ישיבות ליובאוויטש". היה מתלמידי "תומכי תמימים" בליובאוויטש ומחסידי האדמו"ר הרש"ב, אשר בחר בו לחתן עבור נכדתו חנה, בתו הבכורה של בנו הרבי הריי"צ. נישא בי"א סיון תרפ"א, בחצר הרבי ברוסטוב. עמד לצד חותנו הריי"צ במשך 30 שנה והתלווה אליו בכל נדודיו וגלגוליו.

בשנת תרפ"ח היגרו יחד מרוסיה לריגה בירת לטביה, ובשנת תרצ"ג עברו לפולין, שם התיישבו בווארשא ובאוטבוצק. בראשית ת"ש נמלטו מפולין הכבושה בידי הגרמנים, ובאדר ת"ש הגיעו לארה"ב, וקבעו את מגוריהם בבניין 770 בשכונת קראון הייטס, ברוקלין ניו-יורק. היה איש אמונו ויד ימינו של חמיו הריי"צ ועמד לצידו בפעילותו הציבורית הענפה ובעסקנותו למען הכלל. באחת מאגרותיו כותב הריי"צ: "חתני הר"ש [הרב שמריהו] שי' עובד בעמל רב במלוא מובן המילה".

בשנת תרצ"ט מונה על ידי הריי"צ לכהן כנשיא הוועד הפועל של "מרכז ישיבות ליובאוויטש", ובתפקיד זה פעל במרץ ובמסירות עד ליומו האחרון. נפטר בבוקר יום השבת, ו' אדר ראשון תשמ"ט, ונטמן לצד חותנו בחלקת חב"ד שבבית העלמין מונטיפיורי, ברובע קווינס, ניו יורק.

אוסף מגוון של קונטרסים ודפים בכתב-יד (למעלה מ-30 דפים), ובהם העתקות (חלקיות) של מאמרי חסידות חב"ד מאת בני ונכדי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש. [שנות הת"ר בקירוב].

• כתב-יד, העתקת מאמר "החלצו" – מאמר חסידות שנאמר על ידי אדמו"ר הרש"ב בשנת תרנ"ט. העתקה עד אמצע האות י"ח. המאמר (שמיוסד על מאמרו של האדמו"ר הזקן) נאמר על ידי האדמו"ר הרש"ב פעמיים בראשית שנת תרנ"ט – בשמחת תורה ובשבת פרשת נח; בראש העמוד הראשון שלפנינו כותרת: "פ' נח רנ"ט". המאמר נדפס בספר המאמרים תרנ"ט (עמ' רכה-רמ. נקטע באמצע).

• כתב-יד, העתקות שונות (לא שלמות), בכתיבות-יד מעתיקים שונים, מתוך מאמרי חסידות שונים מנכדי בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש, ובהם מאמרים מאת רבי שמריה נח שניאורסון אב"ד באברויסק, הכוללים כותרות בראשי העמודים: "שבת ר"ח פ' וארא תרס"ט באברויסק"; "...דחהמ"ס תרס"ב, באברויסק". רישום חתום בסיום אחת ההעתקות: "יום ג' לסדר נצבים תרס"ז לפ"ק, ארשא – נחום דוד ב"ר – ווערטהיים".

למיטב בדיקתנו חלק מהמאמרים לא נדפסו.

33 דפים (63 עמודים כתובים). גודל ומצב משתנים. מרבית הדפים במצב טוב; כמה דפים במצב גרוע, עם קמטים וקרעים חסרים גדולים ופגיעות קשות בטקסט.

אוסף של חמשה דפים מאויירים מודפסים, שלש כתובות נישואין, שטר תנאים והזמנה לחתונה. ירושלים, תר"ס-תרס"ט [1900-1909] ותל אביב, כסלו תרפ"ז [1926]. הדפסות בדיו זהובה וצבעונית עם איורי המקומות הקדושים.

• שטר כתובה מודפס, עם מילוי לנישואי החתן חיים אברהם בה"ר יחזקאל [שאג-צוובנר], עם הכלה לאה בה"ר יעקב [שאג-צוובנר]. בחתימות העדים: "אהרן בן גרשון מוקושפאן" ו"שמואל במהור"ר שלום הלוי". ירושלים, אדר ב', תר"ס [1900].

• שטר כתובה מודפס, עם מילוי לנישואי החתן יעקב מנחם ב"ר שלמה אהרן [וורטהיימר], עם הכלה נחמה לאה בת ר' יחזקאל [צוובנר]. בחתימות העדים: "אליעזר במו"ה צבי ארי' ריעבעבאך" ו"ישראל יונה ב"ר משה שוהם". ירושלים טבת תרס"ה [1905].

• שטר כתובה מודפס, ירושלים, דפוס ר"ש צוקערמאן. עם מילוי לנישואי החתן יונה זאב בה"ר מאיר צבי הערשלער, עם הכלה חי'[ה] חנה יהודית בת הר' יחזקאל צוואבנער]. בחתימות העדים: "יונה יצחק לעפקאוויטש" ו"שאול נימקאווסקי". ירושלים, אדר תרס"ט [1909].

• הזמנה מודפסת, לנישואי החתן יונה זאב בן רבי מאיר צבי הרשלר, עם הכלה חיה חנה יהודית בת רבי יחזקאל צוובנר, בירושלים, י"ב אדר תרס"ט [1909]

• שטר תנאים מודפס, ירושלים, דפוס הר"ש צוקרמן. עם מילוי לאירוסי הבחור אלכסנדר זיסקינד בן רבי אפרים זלמן בה"ר יצחק אייזיק מייזיל, עם הכלה מירל גיטל הנקראת מרים בת רבי אברהם חיים בה"ר יחזקאל צוובנר. בחתימות העדים: "צבי גליס" ו"בנימן גולגברג". תל אביב, כסלו תרפ"ז [1926].

אבי המשפחה,
רבי יחזקאל שאג-צוובנר (תרי"ז-תש"ד), ב"ר יהודה ליב בהגאון רבי אברהם שאג-צוובנר אב"ד קויברסדורף. תלמיד חכם מיקירי קרתא דשופריא, עסקן ואיש ציבור, ממונה כולל אונגארן, וממייסדי שכונת מאה שערים והמושבה פתח תקוה. אפוטרופוס של חצר הנדבנית האמריקאית שרה ליבא דייוויס במאה שערים, שהקדישה על שמה את בית הכנסת "אוהל שרה", והיה מוסר שם שיעורים. הוציא לאור את ספר "דרשות הרא"ש" מכתבי היד של סבו הגאון רבי אברהם שאג.

בנו,
רבי חיים אברהם שאג-צוובנר (תרמ"ג-תשי"ט), בן רבי יחזקאל שאג-צוובנר, וחתן דודו רבי יעקב (ב"ר יהודה ליב) צוובנר. עסקן רב-פעלים אשר כיהן במגוון תפקידים ציבוריים, בהם בנשיאות "המועצה הדתית" ובהנהלת "בית חינוך עורים" ו"ביקור חולים". ממייסדי "המזרחי" בארץ ישראל, ראש לשכת "אחוה" וחבר הכנסת הראשונה. מצאצאיו הסתעפו משפחות נכבדות רבות.

חתנו, רבי יעקב מנחם וורטהיימר (תרמ"ח-תש"ז), בנו של הגאון רבי שלמה אהרן וורטהיימר (תרל"ו-תרצ"ה; חוקר ומהדיר גנזי ה"גניזה הקהירית" ומחבר ספרים רבים]. מצאצאיו הסתעפו משפחות נכבדות רבות.

חתנו,
רבי יונה זאב הרשלר (תר"ן-כסלו תשכ"ח), נולד בחברון לאביו רבי מאיר צבי הרשלר (תרי"ג-תרפ"ח; בן רבי יוסף שמואל אב"ד סאבאדי, שעלה לירושלים בשנת תרכ"ה, וחתן רבי יונה זאב מנדלזון מגדולי חסידי חב"ד). מצאצאיו הסתעפו משפחות נכבדות רבות, בהם נכדו הגאון רבי מאיר צבי ברגמן שליט"א מבני ברק, מראשי "מועצת גדולי התורה".

5 דפים. גודל ומצב משתנים. בחלקם: כתמים, קרעים ובלאי.

אוסף גדול ומגוון של כרטיסי הזמנה לנישואין (רובם בפורמט קטן). ליטא ופולין, אירופה וארץ ישראל, בין השנים תרפ"א-תרצ"ח בקירוב.

רוב ההזמנות הן של חתנים מבחורי ישיבות ליטא, בהם כאלו שנודעו לימים כרבנים ומרביצי תורה ומוסר. בין ההזמנות:

• הזמנת החתן איסר ויסבורד, לנישואיו עם הכלה רשה גיטל מובשוביץ, בעיר סלבודקה, בחודש סיון תרפ"ב [1922]. החתן היה מגדולי תלמידי ה"סבא מסלבודקה", כיהן לימים כרבה של דרביאן (ליטא) ונספה בשואה עם כל משפחתו.

• הזמנת הבחור זלמן פערמוט, לנישואיו עם הכלה פעלטה רייזל בת הרב מהר"ש פיינזילבר אב"ד וועקשנה, בעיר וועקשנה (ליטא) בחודש שבט תרפ"ג [1923]. החתן הוא הגאון רבי זלמן פרמוט מקוברין (תר"ן-נספה בשואה תש"ג), מגדולי תלמידי ה"סבא מסלבודקה". לימים היה מנהל כולל קובנא. נספה בשואה עם אשתו ושלושת ילדיהם.

• הזמנת הבחור שבתי ווערניקאווסקי, לנישואיו עם הכלה שרא קילא, בת הגאון הצדיק רבי דוב צבי העללער (המנהל הרוחני בישיבת "כנסת ישראל" סלבודקה), בעיר סלבודקה, בראש חודש אדר תרפ"ג [1923]. החתן הוא הגאון רבי שבתי ורניקובסקי (תרנ"ג-נספה בשואה תש"א). כיהן לימים כר"מ בישיבת לומז'ה, נרצח בווילנא עם פלישת הצורר הגרמני, ובהמשך המלחמה נספו אשתו וכל ילדיו.

• הזמנת הבחור דוד פרלמן, לנישואיו עם הכלה בילה הינדה בת הגאון רבי ברוך הורביץ מראשי ישיבת "כנסת ישראל" סלבודקה (גיסם של הגרמ"מ אפשטיין והגרא"ז מלצר), בעיר סלבודקה, בכ"ח שבט תרפ"ו [1926].

• הזמנת הבחור נפתלי הכהן שאקאוויצקי, לנישואיו עם הכלה חיה רחל בת רבי אברהם דרושקביץ (משגיח ישיבת וולוז'ין), בעיר קובנה בעש"ק חנוכה תרפ"ה [דצמבר 1924]. החתן הוא הגאון רבי נפתלי הכהן שקוביצקי אב"ד גייטסהד (תרנ"ח-תשכ"ג), מגדולי ההוראה באנגליה. תלמידם של ה"חפץ חיים" ושל ה"סבא מסלבודקה". בנו של רבי בנימין שקוביצקי "המגיד ממינסק" (תרל"ד-תרצ"ח). למד בישיבת סלבודקה ובישיבת ראדין. בהמלצת גאב"ד קובנא בעל ה"דבר אברהם", נקרא לכהן ברבנות העיירה החרדית גיטטסהד בצפון-מזרח אנגליה, בתקופה בה הוקמה הקהילה, עם מוסדות החינוך ו"כולל הרבנים" שנוסדו בה ביזמתו. קהילה זו ומוסדותיה, הם אבני-היסוד העיקריים של עולם התורה באנגליה.

• הזמנת הבחור אהרן ישעי' שפירא, לנישואיו עם הכלה דינה רחל בת הגה"צ רבי ישראל סתם, בעיר ריגה, בט"ו באב תרצ"ז [1937]. החתן הגאון החסיד רבי אהרן ישעיהו שפירא (תרס"ז-תשמ"א), תלמידם של רבי שמעון שקופ ורבי ירוחם ממיר. לימים כיהן כאחד מראשי המתיבתא של "ישיבת תורה ודעת" בארה"ב, ונודע גם כאחד מראשי חסידות קרלין-סטולין בארה"ב.

• הזמנת הגאון רבי צבי פסח פראנק, רב ואב"ד בירושלים, לנישואי בתו מינא, עם החתן הרב גרונם לנדא (בן רבי שלמה לנדא אב"ד סטרבין רוסיה), בעיר ירושלים, בכסלו תרצ"ז [1936].

• הזמנת הרב שמחה מאלין, מרבני ביאלסטוק, לנישואי בתו שרה עם החתן משה בצלאל יוזלבסקי, בעיר ביאלסטוק, בחודש ניסן תרצ"ז [1937].

• ועוד הזמנות רבות.

27 הזמנות. גודל ומצב משתנה. רובן במצב טוב. בחלקן רישומים בכתב-יד.