כתב-יד, "הלצות ומליצות", מליצות למכתבים. [ירושלים או ארצות המזרח, המאה ה-18/19 בקירוב].

כתיבה מזרחית.

כולל ליקוט של מליצות לפתיחת מכתבים ולסיומם ("פתיחה לאגרת", "סוגר לאגרת"), לגוף המכתב ("תוך כתב"), או לכתובת הנמען בצדו החיצוני ("ע"ג כתב").

כתב-יד, ספר לישרים תהילה – שיר ידידות לחתונה, מאת רבי משה חיים לוצאטו – רמח"ל; עם קובץ שירים מתקופת ההשכלה, ממחבר לא ידוע. [כתיבה אשכנזית, המאה ה-19 בקירוב].

החיבור לישרים תהילה הועתק מתוך המהדורה השנייה, עם הקדמת רבי שלמה דובנה (ברלין, דפוס יצחק סטאנוב, תק"מ 1780).

לאחר החיבור, קובץ שירים מתקופת ההשכלה, ממחבר לא ידוע. בראש העמוד הראשון: "איזה שירים שחברתי אני". השיר הראשון נכתב לכבוד משה מנדלסון ותרגומו לספר תהלים, ולכבוד תלמידו של מנדלסון – יואל ברי"ל, שהוציא לאור את תרגומו של מנדלסון והוסיף לו ביאור עברי: "שיר לכבוד הפילוסוף התורני המפורסם להעתקת ספר תהלים ללשון אשכנזי: משה! מלאכתך מה מאוד נעמה / יודו אותה מביני טעמה / יודעי מחשבותך / חוקרי מדעך / המה ישבחו אותך..." (בבית האחרון: "וירא יואל כי צפונים דבריך / אז קם הראה את כל בית נכותך"). לאחר שיר זה מופיעה "חידה", ולאחר מכן שירים נוספים (בהם: "למנצח על החירות מזמור שיר", "משכיל ליוסף", "שיר העצל על המנוחה", "רגשות הנפש", "האביב", "למנצח על הגילה מזמור שיר", "הגשר", "תהלות בלשון עברי", ועוד).

בדפים האחרונים עניני דקדוק בהולנדית, ורשימות בצרפתית (באותיות לטיניות).

[79] דף (ודפים ריקים נוספים). 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי ומספר קרעים בשולי הדפים. כריכה ישנה, קרועה.

תו-ספר של האספן "משה חיים בן כה"ר יצחק גאנס" (הברמן, תווי ספר יהודיים, עמ' 118 מס' 159).

כתב-יד, מדרש בראשית רבה. [תימן, שנות הת"ר בקירוב, המאה ה-19/20 בקירוב].

פורמט קטן. מעט הגהות בשוליים. כתב היד חסר [2] דף בתחילתו. בסוף כתב-היד נכרכו דפים בכתב-יד שונה, עם הפיוט "לך אלי תשוקתי", עם סדר התרת נדרים הפותח את תפילות יום כיפור [דומה לנוסח "כל נדרי"].

כתב יד, ספר מחברת התיגאן, ובסופו לוח מולדות משנת תרפ"ו ואילך. [תימן, תרפ"ו בקירוב].

מצורפת: העתקה של החיבור "מבוא הניקוד", מאותו סופר.

כתיבה נאה ומסודרת, עם כותרות באותיות מרובעות מעוטרות. בין הדפים נמצאה פיתקא המייחסת את ההעתקה כ"כתב יד של מורי שלמה בן יוסף מעברי זצ"ל" [גם אם הכותב הוא אחר, כתב-היד שלפנינו מקורו מעזבונו של מארי שלמה מעברי].

המקובל מארי שלמה מעברי (תרע"ג-תשכ"ט), מרבני עדת תימן בארץ ישראל. בתקופת מלחמת העולם השנייה, בשנת תש"ג, הוציא לאור את ה"תפלה להצלת היישוב" שנתקנה לאומרה בידי רבני העדה. נולד בעיר דמאר בתימן לאביו מארי יוסף.

למד מאביו את מלאכת כתיבת סת"ם וההעתקה, ושנייהם נודעו בכתב נאה ומיוחד במינו. בחודש ניסן תר"ץ עלה לארץ ישראל, ולאחר גלגולים שונים השתקע בשכונת התימנים "שעריים" ברחובות. עסק במלאכות שונות: שוחט ובודק, סופר סת"ם ומעתיק ספרים, מלמד תורה, מסדר גיטין וקידושין, מגשר בין איש לרעהו ומשכין שלום. רבים היו באים אלו לקבלת עצה וישועה ולרפואת חולים.

מבוא הניקוד: [8] עמ' כתובים (ועוד עמודים ריקים). מחברת התיג'אן: [79] עמ' כתובים (ועוד עמודים ריקים). 17-17.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. אותיות מחוקות. סימני עש. דפים מנותקים בחלקם. ללא כריכה.