ספר שו"ת מילי דאבות, מאת רבנים מחמישה דורות: רבי משה ליב צילץ ראב"ד ניקלשבורג, בנו רבי שמואל צילץ ראב"ד יאקא וניקלשבורג, רבי ישראל דוד שלזינגר מרגליות יפה אב"ד פעזינג (תלמיד ה"חתם סופר"), רבי מרדכי מרגליות יפה ראגנדורף, ורבי משה ליב יוסף מרגליות יפה אב"ד ראגנדורף, בהוצאת רבי שלמה מרגליות יפה שלזינגר. בארדיאב, דפוס מנשה יחזקאל הורוויץ, [תרפ"ה 1925]. מהדורה ראשונה.

חותמות רבות של "חברה קנין ספרים דביה"מ 'שומרי אמונים' דפה ק"ק סאקמיר".

האדמו"ר הקדוש רבי אהרן (ר' אהר'לע) ראטה – בעל "שומר אמונים" (תרנ"ה-תש"ז), למד בבחרותו בישיבת רבי ישעיה זילברשטיין בווייטצן, והתקרב לחסידות אצל רבותיו האדמו"ר רבי צבי אלימלך מבלוז'וב והאדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלז. עובד ה' מנעוריו במסירות נפש. לאחר נישואיו התיישב בעיר סאטמר, וקיבץ סביבו חבורת אברכים ובחורים צעירים – חבורת "יראי ה'", והנחה אותם בעבודת הבורא בדרכי החסידות, במסירות נפש. חבורה זו הקימה "בית מדרש – שומרי אמונים" בעיר סאטמר, שהספר שלפנינו הגיע מספרייתו.

בהמשך עבר הרה"ק לעיר בודפשט, ואף שם ייסד חבורת עובדי השם. בשנת תרפ"ה עלה לירושלים והקים גם בה חבורת חסידים ותלמידים לעבודת ה' באמונה ויראה. בשנת תרפ"ט חזר אל חבורת חסידיו בסאטמר, ובשנת תרצ"ו עבר לבערגסאס, שם ייסד את חבורתו מחדש, וקרא שמה "שומר אמונים". בכל אותה התקופה המשיך לעמוד בקשר מכתבים עם עדת חסידיו מארץ הקודש, לחזקם ולהדריכם בענייני בטחון והשגחה פרטית. בשנת תרצ"ט עלה בשנית לירושלים, הקים בה את בית מדרשו "שומרי אמונים" והמשיך להנהיג את עדת חסידיו.

16; 579; 13 עמ'. חסר עמ' 14 בסוף הספר. באמצע הדפים מהספירה הראשונה, נכרכו 7 עמ' של "פרענעמאראנטען" (יתכן ואלו דפי מנויים נוספים, שצורפו לספר לאחר גמר ההדפסה). 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.

תלמוד בבלי, עם המפרשים – מסכת נדה, ומשניות מן סדר טהרות. וינה, דפוס יאזעף הראשאנצקיא, [תקנ"ז 1797].

העותק של רבי נחום טרייבטש, רבה הראשי של מוראביה וניקלשבורג.

רישום בכתב-יד בדף המגן הקדמי: "קניתי מן מו"ה נחום טריביטש מפראג ביום ג' ד"י אלול תקע"ח, הק' אפרים מעסטיץ".

הגאון רבי נחום טריביטש (תקל"ט-תר"ב), מגדולי דורו, רבה של ניקלשבורג ומדינת מורביה. תלמידו של רבי יעקב גינצבורג בעל ה-"זרע יעקב". אב"ד דק"ק פרוסטיץ (פרוסטיוב, כיום בצ'כיה); לאחר פטירתו של הרה"ג רבי מרדכי בנעט, מונה לכהן כרבן של קהילות ניקלשבורג ושל מוראביה כולה, תפקיד בו שימש עד לסוף ימיו.

נלחם בחירוף נפש בפורצי הגדר המשכיליים, והגן בכל נפשו ובכל מאודו על טהרת המחנה ועל כבודה של תורה. מחבר הספרים "שלום ירושלים" על התלמוד הירושלמי, ו"קובץ על יד" על הרמב"ם. "שו"ת רבי נחום טריביטש" ראה אור בהוצאת מכון ירושלים (תשמ"ט).

נדה: [1], ב-פט דף. משניות מן סדר טהרות: [1], ב-ד; ב-קצט דף. 37 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת עור מקורית בלויה, עם פגמים רבים, ועם קרעים חסרים בשדרה.

ספר שאלות ותשובות אמרי אש, חלק שני על אבן העזר וחושן משפט, מאת המהר"ם א"ש – הגאון רבי מאיר אייזנשטטר אב"ד אונגוואר. אונגואר, דפוס Carl Jaeger, [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה.

העותק של הגאון רבי אברהם יצחק וויינברגר אב"ד קליינוורדיין. בראש השער חתימת-ידו: "אברהם יצחק וו"ב חופק"ק קו"ו".

הגאון רבי אברהם יצחק וויינברגר אב"ד קליינוורדיין (תקס"ה-תרמ"ה), חתן הגאון החריף רבי צבי הירש העליר אב"ד אובן ישן בעל "טיב גיטין", וחתנו החורג של בעל ה"חתם סופר" [לאחר פטירת חותנו רצ"ה העליר בשנת תקצ"ה, נישאה אלמנתו לבעל ה"חתם סופר" בזיווגו השלישי. בתה וחתנה עברו עמה לפרשבורג, והתגוררו בביתו של ה"חתם סופר" כמה שנים, כאשר רא"י קיבל הדרכה רבה מחמיו ה"חתם סופר" בדרכי התורה והיראה]. לאחר תקופה עבר לכהן כרב בפריישטאדטל, ולאחר כמה שנים עבר לכהן בעיר קליינווארדיין. רבי אברהם יצחק היה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. בין תלמידיו נודעו רבי חיים צבי מנהיימר אב"ד אונגוואר והאדמו"ר רבי משולם פייש לאווי (הראשון) אב"ד טאהש (תקפ"א-תרל"ג). מחבר הספרים "פני יצחק" (מונקאטש תרנ"ב) ו"מילל לאברהם" (מונקאטש, תרנ"ב). חתנו היה רבי אברהם ברודא אב"ד ברזנא (תקפ"ה-תרמ"ב), בעל "פרי החג", שהיה מתלמידי ה"חתם סופר" וה"כתב סופר".

בדפי המפתחות ובדפים נוספים רישומים וסימונים [כפי הנראה בכתב-ידו של הגאון רבי משה חיים וייס מקליינורדיין (נפטר תרפ"ב), בעל פירוש "ברית משה" על הסמ"ג – שני חלקים. תלמיד הגה"ק רבי שמעלקע קליין אב"ד סעליש, בעל "צרור החיים"].

[3], צז, [3] דף. 35.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים מעטים, בהם קרע חסר קטן עם פגיעה בטקסט באחד הדפים. סימני עש. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת (ללא שדרה).

ספר חמדת ישראל, חלק ראשון – נר מצוה ותורה אור, מאת רבי מאיר דן פלאצקי בעל "כלי חמדה". פיעטרקוב, דפוס נטע קראנענבערג ואברהם רוזינגארטען, תרס"ג 1903.

לפניו נכרך: ספר שארית יעקב, חלק ראשון, מאת רבי יעקב קאפיל רוטבלום אב"ד פראשקא. פיעטרקוב, דפוס נתן נטע קראנענבערג, תרס"ה 1905. במרכז השער חותמת המחבר.

בדף השער של ספר חמדת ישראל, הקדשה בכתב-ידו של "המחבר" אל משפחת קורלאנד (קצוצה בראשה), וחותמתו.

המחבר,
הגאון הנודע רבי מאיר דן פלוצקי אב"ד דוואהרט (תרכ"ו-תרפ"ח), מחשובי רבני פולין בראשית המאה ה-20. ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה. מגאוניה החריפים של פולין. תלמיד רבי חיים אלעזר ואקס בעל "נפש חיה", ורבי יהושע מקוטנא בעל "ישועות מלכו", ותלמיד מובהק לאדמו"ר ה"אבני נזר" מסוכטשוב, עליו כותב רבי מאיר דן בהקדמה לספרו "חמדת ישראל" (פיטרקוב תרס"ג): "אשר האיר עיני בדרך לימוד התוה"ק והתחלתי לטעום אצלו נועם מתיקות תוה"ק". בהסכמתו לספר זה כתב עליו רבו ה"אבני נזר" – שהוא "יגע בתורה וזה העיקר", והגר"ח סולובייצ'יק כתב עליו בהסכמותיו: "גדול הוא מאוד בתורה בחריפות ובקיאות ובסברא", ו"גדול האיש בתורה ויראה". רבי מאיר דן נמנה על חסידי גור, והסתופף כל ימיו בצילם של ה"שפת אמת" וה"אמרי אמת". ספרו "כלי חמדה" על התורה התחבב מאד אצל גאוני פולין. בשנת תרנ"א נתמנה לרבה של דווארט, ובשנת תרע"ח התמנה לרבה של אוסטרוב. השתתף במסע המפורסם של גדולי הרבנים לארה"ב בחורף שנת תרפ"ד, יחד עם ה"דבר אברהם" אב"ד קובנא, רבי משה מרדכי עפשטיין והראי"ה קוק.

שארית יעקב: ד, קסב דף. חמדת ישראל: [3], קמז; [1], י דף. 30 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות מעטות בטקסט. קרעים קטנים בשולי הדפים. כריכה ישנה עם שדרת עור, בלויה ופגומה.

אוסף ספרים מגוון, עותקים מיוחסים של גאונים ומקובלים נודעים, מחכמי ירושלים:

• ספר עטרת חכמים, שו"ת וחדושים, מאת רבי ברוך פרנקל-תאומים, אב"ד לייפניק בעל ה"ברוך טעם". יוזעפאף, דפוס האחים שלמה וברוך זעצר ויחזקאל רענר, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה.

חותמות של הגה"ק רבי "יעקב משה חרל"פ, פה שערי חסד בעה"ק ירושלם תובב"א" [תרמ"ב-כסלו תשי"ב; תלמיד רבי הירש מיכל שפירא ותלמיד הראי"ה קוק, ראש ישיבת "מרכז הרב" ורבה של שכונת "שערי חסד"].

• ספר ישועות ישראל, דרושים על התורה וספר תנא דבי אליהו עם פירוש, מאת מאת רבי יהושע אלכסנדר גולדרייך. פרמישלא, דפוס זופניק, קנאללער עט האמערשמיד, [תרמ"ז] 1887.

חתימת הגאון רבי "עקיב'[ה] יוסף ש'[לזינגר] – [תקצ"ח-תרפ"ב; בעל "לב העבר"י", חתן הגה"ק רבי הלל ליכטנשטיין אב"ד קולומייא. נולד בפרשבורג ונימול ע"י ה"חתם סופר". תלמידם של גדולי רבני הונגריה וגדול הקנאים הלוחמים ברפורמה ובהשכלה. בשנת תרכ"ד הדפיס בלבוב את ספרו "לב העיבר"י". בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מתחדשים". ממייסדי פתח תקווה. על שמו נקרא היישוב "בני עי"ש"]; חותמת בנו רבי "אליהו שלעזינגער, בן הרב הגאון הצדיק...".

• ספר שורש ישי, על מגילת רות, מאת רבי שלמה אלקבץ מצפת, מחבר ה"לכה דודי". סיגעט, דפוס מנחם מענדיל ווידער, [תרנ"א] 1891.

חתימת הגאון המקובל רבי "ישעי' אשר זעליג מרגליות" [תרנ"ג-תשכ"ט; מגדולי המקובלים בירושלים ונאמן ביתו של הסבא קדישא מהרש"א אלפנדרי. מחבר ספרים רבים. מנאמני אתרא קדישא במירון]. חתימת "נפתלי צבי הערצל".

• סידור הגר"א, מהדורת רבי נפתלי הערץ הלוי מיפו. ירושלים, דפוס יצחק נחום לעווי, תרנ"ה-תרנ"ח [1895-1898]. שני חלקים בכרך אחד. שלשה שערים.

חתימה של רבי "אברהם יעקב עפשטיין" [תרצ"ג-תשע"ח; ראש ישיבת "תורה ויראה" בירושלים ומראשי "נטורי קרתא"].

• תלמוד בבלי – מסכת בכורות, תמורה, כריתות ומעילה. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרנ"ז 1897.

חותמות של רבי "נחום בהר"ר יצחק דוד ראטמאן, לאמזא" [נפטר תרצ"ג; ממקובלי ירושלים, גיסו של הגה"צ רבי אלי' לופיאן]; ובנו רבי "שלום יעקב שמחה בר' נחום ראטמאן, פעה"ק ירושלם ת"ו" [נפטר תשכ"ט; ראש ישיבת "תורה ויראה" בירושלים].

• תלמוד ירושלמי, סדר נשים. פיעטרקוב, דפוס שמואל פאנסקי, [תר"ס] 1899.

חותמות של רבי "משה חאסקין חופ"ק קראקינאווא" [תרל"ב-תש"י; תלמידם ומקורבם של רבי יצחק אלחנן ספקטור וה"חפץ חיים". כיהן כ-15 שנה כרב בקרקינובה, שם עמד בראשות ישיבת מכינה לישיבת סלבודקה. בשנות המלחמה עבר לכהן כרב בפרילוקי. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, והיה מחשובי הרבנים בירושלים].

• מספר דפים מתוך אוסף מאמרי מוסר וחכמה, מאת רבי יצחק מאלצאן. [וארשא, דפוס M. Baumritter, תרע"ב 1912]. כולל [8], נו-נט דף, עם מילואים לספר פעולת צדיק, מאמר סדר למשנה וליקוטים מאת רבי אריה ליב ברוידא.

חתימה וחותמת של הגאון המקובל רבי אליהו דוד סלוטקי מירושלים [תרנ"ט-תש"מ; גאון מופלג בתורה ומקובל נודע. ראש ישיבת המקובלים "שער השמים" וראש עדת המכוונים בירושלים. בנו של זקן המקובלים רבי אהרן אברהם סלאטקי (תלמיד הרב השד"ה). מחבר "יד אליהו" – מפתח אנציקלופדי לקבלת האריז"ל; "אדרת אליהו" – אנציקלופדיה על הזוהר, ואנציקלופדיה הלכתית "חסדי דוד"].

• ספר נחלה לישראל, דרושים למועדים ובעניני ארץ ישראל, מאת רבי ישראל זאב הורוויץ ראב"ד אוהעל וטבריה. קליינוורדיין, דפוס אברהם יצחק קליין, [תרצ"ז 1937].

רישום בדף השער: "סלאטקי", והגהות רבות בשולי הדפים, כהכנה למהדורה נוספת.

• מחזור הגדול לשליח ציבור, לראש השנה וליום כיפור. ירושלים, ללא שם דפוס, תשכ"ח [1968]. שני כרכים בפורמט גדול.

בבטנת הכריכות מודבק דף עם תיעוד, כי במחזורים אלו התפלל הצדיק הקדוש רבי אליהו רוט, נאמן-ביתו ומשב"ק של הגה"ק רבי שלמה'קה גולדמן האדמו"ר מזוויעהל. [תרס"ה-תשנ"ב; לתולדותיו נדפס הספר "איש חסיד היה"].

10 פריטים. גודל ומצב משתנים. רובם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.