ספר שערי תורה, חלק שלישי – כללים בענייני רובא, מאת הגאון רבי בנימין וולף לעוו. [אוהעל, דפוס משה יעקב ווייס, תרל"ב 1872]. עותק ללא שער והקדמה.

חותמת בדף המגן: "יואל טייטעלבוים אב"ד דק"ק ארשאווא והגליל". להערכתנו, חותמת זו נעשתה והוחתמה על הספרים בבית האדמו"ר מסאטמר, בתקופה מאוחרת יותר לזמן כהונתו באורשיווא – ראו קטלוג "קדם", מכירה 99, פריט 185.

האדמו"ר מסאטמר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.

תיקונים קלים בכתב-יד. רישום בדף האחרון: "בנימין וואלף לעוו".

קלג דף. חסרים דף השער ודף [2]. 37 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. בלאי וקמטים. קרעים וקרעים חסרים גדולים (במיוחד בדפים הראשונים והאחרונים), עם פגיעות בטקסט בשני דפים, משוקמים בחלקם בהשלמת נייר. סימני עש. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר "הגלות הרביעי בארצנו הקדושה". ירושלים, תש"ל [1970].

חיבור פולמוסי חריף, שבו מאשים המחבר את התנועה הציונית ואת מדינת ישראל בחינוך להתבוללות בתרבות המערבית הקלוקלת. הספר נדפס בעילום-שם, אולם כבר נודע כי מחברו הוא העסקן החרדי ר' אברהם ברוך ארטן (תר"נ-תשל"ח).

העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – בדף המגן הקדמי, הקדשה בכתב-יד: "לכ"ק אדמו"ר... מרן הגאון הקדוש הגר"י ט"ב שליט"א... יהא רעוא מן שמיא שנזכה בקרוב ממש לצאת מגלות הרביעי, ועט"ר בראשינו לקבל פני משיח צדקנו בב"א".

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש.

נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.

בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים – העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

[2] דף, ז-קב, [2] עמ'. 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וסימני פטריה. קרעים ובלאי בשולי הדפים הראשונים. כריכה חדשה.

אוסף מגוון של שבעה ספרים, בהם ספרי חסידות וקבלה, וספרי חידושים ושו"ת – עותקים מיוחסים לחכמי צפת, טבריה וארץ ישראל:

• ספר נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר הקדוש רבי אלימלך מליז'נסק. לבוב, ללא שם מדפיס, תר"ט [1849].

חתימה של רבי "יעקב בן מרים מראזניטאב" (וצפת); רישומי בעלות וחותמת של רבי אברהם מקאליש, לימים בעיר צפת.

• ספר לימודי אצילות, בחכמת הקבלה, "שנמצא בכתב יד מהרב הקדוש... מהרח"ו... מה שקיבל מרבו... האר"י". נדפס מכת"י האדמו"ר רבי משה סופר מפשוורסק, עם הגהותיו. לבוב (למברג), [תר"י] 1850. מהדורה ראשונה.

חתימת "הצעיר רפאל חיים משה ן' נאים ס"ט". הרב הרחמ"ן – רבי רפאל חיים משה בן נאים (תר"ה-תר"פ), גאון ופוסק הלכה, מגדולי הרבנים בדורו. נולד במרוקו ועלה בילדותו עם הוריו לארץ-ישראל. נתגדל בתורה בין חכמי טבריה וירושלים. בשנת תרמ"א עבר לגיברלטר שם כיהן כארבעים שנה ברבנות, והיה ממונה על ענייני שדרו"ת ארץ ישראל בכל ארצות המגרב, פורטוגל ודרום אמריקה.

• ספר קדושת לוי, מאת הרב הקדוש האדמו"ר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, על התורה וחלק ה"קדושות" ופירושי אגדות. וורשא, דפוס A. Glinka, [תרס"ג] 1902.

רישום בעלות של "הרבני המופלג הנגיד מו"ה הירשל עפשטיין". חותמות של רבי "אשר זאב ורנר אב"ד ור"מ טבריא ת"ו והגליל" – הגאון הצדיק רבי אשר זאב ורנר אב"ד טבריה (תרנ"ב-תשי"ח), תלמידו המובהק של רבי משה קליערס בעל "תורת הארץ". מצדיקי טבריה ומקובל מפורסם. את עיקרי חידושיו בהלכה, קבלה ודרוש סיכם בספריו "טעם זקנים" (ירושלים תשט"ו) ו"בנערינו ובזקנינו" (ירושלים תשי"ז). רוב תשובותיו בהלכה נדפסו בספר תולדותיו "מאד נעלה" (ירושלים תשע"ג).

• שו"ת אמרי אש, מאת המהר"ם א"ש – רבי מאיר אייזנשטטר אב"ד אונגוואר (מראשוני תלמידי ה"חתם סופר"), חלק ראשון על אורח חיים ויורה דעה: לבוב (למברג), דפוס M.F. Poremba, [תרי"ב] 1852; חלק שני על אבן העזר וחושן משפט: אונגוואר, דפוס Carl Jaeger, [תרכ"ד] 1864. שני כרכים.

בחלק הראשון, חתימות רישומים וחותמות של רבי "אברהם שלמה בה"ר שלום מאיר [גולדבלום] מעה"ק צפת ת"ו".

• ספר זכרון למשה, חידושים על כמה מסכתות, מאת רבי משה רסקס, עם הערות רבי משה נחמיה כהניו. אודסה, דפוס משה אליעזר בעלינסאן, תרל"ג 1873. כרוך עם: ספר ראשון לציון, מאת רבי חיים בן עטר בעל "אור החיים". אודסה, דפוס משה אליעזר בעלינסאן, תרכ"ז 1867.

חותמות (עם דמות נשר): "פנחס בהרמ"א הלוי הורוויץ". רישומי בעלות: "הק' משה צבי הכהן האלשטיין" ועוד. בדף ג/1 חתימה: "הק' יואל אשכנזי" – הרה"צ רבי יואל אשכנזי מטבריה, קרוב משפחה של רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב (סבו של האדמו"ר רבי יואל טיטלבוים מסאטמר).

• ספר כתפת האפד, מאת הרה"ק רבי פנחס אריה אב"ד טורקא (בעל "חשב האפוד"; תלמיד החוזה מלובלין ומחותנו של רבי צבי אלימלך מדינוב). פרמישלה, דפוס זופניק, קנאללער עט האממערשמידט, תרנ"ה 1894. מהדורה יחידה.

חותמת של האדמו"ר "הרב יעקב ישראל רבינוביץ מחרסון" (תר"מ-תש"ב), משושלת אדמו"רי ליניץ. בנו של האדמו"ר רבי פנחס מקנטיקוזובה, וחתנו של רבי שלמה זלמינא מרשקוב. בשנת תר"ע החל לכהן באדמו"רות בחרסון ובשנת תרפ"ג עבר לאודסה. בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל, והיה האדמו"ר הראשון בעיר תל אביב. מחבר הספר "שארית יעקב". חותמות נוספות: "אשר זיילג בר"י בריזנפעלד בעיה"ק צפת ת"ו"; "יחזקאל אריה וויינטרויב פעה"ק צפת תובב"א".

• ספר ענית אמן, על התורה, מאת רבי מנחם נחום בוכנר אב"ד קעדיטש והערלוי. טשרנוביץ, דפוס A. Hornik, תרע"ג [1913].

חתימה של הגאון רבי אפרים שרגא ווינגוט, מרבני צפת (תרמ"ח-תשי"א; בנו של רבי שמואל יהודה וינגורט אב"ד קוואהל בעל "פתחי מגדים").

8 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר זכרון טוב, חלק ראשון – שישה שערים בענייני תכלית הבריאה, משמרת השבת, בית ישראל, שירת הים, קנין תורה, משכן ה', מאת רבי עזרא צורף ראב"ד סרדהלי. לבוב (למברג), דפוס אברהם ניסן זיס, תרל"ד 1874. מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר.

ממול דף השער, הקדשת המחבר בכתב-ידו ובחתימתו: "מה נכבד היום שזיכני ה' ע"י בני רחימי שי' להוציא לאורה קצת מספרי זכרון טוב, והוא ברא מזכה אבותיו, לא נתן מרגוע לנפשו עד הביאו לידי גמר אשר זמם לעשות מימים ימימה, ועתה אהו'[בי] גיסי נ"י תיקח נא הספר הקטן הזה בעיונך ובשבתות ובמועדים תהי' נא לשעשועך ובזה תהי' לזכרון טוב ולזכרון אהבה בינינו עד עולם, גיסך ואוהבך לנצח, הק' עזרא צורף מסה"ל יע"א".

על הכריכה מוטבעת הקדשה: "לכבוד דודי ה"ה מה"ו שמעון פאשקוז" (בסוף ההקדמה הוא נזכר כגיס המחבר).

המחבר,
הגאון רבי עזרא צורף (תקס"ה-תר"מ), תלמיד ה"חתם סופר", ורבי ברוך פרנקל-תאומים בעל ה"ברוך טעם" ורבי צבי הירש הלר-חריף בעל "טיב גיטין" אשר הסמיכו לרבנות. לאחר נישואיו שב לעיר הולדתי סערדאהעלי והגה בתורה מתוך הדחק. שימש גם כדרשן וכמוהל. בהמשך התמנה לראב"ד סערדאהעלי, תחת רבי יהודה אסאד ובנו רבי אהרן שמואל אסאד, שגם היה מחותנו.

חותמות של רבי "ישראל וועלץ, דמו"צ דקק"י בודאפעסט יצ"ו".

[2], עח דף. 25.5 ס"מ. נייר עבה ואיכותי. מצב טוב. כתמים. כריכת עור מקורית, עם פגמים וקרע חסר בשדרה.