ספר תולדות אברהם, חידושים על כמה מסכתות מהש"ס, מאת הרה"ק רבי אברהם אייזנברג אב"ד אוליינוב [בעל שו"ת "זרע יצחק", רעו ומקורבו של רבי נפתלי מרופשיץ. בנו של רבי יצחק חריף מסאמבור]. פשמישל (פרמישלה), דפוס זאפניק עט קנאללער, [תרמ"ב] 1881. מהדורה ראשונה.

עם עשרות הסכמות [35!] מעניינות, מגדולי הרבנים והאדמו"רים: ובראשם בעל ה"ברוך טעם", האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ, והאדמו"ר המקובל "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש מזידיטשוב, המבקש "מאנשי שלומינו החפצים להיות בחבורתינו שיקחו את הספר הזה וממני תראו וכן תעשו...".

עוד הסכימו לספר: האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה", וחתנו האדמו"ר רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד שיניווא (ה"אריה דבי עילאי"), הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, הגאון רבי יוסף שאול נתנזון, הגאון רבי יוסף באב"ד בעל "מנחת חינוך", האדמו"ר רבי יעקב צבי יאליש אב"ד דינוב (בעל "מלוא הרועים"), האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז (בעל ה"דברי חיים"), האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, האדמו"ר רבי יצחק יהודה יחיאל מקומרנא (בעל "היכל הברכה"), האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (בעל ה"ייטב לב"), האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא, האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוסוב, האדמו"ר רבי יעקב שמשון מקוסוב, האדמו"ר רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש ועוד.

בהסכמת האדמו"ר מקומרנא רבי יצחק יהודא יחיאל בעל "היכל הברכה", הוא מספר על היכרותו עם המחבר ואביו הקדוש: "ואני כשהייתי ילד קטן בן י' שנים הייתי עם אבי זצ"ל על ברית מילה והי' שם... הרב הגאון החריף מוה' יצחק שהי' אבד"ק סאמבור וראיתי תוארו כמלאך אלקים ופניו אנפי שכינתא נהירין באור זך מופלא וכל זה שהלימוד שלהם הי' בחריפות וגאונות בדביקות השכינה ובזיכוך החומר ובקדושה גדולה, והמחבר הוא בנו הגאון הקדוש מוה' אברהם זצ"ל העידו עליו הקדושים מדורות שלפני מורי הקדוש מוה' נפתלי מראפשיץ זי"ע ומורי דודי רבינו הקדוש צבי הירש מזידיטשוב וגם שאר הצדיקים וגאוני ישראל שהיו בימיו וגם צדיקי וגאוני זמנינו שהי' גאון וצדיק מארי דיחודא...".

בהסכמת הגאון רבי יוסף באב"ד בעל ה"מנחת חינוך" מעיד עליו: "וכבר נתפרסם שם הגאון המחבר בדורו כאשר כבר נתנו הסכמתם עליו והמה בכתובים מהאתנים מוסדי הארץ גאוני זמנינו וצדיקים וגאוני הדור ההוא אשר חזו לאריה וחזו למרבעתי' רביעה דמי לבר אלהין בוצינא קדישא יקירא ופרישא נוסף על רובי תורותיו... לזאת לפי דעתי שכל מי שיראת ה' נגע בלבו וחביב עליו דברי תורה לשמה יכנוס לביתו את הספר הקדוש הזה...".

בראש דף השער, הקדשה עצמית (בעיפרון): "ניתן לי במתנה מידידי אהובי ש"ב ה"ה הב'... מרדכי קעסטנענבוים נ"י".. במרכז השער חתימה (בעיפרון): "יודא קליין"[?]; בגיליונות הדפים, ארבע הגהות למדניות ארוכות (בעיפרון).

[8], קסד, [1]; [7] דף. 32 ס"מ בקירוב. נייר יבש ומעט שביר. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, על גבול הטקסט בדף האחרון (עם שיקום במילוי נייר). חותמת. כריכה חדשה.

ספר שפת אמת על חומשים בראשית-במדבר, מאת האדמו"ר השני מגור הגה"ק רבי יהודה אריה ליב אלטר. פיעטרקוב-קראקא, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, ודפוס שאול חנני' דייטשער, תרס"ה-תרס"ז 1905-1906. מהדורה ראשונה. ארבעה מתוך חמישה חלקים (ללא כרך דברים), בארבעה כרכים.

המחבר,
האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נודע לדורות על שם סדרת ספריו "שפת אמת", על התורה התורה ועל הש"ס.

הספר "שפת אמת" נודע בעמקותו ובמקוריותו, והפך לנכס צאן ברזל בין ספרי החסידות על התורה. הוא כנראה הספר החסידי הנפוץ ביותר שהתקבל בכל חוגי היהדות, גם בקרב קהילות שאינן נמנות על הציבור החסידי, כגון בעולם הישיבות הליטאי וקהילות נוספות. השם "שפת אמת" נבחר מהפסוק "שפת אמת תכון לעד" שבו השתמש במאמרו האחרון, כמה שבועות קודם לפטירתו.

בכרך השני, חתימה של "אברהם יעקב גאטהעלץ". בכרך הרביעי, חתימה של "יצחק מאיר גולדהמר, ירושלים".

ארבעה כרכים. בראשית: [3], 5-283, [1] עמ'. שמות: 239, [1] עמ'. ויקרא: 213, [1] עמ'. במדבר: [2], 202 עמ'. 24.5-26.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני עד בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט (בעיקר בכרך בראשית). בכרך השלישי והרביעי, קרעים בשולי מספר דפים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכות חדשות (אחידות).

אוסף מגוון של ספרי חסידות, ספרי תולדות אדמו"רים וצדיקים, וליקוטים מדברי תורתם, וספרים שונים:

1-2. ספר פתגמין קדישין, מאמרים ופתגמים מגדולי החסידות, מאת רבי יהושע אברהם בן רבי ישראל. לובלין, דפוס יעקב הערשענהארן ומשה שניידמעסער, תרמ"ט 1889. חותמות: "שמואל רוקח, רישא".

• כרוך עם: וויכוחא רבה בין החסיד להמתנגד. וורשא, הוצאת אברהם יוסף קליימאן, [אחרי תרע"ט 1919].

3-4. ספר פאר יוסף, תולדותיו והנהגותיו של האדמו"ר רבי יוסף מאיר ווייס מספינקא בעל "אמרי יוסף", מאת רבי אלכסנדר סנדר ווייס מספינקא. סיגט, דפוס "צענטראלא" משה ראזענטהאל, [תרצ"ה 1935]. עם הסכמת בנו האדמו"ר ה"חקל יצחק" מספינקא.

• כרוך עם: "קונטרוס ברכות והודאות" ו"סדר הקפות" כמנהג ספינקא. סאטומארע, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"ה [1935]. הגהות רבות בכתב-יד. חותמות של רבי חיים בלעך, משב"ק האדמו"ר מספינקא ה"חקל יצחק": "חיים בלעך העומד לשרת בקודש – Blech Chaim – Szaploncza".

5-7. ספר אהל נפתלי, סיפורים ומעשיות על הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ. לבוב (למברג), הוצאת בן ציון זיידמן ויצחק צבי אויסטאניש בלעמבערג, תרע"א [1910]. חתימת רבי "יעקב צבי הירש מאשקאוויטץ, טאקאי יע"א"; חותמות של רבי "חיים זלמן מאשקאוויטץ, דיין ומו"צ דק"ק טאקאי יע"א"; "ברוך מאשקאוויטש, Tokaj".

כרוך עם הספרים:

• ספר חנוכת התורה, על התורה, מאת הרבי ר' העשיל מקראקא. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, תר"ס [1900].

• ספר ישועות יעקב, על התורה, מאת רבי יעקב משולם אורנשטיין. ווארשא, דפוס N. Starolovskii, תרס"ז [1907].

8. ספר בית רבי, תולדות שלושת אדמו"רי חב"ד הראשונים, בני ביתם, תלמידיהם וחיבוריהם, מאת רבי חיים מאיר היילמאן מליעפלי. וורשא, דפוס Sikora, [שנות התר"פ 1920, בקירוב].

9-14. ספר תולדות רבינו חיים בן עטר בעל "אור החיים", מאת רבי ראובן מרגליות. לבוב (למברג), דפוס Margulies, [הקדמה תרפ"ה 1925].

כרוך עם הספרים והחוברות: מגדולי החסידות, מאת רבי מתתיהו יחזקאל גוטמן, חוברת א: רבי לוי יצחק מברדיטשוב; חוברת ב: רבי פנחס מקוריץ; חוברות ג-ד: רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי מענדל מרומנוב; חוברת ה: רבי נחום מטשרנוביל; חוברת ו: רבי שלום מבעלז. בילגוריי, דפוס נ. קרוננברג, תר"צ-תרצ"ה [1930-1935].

שישה ספרים בכרך אחד. בכל השערים, חותמות של רבי "יוסף אשר סג"ל פאללאק אב"ד דק"ק ווערפעליט יצ"ו" – הגאון רבי יוסף אשר הלוי פולק, אב"ד וראש ישיבת ווֶרפֶּלֵט (תרנ"ח-תש"ד), מגדולי ראשי הישיבות הצעירים בהונגריה. נכד-אחיו של הגאון רבי משה הלוי פולק ראש ישיבת בוניהאד. בזיווגו הראשון היה חתן הגאון רבי יהודה אלטמן אב"ד מעזא-טשאטה (Mezocsat), ולאחר שנתאלמן נשא בשנת תרפ"ג את אלמנתו של רבי שלום דוב פישל מהעיר ווֶרפֶּלֵט, בה נתמנה לרב וראש ישיבה. נספה בשואה, הי"ד. מעט מכתבי ידו נדפסו בספר "שארית יוסף אשר" שנדפס בארץ ישראל ע"י "אגוד תלמידי ישיבת ווערפעלעט". לזכרו גם הוקם בית הכנסת "שארית יוסף אשר" בשכונת הר-נוף בירושלים.

15. ספר אבן שתיה, תולדות הצדיקים רבי יעקב קאפיל חסיד, רבי מנחם מנדל הגר מקאסוב, בנו רבי חיים מקאסוב, ושלושת בניו רבי יעקב שמשון מקאסוב, רבי יוסף אלטר מראדיוויץ, רבי מנחם מנדל מוויזניץ ובנו רבי ברוך, מאת רבי חיים כהנא. מונקאטש, דפוס "Grafia", תר"ץ 1930. רישומי בעלות: "יודא צבי ווייזער[?]"; "ישעי' בנעט – בנדיקט".

16. אוסף מכתבים ודברים, מאת האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלטר מגור בעל ה"אמרי אמת". ווארשא, דפוס P. Lewin, תרצ"ז [1937]. מהדורה ראשונה. חותמת: "Jungreisz Jeno, Orth, Forabbi, Gyongyos".

16 ספרים ב-7 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות ישנות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר נועם אלימלך, מאת האדמו"ר הקדוש הרב רבי אלימלך מליז'נסק. מונקאטש, דפוס Grafia של אליעזר יחיאל קאללוש, שנת תרנ"ן [ת"ש 1940]. שני וריאנטים.

מהדורה עם הכוכביות •.

בווריאנט הראשון, נדפס בדף השער: "בתוצאת בית מסחר ספרים "מבשר" של ר' יחיאל מיכל וויינבערגער מוכר ספרים ב. פעסט". בווריאנט השני נדפס: "יצא עתה לאור ע"י הרב מו"ה פרץ וויינבערגער נ"י, חתן נכד בעל המחבר זצ"ל" (כפי שנרשם במפעל הביבליוגרפיה, על פי טופס מאוסף פרטי).

בדפי השער נכתב: "ועתה הובא לביהד"פ בתבנית גדול בהדפסה מהודרת ועם ציוני הכוכבים וכו' [כאשר נדפס בראשונה בשנת תקמ"ח, ע"י הגה"ק מהר"א ז"ל בנו של רבינו הקדוש המחבר זי"ע ועכ"י]".

ספר קדוש זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (מהדורת ברגסס, תרצ"א, דף לח/2-לט/1).

בווריאנט הראשון, חתימות של "ישראל משה גוטרמן".