מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי דוד נתנאל רופא, שד"ר טבריה. [קצונטינא (קונסטנטין, אלג'יריה), תרל"ב 1872, בערך].

נשלח אל רבי אליהו טובייאנא, מחכמי ודייני קצונטינא (קונסטנטין Constantine, צפון-מזרח אלג'יריה) – "האור כי טוב, טוביינא דחכימי... ידידינו ואהובינו מע'[לת] החכם השלם כולל כל אישורי"ן מהדרי"ן מן המהדרין, כמהר"ר אליהו טובייאנא יצ"ו". במכתב מצטדק רבי דוד נתנאל על ששמו של רבי אליהו נכתב ללא התואר הראוי לו. לדבריו, הדבר ארע באשמת הגבאי שמסר לו את שמות אנשי בית הכנסת כאשר שמו של רבי אליהו נכתב ברשימה לא תיבת 'רבי', אך לא יצאו הדברים ממנו. ”וחלילה לי לפגוע בכבודו של כת"ר אפילו כקוצו של יוד, כי אפילו קטן שבישראל אני מחבבו ומכבדו, והדברים ק"ו לחכם שכמותו וצדיק באמונתו". על המכתב הוא חתם: "שד"ר מעה"ק טבריא תובב"א, הצעיר דוד נתנאל רופא".

שמו של רבי אליהו נכתב בראש המכתב, וגם מאחור: "ידידינו ואהובינו הדרת מע'[לת] החכם השלם כולל כל אישורי"ן מהדרין מן המהדרין כמהר"ר אליאו טובייאנא יצ"ו אכי"ר".

רבי דוד נתנאל רופא (נפטר תרס"ג), נולד בטבריה לאביו רבי יחזקאל שאול. שימש כשד"ר בכמה קהילות בצפון אפריקה, ובזכות שליחויותיו הציל את קהילת טבריה מקריסה כלכלית. היה מפורסם בצדקותו וקדושתו. לפי המסופר, נהג לסיים את התלמוד בכל שנה מחדש, כאשר הוא לומד גם במהלך נסיעותיו הרבות. בשנת תרל"ב הגיע לעיר קצונטינא, וכפי הנראה בשנה זו או לאחריה כתב את המכתב שלפנינו. נפטר בעת ששהה בתוניס במסגרת שליחותו ונקבר שם. מאז, ביום השנה לפטירתו, היו המונים משתטחים על קברו. בערי צפון אפריקה וטבריה היו מספרים אחרי פטירתו על מעשי ניסים שנקשרו בשמו (שלוחי ארץ ישראל, עמ' 656; רפאל רופא, מבוא ותולדות לספר מעשה חייא, מאת רבי חייא רופא, ירושלים תשנ"ז, עמ' כד–כז).

[1] דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

בשולי הדף, חותמת "אוסף הלוי": "The Halevy Collection".