ספר נועם אלימלך, מאת האדמו"ר הקדוש הרב רבי אלימלך מליז'נסק. מונקאטש, דפוס Grafia של אליעזר יחיאל קאללוש, שנת תרנ"ן [ת"ש 1940]. שני וריאנטים.

מהדורה עם הכוכביות •.

בווריאנט הראשון, נדפס בדף השער: "בתוצאת בית מסחר ספרים "מבשר" של ר' יחיאל מיכל וויינבערגער מוכר ספרים ב. פעסט". בווריאנט השני נדפס: "יצא עתה לאור ע"י הרב מו"ה פרץ וויינבערגער נ"י, חתן נכד בעל המחבר זצ"ל" (כפי שנרשם במפעל הביבליוגרפיה, על פי טופס מאוסף פרטי).

בדפי השער נכתב: "ועתה הובא לביהד"פ בתבנית גדול בהדפסה מהודרת ועם ציוני הכוכבים וכו' [כאשר נדפס בראשונה בשנת תקמ"ח, ע"י הגה"ק מהר"א ז"ל בנו של רבינו הקדוש המחבר זי"ע ועכ"י]".

ספר קדוש זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (מהדורת ברגסס, תרצ"א, דף לח/2-לט/1).

בווריאנט הראשון, חתימות של "ישראל משה גוטרמן".

אוסף גדול של ספרי שלחן ערוך אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. שטעטין, ווארשא, ברודי, יוזעפאף, ווילנא, תרכ"ב-תרס"ה [1862-1904].

32 כרכים מתוך 8 מהדורות שונות של שולחן ערוך הרב:

• שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ב-תרכ"ג [1862-1863]. שני חלקים: יורה דעה חלק חמישי, וחושן משפט חלק שישי, עם שו"ת.

מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טו, עמ' 106-109.

• שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ד [1864]. סט שלם בשישה כרכים. בכרך א, חתימות הגאון רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם (תרט"ו-תרצ"ו), מגדולי התורה הנודעים בהולנד.

מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טז, עמ' 110.

• ווארשא, תרכ"ז. חלק שו"ת. בדף השער המילה "כשנ"ב [כמו שנדפס בעיר] שטעטטין".

מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יח, עמ' 112-113.

• בראדי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ד-תרל"ה 1874. חלק חושן משפט ושו"ת.

מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כב, עמ' 122-123.

• יוזעפאף, דפוס שלמה ואחיו ברוך זעצר ושותפם יחזקאל רענר, תרל"ה 1875. סט שלם בחמישה כרכים. כרך ה כרוך עם שער-מעטפת נדיר.

מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כג, עמ' 124.

• ווארשא, דפוס וו' כהן ואודרפלד (В. Конъ и Одерфелдъ), תרל"ה 1875. סט שלם בחמישה כרכים. בכרך ג ובכרך ה-ו, חותמות רבי "שמואל נתן בוקאנץ אב"ד דהעלזינגפראס" [הלסינקי, פינלנד]. בכרך ד, חותמות רבי "יחיאל מיכל מושקין בעה"ק ירושלם ת"ו" בעל "מיכל המים".

מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כד/כה, עמ' 124-125.

• ווארשא, דפוס י. אלאפין, תרנ"ה 1895. סט שלם בחמישה כרכים. בכרך א חתימות ורישומים של "יצחק פורמנסקי", ורישום הקדשה של ר' יעקב פורמנסקי מווארשא, על בנו החייל משה פורמנסקי שנפל במלחמת תש"ח.

מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כט-ל, עמ' 127-130.

• ווילנא, דפוס ה' פראדעל מ"ץ, תרס"ה 1904. סט שלם בשישה כרכים. בכרך א, חתימת ר' "זאב יחזקאל ציטרונבויים" וחותמות "עזרא ווערצבערגער" מבארשא.

מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לא, עמ' 130-132.

סה"כ 32 כרכים. גודל ומצב משתנים. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות. חלקים אחדים חסרים מספר דפים; האוסף לא נבדק בעיון, והוא מוצע למכירה כמות שהוא.

ספר "לקוטי תורה", חלקים א-ד, מאמרי חסידות על חומשים ויקרא, במדבר ודברים, על המועדים ועל מגילת שיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. ווילנא, דפוס חברת המניות ראם, תרפ"ח [1928]. ארבעה חלקים (בשני כרכים).

מהדורה מתוקנת ומוגהת של ספר "לקוטי תורה": "...הוספנו עתה להגיה את כל הדרושים אשר בספר הקדוש הזה בהגהה מדויקת מאד, ונתקנו הרבה תיקונים נחוצים... גם נתוספו הרבה הגהות אשר היו מוכנות לדפוס ובשגגת המעתיקים נשמטו בדפוס הראשון ואחריו בכל הדפוסים... ההגהה רוב גדול הוא מגוף כתי"ק...." ("מודעה רבה" מאת המדפיסים מעבר לשער ב').

המהדורה נדפסה "בהשתדלות והוצאת אגודת התמימים דארצות הברית (אמריקע) – (תלמידי ישיבת תומכי-תמימים ליובאוויטש)". בסוף הספר נדפסו שמות אנ"ש רבני וחסידי חב"ד ותלמידי התמימים בארצות הברית אשר תמכו ועסקו בהדפסת הספר.

על הדפסת מהדורה זו שלפנינו, מספר יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארה"ב הרה"ח ר' ישראל ג'ייקובסון: "...בא לידי מכתב מידידינו אנ"ש בווארשא, וכותבים שבעד סכום של אלף דולרים יכולים להדפיס הלקוטי תורה, אשר נרגש חסרון הספרים גם בישיבה, שהראשונים כבר כלו... בחודש אלול היתה בביתי אסיפת אגודת התמימים והתחייבו התמימים שכל אחד ישיג סכום מסוים לפי ערך המצב שלו, מי שיכול ישיג עשרה דולרים ומי שיכול ישיג חמשה דולרים. מכל מקום רחוק היה עדיין מלחשוב אפילו לשלוח התחלה של דמי קדימה... בכ"ד טבת שנת תרפ"ז סדרתי בביתי סעודה לכבוד יום ההילולא של אדמו"ר הזקן והיתה התוועדות נעימה וחזרתי מאמר בדא"ח... דברתי דברים אחדים ע"ד בעל ההילולא וע"ד ספרו לקוטי תורה וע"ד המכתב הישיבה. תיכף התנדבו מי חמשים ומי עשרים וחמשה, ונאסף סכום של איזה מאות, ואז נגשו להדפסה. דמי ההדפסה עלו לפועל יותר משמונה מאות דולרים, ות"ל נדפסו אלף עקזעמפלארים [עותקים]. חמש מאות מסרתי מתנה לישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בווארשא וחמש מאות שלחו לארה"ב. מסכתים לכריכה ומכרתים במחיר של חמשה דולרים עבור שני החלקים. גמר ההדפסה היתה כבר בשנת תרפ"ח. על העבר השני של השער הראשון כתוב שנדפס בהשתדלות והוצאת אגודת התמימים דארה"ב... בסוף החלק השני נתוסף דף אחד ובו נדפסה רשימת המשתתפים בהדפסה בפרטיות... זה גרם הרמת הרוח באנ"ש דארה"ב..." (ר' שלום דובער לוין, עורך, זכרון לבני ישראל, ברוקלין, תשנ"ו, עמ' קל-קלג).

בדף המגן של כרך א, רישום מליצי (בעט): "יום הלולא אדמו"ר מ"מ [ה"צמח צדק"] נבג"מ זיע"א, י"ג ניסן תש"ו – למוד וקיום דא"ח, מושיע ישרי לב, טוב אשר אוחז בם בילדותו, אזי יעשה טוב ולא יחטא, וטוב ינחיל בני-בנים...". בכרך ב, חותמות של קהילת "תפארת ישראל בריסק דליטא" בניו-ג'רסי.

ארבעה חלקים בשני כרכים. כרך א (ויקרא-במדבר): [2], ח; נד דף; [1], צו דף. כרך ב (דברים-שה"ש): [2], ק דף; [1], נא, [1] דף. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. נייר יבש ושביר. כתמים ובלאי. סימני עש וקרעים חסרים בשולי דף השער של הכרך הראשון ובמספר דפם נוספים. כריכה מקורית לכרך א וכריכה חדשה לכרך ב.

ספר מגן אבות, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, שיר השירים, ליקוטים על נ"ך ודרושים לחתונה, מאת האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט, נכד האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרס"ב 1902. מהדורה ראשונה.

שישה מתוך שבעה חלקים (ללא חלק רביעי על חומש במדבר) בארבעה כרכים; שני שערים לכל חלק. החלקים הראשונים כוללים מאמרים שנדפסו מכתב-יד המחבר. המאמרים בחלק השביעי נדפסו מרשימות "השומעים המובהקים", והמחבר "הגיהם ותקנם בכתב-יד קדשו".

בראש חלק א' הקדמת המו"ל, בן המחבר ר' יהודה ליב שניאורסון, הכותב: "וקראנו את הספר בשם מגן אבות להיותו נושא את מספר שמו הקדוש שלמה זלמן". בהקדמתו מביא המו"ל את דברי אביו ה"מגן אבות": "אני נזהר לבלי לשנות מלשונו הזהב של אאזמו"ר [ה"צמח צדק"] נ"ע, שהוא היה שומר לשונו הזהב של אדמו"ר הזקן נ"ע כמו שקבל מהרב המגיד [ממזריטש] נ"ע והרב המגיד מהבעש"ט, וכשאני שומר לשונו הזהב של אאזמו"ר נ"ע הנה על לשוני דברי קדשם של כל רבותינו הנ"ל". בהגהת והדפסת הספר נטל חלק ר' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי"), מחסידי חב"ד-קאפוסט.

בכרך השני, חותמות: "שמעון יאחעלמאן, שו"ב, ריגא"; "בהת"פ [בית התפילה] המרכזי החבד"י בת"א".

שישה חלקים בארבעה כרכים. כרך א (בראשית, שמות, ויקרא): [4], מח דף; [2], נז דף; [2], נ, [2] דף. כרך ב (דברים): [2], קה, [1] דף. כרך ג (שיר השירים, לקוטים ודרושים לחתונה): [2], מט דף. כרך ד (הוספות מהעתקות השומעים ומפתחות הפסוקים): [2], עד, [1]; יג דף. חסרים דפים יד-טו, ו-[2] דף בסוף הספר. 31.5-32.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. בכרכים השני והרביעי, סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכות חדשות (לא אחידות).

המחבר,
האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט (תק"צ-תר"ס), בנו בכורו של האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט, "דור חמישי לנשיאי חב"ד". סביו אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש קירבו מאוד ונהג ללמוד עמו נגלה וחסידות: "בערך שנת תר"כ לקחו רבינו אליו שיהיה אצלו עמו במחיצתו והיה לומד עמו נגלה וד"ח ולא מש מאהלו עד כי גלה לו כל סתרי חכמתו... והיה נחשב אצל רבינו כאחד מבניו" (בית רבי, חלק ג, פרק ח, עמ' טז). עוד בחיי ה"צמח צדק" היו החסידים משחרים לפתחו של רבי שלמה זלמן, להאזין כיצד הוא חוזר בהרחבה ובטוב טעם על מאמרי החסידות שאמר סביו ה"צמח צדק" (שם). היה מתחכך בגדולי החסידים ושמע חסידות מר' אייזיק הומלער ומר' הלל פאריטשער. לאחר הסתלקות ה"צמח צדק", הכתירו רוב חסידי חב"ד לאדמו"ר עליהם את אביו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט. רבי יהודה ליב נפטר כחצי שנה בלבד לאחר הסתלקות אביו ה"צמח צדק", בחשון תרכ"ז, ועל מקומו התמנה רבי שלמה זלמן שהנהיג את עדת חסידי חב"ד-קאפוסט במשך קרוב ל-34 שנים. לאחר פטירתו נדפס חלק קטן ממאמריו בסדרת הספרים "מגן אבות" שלפנינו.

הרבי מליובאוויטש אמר על מאמרי ה"מגן אבות" שהם "געשמאקע מאמרים" [מאמרים ערבים], ושהם מיוסדים על תורת ה"צמח צדק" (המלך במסיבו, ב, עמ' פד).

על הגותו המיוחדת והמעמיקה, כתב הסופר ואיש הרוח ר' הלל צייטלין, במכתב לידיד: "איעצך להשיג את הספר 'מגן אבות' מהצדיק מקאפוסט, וללמוד שם בעיון בהגבהת הלב, את המאמרים על פסוק ויכל אלוקים... וביחוד את הדרוש לפרשת שמיני, שמאחד הוא מסר נורא עם שעשוע חב"די מסתורי שקשה למצוא כמוהו. אם תקרא כל אלו המאמרים לא בהעברה בעלמא כפי שנוהגין, כי אם בעיון עמוק בהדרגה ובסדר, מובטחני שישיב לי תודה עמוקה בעד עצתי זאת" (הרב, ליקווד תשע"ה, עמ' תשנג).