אוסף מגוון של עשר כרזות ומודעות העוסקות בחיזוק וביצור משמרת התורה והדת בירושלים. [ירושלים, שנות התר"פ-תש"ל].

1. "עס איז אסור", כרזה חתומה (בדפוס) ע"י חברי הבד"צ בירושלים, ובראשם רבי יצחק ירוחם דיסקין ורבי יוסף חיים זוננפלד, המביאה את החלטת אספת הרבנים מיום י' אייר תר"פ, האוסרת להשתתף בבחירות לאספת הנבחרים הראשונה. [ירושלים], דפוס סלומון, [תר"פ 1920].

2. "הודעה נחוצה", כרזה מטעם העדה החרדית וועד העיר לקהילות האשכנזים בירושלים, "הוד מעלת הנציב העליון לארץ ישראל הואיל להוציא פקודה" על אשרת שהייה לאנשים שעלו לארץ ישראל עד ה-16 ביולי 1931, ומתן סיוע בהגשת התעודות והאישורים. [ירושלים], דפוס צוקרמן, [תרצ"א 1931].

3. "לבצור עמדות היהדות החרדית", הזמנה לכינוס גדול שתתקיים בהיכל ישיבת תורה ויראה, בנושא חיזוק התורה וביצור הכשרות, עם דרשות ראש הישיבה רבי אהרן קצנלנבוגן, רבי הלל שלזינגר ורבי ישעיה שיינברגר. [ירושלים], דפוס צוקרמן, [שנות הת"ש בקירוב].

4. "על מה נשפך דם ישראל כמים", כרזת מחאה מטעם "הנאנחים והנאנקים", כנגד הסתדרות העובדים מפא"י שקבעה אספת בחירות בירושלים ביום השבת. ירושלים, דפוס גרינפלד, ללא שנת הדפסה.

5-10. חמש כרזות מחאה נגד חילול השבת של חברת אגד בירושלים, ובהן קריאה להחרים את הנסיעה באוטובוסים של החברה וקיום הפגנות ברחבי העיר. ירושלים, דפוס חורב, [שנות התש"כ-תש"ל]. כותרות הכרזות: • "שבתה של ירושלים לא תהא כשבתה של חיפה!" (חתום מטעם "ועדה צבורית למען קדושת השבת בירושלים"); • "אזהרה לחברת אגד" (חתום מטעם "חרדי ירושלם"); • "גם עם אינקויזיציאנערים חלקנו"; • "הזאת ירושלים?!"; • "אותה הפרצה"; • "לדעת".

מצורף: "הודעה מס' 4", כרזה מטעם ועדת הבחירות של "מועצת פועלי ירושלים", על קיום יום בחירות לוועידה הרביעית של ההסתדרות, ביום ראשון, 25 בדצמבר 1932.

11 כרזות. גודל ומצב משתנים.

מביכורי הדפוס העברי בירושלים.

ש' הלוי, מס' 14.

ספר שדה בוכים, הספד על שבעה רבנים ופרנסי הציבור, הנהגות ישרות ו"תפלה על קברי צדיקים – תפלות לי"ב שערים", מאת רבי מרדכי יצחק וויינצימר (בעל "תשועת מרדכי", ירושלים תרכ"א). ירושלים, [דפוס יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון], תרכ"ג [1863].

בדף האחרון מופיעה "התנצלות המחבר בשניה", בה מספר המחבר כיצד ניצל ממוות בעת ביקורו בצפון-אפריקה: "שבע[ת] הי[י]תי בעיר קירוואן והיא במערב החיצון במדינ[ת] תונס הבירה, ומנהג קדמוניות אצלם בעיר הנ"ל ששום יהודי אל יכנוס בשער העיר אצלם, וסחור סחור לא יקרב אחת דתו להמית, ואנכי לא ידעתי ונכנסתי בתוכם, ותפשו אותי הערילים ורצו לשרוף אותי וליקח כל אשר לי, והקב"ה הצילני מידם, ושמעתי שמקוד[ם] היו עיר של יהודים ונקבר שם רב האי גאון... וממש בזכותם ניצלתי, וגם נתנו לי אחרי כן מעות על הוצאות, וגם עשו לי לוויה דרך שני ימים...".

ש' הלוי, מס' 86.

ספר מאורי בית יצחק – "כולל מילי דברכות, בית וועד לחכמים חכמי בעלי הש"ס", מאת רבי אורי יצחק אייזיק ב"ר אבא קדש מדייני ירושלים. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרכ"ו 1866].

הספר כולל לקט של כל אמרות התנאים והאמוראים במסכת ברכות, מסודרים על פי סדר שמותיהם, עם דברי תורה לסיום המסכת.

חתימות של רבי "יהושע מלוצין" [רבי יהושע יעקובזון, ת"ח נכבד מזקני ירושלים בשלהי המאה ה-19].

[1], ב-יב דף; סח דף. 16.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. קרעים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 124.

ספר זכרון ציון, הספד על הגביר הצדיק ר' יוסף יצחק הירש מהלברשטט, מאת רבי נתן יוסף גולדברגר, דיין ומרביץ תורה בירושלים. ירושלים, דפוס יואל משה בהר"ם [סלומון], [תרל"ב 1872].

המחבר,
רבי נתן יוסף ב"ר יעקב גולדברגר מליסקא (תקפ"ז-תר"מ), רב ודיין בירושלים. תלמיד רבי אהרן פריד אב"ד בוסרמין. עלה מליסקא שבהונגריה לארץ ישראל בשנת תרי"ט והיה בין מיסדי כולל אונגארן. בשנת תרכ"ב נתמנה כגבאי בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים וזמן מה היה בה גם ראש מתיבתא.

במשך שנים גם שימש כאחד מדייני העיר בירושלים. רב פעלים, עסק בעניני ה"כוללים" בירושלים, סייע בבנין שכונת בתי מחסה ועד סוף ימיו היה חבר הועד המקומי של המשתכנים בשכונה זו. בפנקס הח"ק נאמר עליו בפטירתו: "הרב המאה"ג צדיק וחסיד ומרביץ תורה בתלמידים". נשארו ממנו בכתב יד חבורים גדולים בשם "מרכבת יוסף" ו"זכרון יוסף".

חותמות: "ישראל ווייס, בית אוצר ספרים, מ. סיגעט".

[1], ב-כד דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים וסימני עש קלים בשולי הדפים. חיתוך דפים לא אחיד. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 175.