ספר שערי תורה, חלק שלישי – כללים בענייני רובא, מאת הגאון רבי בנימין וולף לעוו. [אוהעל, דפוס משה יעקב ווייס, תרל"ב 1872]. עותק ללא שער והקדמה.

חותמת בדף המגן: "יואל טייטעלבוים אב"ד דק"ק ארשאווא והגליל". להערכתנו, חותמת זו נעשתה והוחתמה על הספרים בבית האדמו"ר מסאטמר, בתקופה מאוחרת יותר לזמן כהונתו באורשיווא – ראו קטלוג "קדם", מכירה 99, פריט 185.

האדמו"ר מסאטמר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.

תיקונים קלים בכתב-יד. רישום בדף האחרון: "בנימין וואלף לעוו".

קלג דף. חסרים דף השער ודף [2]. 37 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. בלאי וקמטים. קרעים וקרעים חסרים גדולים (במיוחד בדפים הראשונים והאחרונים), עם פגיעות בטקסט בשני דפים, משוקמים בחלקם בהשלמת נייר. סימני עש. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר "הגלות הרביעי בארצנו הקדושה". ירושלים, תש"ל [1970].

חיבור פולמוסי חריף, שבו מאשים המחבר את התנועה הציונית ואת מדינת ישראל בחינוך להתבוללות בתרבות המערבית הקלוקלת. הספר נדפס בעילום-שם, אולם כבר נודע כי מחברו הוא העסקן החרדי ר' אברהם ברוך ארטן (תר"נ-תשל"ח).

העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – בדף המגן הקדמי, הקדשה בכתב-יד: "לכ"ק אדמו"ר... מרן הגאון הקדוש הגר"י ט"ב שליט"א... יהא רעוא מן שמיא שנזכה בקרוב ממש לצאת מגלות הרביעי, ועט"ר בראשינו לקבל פני משיח צדקנו בב"א".

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש.

נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.

בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים – העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

[2] דף, ז-קב, [2] עמ'. 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וסימני פטריה. קרעים ובלאי בשולי הדפים הראשונים. כריכה חדשה.