ספר בוצינא דנהורא, סיפורים וליקוטים מדברי תורתו של הרב הקדוש רבי ברוך ממעז'יבוז' (נכד הבעל שם טוב), אוסף מהדורות:

• ספר בוצינא דנהורא. לבוב (למברג), ללא שם מדפיס, תרמ"ד 1884.

• ספר בוצינא דנהורא, עם הוספת מכתבים קדושים, מהבעש"ט, רבי ברוך ממעז'יבוז', הגאון משפיטופקע, הה"ק מסאווארן ורבי מרדכי מטשרנוביל. בארדיאב, דפוס מנשה יחזקאל הורוויץ, תרפ"ה 1925.

• ספר בוצינא דנהורא. לובלין, דפוס נחמה הערשענהארן ושלמה שמעון שטרייזבערגער, תרפ"ו 1925.

ארבעה מספריו של הגאון החסיד רבי יחיאל מיכל היבנר אב"ד ניזנוב, וספר נוסף:

• ספר משכנות הרועים, חלק א': שו"ת וחידושים, מאת רבי יחיאל מיכל היבנר אב"ד ניזנוב. למברג (לבוב), דפוס S. L. Kugel, Lewin et Comp, [תרכ"ה] 1865. מהדורה ראשונה.

כרוך עם: ספר משכנות הרועים, חלק שני, הכולל שלושה שערים נפרדים: "עת דודים", "עת מצוא" ו"עת שלום" – הספדים על גדולי רבני גליציה והאדמורי"ם רבי אברהם מסטרעטין ואחיו רבי אליעזר מאזיפאלא; הספד על האדמו"ר רבי שלום מבעלז. למברג (לבוב), דפוס S. L. Kugel, Lewin et Comp, [תרכ"ה] 1865. כל החלקים בכרך אחד. מהדורה ראשונה – נדיר מאד למצוא עותק שלם מספר זה, שכן הוא נדפס קונטרסים קונטרסים בכמה מאות עותקים (ראו: אנצי' לחכמי גליציה, ב', עמ' 376).

חתימה וחותמות של רבי "משה חיים ווייס, קליין ווארדיין" – (נפטר תרפ"ב; תלמיד רבי שמעלקא קליין מסעליש, ובעל פירוש "ברית משה" על הסמ"ג). חותמות: "איציק גדליה זילבערשטן".

[3], צ דף (דף צ, שנוסף אחרי ההדפסה, נכרך בטעות לאחר דף השער של החלק השני); [1], כב, [1]; כו, [1]; כא דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש קלים, עם מספר פגיעות בטקסט. קרעים בשולי דף השער. אחד הדפים מנותק ממקומו. כריכה ישנה.

• ספר שו"ת הד"ר, חלק שני מן ספר הלולא דרבי, מאת רבי יחיאל מיכל היבנר. לבוב (למברג), דפוס חיים ראהאטין, תרנ"ד 1894.

כרוך עם: ספר הלולא דרבי – הספד על האדמו"ר רבי אורי לנגנר, מאת רבי יחיאל מיכל היבנר. קאלאמעא, דפוס אלטער טייכער, [תר"נ 1890].

בסופו נכרך: ספר דרושים הלולים, מאת רבי הלל שטורך מבוברקא. לבוב (למברג), דפוס חיים ראהאטין, תרנ"א 1891.

בבטנת הכריכה הקדמית, הקדשה בכתב-יד "לכבוד מחו'[תני]... מהור"ר שלמה ברוך שליט"א... לזכור שם אבותי יוסף בן זאב ז"ל ומרים חי' עטיל בת טעמע ע"ה... שמעריל ראטטענבערג בן מרים חי' עטיל" – בודפשט, תרפ"ו.

שו"ת הד"ר: [1], כ; יד, [8], יב דף. שיבוש בסדר מספר דפים. הלולא דרבי: [3], ד, [ו]-כב דף. חסר דף ה. דרושים הלולים: לו דף. 24.5 ס"מ. נייר יבש ושביר בחלקו. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי הדפים, עם מספר פגיעות בטקסט. סימני עש. כריכה ישנה.

המחבר, הגאון החסיד רבי יחיאל מיכל היבנר (תקצ"ד-תרס"ז) אב"ד ניזנוב (גליל סטניסלב), גאון מופלג, היה מקושר לאדמו"רי סטרטין, פרימשלן, ויז'ניץ ובעלז. הסתופף גם אצל רבי ישראל מרוז'ין ובניו, ואצל רבי חיים מצאנז ובניו. הספיד הרבה מגאוני ואדמו"רי דורו. חיבר ספרים רבים: "נחלה לישראל", "שער בת רבים", "משכנות הרועים", "הדרת קודש", "שו"ת הד"ר", "דובב שפתי ישנים", "מיכלא דאסוותא", ועוד. ספריו נדפסו קונטרסים קונטרסים, שחלקם נדירים במיוחד.

5 ספרים בשני כרכים. גודל ומצב משתנה. רישומים וחותמות, בהם חותמות: "מספרי ישעי' בנעט, בודפסט". כריכות ישנות.

ספר טללי אורות, לקט דרושים על התורה, נביאים וכתובים, ואגדות הש"ס, מאת גאונים וצדיקים שונים, בעריכת רבי משה אורי קעללער מצאנז (בעל "ילקוט האורים"). לובלין, נסדר בדפוס עוזר צוועקין, דפוס M. Sznajdermesser, תרצ"ו 1936.

בדף [2] נדפס צילום של מכתב ההסכמה של האדמו"ר מבאבוב רבי בן-ציון הלברשטאם (בעל ה"קדושת ציון"), הממוען אל המחבר, בו ייעץ לו לקרוא לספרו בשם "טללי אורות".

העותק של האדמו"ר מוויעלפולי רבי משה (משה'לי) ליפשיץ ובנו רבי חיים אורי ליפשיץ, עם חותמותיהם.

בדף המגן מודבק מכתב בכתב ידו וחתימתו של המחבר רבי משה אורי קלר מצאנז, אל האדמו"ר רבי משה'לי מהתאריך ב' וירא חצר"ת [חשוון תרצ"ח 1937].

רבי משה ליפשיץ – האדמו"ר מוויעלפולי-ירושלים-פילדלפיה (תרנ"ח-תשל"ה; אנצי' לחסידות, ג, עמ' רפו), בנו של הרה"צ רבי דוד אריה בריזל מירושלים, חתן האדמו"ר רבי נטע דוב ליפשיץ מוויעלפולי (תק"צ-תרע"ו; נכד ה"ארי דבי עילאי" מווישניצא). בשנת תר"ס עלה עם הוריו לירושלים, ובשנת תרע"ג נסע לחו"ל אל חצר סבו הגדול בוויעלפולי. במלחמת העולם הראשונה נמלט לארה"ב, בה כיהן ברבנות וכאדמו"ר מוויעלפולי בפילדלפיה. בשנת תשי"ח חזר ועלה לארץ ישראל, ותרם את ספרייתו הגדולה לישיבות ובתי מדרשות בירושלים.

[4], פ דף. 23 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. כריכה חדשה.

ספר נתיבות שלום, מאמרים על פרשיות השבוע, ספר בראשית, מאת רבי אברהם יעקב שפירא. ירושלים, דפוס יודא אהרן ווייס, תרפ"ח [1928].

כרוך עם שני ספרים (חסרים בראשם): ספר טוב לזכרון וספר יפה לבדיקה. [ווילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרנ"ו 1896]. ספר תפארת בית לוי. [יאסי, דפוס "פראגרעסול" א. גרינבערג, תר"ע 1909].

הספר נתון בכריכה מעוטרת בציור בצבעי מים בדגם חוזר, כנראה מעשה ידי המחבר האדמו"ר, ובו נראה בית בלב חורש פורח.

הגהות קצרות בעמ' טז, ובאחד מדפי ההקדמה, יתכן שהן בכתב-יד המחבר.

האדמו"ר הצייר –
רבי אברהם יעקב שפירא (תרמ"ד-תשכ"ב, אנצי' לחסידות א', עמ' קיא-קיב), בן האדמו"ר מדרוהביץ רבי חיים מאיר יחיאל שפירא. מצד אמו היה צאצא לאדמור"י בית רוזין-בוהוש. הוסמך לרבנות בנעוריו אך סירב לשמש בה. גדול בתורה בנגלה ובנסתר והשאיר אחריו כתבים מפי תורתו. עלה לארץ תרפ"ב, ממתיישבי כפר חסידים בעמק זבולון. לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ד עלה לירושלים לכהן באדמורו"ת.

אמן בעל נפש מתבוננת בהתפעלות מיופי הבריאה ויופיה של ארץ ישראל. עסק לעתים בציור, כחלק מעבודתו את הבורא. מתוך דברי האדמו"ר: "משתוקקת נפשי להעלות על הבד מעט מזעיר מקדושת ארץ-הבחירה של עם-הבחירה". עוד אודותיו ראה בקטלוג "ציורי האדמו"ר א.י. שפירא", ירושלים, תשכ"ו.

ספר נתיבות שלום: [5], ב-מז עמ'. ספר טוב לזכרון: 62-3; [4], 4-32 עמ'. חסר דף השער. ספר תפארת בית לוי: 32-3; 36, [2] עמ'. חסרים שני דפים ראשונים. 23.5 ס"מ. הכריכה במצב כללי טוב. כריכה מאויירת משני צידיה. על הכריכה הקדמית במרכז הציור מודבקת פיסת נייר. שדרת ופינות הכריכה מבד, עם סימני בלאי. פגמים בכריכה ובציורים. חלקים קטנים בציור, בעיקר בשוליים, דהויים, ללא צבע.

אוסף מהדורות של הספר הקדוש "ישמח משה", מאת הגה"ק רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל:

• ספר ישמח משה על התורה – דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים ב-ג, על ספר שמות וספר ויקרא. לבוב (למברג), [תרי"א] 1851. מהדורות ראשונות. שני כרכים. שמות: [1], ב-צ דף. ויקרא: [1], ב-מ דף (חסרים 2 דפים אחרונים מספר ויקרא: מא-מב).

• ספר "ישמח משה" על נ"ך ועל המועדים, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל – חלק ראשון על נ"ך וחמש המגילות. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ו [1906]. מהדורה ראשונה של ספר ישמח משה על נ"ך ומועדים, אשר "היה האוצר נחמד ספון וטמון זה יותר משישים שנה". מעבר לדף השער הקדמת המו"ל האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (נכד האדמו"ר ה"ייטב לב" מסיגט), .

• ספר "ישמח משה" על התורה, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל – חלק ראשון על בראשית ושמות וחלק שני על ויקרא, במדבר ודברים. ברלין, הוצאת "פרדס", תפר"ח 1928. [מהדורת צילום של המהדורה המתוקנת, סיגט, תרנ"ח 1898 – עם שערים צבעוניים והקדמת הרב מלאפוש]. שני כרכים.

• ספר ישמח משה, חלק ראשון – דרושים על נ"ך וחמש המגילות, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. בודפשט, דפוס משלם (זלמן) קאטצבורג, תרצ"ד [1934]. מהדורה שנייה שנדפסה ע"י רבי יצחק סג"ל קליין מאוהעל, שקנה את הזכויות מהמו"ל של מהדורת סיגט תרס"ו.

המחבר,
הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך".

לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".

6 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות (חלקן כריכות עור). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.