ספר השיב משה, שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה". לעמבערג (לבוב), U. W. Salat, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה.

מעבר לשער, הסכמות ה"שואל ומשיב" וה"דברי חיים" מצאנז, והקדמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שבה הוא מספר על מלאכת ליקוט התשובות ועריכתם לדפוס: "רובן היו מפוזרות אחת הנה ואחת הנה, נכתבים על ניירות קטנות, ונמצאו בלות ומטושטשות כמעט לא ניכר לעין הרואה מבלעדי יגיעות רבות, ובחמלת ה' נלקטו אחת אל אחת משולבות ומסודר כהלכתן... הכל מועתק מכתב יד קדשו".

המחבר,
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל.

בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו.

כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".

חותמת בדף השער של רבי "בן ציון וועזעל רב אב"ד דק"ק טארדא והגליל" (תרכ"ד-תרצ"ח), מגדולי הרבנים בדורו, ראש הלשכה האורתודוקסית של רבני טרנסילבניה.

מעבר לשער, הגהה בכתב-יד.

ספר רב טוב לבית ישראל, ביאורים על התורה, מאת האדמו"ר הגה"ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל "ייטב לב", אב"ד סיגט. בסוף הספר: השלמות לספר "ייטב פנים", דרשות למועדי השנה. למברג (לבוב), דפוס יעקב משולם עהרינפרייז, [תרמ"ט] 1889. מהדורה ראשונה.

הספר נערך ויצא לאור על ידי נכדו (בן-בתו) ותלמידו המובהק של המחבר, האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש. בהקדמתו לשו"ת "אבני צדק" (לבוב, תרמ"ה) הוא מספר על הדפסת ספרי סבו הגדול המחבר, אשר מסר לידיו את כל כתבי ידו על מנת שיערכם ויביאם לדפוס – "ואשרי חלקי שהפקדני על ביתו וגילה לי באהבתו כל בית נכאתו, ומסר לידי ספרו 'ייטב פנים' לסדרו ולהדפיסו, שבעודו חיים חיותו, איזה ימים לפני הסתלקותו, יצא לאור חלק שני מהנ"ל בשלמותו, וכשהבאתיו סמוך למטתו, שמח לקראתו, נשקו מכל צד בעזרתו, ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו, ואח"כ קראני סמוך למטתו השלימה, ואור פניו כזהרי חמה, ויאמר אלי: בני יקירי, הנני מביע לך ברכה ותודה עצומה על אשר מלאת רצוני זה כמה, ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה. מהר קח לך עת ועונה, להביא ס' שו"ת 'אבני צדק' לביהד"פ ראשונה, ואת ספר 'רב טוב' באחרונה, ידעתיך למשכיל ואיש תבונה, ותעשה רצוני בלי תפונה, לתקן בכל מקום שצריך תקנה...".

בדף האחרון נדפסו שתי אגרות מאת המחבר: "ע"ד המכשלה שנהייתה בעשיית היינות... שלא יכשל באיסור חמץ בפסח ויין נסך".

ספר ייטב פנים, דרשות ומאמרי חסידות על מועדי השנה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חוסט, הוצאת מאיר יהודא קטינא, דפוס משה חיים וויינשטיין, [תרע"ב] 1912. מהדורה שנייה. שני חלקים בשני כרכים.

מאמרים ודרשות על דרך החסידות למועדי השנה: חלק א – לראש השנה, שבת תשובה, י"ג מדות ויום העשור, סוכות וחנוכה, וחלק ב – לימי שובבים, ארבע פרשיות, פורים, שבת הגדול, פסח, שבועות, ימי בין המצרים, ט"ו באב וחודש אלול.

מהדורה שנייה, עם הסכמת נכד המחבר האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך המהדורה הראשונה שנדפסה בחיי המחבר), בה הוא כותב, כי אמנם "אאזמ"ו זלל"ה המחבר העלים שמו הקדוש בשער הספר וטמנו ברמז [=בראשי התיבות בכותר הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים], כאשר יצא לאור בחיים חיותו... עם כל זה אמרתי אבוא במגלת ספר... מי ומי הוא המחבר הקדוש למען ידעו דור אחרון לעורר שפתי ישנים בזכרון שמו הקדוש, ויהיו שפתי צדיק דובבות לעורר רחמים וחסדים מברכה העליונה...".

בכרך השני, חותמות: "אברהם חיים היילברון, שו"ב פה"ק ספרד סענטא".

שני חלקים בשני כרכים. חלק א: [1], ב-קפג, [1] דף. חלק שני: [1], קסא, [1] דף. 24 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר (בעיקר בכרך השני). כרך ראשון במצב כללי טוב, כרך שני במצב בינוני. כתמים. בכרך השני, בלאי קל, סימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט, ומספר קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. חותמות. כריכות חדשות אחידות (טעות הטבעה על הכריכות).

אוסף ספרי עצי חיים, מאת האדמו"ר הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט:

• ספר עצי חיים על התורה, שני חלקים – חלק ראשון על דרך האגדה וחלק שני על דרך הדרוש. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן עט זאהנע ודפוס פאננאניא אחים ראזענטהאל, תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה. שני החלקים בכרך אחד.

חתימות של "יצחק הערשקאוויטש". כריכת עור חדשה, עם חלקים גדולים מכריכת העור המקורית, עם שרידי הטבעת שם הבעלים.

• ספר עצי חיים על המועדים. סיגט, דפוס א. קויפמאן עט זאהנע, תרצ"ד [1934]. מהדורה ראשונה.

חתימה: "צבי הארריס, כ"ג שבט תרצ"ה".

• ספר עצי חיים, חלק א – שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן, [תרצ"ט 1939]. הגהה למדנית (קצוצה) בגיליון בדף יד/2.

כרוך עם: שו"ת הלכה למשה, מאת רבי משה ניימאן. וינה, דפוס "מנורה", תרפ"ז [1927].

המחבר,
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים בעל ה"קדושת יו"ט", וחתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מרצפרט (בן ה"דברי חיים" מצאנז). הסתופף אצל צדיקי הדור, ובייחוד אצל דודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן אצל האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז. היה גדול בתורה ומופלג בחכמה, קדושה ויראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו.

לאחר הסתלקות אביו בשנת תרס"ד, בהיותו בן 24 שנים בלבד, עלה על מקומו בכס הרבנות והאדמו"רות בסיגט, בירת חבל מארמרוש, ותפס את מקומו בהנהגת יהדות הונגריה ובהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית. השפעתו היתה רבה ולדעתו היה משקל מכריע בבחירת רבנים ובמינוי דיינים ושוחטים בקהילות החרדיות בהונגריה, ובייחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט (שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש). אחיו הצעיר הוא האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.

ארבעה ספרים ב-3 כרכים. עצי חיים על התורה: [2], קכז; [1], נ דף. עצי חיים על המועדים: [2], קנח דף. עצי חיים – שו"ת ומקוואות: [3], קלג דף. שו"ת הלכה למשה: [1], קכב עמ'. 24-28.5 ס"מ. נייר מעט יבש בחלק מהכרכים. מצב טוב עד טוב-בינני. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. כריכות חדשות (באחת מהן הודבקו חלקים גדולים מכריכת העור המקורית).

שלשה ספרים: שני חלקי שו"ת זכרון יהודה, מאת רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר – שתי הדפסות שונות של חלק ראשון שנדפס בשנת תרפ"ג, וחלק שני שנדפס בשנת תרפ"ח. מהדורות ראשונות.

• ספר זכרון יהודה, חלק ראשון, אורח חיים. בודפשט, דפוס האחים משולם זלמן ומנחם הכהן קאטצבורג, תרפ"ג [1923]. הדפסה ראשונה של המהדורה הראשונה, עם סימן ר' בו מופיעה תשובה נגד ההתחברות ל"אגודת ישראל" (שנוסדה באותן השנים).

• ספר זכרון יהודה, חלק ראשון, אורח חיים. בודפשט, דפוס האחים משולם זלמן ומנחם הכהן קאטצבורג, תרפ"ג [1923]. הדפסה שנייה של המהדורה הראשונה, עם החלפת סימן ר' בתשובה בנושא אחר.

חתימה של "הק' אהרן מאנהיימער, ב' דיארמאט".

• ספר זכרון יהודה, חלק שני, (יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט ואורח חיים מהדורה תניינא). אוהעל, דפוס אליעזר דייטש, תרפ"ח [1928]. מהדורה ראשונה.

חלקו הראשון של הספר נדפס פעמיים. בהדפסה הראשונה מופיע בסימן ר' מכתב מאת המחבר אל "אלוף נעורי" רבי יוסף חיים זוננפלד, ובו מתקפה חריפה כנגד ההתחברות עם "אגודת ישראל". המחבר מונה מספר טעמים מדוע אין להיכנס לשותפות עם האגודה: ראשית, רבני הונגריה מתנגדים לאגו"י ואם יצטרפו רבני ירושלים לאגו"י, התרומות מהונגריה לתושבי ירושלים יתמעטו, ונמצא שההצטרפות לאגו"י הינה על חשבון מזונם של תושבי ירושלים ועולליהם; שנית, איסור חמור להצטרף לרשעים, והרי הגרי"ח זוננפלד הוא מחשובי תלמידי ה"כתב סופר" רבם של רבני הונגריה המתנגדים נחרצות לאגו"י, וגם אם רבני הונגריה הינם בגדר מיעוט, ראוי לחוש למיעוט "במקום שיש חשש סכנת נפשות... שהתחברות הלזה הוא למכשול גדול ולמזכרת עון לכל בית ישראל ח"ו, מיד ולדורות". המחבר מסיים את תשובתו: "לכן אם עתה לו ישמענו... מחויב לפרסם ברבים כי שקר ענו בו בהג' נ"י, ואדרבא ילבוש קנאת גבר ירא ה' ויצעק בקול גדול: סורו נא מעל אהלי אנשי חברה 'אגודת ישראל', כל עוד שלא יעשו כמצות מנהיגי ורבני אונגארין נ"י שהם מלומדי מלחמות ה'...".

בהדפסה השנייה נדפסו מחדש עמ' קנה-קנח, כאשר הוחלף בהם סימן ר' בסימן חדש בהלכות יום הכיפורים. בזמנו היה מי שטען שמדובר ב"זיוף ספרותי" של "אגודת ישראל", זיוף לא מושלם, שכן הם שכחו להחליף את נושא התשובה במפתחות שבסוף הספר (רי"ל הכהן פישמן, סיני, ג, ה-ו, ת"ש, עמ' תכא-תכג), אך יש מי שסיפר בשם אחד המדפיסים, כי עמד לפניהם שיקול כספי – בשנת תרפ"ג הודפס החלק הראשון, ובסוף אותה שנה התכוננה אגו"י לקראת "הכנסייה הגדולה" הראשונה בווינה. המדפיסים רצו למכור שם את הספר החדש, מתוך מחשבה שלספר של אחד מגדולי הדור יהיה ביקוש רב, אך מאחר שלא ניתן היה להציע למשתתפי הכינוס של אגו"י ספר שבו נדפסה תשובה אנטי-אגודאית, הם החליפו את התשובה בתשובה אחרת, ואכן נחל הספר הצלחה מרובה (א' הלוי שישא, "שו"ת זכרון יהודה חלק ג'", צפונות, יא, ג, ג, ניסן תשנ"א, עמ' מט).

המחבר,
הגה"ק רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר (תר"ח-תר"פ), בעל שו"ת "זכרון יהודה". מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן ה"חתם סופר". רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים". עוד מתקופת בחרותו היה רֵעַ נאמן וידיד נפש של הבחורים ר' חיים זוננפלד (לימים רבה של ירושלים) ור' משה גרינוואלד (לימים) רבה של חוסט, בעל "ערוגת הבושם", ועמד עמם בקשר הדוק כל ימי חייו. כיהן כאב"ד סאבאטיש, בוניהאד ושוראן. בשנת תרנ"ח התקבל לאב"ד סאטמר, וישב שם על כס הרבנות במשך עשרים ושתיים שנה, עד לפטירתו. התנגד למודרנה ולציונות, וחיזק את מוסדות היהדות החרדית האורתודוקסית בעיר סאטמר, בנה מקוואות ותלמודי תורה, בתי מדרש ובתי כנסת. גולת הכותרת של פעילותו בסאטמר הייתה הקמת ישיבה גדולה, בה למדו מאות בחורים, שרבים מהם שימשו בהמשך בדיינות וברבנות קהילות הונגריה ורומניה. בין תלמידיו נודעו: רבי יוסף נחמיה קורניצר אב"ד סעליש וקראקא; רבי שמעיה לעוו אב"ד קערעסטיר; רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג; רבי משה דוד עסטרייכער אבד"ק טשימפא; רבי נפתלי הירצקא העניג אב"ד שארמאש; ועוד.

בתקופת כהונתו כאב"ד סאטמר, קירב מאד את האברך הצעיר רבי יואל טייטלבוים, שלאחר חתונתו קבע בעיר את מקום מגוריו, והיה מעניק לו תמיכה כספית. פעם, לאחר שהולכי רכיל סיפרו על רבי יואל שאינו נצרך כל כך, שכן הוא מפזר הרבה לצדקה, נתרגש רבי יהודה ואמר "א"כ נצרך לו יותר", ואכן מאז העלה לו את סכום התמיכה. לאחר שנים, כשכיהן רבי יואל כאב"ד סאטמר, הזהיר מאד שלא לשנות את המנהגים ההלכתיים של השחיטה בעיר, המיוסדים על הוראותיו הקדושות של בעל ה"זכרון יהודה".

3 כרכים. חלק א (שני עותקים): [7], ב-קסח, [6] עמ’. חלק ב: [9], ב-רלב עמ’. עמ' רכה-רלב ("שמות הפרענומעראנטען") לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה. 31.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. בכרך המצונזר, קרעים בשולי מספר דפים. רישומים והגהות קצרות. רישומים וחתימות, חותמות: "מספרי ישעי' בנעט, בודפסט". כריכות ישנות.

בסוף שני החלקים נדפסו "שמות הפרענומעראנטען" – שמות החותמים בעשרות קהילות ברחבי הונגריה.