אוסף גדול ומגוון של למעלה מ-25 פנורמות המציגות את העיר ירושלים ובית המקדש – תחריטים והדפסים מתוך ספרי מסעות ומחקר שונים. חלקם צבועים ביד. [אירופה, המאה ה-17 עד המאה ה-19].

בין המפות:

• Ierusalem – פנורמה של ירושלים מכיוון מזרח, מאת Matthäus Merian, על פי Reuwich–Breydenbach; עם מקראה בגרמנית. [פרנקפורט דמיין, 1645 בקירוב]. שני עותקים (אחד מודבק על גבי לוח קרטון).

• Ierusalem – פנורמה של ירושלים הקדומה במבט מן המזרח, מאת Olfert Dapper, על פי וואצלב הולאר (Wenceslaus Hollar). מתוך המהדורה הראשונה בהולנדית של ספרו של דאפר Naukeurige beschryving van gantsch Syrie en Palestyn of Heilige Lant (חלק II, גיליון 327). [אמשטרדם, דפוס Jacob van Meurs, 1677]. עם מקרא מפורט ל-52 אתרים בולטים בעיר, בהולנדית; ובשוליים התחתונים – מקרא נוסף בלטינית.

• Jerusalem, פנורמה של ירושלים, תחריט מאת Wenceslaus Hollar, על פי Olfert Dapper; מתוך מילון הגיאוגרפיKanaan . [לייורדן, הוצאת François Halma, 1717].

• Ierusalem, hodierna, פנורמה גדולה של ירושלים המודרנית מכיוון מזרח, תחריט מאת Georg Balthasar Probst, על פי ציור מאת Giovanni Pietro Fabbroni. [אאוגסבורג, הוצאת Haeres Ier. Wolffy, 1740 בקירוב].

• Ierusalem – מבט פנורמי על ירושלים מכיוון הר הזיתים – שני עותקים, מתוך שתי מהדורות שונות של הספר "מסע ללבנט" מאת הנוסע והצייר ההולנדי קורנליוס דה ברוין (Cornelius de Bruyn, 1652-ca. 1726). לוח מספר 143. [שלהי המאה ה-17 או ראשית המאה ה-18 בקירוב].

• Vue & Description de la Ville de Jerusalem , פנורמה של ירושלים המודרנית, על פי דה ברוין (De Bruyn), מתוך "Atlas Historique", מאת Henri Abraham Chatelain (כרך V, עמ' 52). [אמשטרדם, 1732]. עם מקראה וקטעי הסבר מפורטים בצרפתית, וחמישה איורים קטנים של קבר זכריה, יד אבשלום, קברי המלכים והרי הלבנון.

• A draught of the city of Jerusalem as it is now, taken from the South-East, by Corneille Le Bruyn, פנורמה של ירושלים מכיון דרום-מזרח; תחריט מעשה ידי James Hulett (חתום בלוח), על-פי ציור מאת קורנליוס דה ברוין. [לונדון?, 1737]. שני עותקים; אחד התחריטים צבוע ביד.

• The City of Jerusalem, פנורמה של ירושלים מכיון דרום-מזרח; תחריט מעשה ידי James Mynde (חתום בלוח), על-פי ציור מאת קורנליוס דה ברוין; מתוך הספר The Universal Traveller, מאת Thomas Salmon. [לונדון, 1759]. שני עותקים; אחד התחריטים צבוע ביד.

• Vuë de Jérusalem , פנורמה של ירושלים, תצריב צבוע ביד. [פריז, הוצאת Basset, אמצע המאה ה-18 בקירוב]. התחריט נועד להצגה באמצעות זוגרסקופ, מתקן אופטי שעשה שימוש במראה ובזכוכית מגדלת כדי להדגיש את הפרספקטיבה ולהעניק לתמונה עומק. הכותרת בראש התחריט נדפסה בכתב מראה כך שתוכל להיקרא מבעד לזוגרסקופ.

• Jerusalem, zoo als het tegenwoordig is, פנורמה קטנה של ירושלים מכיוון מזרח, מאת Isaak Tirion, מתוך הספר Hedendaagsche Historie of ... alle Volkere. [אמשטרדם, 1732].

• The celebrated city of Jerusalem (now called by the Turks Cudsembaric) including its several famous buildings now in decay, פנורמה של ירושלים מכיון דרום-מזרח, תחריט מעשה ידי John Lodge (חתום בלוח), על פי ציור מאת קורנליוס דה ברוין; מתוך הספר Millar's New Complete & Universal System of Geography. [בריטניה, הוצאת Alexander Hogg, 1784].

• Das Biblische Jerusalem aus der vogelschau – פנורמה של ירושלים ממעוף הציפור, מאת אדולף אלצנר (Adolf Eltzner). מקופל ונתון בכריכת-שער מודפסת. לייפציג, הוצאת J. J. Weber, 1852.

• Vue genérale de Jérusalem historique et moderne, פנורמה של ירושלים ההיסטורית והמודרנית, עם 100 נקודות ציון - רפרודוקציה של פנורמת ירושלים מאת אדולף אלצנר, מתוך השבועון הצרפתי "L'Univers illustré". [פריז, 1862 בקירוב].

• Panorama de Jérusalem, מראה פנורמי של ירושלים, ליתוגרפיה גדולה מאת Muller. [פריז, הוצאת Victor Poupin, 1870 בקירוב].

• Panorama Jerusalems / Panorama de Jérusalem / Panorama of Jerusalem / Panorama di Gerusalemme – פנורמה ענקית של ירושלים, כפי שנראית ממגדל כנסיית העלייה בהר הזיתים, תחריט מאת J. Ruf בציריך, על פי איור מאת Ulrich Halbreiter. [מינכן, אמצע המאה ה-19].

• ועוד.

גודל ומצב משתנים.

Ierusalem – מבט פנורמי על ירושלים מכיוון הר הזיתים, מאת האמן ההולנדי Cornelis de Bruyn. [דלפט (Delft), הולנד, דפוס Henrik van Krooneveld, 1698].

מתוך הספר Reizen van Cornelis de Bruyn ("מסע ללבנט") מאת הנוסע והצייר ההולנדי קורנליוס דה ברוין (/Cornelius de Bruyn, 1652-17267) – לוח מספר 143.

מפת-תחריט: 34.5X130 ס"מ בקירוב (נדפס על גבי שני גיליונות נייר מחוברים; ללא טקסט בגב). מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשוליים (ללא פגיעה בתחריט). הדבקת נייר לחיזוק בגב.

אוסף הכולל מעל לארבעים וחמישה הדפסים עם פנורמות של ירושלים, מזוויות שונות. [המאה ה-19 בקירוב או ראשית המאה ה-20 בקירוב].

באוסף כלולים הדפסים מגוונים מתקופות שונות, במספר טכניקות – ליתוגרפיות ותחריטים, חלקם צבועים ביד וחלקם נדפסו בצבע, ומעט כרומוליתוגרפיות ופוטוגרבורות – המציגים את העיר ירושלים מזוויות רבות. חלק מהפנורמות מלוות במקרא מפורט, ובחלקן פרטי דפוס מלאים. רבים מהם מתקפלים.

מעל ל-45 הדפסים, חלקם בכמה עותקים. גודל משתנה: 20X15 ס"מ עד 85X60 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בלאי, פגמים, וקרעים קלים בחלק מההדפסים.

The Holy Land, Syria, Idumea, Arabia, Egypt & Nubia, after lithographs by Louise Haghe from drawings made on the spot by David Roberts, R.A – "ארץ הקודש", ציורי דיוויד רוברטס. הוצאת Day & Son, לונדון, 1855-1856. אנגלית. שישה חלקים בשלושה כרכים.

עבודתו המונומנטלית של דיוויד רוברטס, "ארץ הקודש" – עותק מהמהדורה הראשונה בפורמט רבע-גיליון ("קוורטו"). שישה חלקים, ובהם 248 ליתוגרפיות על-פי ציוריו של רוברטס, ושתי מפות-תחריט המציגות את נתיב מסעו ברחבי המזרח התיכון. להדפסים נלווים תיאורים מאת ג'ורג' קרולי וויליאם ברוקדון. הליתוגרפיות מציגות מבנים, חורבות, כנסיות, מסגדים, ערים, נופים ואתרים קדושים ברחבי ארץ ישראל, סוריה ולבנון, עבר הירדן ומצרים, ומהוות תיעוד למסעות שערך רוברטס בשנים 1839-1840.

הדפסת האלבום "ארץ הקודש" הייתה מפעל שכמותו לא ידע עולם הדפוס עד אותה העת – מאות מראות חיים מארץ ישראל, מודפסים בגודל של גיליון "פוליו" מלא (כ-60 ס"מ), אשר הוכנו תחת פיקוחו של רוברטס בידי חשובי אמני ההדפס של התקופה (ראו פריט קודם). השלמת הפרויקט ארכה קרוב לעשור, ומומנה בכספיהם של רוכשים מוקדמים של היצירה – המלכה ויקטוריה, הקיסר האוסטרי, הצאר הרוסי, מלכי צרפת ופרוסיה, הארכיבישופים מיורק וקנטרברי ואחרים.

גודלם העצום של הספרים, כמו גם היקפה של היצירה, עוררו ביקורת בקרב חלק מהקוראים, שטענו שלא ניתן להשתמש בה ולקרוא בה. החוקר טיטוס טובלר, למשל, התלונן כי "הכרכים כל כך כבדים שעל מנת לשאת אותם לביתי, מהלך שלוש שעות, הם חולקו לשני מטענים נפרדים. וכך, יכולתי לעיין בשלווה בדבר לא-נוח זה" (Titus Tobler, Bibliographia geographica Palaestinae, Leipzig, 1867. p. 229; גרמנית). בעקבות זאת, החליט בית ההוצאה על הדפסת מהדורה נוספת, קטנה יותר, בפורמט נוח יותר לקריאה, רבע גיליון, שהחלה בשנת 1855 והסתיימה ב-1856, והיא המהדורה שלפנינו.

שישה חלקים בשלושה כרכים (כריכות מקוריות). כרך א (חלקים II-I): [3] דף, 35 עמ', [23] דף + 1-44 לוחות; [1] דף, 3 עמ', [22] דף + 45-87 לוחות. כרך ב (חלקים III-IV): [1] דף, 3 עמ', [19] דף + 88-125 לוחות; [1] דף, 9 עמ', [22] דף + 126-168 לוחות. כרך ג (חלקים V-VI): [23] דף + 169-212 לוחות; [20] דף + 213-250 לוחות. 29 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. מצב כללי טוב. כתמים, קמטים ובלאי קל. דפים ולוחות אחדים מנותקים. שפשופים ובלאי קל בכריכות.

אחת עשרה ליתוגרפיות צבעוניות על פי ציורי דייוויד רוברטס (David Roberts). [לונדון, 1842-1845 בקירוב; חלק מהליתוגרפיות מתוארכות בלוח 1839-1841; חלקן מתוארות, עם פרטי הדפוס].

ליתוגרפיות מתוך יצירתו המונומנטאלית של רוברטס "ארץ הקודש": מראה ירושלים מזוויות שונות, מגדל דוד, נחל קדרון, ועוד.

דייוויד רוברטס (1796-1864), מחלוצי האמנים במאה ה-19 שהגיעו לצייר במזרח הקרוב ולהפיץ את נופיו בקרב הציבור האירופאי. רוברטס רשם רישומים מהירים "אין סיטו" בצבעי מים, ואחר כך הפכם לליתוגרפיות זמינות לציבור הרחב.

11 לוחות הדפס, שניים מהם בשני עותקים. 48X32 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. נתונים בפספרטו.