אוסף של שלושה ספרים מדפוסי פיורדא בשנות הת' והת"ק – מהדורות ראשונות:

• ספר עיר בנימן שני, על אגדות שבתלמוד הירושלמי, מאת רבי בנימין זאב וואלף. פיורדא, דפוס אברהם בינג ובונפט שניאור, [תפ"ב 1722]. מהדורה ראשונה.

• ספר זכרון יוסף, שו"ת ודרושים מהגאון רבי יוסף משטיינהרט אב"ד פיורדא. פיורדא, דפוס איצק בן ליב ב"ב [בוכבינדר], [תקל"ג-תקל"ד 1773]. מהדורה ראשונה.

בהקדמת המחבר מובאים דברי תוכחה ופולמוס נגד תנועת החסידות והנהירה אחרי אדמו"רים. בין היתר נכתב על התנועה החסידית כי היא "כת אחת, אשר אין מהם נחת, מתכנה עדת חסידים ופרושים [אשר] יבדלו במעשיהם ומנהגיהם מקהל עדת קדושים".

המחבר, הגאון רבי יוסף שטיינהרט (לפני ת"ס-תקל"ו), מגדולי רבני אותו הדור, עמד בקשרי שו"ת עם רבי יהונתן אייבשיץ ורבי שאול אב"ד אמשטרדם. תלמיד מובהק של בעל ה"שב יעקב" בישיבתו בפרנקפורט. כיהן ברבנות בערים שונות בגרמניה ובאלזס, ומשנת תקכ"ג רבה של פיורדא (פירט), וראש הישיבה בה. אשתו בזיווג שני הייתה הרבנית קריינדל (בת רבי ליב מוכיח מברלין, ואחותו של הגאון רבי ישעיה פיק-ברלין) שנודעה בחכמתה, בשנינותה ובלמדנותה. לפי מסורת שנתגלגלה מפה לאוזן בקהילת פיורדא, כל אימת שבעלה ה'זכרון יוסף' נעדר מהעיר, היתה היא ממלאת את מקומו ומוסרת את השיעור הקבוע בפני בני הישיבה כשהיא מסתתרת מאחורי וילון (הישיבה הרמה בפיורדא, ב, עמ' 171). בספרו "זכרון יוסף" הוא מזכיר אותה בהקדמה, ובתוך הספר הוא מביא חידושי תורה בשמה: "...וכאשר אמרתי דבר זה בפני זוגתי המושכלת והמלומדת הרבנית הגבירה היקרה מרת קרינדל תחי' לאי"ט, בת הגאון המפורסם... אמרה לי שבזה יש לפרש מה שיסד הפייטן... והיינו כנ"ל, וק"ל, ועוד אמרה דהיינו מה שאנו אומרים בתפלת מוסף... ודוק כי נכון הוא, והנאני דבריה מאוד, וה' יאריך ימיה לאורך ימים טובים אמן סלה" (זכרון יוסף, סימן יג, דף טו-יו). במקום אחר בספרו הוא מביא חידושי אגדה בשם "זוגתי הרבנית תחיה" (ראה דף צט). החיד"א בספרו "שם הגדולים" מתייחס לתופעה זאת, וב"מערכת גדולים" בערך "רבנית" כשהוא מדבר על נשים חכמניות, הוא כותב בתוך הדברים : "...והרב זכרון יוסף בדרושים הביא פשטים ופיר"ש מן האשה הרבנית, ע"ש". מסופר כי מתנגדיו לעגו על כך שקרא שם ספרו "זכרון יוסף" ולא "זכרון קריינדל"... (רמ"מ קרנגיל, הג"ה מנחם ציון, ל"שם הגדולים", מערכת ספרים, אות ז, הגהה יח; א' קליגר, היהדות וחכמיה, עמ' רמד; ב"ש המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, ב, עמ' 174).

בבטנת הכריכה, תו ספר מספריית הפילוסוף יעקב קלצקין (1882-1948), ורישומים בכתב-ידו וחתימתו.

• ספר בגדי כהונה, שו"ת וחידושי מהרז"ך, שני חלקים, מאת רבי משולם זלמן הכהן אב"ד פיורדא. פיורדא, דפוס איצק צירנדארף, [תקס"ז 1807]. מהדורה ראשונה.

שני חלקים בכרך אחד. חלק ראשון – שו"ת בארבעת חלקי שלחן ערוך. חלק שני – חידושים על מסכתות בבא-מציעא וגיטין.

רישום בעלות בדף השער של החלק הראשון (מעט מחוק בסופו): "לה' הארץ ומלואה הק' בנימן בלא"א כ"ה הירץ נידער האפהיים".

רבי בנימין נידרהופהיים (תק"ע-תרמ"ה), סוחר ותלמיד חכם מופלג, ומוהל מומחה מפורסם (7,110 תינוקות נימולו על ידו!). מחשובי קהילת פרנקפורט דמיין בתקופת הרש"ר הירש (אף זכה שהרש"ר הירש נקבר לידו). מחבר "דיני מילה" – חיבור שנדפס בתוך "ספר הברית" מאת רבי משה בריק (פפד"מ, תר"א). בביתו התקיים "מנין" שהמשיך את מנהגיו המיוחדים של רבי נתן אדלר מפפד"מ, רבו של ה"חתם סופר". בזמנו, ייסד רבי נתן אדלר בביתו "מנין" פרטי, בו התפלל בנוסח הספרדים. לאחר פטירתו, המשיך תלמידו רבי ליב עמריך לקיים את ה"מנין", ובשנת תקע"ח עבר ה"מנין" לביתו של חתן-חתנו רבי בנימין נידרהופהיים, שם התקיים עד תקופת השואה, ונודע בשם "נידרהופהיימשע שול". לרבי בנימין היתה ספרייה פרטית גדולה, שכללה גם כתבי-יד נדירים.

3 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כריכות ישנות.

ספר אוקלידוס, יסודות חכמת הגאומטריה מאת החכם היווני אוקלידס, מתורגמים לעברית בידי רבי ברוך שיק משקלוב – מרואי פני הגר"א. האג, דפוס ליב זוסמנש ומשותפו J. H. Munnikhuizen, [תק"ם 1780]. מהדורה ראשונה של התרגום לעברית.

ספר אוקלידוס תורגם לעברית ע"י רבי ברוך שיק על פי הוראתו של הגר"א, כפי שמספר המחבר בהקדמתו לספר: " והנה בהיותי בק"ק ווילנא המעטירה אצל הרב המאור הגאון הגדול מ"ו מאור עיני הגולה החסיד המפורסם כמוה"ר אלי' נר"ו בחודש טבת תקל"ח, שמעתי מפי קדוש כי כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה, כי התורה והחכמה נצמדים יחד, ואמר משל... וציוה לי להעתיק מה שאפשר ללשונינו הקדוש מחכמות... ותרבה הדעת בין עמינו ישראל ותוסר גאון עוזם וגאות עריצים...".

[4], נא, [1] דף, [3] לוחות תחריט מקופלים עם שרטוטים גיאומטריים. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל בדפים הראשונים. רישומים בכתב-יד בדף השער. כריכה ישנה, עם פגמים.

וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 861.

תו ספר של מאיר בן שלום יהודה הלוי גאלדשמידט [מפרנקפורט דמיין].

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

ספר תבנית הבית השלישי, המפורש ביחזקאל, "מצויר בתכלית היופי וההדור", עם ביאור מאת הגר"א מווילנא, ועם לוח "צורת בית המקדש העתיד דיחזקאל". ברלין, דפוס "חברת חנוך נערים", תקפ"ב 1822.

בספר מופיע פירוש הגר"א לספר יחזקאל, על פרקים מ-מז, מתוך הספר "צורת הארץ לגבולותיה" (שקלוב, תקס"ב). בראשו נדפסה גם הקדמת בני הגר"א – רבי יהודה ליב ורבי אברהם – שנדפסה במהדורת שקלוב הנ"ל, עם מספר שינויים (ראו: וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, עמ' 14).

בראש הספר כרוך לוח מקופל, ובו מפה צבועה ביד של בית המקדש השלישי. בראש הלוח מופיעה הכותרת (בעברית ובגרמנית): "צורת בית המקדש העתיד דיחזקאל", וכותרת משנית: "הועתק ומפורש מהמאור הגאון הגדול המפורסם רבן של בני הגולה מורנו ורבנו מו"ה אליהו זלה"ה מק"ק ווילנא יצ"ו". מפה זו חסרה במרבית העותקים.

מפת ארץ ישראל ו"צורת הבית" המיוחסות לגר"א

שתי מפות, האחת עם "צורת הארץ לגבולותיה" והשנייה עם "צורת הבית דיחזקאל", נדפסו לראשונה בלוח שצורף לספר "צורת הארץ לגבולותיה סביב ותכנית הבית", שנדפס בשקלוב בשנת תקס"ב. בכותרות מפות אלה נדפס כי הן "מהגאון רבינו אליהו זצוק"ל מווילנא".

באוסף לאור שבספריה הלאומית מצויה מפת ארץ ישראל לגבולותיה, כתובה וצבועה ביד. בראש מפה זו נכתב: "הועתק מהמאור הגד[ול]... החסיד המפורסם מורינו ורבינו מו"ה אליהו זל[ה"ה] מק"ק ווילנא הבירה". אפשר להבין מלשון זה כי המפה הועתקה ממפה מצוירת בכתב-ידו של הגר"א עצמו (וראה עוד: הרב דוד קמינצקי, תורת הגר"א, עמ' שמא). מפות אלה המיוחסות לגר"א נדפסו לאחר מכן בוואריאציות שונות במהדורות פירוש הגר"א לנביאים וכתובים.

חשיבות ידיעת הארץ לפי הגר"א

בביאורו לזוהר (ווילנא תק"ע, דף קנ"ז ע"א) כותב הגר"א על בקשת משה רבינו לראות את הארץ לפני פטירתו: "שבקש לידע כל עניינה, שהוא עניין גדול כמו ידיעת התורה, שגבולי' וכל עניינה הן ענייני תורה, בת מלך פנימה. והקב"ה העתיר לבקשתו, ויראהו ה' את כל הארץ".

חתימה בדף השער: "יוסף שמואל – תר"ח".

24 עמ', [1] לוח מקופל. 22 ס"מ; לוח: 44X35 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים, קרעים ובלאי קל בדפי הספר ובשולי הלוח. חתימה ורישום בדף השער. תו-ספר. עטיפה מקורית, פגומה ובלויה.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

ספר תקוני הזהר. מנטובה, דפוס מאיר בן אפרים מפדובה ויעקב בן נפתלי הכהן מגאזולו, שי"ח [1557]. מהדורה ראשונה.

מהדורה ראשונה של ספר תיקוני הזהר, חיבור קבלי המיוחס לרבי שמעון בר יוחאי וחבורתו, הכולל שבעים ביאורים וצירופים שונים למילה "בראשית". מהדורה זו נערכה ע"י רבי עמנואל מביניווינטו, על פי "עשר העתקות אשר היו לפניו". העורך צירף לשבעים התיקונים, אחד עשר תיקונים נוספים שמצא (דפים קלז-קמו; תיקונים אלו נעתקו מספר זהר חדש), ומכאן ואילך נדפסו תיקונים אלו בכל המהדורות.

בראש הספר ארבעה פסקים על היתר הדפסת ספר הזוהר והתיקונים.

מחיקות צנזורה במספר מקומות (באחד מהדפים מחיקות רבות).

הגהות בשולי חלק מהעמודים, רובן מכותב אחד, בכתיבה איטלקית עתיקה. מספר הגהות מכותב נוסף.

[4], קמו, [2] דף. 20.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, בינוני עד בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. בלאי וקמטים. קרעים וקרעים חסרים, בשולי דף השער ובדפים נוספים (בעיקר בדפים האחרונים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי ובהדבקות נייר (כולל מצדו השני של השער). כריכת עור חדשה ומהודרת, עם פגמים.

בדף האחרון חתימת הצנזור Domenico Gerosolimitano, משנת 1603.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

ספר תולעת יעקב, פירוש על התפילות "בארבעה פנים: פשט, רמז, דין, סוד", וסודות מועדי השנה, מאת המקובל רבי מאיר אבן גבאי. קראקא, דפוס יצחק פרוסטיץ, שמ"א [1581]. מהדורה שנייה.

המחבר, רבי מאיר אבן גבאי, מחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד. כתב חיבורים נוספים חשובים בתורת הקבלה, ביניהם ספר עבודת הקודש וספר דרך אמונה.

כרוך בכריכת עץ ועור עתיקה, מעוטרת.

חתימות בדף השער: "יוסף הכהן בלינפאנטי נר"ו יאיר ויזרח"; "יעקב די פינטו ס"ט" [מחכמי ונכבדי קהילת האג במאה ה-19].

[1], ב-פג, [1] דף. 18.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קרעים ופגמים קלים בשולי דף השער. חיתוך דף השער על גבול חלקה התחתון של מסגרת השער. כריכת עץ ועור עתיקה ומהודרת בהטבעות נאות. פגמים בכריכה, וללא האבזמים.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).