ספר מקראי קדש – שני לוחות וסדרים, "מן שני ימי הירח מתוקנות עם שנות ימות השמש", מאת רבי שלמה די אוליוירה. אמשטרדם, דפוס אורי בן אהרן הלוי, [ת"ל 1670].

פורמט כיס מיניאטורי.

חיבור העוסק בהתאמת זמני הירח לשנת השמש, ובסדר קביעת המועדים. מעבר לשער מופיעה הקדמת המחבר, הכותב כי כשלוש שנים קודם לכן, פרסם בספרדית את סדר הלוחות לקביעת מועדי השנה, ובעקבות בקשתם של חבריו, תרגם את החיבור לעברית.

[12] דף. 11.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. כריכת קלף חדשה.

הספר שלפנינו נכרך לעתים עם מהדורת חמשה חומשי תורה, שנדפסה באמשטרדם, בשנת ת"ל-תל"א.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

ספר "שלחן טהור", קיצור הלכות לכל ימות השנה, על פי שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה, מאת רבי דוד פארדו ואביו רבי יוסף פארדו. אמשטרדם, דפוס אורי לוי, תמ"ו [1686]. מהדורה ראשונה.

ספר זה זכה למספר רב של מהדורות (בחלק גדול מהן נקרא "שולחן הטהור" – ולא "שולחן טהור" כמו במהדורה הראשונה), רבות מהן נדפסו באמשטרדם (בהן מהדורה בתרגום לספרדית, ראו פריט 291) בפרנקפורט דמיין, בדיהרנפורט, בפיורדא, בווינה, בשאלוניקי ובירושלים, בוורשא ובווילנא, בערי הונגריה ובארה"ב.

פורמט כיס. בדף השער: "ראה זה חדש הוא בכרך קטן למען ישאוהו בחיקם".

כרוך בכריכת עץ ועור מקורית (עם שדרה חדשה), מעוטרת, עם אבזמים.

בהקדמתו לספר, מספר רבי דוד פארדו כי מצא את כתב-היד של החיבור אצל אביו, וראה לנכון להדפיסו (כפי הנראה לאחר שערך והגיה אותו, ולכן גם הוא מוזכר ברוב המהדורות כמחבר הספר, וכך גם נרשם על ידי מרבית הביבליוגרפים). בראש הספר נדפסו הסכמותיהם של רבי יצחק אבואב, רבי יעקב ששפורטש, רבי שלמה די אוליוירה והסכמתו של רבי משה יהודא ב"ר קלונימוס הכהן.

הקדמה מהמחבר וקיצור ההסכמות נדפסו גם בפורטוגזית (באותיות לטיניות). הקדמה נוספת מאת מגיה הספר, רבי שלמה די אוליוירה.

מעבר לדף השער רישום הקדשה משנת תקפ"ח [אפריל 1828]: "זה הספר נתתי למתנה לשלוח מצוה להבח'[ור] היניק וחכים כ' צבי הירש בן הק' כ"ה חיים טעלץ בק"ק ראטרדאם, היום יום ד' טו"ב אייר בשנת שנה וברכה לפ"ק".

[9], צו דף. חסר דף אחד בראש הספר, עם סופם של דברי המגיה. 10.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרע זעיר בדף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער. כריכת עץ ועור מקורית, עם אבזמי מתכת. פגמים בכריכה.

עוד על הספר, ראו: תולדות הפוסקים, מאת חיים טשרנוביץ, חלק ג, ניו-יורק תש"ח, עמ' 297-299.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

ספר רפואת הנפש, תפילות לחולים ולגוססים, מלוקט מספר שני לוחות הברית, בעריכתו של רבי אליקים שץ מקאמרנא. אמשטרדם, דפוס אשר אנשיל בן אליעזר חזן ויששכר בער בן אליעזר שליט, [תנ"ב 1692].

פורמט כיס. כל הספר נדפס בדיו אדומה.

התפילות בספר מלוקטות מספר "שני לוחות הברית" השל"ה הקדוש, וממקורות נוספים.

כ דף. 11 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט בדף השער ובמספר מקומות נוספים. כריכה עתיקה, עם פגמים.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

ספר שני לוחות הברית (של"ה הקדוש), לרבינו ישעיה הלוי הורוויץ. אמשטרדם, דפוס הבחור עמנואל בן יוסף עטיאש, תנ"ח [1698]. שני שערים, הראשון מאויר בתחריט נחושת (מאת "אברם בן יעקב" הגר – מאייר ההגדה שנדפסה באמשטרדם בשנת תנ"ה).

עותק נאה במיוחד, כרוך בכריכת עור עתיקה, עם עיטורים מוזהבים.

חתימה בדף השער: "הצעיר יעקב די פינטו ס"ט" [מחכמי ונכבדי קהילת האג במאה ה-19]. רישומים נוספים, קצוצים ומחוקים.

ספר "שני לוחות הברית" כולל בתוכו חידושי הלכה רבים, יסודות תורת הנסתר, דרוש ומוסר, והוא בלול מכל חלקי התורה. הספר התקבל בחרדת קודש בכל תפוצות ישראל, ודבריו מובאים בספרי גדולי הפוסקים והמקובלים. רבים מגדולי החסידות המפורסמים היו דבוקים בלימוד ספרי השל"ה בלב ונפש.

ידועים דבריו של רבי יואל סירקיש – הב"ח – בהסכמתו לסידור "שער השמים" על גודל קדושת המחבר וחיבוריו: "הגאון כמוהר"ר ישעיה הלוי זצ"ל... הניח אחריו ברכה בחבוריו הקדושים, וכאשר ראינו וקרינו בהם הרגשנו השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אברינו, וזה האות שחיבוריו הם מחוברים לשם שמים לתקן הדורות הבאים אחריו...". בעל ה"תוספות יום טוב" כותב בהסכמתו על הסידור: "איש קדוש ונורא הוא... שבלי ספק נוצצה בו עוד רוח ממרום אשר הערו עליו מן השמים".

מהדורת השל"ה שנדפסה באמשטרדם בשנת נח"ת נתקדשה בקרב קהילות החסידים, שכן אותה שנה היתה שנת הולדתו של הבעל שם טוב, ומסורות חסידיות קשרו בין שני המאורעות. באגרות אדמו"ר הריי"צ שניאורסון מליובאוויטש (אגרת ב'תתנג) נכתב אודות ספר של"ה הקדוש שנדפס ב"שנת נח"ת בהידור. וסימנא מילתא כי התגלות הספר הקדוש גרם 'נחת' רוח למעלה, ובשנה ההיא נולד מאורן של כל ישראל מורנו הבעש"ט נ"ע. ומרגלא בפומי' קדישא של מורנו הבעש"ט שהוא נולד בשנה שנדפס של"ה הקדוש להאיר את העולם באור ה' דתורה ויראת שמים בעבודה שבלב". במקום אחר סיפר האדמו"ר הריי"צ מסורת מופלאה בשם רבי מנדלי מוויטבסק על מה שקרה בעת הדפסות המהדורה הראשונה והמהדורה השנייה של הספר: "כשהדפיסו ספר של"ה הקדוש... וספר קדוש זה הלהיב והלהיט לבבות בני ישראל, ושלטה עין רעה, והיו אז ר"ל גזירות ת"ח ות"ט הידועות..." – "בשנה שבה נולד הבעש"ט הדפיסו בפעם השנייה את השל"ה הקדוש בעיר אמשטרדם, וגם אז היה קטרוג ר"ל למעלה על בני ישראל במדינת פולין, כמו שהיה ר"ל הקטרוג הראשון מיד כשנתפרסם ספר של"ה, אך ת"ל היתה שנת מנוחה" (ליקוטי דיבורים המתורגם, א', עמ' 50).

[4], תכב; מד; [12] דף. 31 ס"מ. דפים שלמים, נייר בהיר ואיכותי. חיתוך דפים צבעוני. מצב טוב. כתמים. כריכת עור עתיקה, עם עיטורים מוזהבים, ונייר בטנה צבעוני. פתקת נייר מוצמדת דף הבטנה, מול דף השער. פגמים בכריכה (קרעים בשולי השדרה).

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

ספר עת קץ, חשבונות וגימטריאות על ענייני הקץ והגאולה העתידה, מאת יחכ"ם – רבי יצחק חיים הכהן מהחזנים קאנטאריני. אמשטרדם, דפוס שלמה פרופס, שנת ע"ת רצון [ת"ע 1710]. מהדורה יחידה.

קדם-שער עם איור בתחריט נחושת, של עקידת יצחק, וכיתוב מודפס: "ירא יראה".

רבי יצחק חיים הכהן מהחזנים קאנטאריני (ת"ד-תפ"ג, אוצר הרבנים 10658), חכם ורופא, רב בעיר פאדובה. מרבותיו של הרמח"ל ומחבר מספר חיבורים. בספר שלפנינו עוסק המחבר בחישובים שונים ומוכיח על פיהם כי עונת הגאולה כבר החלה: יש קץ ראשון שכבר החל, יש קץ אמצעי שבו כנראה יוולד המשיח – והוא שנת ת"ע (זמן הדפסת הספר), והקץ האחרון והאמיתי שבו תבוא הגאולה יחול שלושים שנה מאוחר יותר – בשנת ת"ק (1740). חיבור זה השפיע רבות על התקוות המשיחיות והציפיות לגאולה באותם ימים. על הספר, ראו: שניאור זלמן שז"ר, 'התקווה לשנת הת"ק', הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תש"ל.

[4], עב דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים וקרעים חסרים בשולי דף התחריט, דף השער ודפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי ובהדבקות נייר. כריכת עור חדשה, מעט פגומה.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).