ספר פירוש על התורה על דרך האמת, מאת ה"חכם הקדוש" רבי מנחם מרקנאטי. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"ג [1523]. מהדורה ראשונה.

רבי מנחם רקנאטי, מקובל ופוסק, מראשוני המקובלים באיטליה במאות ה-13 וה-14. קרוי על שם עירו רקנאטי שבאיטליה. תולדותיו לוטות בערפל. תורתו מושפעת ממקובלי גירונה – רבי יצחק סגי נהור וחוגו, והרמב"ן וממשיכיו. הושפע גם ממקובלי קסטיליה, ביניהם רבי יוסף ג'יקטיליה ורבי משה די ליאון. במקביל הושפע אף מחסידי אשכנז, והוא מצטט בכתביו דברים מרבי יהודה החסיד ורבי אלעזר בעל הרוקח. גם בפסקי ההלכות שלו ניכר כי הוא קרוב לעולם המנהג והפסיקה האשכנזי. חיבורו הארוך והחשוב ביותר הוא פירושו על התורה, שלפנינו מהדורתו הראשונה. לחיבור זה נודעה השפעה רבה על מקובלים בדורות שאחריו. החיבור מקיף את כל התורה, והוא מבוסס על דרך הקבלה. בדבריו הוא מצטט רבות את הזוהר, ואף היה המקובל הראשון שהתייחס בקביעות למונח "ספר הזוהר" (ראו: בועז הוס, כזוהר הרקיע, ירושלים תשס"ח, עמ' 62). מכתביו הנוספים: ספר טעמי המצוות, קושטא ש"ד; ספר פסקי הרקנאטי, בולוניה רצ"ח. ידועים גם חיבורים נוספים שכתב, שלא הגיעו לידינו (להרחבה: משה אידל, ר' מנחם רקאנטי המקובל, תל אביב 1998).

פירוש רקנאטי על התורה הוא מספרי הקבלה הראשונים שראו את אור הדפוס, והוא כולל ציטוטים רבים מספר הזוהר (שנדפס לראשונה רק בשנת שי"ח). בקולופון נכתב כי ההדפסה נשלמה ב"יום ב' ל"ה ימים למספר בני ישראל [אייר] שנת הרפ"ג לפ"ק".

את הספר הגיה המגיה הנודע יעקב בן חיים ן' אדוניהו. זהו הספר השני שהגיה יעקב בן חיים בדפוס בומברג (קדם לו ספר צרור המור, שנדפס באותה שנה). בראש הספר הקדמה של יעקב בן חיים על חכמת הקבלה.

חתימה בדף השער: "יעקב די פינטו ס"ט" [מחכמי ונכבדי קהילת האג במאה ה-19].

מספר הגהות בכתיבה איטלקית עתיקה ומספר רישומים.

[155] דף (מנין הדפים בכתב-יד בשולי הדפים משובש). 24 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות רבים (עם סימני פטריה). קרעים וקרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים (קרעים גדולים בדף האחרון), עם פגיעות בטקסט בדף האחרון, משוקמים במילוי נייר. כריכה ישנה עם שדרת עור. פגמים קלים בכריכה.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

ספר הזהר, המיוחס לרבי שמעון בר יוחאי, שני חלקים, על ספרים שמות, ויקרא-דברים. [קרימונה, דפוס ויצינצו קונטי, שי"ט-ש"כ 1559-1560]. מהדורה ראשונה של הזוהר, שנדפסה במקביל למהדורת מנטובה.

עותק חסר, ללא חלק בראשית, וללא מספר דפים נוספים מספר שמות ומספר דברים.

על אף תאריך הדפוס הנזכר בדף השער (שי"ט-ש"כ), החסר בעותק שלפנינו, למעשה החלו בהדפסת המהדורה שלפנינו עוד קודם, בשנת שי"ח, באותה השנה בה החלה הדפסת מהדורת הזוהר במנטובה (מ' בניהו אף טוען כי המהדורה שלפנינו קדמה להדפסה במנטובה).

המהדורה שלפנינו, בה נדפס כל ספר הזוהר בכרך אחד ובפורמט גדול (בגופן מרובע), זכתה לכינוי "זוהר גדול", בעוד מהדורת מנטובה, שנדפסה בשלושה כרכים, בפורמט קטן (בגופן "כתב רש"י"), זכתה לכינוי "זוהר קטן".

עותקים רבים מהמהדורה שלפנינו, הגיעו לארצות אשכנז – לפולין ולגרמניה (יתכן שמלכתחילה לא נתכוונו המדפיסים להפיץ את עותקי המהדורה באיטליה). עדות לכך היא שעד לאמצעה של המאה ה-18, ואף לאחר מכן, מחברים רבים מארצות אשכנז מצטטים את נוסח מהדורת קרימונה (ראו עוד מאמרו של י' יודלוב, להלן). בתבניתה של מהדורת קרימונה נדפסו בהמשך מהדורות לובלין שפ"ג, וזולצבאך תמ"ד.

עם השנים הפכה מהדורת קרימונה לנדירה במיוחד; זאת לעומת מהדורת מנטובה, שיותר נפוצה באופן יחסי. בניהו כותב שעותקים רבים של הזוהר נשמדו בשריפת הספרים העבריים בקרימונה (הדפוס העברי בקרימונה, עמ' 137). כבר דור לאחר מכן, בזמנו של הרמ"ז, היתה המהדורה נדירה, כפי שכותב הרמ"ז באחד ממכתביו: "כי הגדול [=דפוס קרימונה] נמצא רק בידי מיעוטא דמיעוטא..." (אגרות רמ"ז, ליוורנו תק"מ, סימן ב).

בשולי הדפים נדפסו מראי מקומות לפסוקים (הדבר ייחודי למהדורת קרימונה, ובשונה ממהדורת מנטובה). בנוסף לספירת הדפים, נדפסה גם ספירה נפרדת לעמודות, וספירה לשורות (מספור באותיות בכל עשר שורות).

ידועים שינויים בין עותקי מהדורת קרימונה. ברוב הטפסים הידועים נמצא דף השער עם פרט השנים שי"ט-ש"כ, ובטפסים אלו נמצאים שמונה דפים (דפים ה-ו בספר בראשית, ודפים קיג, קיח-קכב בספר שמות), שלפי בניהו (ראו להלן) נדפסו במנטובה, ונבדלים במספר שינויים טיפוגרפיים מיתר הדפים. באוסף שוקן נמצא עותק ובו דף שער עם נוסח שונה, ללא אזכורי שנת הדפוס; ובנוסף, שמונת הדפים הנזכרים לעיל, הנמצאים בעותק הזה, נדפסו גם הם בקרימונה, וזהים ליתר דפי הספר. בעותק שלפנינו דף השער ודפים ה-ו מספר בראשית חסרים, אך דפים קיג, קיח-קכב שבספר שמות, זהים לדפים שנדפסו במנטובה.

רישום בעלות בדף הראשון של ספר ויקרא: "מקנת כספי מכל עמלי מ' אהרון בן מ' יוסף כ"ץ הצעיר אשר בן המ' חכים יצחק נ"ע". בעמוד הקודם לו: "מקנת כספי מכל עמלי הצעיר אבא ס"ט בן המ' יוסף כהן נ"ע" (חתימות נוספות שלו בדפים קכא2 ו-קכד1 שבספירה השנייה).

רישום בעלות וחתימות בדף נו2 בספר ויקרא: "מקנת כספי מכל עמלי הצעיר והזעיר אזוב שבקיר עבד נרצע לקונו, המ' אבא ס"ט בן המ' יוסף כהן נ"ע"; "גואל אחרון צעיר שלמה בן דוד ח' סלימאן שוחט". רישום נוסף בעמוד זה: "... חכים אשר יצחק בן המ' חכים... הצדיק הנחמד הרופא המובהק חכים רפאל יצחק נ"ע בן המ' חכים נ"ע..."; ורישומים נוספים.

הגהות רבות בכתיבה מזרחית-פרסית, חלקן בעלות תוכן קבלי. בשולי מספר דפים הגהות בכתיבה איטלקית (סיכום או כותרת לנושא שבגוף הטקסט).

מצורפים דפים קטנים בכתב-יד, שנמצאו בין הדפים.

שני חלקים בכרך אחד (חלק בראשית חסר). שמות: ז-קכב דף. חסרים דפים א-ו. חלק ויקרא-דברים: קמג, [1] דף. חסרים שני דפים אחרונים. 31 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים ועקבות רטיבות עם סימני עובש. בלאי רב. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמות. כריכה ישנה ובלויה.

לתיאור כללי של הספר והדפסתו, על יחסה של מהדורת קרימונה למהדורת מנטובה, וטפסים שונים של מהדורת קרימונה, ראו: מאיר בניהו, הדפוס העברי בקרימונה, ירושלים תשל"א, עמ' 121-137; י' יודלוב, על ספרים, מדפיסים ומו"לים, הספר – יובל ה-70 למוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ח, עמ' 556-559.

ספר ראשית חכמה הקצר, ראשית חכמה לרבי אליהו די וידאש, מקוצר בידי רבי יעקב פוייטו, עם "מרפא לנפש" – תקוני תשובה להאר"י בעריכת הרמ"ע מפאנו, ותיקוני שבת לרבי אברהם הלוי. ונציה, דפוס דניאל זאניטי, ש"ס [1600]. מהדורה ראשונה.

הספר הובא לדפוס על ידי רבי שלמה מר דוד, שד"ר ישיבת עין זיתון שבקרבת העיר צפת.

על פי עדות המחבר (דף קלו2), כתיבת ספרו נסתיימה בשנת ש"מ (כשנה לאחר הדפסת המהדורה הראשונה של ספר ראשית חכמה, בשנת של"ט), אך הוא נדפס לבסוף רק למעלה מעשרים שנה לאחר מכן.

יט הדפים האחרונים כוללים "תקוני התשובה שדרשו גורי האר"י זצ"ל משמו", בעריכתו ובהגהתו של הרמ"ע מפאנו, ותקוני שבת לרבי אברהם הלוי ברוכים, מתלמידי הרמ"ק והאר"י.

בהקדמתו לתיקוני התשובה, מתייחס הרמ"ע מפאנו לתיקוני התשובה מהאר"י שנדפסו קודם לכן בשיבושים רבים (הכוונה לספר "מרפא לנפש" מאת רבי אברהם צהלון, ונציה שנ"ה, המוזכר בדף השער שלפנינו), ומתרעם על מדפיסי ספר ראשית חכמה הקצר, על כך ש"שמו בכליהם חותם שלי בתחלת הספ[ר]" (כוונתו לאותיות מ"ע המופיעות בדף השער שלפנינו ורומזות לשמו), מפני שדבר זה לא היה על דעתו כלל (הוא ממשיך וכותב כי רק לאחר מכן בקשו המדפיסים שישלח אליהם את גרסתם המוגהת של התיקונים, שיצורפו לספר, כדי להצדיק כביכול את אזכור שמו בשער).

חתימות בדף השער: "אלעזר מולכו"; "חיים? שבתי רוססה יצ"ו". מעבר לשער, חתימה בכתיבה מזרחית מסולסלת: "אלעזר... מולכו".

תיקונים בכתב-יד במספר דפים.

בדף המגן האחורי, רישומי לידות ורישומים שונים.

[1], ב-עט, פא-קלו; יט דף. חסר דף פ. 14 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעה במסגרת השער ופגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (עם השלמות בכתב-יד). סימני עש עם פגיעות בטקסט. הדבקות נייר בשולי מספר דפים. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. מספר דפים מנותקים. כריכת קלף עתיקה, פגומה (ללא שדרה, צדה הקדמי מנותק).

עוד על הספר, ראו: מ' פכטר, ספר "ראשית חכמה" לר' אליהו די-וידאש וקיצוריו, קרית ספר מז (תשל"ב), עמ' 686-710.

ספר ספרא דצניעותא דיעקב, פירוש על התורה על פי הקבלה וכתבי האר"י, מאת המקובל רבי יעקב תעמירלש. אמשטרדם, דפוס דוד די קאסטרו תרטאס, [תכ"ט 1669]. מהדורה יחידה.

שער מאויר בתחריט נאה, עם סצנות תנכיות.

בראש הספר מספר הסכמות, בהן הסכמות רבני אמשטרדם, הסכמתו של רבי אהרון שמואל קאיידנובר בעל "ברכת הזבח", והסכמתו של רבי גרשון אשכנזי, בעל "עבודת הגרשוני" (המספר שהכיר את המחבר מספר שנים, ומאריך בשבחו ובמעלות קדושתו, וכן קורא להדפיס ספרי קבלה, כנגד "כת של קודמים" שהתנגדו לכך).

המקובל רבי יעקב תעמירלש, נולד בוורמייזא, ונפטר בוינה (בשנת תכ"ו). חי רוב שנותיו בקרעמניץ ובערי פולין (מקום לידתו ופטירתו ושם עירו מופיעים בדף השער). נודע כמקובל, וכבקי גדול בכתבי האר"י. בעמוד האחרון של הספר שלפנינו כותב בנו של המחבר, המביא לדפוס, רבי אליעזר ליפמן, כי אביו הניח כתבים "מה שפירש על כל התורה כולה, ועל חמש מגילות, והן על ב' האידרות קדישות, והן על מאמרי רז"ל של תלמוד בבלי והן על תלמוד ירושלמי, והן על מאמרים של הזוהר הקדוש... ותירוצים על כתבי קודש של האר"י ז"ל...", אך מכל כתביו נדפס הספר שלפנינו בלבד.

[1], מ דף. 17.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר. כריכת קלף חדשה.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

ספר זכירה ועניני סגולות, מאת רבי זכריה סימנר אב"ד פלונג'יאן. המבורג, דפוס טאהאמיש ראהז ובנו יאהן, [תס"ט 1709].

מהדורה ראשונה ונדירה של הספר, שזכה לפופולריות רבה, ונדפס לאורך השנים בעשרות מהדורות.

את הספר חיבר רבי זכריה סימנר אב"ד פלונג'יאן שבזאמוט, והוא כולל תפילות, תיקונים, וסגולות שונות. המחבר כותב בהקדמתו כי אביו הוא רבי יעקב סימנר מליטא, וכי הוא נקרא רבי זכריה מק"ק פלונג'יאן, ובעקבות "סיבות המלחמות תקעתי אהלי בק"ק ווילקאווישקי במדינת ליטא". כמו כן מסביר המחבר את שם ספרו: "וקראית הספר הלז בשם ספר זכירה, ועל הטוב יזכר שמי שהוא אותיות זכריה בגמט' אריאל, המסוגל לזכרון, וקרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותו...".

רישום בעלות בדף השני: "הקטן יוזפא בן לא"א כמהר"ר בער כהן" (אולי רבי יוסף יוזפא בן רבי יששכר בער הכהן מחכמי אוסטרהא?). רישום נוסף בדף ג2.

[5], ד-סב, [1] דף. 15.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר (דף השער הודבק על נייר לחיזוק). חותמות. כריכה עתיקה עם שדרת עור. בלאי ופגמים בכריכה.

מהדורה נדירה ביותר. פרופ' גרשם שלום, הוסיף בשולי העותק האישי שלו (הסרוק בקטלוג הספרייה הלאומית), הערה מעניינת: "ספר זה חיפשתי ארבעים שנה, עד שהגיע לידי בירושלים בפורים תשל"ז, בחליפין, כנגד שנים מדפוסי פירארה היקרים".