ספר בחינת עולם, שירי מוסר ופילוסופיה, לרבי ידעיה (הפניני) בן אברהם הבדרשי, עם בקשת הממי"ן. פררה, דפוס שמואל ן' אשכרה הצרפתי, שי"ב [1551]. מהדורה ראשונה עם פירושי רבי משה אבן-חביב, ועם פירוש בקשת הממי"ן מרבי יוסף פרנסיש.

עותק חסר דף שער ודפים נוספים.

ספר מוסר בלשון מליצית על ענייני העולם הזה ועל העניינים המביאים את האדם לחיי העולם הבא. בקשת הממי"ן המופיעה בספר (יג דף אחרונים), כתובה בצורת שיר שכל מילותיו מתחילות באות מ"ם ומכאן שמה.

רבי ידעיה הפניני הבדרשי (1270-1340 בערך), משורר, רופא ופילוסוף, מהעיר בדרש בפרובאנס, צרפת. ראה עצמו כתלמידו של הרמב"ם וכתב דברים נלהבים בזכותו בעת הויכוח הגדול על לימוד הפילוסופיה (תשובותיו נדפסו בשו"ת הרשב"א סימן תי"ח "אשר שלח החכם אנבוניט אברם").

רישומי בעלות בכתיבה אשכנזית-איטלקית של בני משפחת לבית ברוך. בדף ב1 רישום בעלות: "מנחלת אבותי לי משה לבית ברוך שנת תק"ו לפ"ק" (רישום בעלות נוסף שלו בדף המגן הקדמי, עם חתימה מסולסלת); רישומי בעלות נוספים, מטושטשים ומחוקים בדיו. בדף ע1 רישום בעלות: "עלה לחלקי עמנואל לבית ברוך ונפל בחלקו של יוסף ברוך". בדף האחרון רישום בעלות (בלועזית). [משפחת "לבית ברוך" (De Benedetti) חיו במספר קהילות בחבל פיימונטה בצפון–מערב איטליה].

עותק חסר. ב-ח, יג-כח, לג-קכב; יג דף. חסרים 9 דפים: דף השער (הושלם בצילום), ודפים ט-יב, כט-לב. 20.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, בינוני עד בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט (באחד הדפים קרע חסר גדול של כשליש מהדף). קונטרסים רופפים (אחד הדפים מנותק). סימני עש מעטים. חותמות. כריכת קלף עתיקה, בלויה ופגומה, עם סימני עש.

ספר תורת העולה, ביאורים, כוונות וטעמים על בית המקדש והקרבנות – על פי הפילוסופיה ותורת הקבלה, מאת רבינו משה איסרליש – הרמ"א. פראג, דפוס מרדכי (בן גרשום) כ"ץ, ש"ל [1570]. מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר.

עותק חסר שער ופגום.

תורת העולה הוא חיבור פילוסופי-קבלי העוסק בענייני המקדש והקרבנות. הספר מחולק לשלושה חלקים: החלק הראשון (הנקרא "הר") עוסק בתבנית בית המקדש והכלים שבו; החלק השני (הנקרא "שדה") עוסק בטעמים כלליים לקרבנות ולענייני הכהנים; החלק השלישי (הנקרא "בית") עוסק בפרטי כל קרבן וקרבן.

בהקדמת הספר מפרט הרמ"א את מגמת הספר ותועלותיו: "ולכן ננערתי אני משה בן לא"א מורי הפרנס הנדיב אשר נדבה רוחו לבנות מקדש מעט בניין מפואר בית אלקים אשר שם נהלך ברגש ישראל שלי"ט הנקרא משה איסרלש מקראקא לעמוד ולשרת לפני יי אלקי ולעסוק בתורת הקרבנות למצא להם טעם נכון קל להבינו כדי שיצאו כל ישראל ידי חובתן בכל יום תמיד... ואף מזבח אבנה בשברון לבי ואשברה רוחי בקרבי לעסוק בתורת המקדש והמזבח ושאר הכלים ליתן טוב טעם ודעת בעניין בניינו ותמונתו ותבניתו כתבני' אשר מראה בהר רוצה לומר כמו שעשו חכמינו ז"ל הם ההרים הגדולים שכל אחד שם נפשו בכפו להראות תבנית המשכן ואולמיו כמו שנגלה בפירושיהן... ויצאו מזה שני תועלת: הראשון, להתאונן תמיד בחורבנו כשנדע גדול התועל' שנחסר לנו בעונותנו וכמו שנ' אם אשכחך ירושלים. והשני, להיות תמיד מוכן לפנינו להקריב בו תמיד קרבנות ברעיונינו כשנשים מגמתינו מול בית קדשנו ותפארתנו...".

את שם הספר בחר הרמ"א – "לפי שידוע שאמרו רבותינו ז"ל כי קרבן העולה היה בא לכפר על הרהור הלב... על כן אקרא לזה החיבור תורת העולה, כי זאת היא העולה על לבי להקריב קרבן ה' להיות לכפרה על חטאתי, ולזכרון לפני ה' לטהר רעיוני ולנקות מחשבותי, וישלמני ויחזקני לאהבו ולעבדו" (הקדמה, שם).

הספר מציע פרשנות פילוסופית להלכות בית המקדש, תוך שילוב עם יסודות הקבלה, שנראו בעיניו תואמים, וכפי שהוא כותב: "כי חכמת הקבלה היא חכמת הפילוסופיא, רק שבשני לשונות ידברו" (תורת העולה ח"ג פ"ד). באופן דומה הוא מתייחס באחת מתשובותיו לקשר בין הפילוסופיה לקבלה: "אלו ואלו דברי אלוקים חיים... כי שניהם כאחד טובים וצדיקים ילכו בם" (שו"ת רמ"א סי' ז). במכתב אחר כותב הרמ"א לאחר מתלמידיו: "והנה אחלה שתקנה לך אחד מספרי תורת העולה אשר לי בק"ק פוזנא ותראה בו דברים נפלאים בחכמת הפרד"ס" (שו"ת רמ"א סי' קכא).

הפילוסופיה של הספר מושפעת מאוד מתורת הרמב"ם, וכמעט בכל פרק הוא מזכירו. גם מבנה הספר, חלקיו ופרקיו, דומים לספר "מורה נבוכים" של הרמב"ם. הוא נוטה לעיון ולמחקר שכלי ברוח דברי הרמב"ם: "עדיף טפי לחקור על הדברים ולידע אותן במופתים ובמושכלות על ידי חקירה, וזהו תכלית האדם" (ח"ג פ"ז), וכן: "חכמת החכמים בכל הדורות היא להם במקום רוח הקודש" (שם).

בדף שלפני ההקדמה שיר לכבוד המחבר מאת "מאניש". בדף האחרון, שני שירים לכבוד המחבר והספר, מאת "שמואל בר ראובן זצ"ל הנקרא שמואל זעצער איש אשכנזי מק"ק ורנקבורט דמאיין".

בדף קעב, לאחר סיום החיבור, דברי סיום מאת הרמ"א, עם פירוש על ברכת "ברוך שאמר".

[5], קעג דף. דף השער חסר (הושלם בצילום). 29 ס"מ. נייר כהה, יבש ושביר. מצב בינוני עד בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. דפים וקונטרסים מנותקים. סימני עש עם פגיעות בטקסט (סימני עש רבים בדפי המגן והדפים הראשונים והאחרונים). רישומים. חותמות. כריכה עתיקה, בלויה ופגומה (עם סימני עש קשים, צידה הקדמי מנותק; ללא שדרה).