אוסף מגוון של שישה ספרי דרוש והלכה שנדפסו באמשטרדם, מהדורות ראשונות (ברובן יחידות), שנות הת' והת"ק [המאה ה-18]:

• ספר אוזן שמואל, דרושים מאת רבי שמואל אבילה. אמשטרדם, דפוס שלמה פרופס, [תע"ה 1715].

כרוך עם: קונטריס נמוקי שמואל, דרשות על התורה, עם "ערוגת הבושם", חידושים על מספר מסכתות בש"ס, מאת רבי שמואל צרפתי, עם קונטרס השגות על הרא"ם מאת אביו, רבי וידאל צרפתי. אמשטרדם, דפוס שלמה כץ פרופס, [תע"ח 1718].

• ספר צוף דבש, פירוש על התורה, עם "מגלת סתרים" על מגלת אסתר, "הצעת רות" על מגלת רות, "אוצר נחמד" על תהלים ו"משגב האמהות" על פסוקי אשת חיל, מאת רבי וידאל צרפתי. אמשטרדם, דפוס שלמה כ"ץ פרופס, [תע"ח 1718].

• ספר פאר הדור, תשובות הרמב"ם. אמשטרדם, דפוס גירארד יוהאן יאנסון בבית ישראל מונדווי, [תקכ"ה 1765]. מהדורה ראשונה שיצאה לאור על ידי רבי מרדכי תמה, על פי כתב-יד שהיה בידי רבי יעקב ששפורטש. רבי יעקב תמה תרגם את החיבור מערבית והוסיף הערות. בעמודים 3-8 נדפסה בפורטוגזית, חליפת-מכתבים ביניהם. רישום בעלות בדף השער: "זה שייך לי הק' אפרים טיזל". כריכת עור מקורית, עם הטבעה מוזהבת של שם בעלים משני צדיה: "E. W".

• ספר בנין אריאל, חלק ראשון (ביאורים על התורה והמגילות) וחלק שני (חידושים על הש"ס), מאת רבי שאול לוונשטאם אב"ד אמשטרדם, נכד ה"חכם צבי". אמשטרדם, דפוס האחים פרופס, [תקל"ח 1778]. חסרים [2] דפי המפתחות בסוף החלק הראשון, וחסרים דפים מג-מד בסופו של החלק השני, שלא נמצאים גם בטפסים נוספים. רישום בעלות בדף השער, של "הק' ליפמאן ב"ה יצחק אייזק סג"ל". בבטנת הכריכה האחורית, רישומי לידות מהשנים תקפ"ב-תר"א.

6 ספרים ב-5 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כריכות ישנות (חלקן מקוריות).

תווי ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

אוסף של שלושה ספרים מדפוסי פיורדא בשנות הת' והת"ק – מהדורות ראשונות:

• ספר עיר בנימן שני, על אגדות שבתלמוד הירושלמי, מאת רבי בנימין זאב וואלף. פיורדא, דפוס אברהם בינג ובונפט שניאור, [תפ"ב 1722]. מהדורה ראשונה.

• ספר זכרון יוסף, שו"ת ודרושים מהגאון רבי יוסף משטיינהרט אב"ד פיורדא. פיורדא, דפוס איצק בן ליב ב"ב [בוכבינדר], [תקל"ג-תקל"ד 1773]. מהדורה ראשונה.

בהקדמת המחבר מובאים דברי תוכחה ופולמוס נגד תנועת החסידות והנהירה אחרי אדמו"רים. בין היתר נכתב על התנועה החסידית כי היא "כת אחת, אשר אין מהם נחת, מתכנה עדת חסידים ופרושים [אשר] יבדלו במעשיהם ומנהגיהם מקהל עדת קדושים".

המחבר, הגאון רבי יוסף שטיינהרט (לפני ת"ס-תקל"ו), מגדולי רבני אותו הדור, עמד בקשרי שו"ת עם רבי יהונתן אייבשיץ ורבי שאול אב"ד אמשטרדם. תלמיד מובהק של בעל ה"שב יעקב" בישיבתו בפרנקפורט. כיהן ברבנות בערים שונות בגרמניה ובאלזס, ומשנת תקכ"ג רבה של פיורדא (פירט), וראש הישיבה בה. אשתו בזיווג שני הייתה הרבנית קריינדל (בת רבי ליב מוכיח מברלין, ואחותו של הגאון רבי ישעיה פיק-ברלין) שנודעה בחכמתה, בשנינותה ובלמדנותה. לפי מסורת שנתגלגלה מפה לאוזן בקהילת פיורדא, כל אימת שבעלה ה'זכרון יוסף' נעדר מהעיר, היתה היא ממלאת את מקומו ומוסרת את השיעור הקבוע בפני בני הישיבה כשהיא מסתתרת מאחורי וילון (הישיבה הרמה בפיורדא, ב, עמ' 171). בספרו "זכרון יוסף" הוא מזכיר אותה בהקדמה, ובתוך הספר הוא מביא חידושי תורה בשמה: "...וכאשר אמרתי דבר זה בפני זוגתי המושכלת והמלומדת הרבנית הגבירה היקרה מרת קרינדל תחי' לאי"ט, בת הגאון המפורסם... אמרה לי שבזה יש לפרש מה שיסד הפייטן... והיינו כנ"ל, וק"ל, ועוד אמרה דהיינו מה שאנו אומרים בתפלת מוסף... ודוק כי נכון הוא, והנאני דבריה מאוד, וה' יאריך ימיה לאורך ימים טובים אמן סלה" (זכרון יוסף, סימן יג, דף טו-יו). במקום אחר בספרו הוא מביא חידושי אגדה בשם "זוגתי הרבנית תחיה" (ראה דף צט). החיד"א בספרו "שם הגדולים" מתייחס לתופעה זאת, וב"מערכת גדולים" בערך "רבנית" כשהוא מדבר על נשים חכמניות, הוא כותב בתוך הדברים : "...והרב זכרון יוסף בדרושים הביא פשטים ופיר"ש מן האשה הרבנית, ע"ש". מסופר כי מתנגדיו לעגו על כך שקרא שם ספרו "זכרון יוסף" ולא "זכרון קריינדל"... (רמ"מ קרנגיל, הג"ה מנחם ציון, ל"שם הגדולים", מערכת ספרים, אות ז, הגהה יח; א' קליגר, היהדות וחכמיה, עמ' רמד; ב"ש המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, ב, עמ' 174).

בבטנת הכריכה, תו ספר מספריית הפילוסוף יעקב קלצקין (1882-1948), ורישומים בכתב-ידו וחתימתו.

• ספר בגדי כהונה, שו"ת וחידושי מהרז"ך, שני חלקים, מאת רבי משולם זלמן הכהן אב"ד פיורדא. פיורדא, דפוס איצק צירנדארף, [תקס"ז 1807]. מהדורה ראשונה.

שני חלקים בכרך אחד. חלק ראשון – שו"ת בארבעת חלקי שלחן ערוך. חלק שני – חידושים על מסכתות בבא-מציעא וגיטין.

רישום בעלות בדף השער של החלק הראשון (מעט מחוק בסופו): "לה' הארץ ומלואה הק' בנימן בלא"א כ"ה הירץ נידער האפהיים".

רבי בנימין נידרהופהיים (תק"ע-תרמ"ה), סוחר ותלמיד חכם מופלג, ומוהל מומחה מפורסם (7,110 תינוקות נימולו על ידו!). מחשובי קהילת פרנקפורט דמיין בתקופת הרש"ר הירש (אף זכה שהרש"ר הירש נקבר לידו). מחבר "דיני מילה" – חיבור שנדפס בתוך "ספר הברית" מאת רבי משה בריק (פפד"מ, תר"א). בביתו התקיים "מנין" שהמשיך את מנהגיו המיוחדים של רבי נתן אדלר מפפד"מ, רבו של ה"חתם סופר". בזמנו, ייסד רבי נתן אדלר בביתו "מנין" פרטי, בו התפלל בנוסח הספרדים. לאחר פטירתו, המשיך תלמידו רבי ליב עמריך לקיים את ה"מנין", ובשנת תקע"ח עבר ה"מנין" לביתו של חתן-חתנו רבי בנימין נידרהופהיים, שם התקיים עד תקופת השואה, ונודע בשם "נידרהופהיימשע שול". לרבי בנימין היתה ספרייה פרטית גדולה, שכללה גם כתבי-יד נדירים.

3 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כריכות ישנות.

ספר אוקלידוס, יסודות חכמת הגאומטריה מאת החכם היווני אוקלידס, מתורגמים לעברית בידי רבי ברוך שיק משקלוב – מרואי פני הגר"א. האג, דפוס ליב זוסמנש ומשותפו J. H. Munnikhuizen, [תק"ם 1780]. מהדורה ראשונה של התרגום לעברית.

ספר אוקלידוס תורגם לעברית ע"י רבי ברוך שיק על פי הוראתו של הגר"א, כפי שמספר המחבר בהקדמתו לספר: " והנה בהיותי בק"ק ווילנא המעטירה אצל הרב המאור הגאון הגדול מ"ו מאור עיני הגולה החסיד המפורסם כמוה"ר אלי' נר"ו בחודש טבת תקל"ח, שמעתי מפי קדוש כי כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה, כי התורה והחכמה נצמדים יחד, ואמר משל... וציוה לי להעתיק מה שאפשר ללשונינו הקדוש מחכמות... ותרבה הדעת בין עמינו ישראל ותוסר גאון עוזם וגאות עריצים...".

[4], נא, [1] דף, [3] לוחות תחריט מקופלים עם שרטוטים גיאומטריים. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל בדפים הראשונים. רישומים בכתב-יד בדף השער. כריכה ישנה, עם פגמים.

וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 861.

תו ספר של מאיר בן שלום יהודה הלוי גאלדשמידט [מפרנקפורט דמיין].

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).