כתב-יד, ספר "חוקי האגודה", של המסדר החשאי "אגודת אחוה", שנוסד בירושלים בשנת תרנ"ה [1894].

כרך בפורמט גדול ומרשים. כתיבה באותיות קליגרפיות, מרובעות וגדולות, על גבי נייר עבה. כריכה מקורית עם שדרת עור, ולוחות עץ זית מגולף, עם סמלי האגודה: זוג ידיים לוחצות, לוחות הברית, מגן דוד עם המילה "אחוה", אריה אוחז דגל עם המילה "ירושלם" (סמלה של "לשכת ירושלים"), שיבולים, עץ תמר וסרטים שלובים במינים שונים של עצים ופירות נוספים משבעת המינים (גפן, תאנה רימון וזית); על עיטורי הסרטים מופיעה הכתובת עם סיסמת האגודה ותאריך ייסודה: "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק – נוסדה ש'[?] תרנ"ה". במרכז הכריכה האחורית עיטור בצורת מגן דוד עם צלעות שלובות זו בזו, עשוי מלאכת שיבוץ עץ בגוונים שונים, ובמרכזו הכתובת: "פנ[קס?] לשכה ב".

אגודת "אחוה" נוסדה בירושלים בשנת תרנ"ה, כמסדר חברים חשאי, ע"י קבוצת "אחים" דתיים (רובם ממשפחות ותיקות של בני הישוב הישן בירושלים, מחוגי ה"פרושים" וה"חסידים"). בהמשך פרשה האגודה עשרות סניפים ("לשכות") ברחבי הארץ, המזרח והעולם. טקסי האגודה כללו מאפיינים שהועתקו מלשכות חשאיות עולמיות אחרות, כדוגמת "הבונים החפשיים" ו"בני ברית", עם הירארכיה פנימית של נשיא, הנהלת הנשיאות, חברי וועדות, וחברי האחוה. אסיפות וטקסי קבלת "אחים" וכדומה. "ספר החוקים" היווה חפץ מרכזי באסיפות האגודה ובטקסיה.

בספר החוקים שלפנינו נכתב על: "מטרת האגודה"; "חובת האחים"; "חובות הפקידים"; "בחירת הפקידים"; "קבלת אחים" ("לאחים יקובלו רק אלה הבריאים בגופם, שלמים ברוחם ובעלי נימוס, ואשר יוכלו לכלכל עצמם בריוח..."); "אספות"; "עניני כספים"; "חוקים בודדים" ו"יסוד לשכות". בספר החוקים נקבע כי הלשכה הראשית ("מרכז הלשכות") תהיה בירושלים, ומוגדר מנגנון תיאום בין כל לשכה נוספת, מול הלשכה המרכזית ולשכות נוספות. נוסח ספר החוקים נכתב בכרך שלפנינו בשלוש מהדורות, החוזרות על עצמם, עם שינויים ותיקונים חדשים ממהדורה למהדורה.

על כתיבת ספר החוקים שלפנינו, על עיצוב הסמל, ועל גילוף הכריכה שלפנינו (ע"י האמן אברהם קלר), מסופר מעט ב"ספר האחוה – ליובל החמישים של אגודת אחוה העולמית" (ירושלים, תש"ה, עמ' 155), במאמר זכרונות כותב א. א. כהנא, ממייסדי האגודה, בחודש כסלו תרנ"ה: "...אנחנו יסדנו את האגודה וקבענו את תקנותיה. האח מ. א. זקס שהיה בעל כשרון לציור תכן וציר את סמל האגודה, ואח אחר אברהם קלר מהראשונים שנספחו אלינו אחרי יסוד האגודה, והוא אמן בחטוב בעץ, חטב מעץ את סמל אגודתנו לקבעו על כריכת ספר התקנות... בסמל היו: שבלי חטה, שני לוחות הברית, ושתי כפות ידים משולבות – אלה סמלו: תורה עבודת-אדמה ואחדות...".

אגודת "אחוה" הפועלת כבר למעלה מ-130 שנה (ופעילה עד היום), עמדה מאחורי פעולות רבות של ידידות ואחוה, כאשר חבריה פועלים בחשאי להשגת שלום ואחדות בין כל חלקי הציבור ופעולות עזרה הדדית. האגודה דאגה בדרכים שונות לרומם את מעמדם החברתי והכלכלי של חבריה, השגת משרות לחברי האגודה ובני משפחותיהם, בעולם המסחר והתעשיה, משרות ציבוריות ופרטיות, מינוי רבנים ושופטים, פקידי ממשלה ונבחרי ציבור, שתפסו עמדות-מפתח במשק הארצישראלי המתפתח. אגודת "אחוה" עמדה מאחורי מפעלים שונים לפיתוח היישוב והתעשיה בארץ ישראל, ובניית שכונות יהודיות ברחבי הארץ, בהן: "נווה שלום" בפאתי יפו, "בית וגן" בהרי ירושלים, ועוד.

האגודה גם הייתה פעילה בהקמת מוסדות תורה וחינוך, ובדאגה להכתרת רבנים ראויים וכלי-קודש במשרות תורניות. בין פעולותיה המפורסמות של האגודה בשדה הרבנות היו: הבאת הגראי"ה קוק אב"ד יפו לעיר ירושלים בשנת תר"פ, ומינויו לרבה הראשי של ירושלים וארץ ישראל; מינוי הג"ר יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי לראש ישיבת עץ חיים, מינוי הג"ר רפאל קוק לרבנות טבריה, ומינוי הג"ר שלמה זלמן אויערבאך לראש-ישיבה בישיבת "קול תורה". פעולות "אחוה" היו על-מפלגתיות, אבל היו לה מהלכים בתוככי התנועות הפוליטיות הדתיות: "המזרחי", "אגודת ישראל" ו"פועלי אגודת ישראל".

האגודה פעלה גם כמנגנון "ביטוח סוציאלי" לחברי האגודה, שבמקרה של נפילה כלכלית או בריאותית, תדאג "קופת הלשכה" לכלכלת משפחת ה"חבר". אגודת "אחוה" גם דאגה להספדים ומפעלי-הנצחה לחברים שנפטרו מן העולם, להשתתפות בשמחותיהם של ה"אחים", ולפרסום מודעות-ברכה בעיתונות לחברים שעשו שמחה משפחתית, או עלו לגדולה במשרה ציבורית.

[37] דף (מתוכם דפים ועמודים ריקים, ו-51 עמ' כתובים). 31 ס"מ. נייר עבה במיוחד. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקרעים. כריכה מקורית מחופה בד, לוחות עץ זית מגולף ושדרת עור. הכריכה במצב טוב.

כתב-יד, לוח שנה, עם תקופות ומולדות, מנהגים, חגי הנוצרים ותאריכי ירידים, החל משנת תקע"ח – ליותר מארבע מאות שנים. [מרכז אירופה], תקע"ט [1819].

כתיבה אשכנזית נאה, מרובעת ובינונית. בשער: "לוח משנת ה' אלפים תקע"ח לב"ע [=לבריאת עולם] עד שנת ו' אלפים ד' לב'[ריאת] העולם, לשנותינו ושנות האומות, ולתקופות ולמולדות, ונוסף על כל זה המנהגים מכל השנים, וירידי עיירות גדולות... נגמר בשנת ה"א לך לוח לכל השנים לפ"ג" [=ה'תקע"ט].

כולל: "לוח האותות, והמולדות, ומחזור קטן, ומחזור גדול, ולשנות האומות"; "סדר ההושענות על כל האותות"; "ענייני המולדות", "לוח התקופות"; "סדר שנות האומות"; "קביעות שנות האומות"; "לוח השנים"; "מנהגים" (כולל דיני ראש חודש, דיני חנוכה, דיני ד' פרשיות והפסקות, תענית אסתר ופורים, דיני חודש ניסן, דיני "שבתות דספירה", ל"ג בעומר, דיני חג השבועות, ערב תשעה באב ודיני חודש אלול); "שמות חגי הנוצרים"; "אנזעהנליכע יאהרמערקטע" – לוח עם תאריכי הירידים הצפויים בערים שונות (לפי סדר א"ב). מרבית הערים הנזכרות כאן הן מפרוסיה, בוהמיה ומורביה, הונגריה ואוסטריה.

[1], לט, [1] דף (דף לט ריק). 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה מקורית, עם פגמים.

לוח "מזרח" מאויר. [דרום גרמניה, המאה ה-18].

דיו וצבע על נייר.

לוח "מזרח" כתוב ומאויר על גבי דף נייר מלבני, המחולק לתשע מסגרות מלבניות. במסגרת המרכזית מופיעה הכתובת "מזרח" וסביב לה מופיעים שמונה איורים עממיים – עם דמויות הלבושות בלבוש תקופתי – המתארים חגים ומנהגים יהודיים (עם כיוון השעון): "סוכות" – סוכה ונטילת לולב; "ע' יום כפור" – מלקות – יהודי מצליף בגב חברו השוכב על הרצפה; "פסח" – משפחה בת שלוש נפשות על יד שולחן הסדר; "שבועות" – יהודי בבית הכנסת מגביה ספר תורה פתוח; "ראש השנה" – שני יהודים בבית הכנסת, לובשים בגדי לבן, אחד תוקע בשופר והשני קורא בספר; "ע' יום כפור" – טקס כפרות (שחיטת תרנגול); "חנכה" – יהודי מדליק נר במנורת חנוכה זקופה וגדולה בבית הכנסת; "פורים" – קריאת המגילה בבית הכנסת, תחת השולחן נראית דמות ילד (אוחז רעשן?).

לוח דומה, לשעבר באוסף היינריך פויכטונגר (נרכש באנסבך) נמצא כיום באוסף מוזיאון ישראל, ירושלים (HF107, 169/25), ראו: ישעיהו שחר, אוסף פויכטונגר – מסורת ואמנות יהודית (מוזיאון ישראל, ירושלים, 1971), פריט 107 (מתועד גם אצל תאודור הרבורגר, P160-1002).

גובה: 20.5 ס"מ, רוחב: 29 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קמטים, כתמים (בעיקר בשוליים), סימני קיפול וקרעים קלים, עם פגיעות קלות באיורים – משוקמים שיקום מקצועי. קילופים קלים ודהיות בצבע. מוצמד לנייר נטול חומציות ונתון בפספרטו.

עבודת מיקרוגרפיה מעוצבת בצורת לוחות הברית. כנראה ללא ציון שם היוצר, מקום או שנה, [מרכז אירופה או מערבה, אולי הולנד, שלהי המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19].

דיו וצבע על קלף.

יריעת קלף מלבנית עליה מופיעה עבודת מיקרוגרפיה איכותית המעוצבת בצורת לוחות הברית – עם עשרת הדברות במרכזם – סביבם עיטורים בדגמים צמחיים וגיאומטריים ובראשם כתר. המיקרוגרפיה כוללת פסוקים מספר שמות העוסקים במתן תורה וכן את מגילות שיר השירים ורות. הטקסט נכתב בדיו בגוון חום. לוחות הברית צבועים בצבע כחול, והדברות כתובים בצבע זהב. עיטור נוסף בצבע כחול במרכז הכתר שבשוליים העליונים. עיטור בצורת מלאך מכונף ממוקם בין שני הלוחות.

ייתכן כי עבודה זו נוצרה כמתנת-חתונה, ולפי ממדיה נראה כי נועדה לתליה על הקיר.

26.5X23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. נקבים וקרעים קלים בפינות ובשוליים. קמטים. קילופים בצבע הכחול (העיגול הכחול בראש חסר ברובו) ודהיה של הטקסט הזהוב. חותמת דיו ורישום בעט מאחור.

"ברוך הבא בשם ה', ברכנוכם מבית ה' – גדול כבודו בישועתך, הוד והדר תשוה עליו". תעודה בכתב-יד מעוטרת וצבעונית, עם למעלה מעשרים חתימות רבני ומנהיגי העיר צפת, וחותמות הרבנים ומוסדות הקהילה האשכנזית בעיר. צפת, "כ"ג סיון, שנת חרותנו לפ"ק" [תר"ע, 1910].

טכניקה מעורבת (דיו שחורה וזהובה, פסטל, צבע מים ועיפרונות צבעוניים) על נייר. ללא חתימת האמן.

תעודה גדולה בכתיבה קליגרפית, ססגונית, מעוטרת במסגרת עם פסוקים ועיטורי-זהב, איורי אריות נושאי כתר תורה, ומדליונים עם ציורי עץ תמר ועץ ארז ("צדיק כתמר יפרח – כארז בלבנון ישגה"). עבודה אופיינית לעבודותיו של רבי יוסף צבי גייגר – מאבות הציור הצפתי, מסופרי ה"כוללות" ומנאמניהם של מוסדות התורה והחסד בעיר.

התעודה נכתבה על דף נייר גדול לכבוד ביקורו בצפת של החכם-באשי, רבי חיים נחום, הרב הראשי לאימפריה הטורקית – "ראש רבני תוגרמה". התעודה נכתבה מטעם היהודים העות'מנים בני הקהילה האשכנזית, נתיני הממלכה הטורקית. עם 21 חתימות רבנים וגבאים, ו-11 חותמות של רבנים ומוסדות הקהילה האשכנזית בצפת. בין החותמים: רבי צבי רוזין שטיין; רבי יעקב באהר; רבי דוד סג"ל; רבי נחמיה סגל; רבי ישעיה הלוי הורוויץ "רב ומו"ץ לעדת חב"ד" [תרמ"ג-תשל"ח; אביו של רבי שמואל הורביץ מחסידי ברסלב בירושלים ומירון; משנת תרס"ח התמנה לרב קהילת חב"ד בצפת עיר מולדתו, ומשנת תרס"ט נתמנה כחבר בית דינו של מורו ורבו הרידב"ז. לאחר מלחמת העולם הראשונה עקר לארצות הברית, ושימש כרב לקהילת חב"ד בניו-יורק. מתרפ"ג רב בקהילת ויניפג וראש הרבנים במערב-קנדה שנים רבות. לעת זקנה חזר לארץ הקודש. ספריו: "יבא שילה", "פרד"ס הארץ" ו"עדן ציון"]; רבי אשר יחזקאל הורוויץ; ועוד חותמים רבים.

81X57 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים בשוליים, עם פגיעה קלה בטקסט והדבקות נייר דבק.

ר' יוסף צבי גייגר (תר"ל-תש"ד), יליד צפת, בן רבי טודרוס לעבאך-גייגר מטבריה וצפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת).