כתב-יד, "דפתר של פזמונים" – פיוטים ופזמונים. [פרס, ראשית המאה ה-20 בקירוב].

פורמט פנקס (צר וגבוה). כתיבה מזרחית (פרסית). מסגרות מעוטרות בחלק מהעמודים (בכל שאר העמודים – מסגרת קווים), איורים נאים בצבע (פרחים וענפים, ברושים, טווסים). חלקו האחרון של כתב-היד על דפים מנייר צבעוני (בצבעי כתום, ירוק, תכלת, סגול וצהוב).

כולל פזמונים ופיוטים למועדים וזמנים שונים: לשבת, פורים, חנוכה, פסח, שבועות, לחתן, לברית מילה, פיוטים לכבוד יחזקאל הנביא, פיוטים לכבוד עזרא הסופר, ועוד. כולל פיוטים של משוררי פרס, עיראק והסביבה (בהם: רבי פנחס חרירי, רבי עבדאלה בר כציר, רבי רפאל בר אליהו קצין, ועוד).

בראש הפנקס (דף 14א) שער מעוטר, עם מסגרת טקסט צבעונית: "אתחיל לכתוב דפתר של פזמונים לחגים וזמנים ימים ושנים אני הצעיר חיים במש[?]". בדף 28א שער נוסף מעוטר בצבע: "אתחיל לכתוב פזמונים של חתן בעה"י". שערים מעוטרים נוספים בצבע בדף 67א ובדף 70א.

בדף 44ב: "למור זקני יצחק בכה"ר חיים ז"ל"; בדף 48א: "פיוט לר' חזקיא ז"ל אשר תיקן אותה לארבע עתים של שנה" ("אתחיל בשבח האל, ישלח לציון גואל..."); בדף 52ב: "סי' רפאל מכלוף לוי" ("רננו הצדיקים); במפתח הדפים 53-54, איורים על כל שטח העמוד בצורה גיאומטרית הדומה לאילן, עם עיטורים פרחוניים בצדדים, בדף 53ב נכתב הפיוט: "אילן יפה קומה צלצל כנפים...".

בדף 82א: "אתחיל לכתוב פזמוני' של שבתות", ובמסגרת הטקסט: "בשביל כ"א הנעים יששכר בן המ' עזיז". בדף 97ב חתימות:" יששכר בן המ' עזיז נ"ע".

מספר דפים בכתיבה שונה משאר כתב-היד. בדף 105ב: "סדר תפלת הדרך... המדאן...". בדף שלאחר מכן: "...כ' אדר רישון[!] שנת בסת"ר [=תרס"ב] הצבי שלום קטן".

[118] דף (בתוכם מספר דפים ריקים). גובה: 20 ס"מ, רוחב: 11 ס"מ. מצב בינוני. כתמים כהים, כתמי דיו ומריחות דיו, עם פגיעה בטקסט. בלאי וקרעים. כריכת עור מקורית, פגומה ובלויה מאד.

כתב-יד, צ'היר של פסח. [מרוקו, המאה ה-20].

כתיבה מרובעת ובינונית. חלק מהעמודים מעוטרים בעיטורים נאים, אופייניים למרוקו, בצבעי ירוק, חום וסגול, ב"שטיחים" ומסגרות ארכיטקטוניות.

בסוף כתב-היד (דף 45ב): "האד טהיר די משה חזאן".

את החיבור "צ'היר של פסח" [חוקת הפסח] נהגו לומר בקהילות צפון אפריקה בימי חג הפסח. החיבור כולל פיוט הלכתי על דיני פסח, בלשון הקודש ובתרגום לערבית-יהודית (פסקה אחר פסקה), פיוטים נוספים בערבית-יהודית ותרגום ההפטרות של החג.

[46] דף. 13.5 ס"מ. מצב כללי בינוני. מספר דפים במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים, עם דהיית דיו ופגיעה בטקסט במספר מקומות. קרעים, קרעים חסרים, ופגמים שונים עם פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה, עם פגמים.

כתב-יד מאויר, "ספר הזהב" של בית הכנסת ואגודת "גמילת חסדים" ב"שוק הירוק" ("גרינער מארק") 7 בלודז'. [לודז', תרפ"ז 1927; הוספות ורישומים מאוחרים יותר משנות התר"צ, עד שנת תרצ"ד בקירוב]. יידיש.

פורמט גדול. כתיבה קליגרפית נאה (וכתיבה אשכנזית רהוטה), על נייר עבה ואיכותי, עם איורים ועיטורים צבעוניים, ותמונות דיוקן רבות.

הספר מתעד את תולדות בית הכנסת ואגודת "גמילות חסדים" ב"שוק הירוק" בלודז', מיום ההקמה בשנת 1910 ועד אמצע שנות ה-30 בקירוב.

מרבית דפי הספר כוללים תיאור מפורט של המייסדים, הרבנים, גבאי הצדקה, המנהלים ונושאי המשרה השונים, ומלווים בעיטורים ובאיורים עשירים וצבעוניים רבים. בדפי הספר מודבקות עשרות תמונות דיוקן של ראשי החברה ומנהליה, המלוות בחתימות-ידם, ובתיאורים ביוגרפיים קצרים שלהם. בין המתוארים, מופיע גם רב האגודה ורב בית הכנסת, הגאון רבי שמואל קנאפף, מו"צ בלאדז "גליל גרינער-מארק" (שכונת השוק הירוק) ו"חבר ועד הרבנים לעדת לאדז", עם תמונת דיוקן שלו, בחתימת-ידו, ותיאור ביוגרפי של תולדותיו.

בדפים [13-15] מופיעות תקנות האגודה – "די תקנות פון I-טען לודזער יודישע'ן געגענזייטיגען הילפ'ס-פעראיין 'גמילת-חסדים'", עם שער צבעוני נאה ומאויר, לאחריו י"ג התקנות, ובסופו חתימות כעשרים מראשי האגודה ומנהליה.

בהמשך מופיעים דפים שנוספו בשלב מאוחר יותר, בשנים תרפ"ז-תרצ"ג בקירוב, ובהם: לוחות מאוירים עם תמונות דיוקן ותיאורים ביוגרפיים של מנהלי החברה החדשים; פרוטוקולים מאספות מנהלי האגודה בשנת תרצ"א ובשנת תרצ"ג; "יזכור" ותיאורים קצרים על חברי האגודה שהלכו לבית עולמם; רשימות והספדים על רבי מאיר שפירא אב"ד לובלין שנפ' ביום ז' חשון תרצ"ד (עם הדפס תמונת דיוקנו), על הלורד ארתור ג'יימס בלפור שנפ' 1930 (עם העתקת הצהרת בלפור, ביידיש); "הזכרה" על הקדושים שנרצחו בגרמניה עם עלותו של היטלר לשלטון, בחודשים אדר-ניסן תרצ"ג; תיאור מאורעות תרפ"ט ו"הנופלים על קדשת השם בארץ ישראל" (עם לוח שנדפס ע"י הקק"ל ובו רשימות הנרצחים); ועוד.

בעמוד האחרון מופיע שיר חתום בידי ה"גראף קאלי" [שם העט של המשורר והסופר היידישאי ליב בערמאן, 1887-1944; נולד בקארלין ובשנת 1919 עבר לעיר לודז', בה עבד בהוראת הכתיב העברי ובכתיבה קליגרפית. שיריו ויצירותיו פורסמו בעיתונות התקופה], מתוארך: "לאדז, חמישה עשר באב תרצ"ב".

כריכה עור חדשה, שעליה הודבקו חלקים מהכריכה המקורית – שני לוחות מחופים בד, עם עיטורים מוזהבים. בלוח הקדמי מודבקות אותיות פליז, עם הכתובת: "ספר הזהב", ומתחתיה, באותיות מוזהבות, מודפס שם החברה: "1 טער לאדזער געגענזייטיגער הילפס פעראיין 'גמילת חסדים' גרינער מארק, גיגרענדעט 1910" [אגודת העזרה ההדדית הראשונה של יהודי לודז', 'גמילות חסדים', השוק הירוק; נוסדה בשנת 1910]. בלוח האחורי מודפס שם החברה בפולנית, בהדפסה הפוכה (כבתמונת ראי).

[35] דפים (חלקם ריקים; 42 עמודים כתובים ומאוירים). חלק מהדפים כרוכים שלא כסדרם. 41 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים, חלקם משוקמים בהדבקות נייר ודבק סלוטייפ. מספר תמונות חסרות. כריכה חדשה, עם לוחות הכריכה המקורית, בלויים מעט.

פנקס הפרוטוקולים של נשיאות לשכת "אליהו" בחיפה, של המסדר החשאי "אגודת אחוה". חיפה, תשי"א-תשי"ז בקירוב. התקופה הראשונה לאחר הקמת מדינת ישראל.

מחברת עבת-כרס (כ-450 עמודים כתובים), בכתב-יד (מכותבים שונים), עם רשימות רבות, קצרות וארוכות, בהן: רשימות חברים וכתובותיהם, פרוטוקולים מאסיפות "ועד הפועל" של הנהלת הנשיאות, ותמצית אסיפות כלליות עם כל ה"אחים" חברי הלשכה בחיפה; תמצית הרצאות שונות שנמסרו באסיפות הלשכה; בחירות ומינוי "נשיא" וחברי "ועד הפועל"; קבלת "אחים" חדשים, ע"י נשיאי הלשכה בחיפה או נציגים מ"מרכז הלשכות" בירושלים, ה"מקדשים" את החברים החדשים; תמצית פעולות שנעשו; פרוטוקולים של אסיפות ארציות; דוחו"ת על התייעצויות שנעשו במשרדי "מרכז הלשכות" בירושלים ובתל אביב [מלבד הלשכה בירושלים ו"מרכז הלשכות" המוזכרים רבות בפנקס שלפנינו, מוזכרים בו גם ראשי לשכות נוספות מרחבי הארץ: תל אביב, רמת גן, פתח תקוה, טבריה, חדרה ("לשכת אביעזר"), לוד, רמלה ועוד].

רוב הפרוטוקולים מתמצתים בקצרה את סדר היום של האסיפה, עם תיעוד על שמות הנוכחים המשתתפים, הנואמים והמרצים; טקסי "קריאת ספר החוקים" בכל אסיפה ציבורית, קריאת פרקי תנ"ך באסיפה, והקראת דוחו"ת הפעולות שנעשו וההחלטות שהתקבלו; מספר החברים שהשתתפו, ועוד. בכמה מהדוחו"ת נכתב גם תוכן ההרצאות שנמסרו, בהן הרצאות על ההיסטוריה של ה"אגודה" ופעולותיה (באחת מהן מסופר על יחסו של רבי שמואל סלנט ורבני ירושלים להקמת האגודה החשאית).

אגודת "אחוה" נוסדה בירושלים בשנת תרנ"ה, כמסדר חברים חשאי, ע"י קבוצת "אחים" דתיים (רובם ממשפחות ותיקות של בני הישוב הישן בירושלים, מחוגי ה"פרושים" וה"חסידים"). בהמשך פרשה האגודה סניפים ("לשכות") ברחבי הארץ, המזרח והעולם. טקסי האגודה כללו מאפיינים שהועתקו מלשכות חשאיות עולמיות אחרות, כדוגמת "הבונים החפשיים" ו"בני ברית", עם הירארכיה פנימית של נשיא, הנהלת הנשיאות, חברי וועדות, וחברי האחוה. אסיפות וטקסי קבלת "אחים", קריאת "ספר החוקים" בכל האסיפות הציבוריות, וכדומה.

האגודה פועלת כבר למעלה מ-130 שנה, ועמדה במשך השנים מאחורי פעולות רבות של ידידות ואחוה, כאשר חבריה פועלים בחשאי להשגת שלום ואחדות בין כל חלקי הציבור ופעולות עזרה הדדית.

האגודה דאגה בדרכים שונות לרומם את מעמדם החברתי והכלכלי של חבריה, השגת משרות לחברי האגודה ובני משפחותיהם, בעולם המסחר והתעשיה, משרות ציבוריות ופרטיות, מינוי רבנים ושופטים, פקידי ממשלה ונבחרי ציבור, שתפסו עמדות-מפתח במשק הארצישראלי המתפתח. אגודת "אחוה" עמדה מאחורי מפעלים שונים לפיתוח היישוב והתעשיה בארץ ישראל, ובניית שכונות יהודיות ברחבי הארץ, בהן: "נווה שלום" בפאתי יפו, "בית וגן" בהרי ירושלים, ועוד. האגודה גם הייתה פעילה בהקמת מוסדות תורה וחינוך, ובדאגה להכתרת רבנים ראויים וכלי-קודש במשרות תורניות.

בין פעולותיה המפורסמות של האגודה בשדה הרבנות היו: הבאת הגראי"ה קוק אב"ד יפו לעיר ירושלים בשנת תר"פ, ומינויו לרבה הראשי של ירושלים וארץ ישראל; מינוי הג"ר יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי לראש ישיבת עץ חיים, מינוי הג"ר רפאל קוק לרבנות טבריה, ומינוי הג"ר שלמה זלמן אויערבאך לראש-ישיבה בישיבת "קול תורה". פעולות "אחוה" היו על-מפלגתיות, אבל היו לה מהלכים בתוככי התנועות הפוליטיות הדתיות: "המזרחי", "אגודת ישראל" ו"פועלי אגודת ישראל". האגודה פעלה גם כמנגנון "ביטוח סוציאלי" לחברי האגודה, שבמקרה של נפילה כלכלית או בריאותית, תדאג "קופת הלשכה" לכלכלת משפחת ה"חבר". אגודת "אחוה" גם דאגה להספדים ומפעלי-הנצחה לחברים שנפטרו מן העולם, להשתתפות בשמחותיהם של ה"אחים", ולפרסום מודעות-ברכה בעיתונות לחברים שעשו שמחה משפחתית, או עלו לגדולה במשרה ציבורית.

הפנקס שלפנינו חושף מידע פנימי על פעולותיה החשאיות של הלשכה, בחיזוק שמירת הדת במדינת ישראל המתפתחת, הקמת מקוואות, הקמת מועצה ארצית לשמירת השבת, מלחמה נגד גיוס הבנות, עזרה לעולים תושבי המעברות ושכונות המצוקה. הקמת מועדונים לנוער. דיונים על רכישת אולם קבוע, לאסיפות ואירועים של האגודה, ועוד.

הפנקס כולל גם דיונים חשאיים שהתקיימו בוועד הפועל של לשכת הנשיאות (ולא היו חשופים לכלל מאות ה"אחים" חברי הלשכה בחיפה), בהם דנו בין השאר בקבלת חברים או בהרחקת חברים, ועל עוד נושאים רבים. חלק מן הפרוטוקולים ארוכים יותר ומפרטים את הדיונים והויכוחים באסיפות. בפרוטוקולים מחודש תמוז שנת תשי"א לקראת הבחירות לכנסת השנייה, מובאים דיונים רחבים האם על הלשכה להתערב בבחירות, לטובת רשימת "אגודת ישראל" או ל"המזרחי". הדיונים נעשו לאחר שרא"ח שאג יו"ר מרכז הלשכות, דרש להחרים את רשימת המזרחי, מפני שהסירה את שמו מרשימת המועמדים. בדיונים אלו מוזכר כי ברשימת המועמדים של המזרחי עדיין יש כמה "אחים" של אחוה, בהם השר דוד צבי פנקס.

בדיונים לאחר מכן בחודש אב תשי"א, דנו על מצב הדת בארץ, וביזמה להקים "חזית דתית" בכנסת, לאיחוד כל הכוחות כדי להרבות את שמירת הדת בארץ ישראל. באסיפות משנת תשי"ב, מופיעים דיונים על נושאי ה"שילומים" מגרמניה, ועוד נושאים רבים מהבעיות האקטואליות של תקופת הקמת מדינת ישראל וראשית ימיה.

בין דפי הפנקס נותרו מספר מכתבי הזמנות לאסיפות (משוכפלים בהדפסת סטנסיל), בראש ההזמנות מופיע הלוגו החשאי של הלשכה בחיפה: "א. א. ל. ו. – אליהו".

כ-[450] עמ' כתובים. 20.5 ס"מ. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. כתמים וקמטים. כריכת קרטון מקורית, רופפת ובלויה.

חמישה כתבי-יד שומרוניים, בהם מחזורים שומרוניים לחג הפסח ולשביעי של פסח, סידורים שומרוניים לימות החול ולשבתות, וספר הלכות ודינים:

1. מחזור לחג הפסח, כולל תפילות ליום שחיטת הפסח וליום המחרת, ותפילות לשבת ומועד של פסח, ושירים לימי החג. [יפו], 1906-1907. עברית (בכתב שומרוני) ומעט ערבית. דיו שחורה ואדומה על נייר (ומעט הוספות בעפרון).

כתב-היד נוצר בידי המעתיק מוסבח בן אברהם בן מרחיב בן יעקב, המציין שהעתיקו במחסן בעיר יפו (באותה עת היתה קהילת שומרונים בעיר).

כולל ארבעה קולופונים, הראשון מתוארך לחודש ד'ו אל-חיג'ה, שנת 1323 להג'רה [ינואר 1906], השני מתוארך לחודש ד’ו אל-קעדה, 1324 להג'רה [1907], השלישי מתוארך לחודש ד'ו אל-חיג'ה, 1324 להג'רה [1907], והרביעי מתוארך לחודש סאפר, שנת 1325 להג'רה [1907].

[149] דף. 22 ס"מ.

2. מחזור לליל וליום חג המצות – שביעי של פסח. [שכם], 1912. עברית (בכתב שומרוני) ומעט ערבית. דיו שחורה וסגולה על נייר.

כתב-היד נוצר בידי המעתיק יעקב בן אהרן בן שלמה בן טביה הכהן הלוי, שכתבו על שם ישמעאל בן ישראל אחי אמו, מבני הדנפי.

שני קולופונים, מתוארכים לשנת 1330 להג'רה [ינואר 1912].

[96] דף. 15.5 ס"מ.

3. סידור תפילה לימות החול ולשבתות, כולל תפילות לראשי חודשים, ותפילות מיוחדות לזמנים שונים, והוספות שונות. [שכם], 1911. עברית (בכתב שומרוני) ומעט ערבית. דיו שחורה ואדומה על נייר (עם הוספות בעפרון).

כולל תפילות שונות, בהן תפילה לכבוד לידת בן זכר, תפילה שאומרים על קברו של אלעזר הכהן בעוורתא (סמוך לשכם), ועוד.

כתב-היד נוצר בידי המעתיק שחר (מוסבאח) בן אברהם בן מרחיב צדקה. עם קולופון המתוארך לחודש ד’ו אל-קדעה, 1329 להג'רה [אוקטובר 1911].

[233] דף. 19 ס"מ.

4. סידור תפילה שומרוני לימות החול ולשבתות, עם תפילות לראשי חדשים, ותפילות רבות לזמנים שונים. [שכם], 1945-1950. עברית (בכתב שומרוני) ומעט ערבית. דיו שחורה ואדומה על נייר (עם הוספות מאוחרות בדיו כחולה).

כתב-היד נוצר בידי מספר מעתיקים, וכולל ארבעה קולופונים. חלק מהדפים בכתב-היד נכרכו שלא כסדרם.

המעתיק הראשון, שכתב את תפילות ליל שבת, הוא אברהם בן נור צדקה הספרי, והקולופון הראשון שכתב מתוארך לפי "חשבון אנגלי", ל-5 בדצמבר 1945. קולופון נוסף שכתב, המופיע בהמשך, מתוארך ל-25 בדצמבר 1950.

המעתיק השני, שהעתיק את תפילות יום השבת הוא נימר בן זכי בן נימר בן צדקה ספרי, והקולופון שכתב מתוארך ל-25 בינואר 1948.

הקולופון האחרון, מאת מעתיק נוסף, רצון צדקה, מתוארך ל-16 בנובמבר, שנת 1948.

[304] דף. 19.5 ס"מ.

5. ספר "אל-כאפי", חיבור הלכתי מחמיר בנושאי האסור והמותר בשבת, כשרות האוכל בימות החול ובפסח, דיני טומאה, ירושה, ועוד. [שכם], 1878. ערבית, עם מעט עברית (בכתב שומרוני). דיו שחורה וסגולה על נייר.

כתב-היד נוצר בידי המעתיק סעיד בן המנוח שלמה צדקה השומרוני הישראלי, המציין כי כתבו "למען קהל ישראל בהר גריזים". הקולופון מתוארך לעשרים לחודש ד'ו אל-חיג'ה, 1295 להג'רה [1878].

[137] דף. 21.5 ס"מ.

5 כתבי-יד. מצב משתנה, בינוני-טוב עד בינוני-גרוע. כתמים. בלאי. סימני עש (בשניים מהם סימני עש רבים וקשים, עם פגיעות רבות בטקסט). קרעים, בהם קרעים חסרים במספר מקומות. דפים וקונטרסים מנותקים במספר מקומות. דהיית דיו. כריכות ישנות ומקוריות (אחד מהכרכים כרוך בכריכת עור מקורית, וחלקם בכריכות עם שדרות עור). בלאי ופגמים בכריכות.