ספר הגדה של פסח, עם פירוש מעשה ה', מאת רבי אליעזר אשכנזי. פיורדא, דפוס חיים בן צבי הירש, תקי"ד [1754].

בראש ההגדה הסכמת הגאון רבי יעקב יושע בעל ה"פני יהושע" (חלק מההסכמה קרוע וחסר). ההוראות ביידיש (באותיות צו"ר). תרגום ביידיש לפיוטים שבסוף ההגדה.

העותק של הגאון המקובל רבי נתן אדלר, רבו של ה"חתם סופר". בעמוד השער רישום בעלות (ייתכן שהוא בכתב-ידו): "ר' נתן אדליר".

הגאון הקדוש רבי נתן הכהן אדלר (תק"ב-תק"ס), נולד בפרנקפורט דמיין לאביו רבי יעקב שמעון אדלר. גאון בתורה וגדול בחכמת הקבלה. עמד בראשות ישיבה שייסד בביתו בפרנקפורט, והיה רבו המובהק של רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר" – שמזכירו רבות בספריו בענייני הלכה ובענייני תורת הקבלה, וכותב עליו: "רבי המובהק הגאון החסיד המפורסם הנש"ר הגדול" ("נשר" – מליצה על משמעות השם "אדלר"), "מורי הגאון החסיד", "מורי החסיד שבכהונה". סבל רדיפות רבות מאנשי העיר, שאף אסרו עליו לקיים את המנין בבית מדרשו, שהיה מבוסס על מנהגיו המיוחדים עפ"י תורת הקבלה. בשנת תקמ"ב עזב רבי נתן אדלר את פרנקפורט והתיישב בבוסקוביץ שבמורביה. תלמידו רבי משה סופר (בעל ה"חתם סופר") דבק בו והתלווה עמו לבוסקוביץ ושם למד איתו. כשנתיים בלבד שימש רבי נתן אדלר כרב העיר בוסקוביץ, והיו אלה השנים היחידות שבהן שימש ברבנות. בשנת תקמ"ה בערך חזר לביתו ובית מדרשו שבפרנקפורט דמיין.

[1], כג דף. 31 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, בהם קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער המאויירת ובטקסט מצדו השני של הדף, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש בדפים הראשונים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

אוצר ההגדות 213.

סידור שער השמים – תפלות לימי החול, שבת ומועדים, יוצרות, הגדה של פסח, פיוטים וסליחות לתעניות, ספר תהלים ומעמדות, עם פירוש התפלות ע"פ הקבלה הנקרא בשם "שער השמים" – מאת רבינו ישעיה הלוי סגל הורוויץ – השל"ה הקדוש. עם לקט דינים והנהגות, מאת העורך והמו"ל רבי אברהם סגל הורוויץ מפוזן, נין המחבר. אמשטרדם, [תע"ז 1717]. מהדורה ראשונה.

עותק שלם הכולל את כל החלקים. ארבעה שערים; בשער הראשון פיתוח נחושת עם איורי דמויות אברהם יצחק ויעקב ואיורי מועדים. שער נפרד לספר תהלים ושער נפרד לסדר מעמדות.

רבינו השל"ה הקדוש כותב בהקדמה לסידור: "ברוך ה'... אשר הנחני בדרך אמת... והביאני לירושלים עיר הקודש, בשנת שפ"ב, ביום הששי פרשת וזה שער השמים... השער שעולות בו התפילות... דרך שער השמים". בצוואת המחבר הנדפסת בתחילת סידורו, הוסיף: "...ואז עלה במחשבתי לחבר חיבור הקודש הזה, כדי שיהיה נדפס, שיתפשט בכל תפוצות ישראל, כדי שיהיה לי זכות וחלק בכל תפילות ישראל".

התפילות בסידור נדפסו רובן בנוסח אשכנז, למעט חלק מהתפילות שנדפסו בנוסח האשכנזי ובנוסח הספרדי זה לצד זה. דבר זה נעשה ע"פ צוואת המחבר בעל השל"ה שנדפסה בתחילת הסידור (אך למעשה העורך והמו"ל לא הכניס את כל הוראות המחבר בעניין שינויי הנוסחאות בגוף הסידור).

התפילה בסידור זה יש בה סגולה מיוחדת שהתפילה תתקבל ולא תשוב ריקם, כפי שכתב בעל הב"ח בהסכמתו לסידור זה: "כי אין ספק אצלנו כשיתפשטו בקרב ישראל, כל מי שמתפלל בתוכו שאין תפילתו חוזרת ריקם". רבי אברהם יעקב האדמו"ר הראשון מסדיגורא הזכיר סגולה זו בהסכמתו למהדורתו השלישית של הסידור (ווארשא תרמ"ב): "סידור שער השמים מהגאון הקדוש השל"ה וכאשר העיד הגאון הקדוש המפורסם בעל הב"ח ז"ל כלשונו הזהב – אין ספק אצלינו שכל המתפלל בו תפילתו לא תשוב ריקם". הגאון המקובל הקדוש רבי נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים" מייחס סגולה זו למחבר עצמו, בעל השל"ה הקדוש, וזו לשונו במכתבו: "...סדר התפילות תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן לשבתות וחדשים וימים נוראים מראשית השנה ועד אחרית השנה שסידר וחיבר הגאון מוהר"ר ישעיה סג"ל בעל 'שני לוחות הברית', והיה לו געגועין גדולים על זה הסידור, וגזר על יוצאי חלציו שיביאוהו לבית הדפוס, לזכות את הרבים שיתפללו כסדר הזה בכוונות אלו, וברית כרותה מאתו אם כסדר הזה יעשו לפני שומע תפלה בכל כח ובכוונות ההם, לא ישובו ריקם מלפניו. ופוק חזי מאי עמא דבר והסכמות הגאוני' הגדולים הקדמונים המפורסמים שבאותו הדור... מוהר"ר יואל סירקיס בעל בית חדש והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יעקב ז"ל אב"ד מלובלין... והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יום טוב ליפמן העליר זצ"ל בעל תוספות יו"ט... וכל הנביאים מתנבאים בסגנון אחד הגאונים הנ"ל, שאם יתפללו בכוונות אלו שאין תפילתן חוזרת ריקם".

מסופר על בעל התניא, שבצעירותו "סדר עבודתו היה אז ע"פ סדר השל"ה הקדוש וכוונותיו בספרו השל"ה וסידורו שער השמים" (בית רבי, ברדיטשוב תרס"ב, עמ' 2, פרק א).

עותק שלם. [5], ד-שלה; קלט; קל; [1], נב דף. 21.5 ס"מ. נייר כהה בחלקו. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, בהם קרעים חסרים בדף השער המאויר ובשולי הדפים הראשונים והאחרונים, עם פגיעות קלות במסגרת השער, משוקמים במילוי ובהדבקות נייר. קרע חסר בדף קסה, עם פגיעה בטקסט (הקטע הקרוע נמצא במנותק מהדף). סימני עש, עם פגיעות בטקסט בעיקר בדפים האחרונים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכת עור עתיקה, עם שיקומים בשדרה ונייר בטנה חדש. פגמים בכריכה.

CB, no. 5808,11.

ארבעה ספרי תפלות בספרדית, שנדפסו באמשטרדם, במאות ה-17 וה-18, לשימושם של חברי הקהילה הספרדית בעיר, מצאצאי האנוסים; אחד מהם כרוך עם לוח שנה וחמשה חומשי תורה בספרדית:

• Orden de las oraciones cotidianas, por estilo seguido y corriente con las de Hanucah, Purim y ayuno del solo, [סדר התפילות לימות השנה, עם תפילות חנוכה, פורים וצומות], ובסופו לוח לשנים 1687-1707. אמשטרדם, דפוס David Tartas, תכ"ט [1669]. ספרדית.

כרוך עם:

חמשה חומשי תורה / Cinco libros de la ley divina con las Aphtarot de todo el año [חומש עם הפטרות לכל השנה], עם שער נפרד להפטרות. אמשטרדם, דפוס David Tartas, תנ"א [1691]. ספרדית.

בשער הנפרד להפטרות פרט השנה הוא 5457 (1697). ייתכן שמדובר בטעות, והכוונה היא לשנת 5451 (1691), המופיעה בשער החומש.

סידור: 615, [1] עמ'. לוח: [24] עמ'. חומש: [1], 436, [3], [1], 558-[433] עמ'. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים בשולי מספר דפים. סימני עש בחלק מהדפים, עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות קלות במסגרות השערים. כריכת עור עתיקה, עם אבזמים לסגירה (אחד מהם שבור ומנותק), ועם שדרת עור משוקמת. הכריכה נקרעה באמצע השדרה (וגוף הספר נחלק לשני חלקים).

מהדורה נדירה. הסידור אינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.

• Orden de Los cinco ayunos [סדר תפילות לחמש תעניות]. אמשטרדם, דפוס David Tartas, תנ"ה [1695]. ספרדית.

358 עמ'. 16.5 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב (מעט דהוי). מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. סימני שימוש. קרע חסר גדול בחלקו התחתון של הדף האחרון, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור עתיקה, עם נייר בטנה צבעוני מקורי, ואבזם לסגירה (אבזם שני חסר). פגמים בכריכה.

• Orden de Ros-Asanah y Kipur , [סדר תפלות לראש השנה וליום הכפורים]. אמשטרדם, דפוס Yshak de Cordova, תס"ו [1706]. ספרדית.

המדפיס, יצחק די קורדווא, בנו של המדפיס ר' יעקב חיים די קורדווא מברזיל.

[2], 44, 49-369, 380-392, 395-456 עמ'. ספירה משובשת. 14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. שיקום בהדבקת נייר מצדו השני של השער. כריכה חדשה.

• Orden de las oraciones de Ros-Asanah y Kipur, [סדר תפלות לראש השנה וליום הכפורים]. אמשטרדם, דפוס Selomoh Proops, תע"ז [1717]. ספרדית.

מסגרת שער מאויירת בתחריט נאה, הכולל סצנות תנ"כיות שונות הקשורות בנשים (בין היתר נראות רחל אמנו, דבורה הנביאה, חנה, ועוד). בראש השער איור אדם וחוה בגן עדן, ובתחתית השער איור בני ישראל יוצאים ממצרים, עם הכיתוב (בספרדית) "בזכות נשים צדקניות יצאנו ממצרים" (ככל הנראה הסידור נדפס בעבור נשים).

440 עמ'. 15 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. כריכת עור עתיקה, עם נייר בטנה צבעוני מקורי, ועם עיטורים מוזהבים בשדרה. בלאי ופגמים בכריכה (השדרה מנותקת בחלקה).

באמשטרדם התקיימה במאות ה-17 וה-18 קהילה ספרדית גדולה. רבים מחבריה היו צאצאי אנוסים שהגיעו מספרד ופורטוגל כמאה שנה לאחר הגירוש. ספרי התפילה שלפנינו נדפסו לשימושם של אותם צאצאי אנוסים, אשר לשון הקודש לא היתה שגורה על לשונם.

מחזורים לימים נוראים ולשלושה רגלים, "כמנהג ק"ק ספרדים שבקונשטאנטינה ומדינות מזרח ומערב ואיטאליא". וינה, דפוס אנטון שמיד, [תקצ"ו] 1836. שלושה כרכים.

סט נאה בכריכות עור מקוריות, עם עיטורים בהטבעות מוזהבות. בחזית הכריכות הטבעות שם בעלים מוזהבות: "נסים די שלמה קאמונדו ה"י [=השם ישמרהו]", והשנה "5599" [תקצ"ט], ובחלק האחורי של הכריכות הטבעות נוספות: "Nissim di Salomon Kamondo", והשנה הלועזית "1839".

סט המחזורים היה שייך לגביר נסים קאמונדו (1830-1889), בנו של הגביר שלמה רפאל (בן אברהם) קאמונדו – מעשירי קושטא, שפעל למען היהודים וייצג אותם בפני השלטונות העות'מאניים. בשעת הכנת המחזורים שלפנינו היה נסים ילד כבן תשע. בהמשך עבר עם משפחתו לפריז ופעל שם. מ"ד גאון כותב עליו (יהודי המזרח בארץ ישראל, ב, ירושלים תרצ"ח, עמ' 595-596): "מאצילי היהודים בבירת תוגרמא לפנים, היה אהוד בחצרות מלכי אירופא והם העניקו לו אותות כבוד לרוב. ויקטוריו עמנואל מלך איטליה, העלה אותו למדרגת 'קונדי', ולרגל נדבותיו המרובות להחזקת בית ספר ליתומי המלחמה הוצגה תמונתו בכמה ממוסדות הרשות למזכרת. השתתף בכל מפעל טוב ומועיל, ויהי מגן וצנה לאחיו היהודים ולתפארת הכלל במעשי צדקתו..." (עוד עליו אצל גרייבסקי, זכרון לחובבים הראשונים, חוברת טו).

משפחת קמונדו היתה משפחה שמוצאה ספרדי-פורטוגזי, ונודעה בשל הונה הרב ופעילותה הענפה למען היהודים בארצות השלטון העות'מאני. בראשית המאה ה-19 כבר חלשה משפחת קמונדו על עסקי בנקאות ונדל"ן באימפריה העות'מאנית, תוך שהיא מקיימת קשרים קרובים עם חצר הסולטאנים, מלווה כספים לטובת מימון פרויקטים של האימפריה, ובזכות כך זוכה להיתר מיוחד לרכישת אדמות בשטחי האימפריה. משפחת קמונדו נחשבה לאחת מן המשפחות היהודיות העשירות והמכובדות שבאימפריה העות'מאנית, אשר התפרסמה בהונה הרב, בעסקי הבנקאות, הנדל"ן והפילנתרופיה. בין היתר, ייסדו בני המשפחה מוסדות חינוך יהודיים, היו מעורבים בענייני היישוב היהודי בארץ ישראל והקימו מבנים מפוארים (בהם ארמון קמונדו, Kamondo Sarayı, הנמצא ב"קרן הזהב" באיסטנבול). בשנת 1867 עברו בני המשפחה לפריז, שם פועל עד ימינו מוזיאון האמנות על שם צאצא מאוחר יותר של המשפחה, נסים דה קמונדו, בנו של הרוזן מואיז דה קמונדו (בנו של נסים – בעל המחזורים שלפנינו) – טייס שנפל במלחמת העולם הראשונה. המאוזולאום של בני המשפחה ניצב עד היום בבית הקברות בח'אצכוי, איסטנבול.

במוזיאון על שם נסים קמונדו בפריז מוצגים שני מחזורים, לראש השנה ויום הכיפורים, מאותה מהדורה, כרוכים בכריכות זהות, שנעשו באותה שנה, ועליהם הטבעת שם אביו של נסים: "שלמה אברהם קאמונדו".

שלושה כרכים. ראש השנה: קמב דף. יום הכפורים: רמא דף. שלוש רגלים: רד דף. 19 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. מצב טוב. כתמים. כריכות עור מקוריות, עם עיטורים נאים בהטבעות מוזהבות. פגמים בכריכות.

ספר איוב, עם פירוש רבי יצחק בן רבי שלמה הכהן. קושטא, דפוס אליעזר בן גרשם שונצינו, [ש"ה, 1545].

רישומי בעלות וחתימות בדף השער: "קנין כסף חנן אלקי' את עבדו מרדכי הכהן...", "יעקב", "משה ליאון".

[145] דף. חסר הדף האחרון עם סוף המפתחות ולוח הטעויות. 20 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני, מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (בדפים הראשונים כתמים כהים). קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובדף האחרון, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט, משוקמים בהדבקות של רצועות נייר (על חלקים גדולים מהשער והטקסט). כריכת עור עתיקה (אופיינית לארצות המזרח), עם פגמים.

בדף השער חתימת הצנזור Antonio Francesco Enriques d'urbino, משנת 1687 (החתימה קטועה משני צדיה), ובדף האחרון חתימת הצנזור Giovanni Domenico Carretto.

CB, no. 113; Zedner, p. 135.