מכירה פומבית 102 חלק א' כתבי-יד וספרים עבריים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
- (-) Remove prayer filter prayer
- סידורים (15) Apply סידורים filter
- and (15) Apply and filter
- book (15) Apply book filter
- siddurim (15) Apply siddurim filter
- וספרי (9) Apply וספרי filter
- יד (9) Apply יד filter
- כתבי (9) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (9) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (9) Apply כתבייד filter
- תפילה (9) Apply תפילה filter
- manuscript (9) Apply manuscript filter
- ותפילות (6) Apply ותפילות filter
סט מחזורים לימים נוראים, חלק ראשון, סדר האשמורות [סליחות], מר"ח אלול ועשרת ימי תשובה, "כמנהג קהל קדש קארפינטראץ, לישלוא, קאוואליאון"; חלק שני, סדר של ראש השנה, וחלק שלישי, סדר של יום הכפורים, "כמנהג קהל קדש אויגניון", בעריכת רבי אברהם מונטיל. אמשטרדם, דפוס הירץ לוי רופא וחתנו קאשמן, תקכ"ג-תקכ"ו [1763-1766].
שני כרכים (חלק ראש השנה וחלק יום כפור נכרכו יחד), בכריכות עור מקוריות (שונות).
הטבעות מוזהבות משני צדי הכרך השני (השם הראשון דהוי מאוד): "Moyse Bellone de Carcassonne" [משה בלונה מהעיר קרקסון (דרום-צרפת)].
בחלק מהעותקים של "סדר האשמורות", כמו בעותק שלפנינו, נדפס בדף השער "כמנהג קהל קדש קארפינטראץ, לישלוא, קאוואליאון", במקום "כמנהג קהל קדש אויגניון", אך מלבד שינוי זה שתי ההוצאות זהות לגמרי (על השינויים בסדרי הסליחות בין מנהג קרפנטרץ למנהג אביניון, ראו: צונץ, מנהגי תפילה ופיוט בקהילות ישראל, מהד' ברויאר-פרנקל, ירושלים תשע"ו, עמ' 137-138, 291-294).
נוסח התפילה והפיוט של קהילת קרפנטרץ שבדרום-מזרח צרפת הנו נוסח ייחודי לה. הנוסח הועתק במחזורי כתב-יד עבור בני הקהילה, עד שבשלב מסוים לא הצליחו הסופרים המקומיים לספק את כמות המחזורים הנדרשת. בשל כך, נטל על עצמו בן-המקום, תלמיד חכם צעיר, בשם רבי אברהם בן שמואל דמונטיליץ (מונטיל), להעלות על מזבח הדפוס את נוסח התפילה הייחודי של קהילת קרפנטרץ.
על הרקע להדפסה ועל עבודתו של המביא לדפוס אברהם בן שמואל דמונטיליץ (הנקרא כאן: מונטיל), ראו: ש' שוורצפוקס, "צער הדפסת ספרים – מחזור קארפינטראץ", עלי ספר, ו-ז, תשל"ט, עמ' 145-147.
שני כרכים. כרך ראשון (סליחות): פב דף. כרך שני (ראש השנה ויום כפור): ס, סה-סח; פח דף. חסר דף אחרון בחלק יום כפור. 23.5-24.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים במספר דפים. כריכות עור מקוריות (שונות). בלאי ופגמים בכריכות (קרעים חסרים בשדרה ובפינות הכריכה בכרך השני).
Zedner, p. 456; C. Roth, The Liturgy of Avignon and the Comtat Venaissin, in: Journal of Jewish (1939), pp. 102-103. Bibliography.
מחזורים לימים נוראים ולשלושה רגלים, "כמנהג ק"ק ספרדים שבקונשטאנטינה ומדינות מזרח ומערב ואיטאליא". וינה, דפוס אנטון שמיד, [תקצ"ו] 1836. שלושה כרכים.
סט נאה בכריכות עור מקוריות, עם עיטורים בהטבעות מוזהבות. בחזית הכריכות הטבעות שם בעלים מוזהבות: "נסים די שלמה קאמונדו ה"י [=השם ישמרהו]", והשנה "5599" [תקצ"ט], ובחלק האחורי של הכריכות הטבעות נוספות: "Nissim di Salomon Kamondo", והשנה הלועזית "1839".
סט המחזורים היה שייך לגביר נסים קאמונדו (1830-1889), בנו של הגביר שלמה רפאל (בן אברהם) קאמונדו – מעשירי קושטא, שפעל למען היהודים וייצג אותם בפני השלטונות העות'מאניים. בשעת הכנת המחזורים שלפנינו היה נסים ילד כבן תשע. בהמשך עבר עם משפחתו לפריז ופעל שם. מ"ד גאון כותב עליו (יהודי המזרח בארץ ישראל, ב, ירושלים תרצ"ח, עמ' 595-596): "מאצילי היהודים בבירת תוגרמא לפנים, היה אהוד בחצרות מלכי אירופא והם העניקו לו אותות כבוד לרוב. ויקטוריו עמנואל מלך איטליה, העלה אותו למדרגת 'קונדי', ולרגל נדבותיו המרובות להחזקת בית ספר ליתומי המלחמה הוצגה תמונתו בכמה ממוסדות הרשות למזכרת. השתתף בכל מפעל טוב ומועיל, ויהי מגן וצנה לאחיו היהודים ולתפארת הכלל במעשי צדקתו..." (עוד עליו אצל גרייבסקי, זכרון לחובבים הראשונים, חוברת טו).
משפחת קמונדו היתה משפחה שמוצאה ספרדי-פורטוגזי, ונודעה בשל הונה הרב ופעילותה הענפה למען היהודים בארצות השלטון העות'מאני. בראשית המאה ה-19 כבר חלשה משפחת קמונדו על עסקי בנקאות ונדל"ן באימפריה העות'מאנית, תוך שהיא מקיימת קשרים קרובים עם חצר הסולטאנים, מלווה כספים לטובת מימון פרויקטים של האימפריה, ובזכות כך זוכה להיתר מיוחד לרכישת אדמות בשטחי האימפריה. משפחת קמונדו נחשבה לאחת מן המשפחות היהודיות העשירות והמכובדות שבאימפריה העות'מאנית, אשר התפרסמה בהונה הרב, בעסקי הבנקאות, הנדל"ן והפילנתרופיה. בין היתר, ייסדו בני המשפחה מוסדות חינוך יהודיים, היו מעורבים בענייני היישוב היהודי בארץ ישראל והקימו מבנים מפוארים (בהם ארמון קמונדו, Kamondo Sarayı, הנמצא ב"קרן הזהב" באיסטנבול). בשנת 1867 עברו בני המשפחה לפריז, שם פועל עד ימינו מוזיאון האמנות על שם צאצא מאוחר יותר של המשפחה, נסים דה קמונדו, בנו של הרוזן מואיז דה קמונדו (בנו של נסים – בעל המחזורים שלפנינו) – טייס שנפל במלחמת העולם הראשונה. המאוזולאום של בני המשפחה ניצב עד היום בבית הקברות בח'אצכוי, איסטנבול.
במוזיאון על שם נסים קמונדו בפריז מוצגים שני מחזורים, לראש השנה ויום הכיפורים, מאותה מהדורה, כרוכים בכריכות זהות, שנעשו באותה שנה, ועליהם הטבעת שם אביו של נסים: "שלמה אברהם קאמונדו".
שלושה כרכים. ראש השנה: קמב דף. יום הכפורים: רמא דף. שלוש רגלים: רד דף. 19 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. מצב טוב. כתמים. כריכות עור מקוריות, עם עיטורים נאים בהטבעות מוזהבות. פגמים בכריכות.
ספר זמירות ישראל, Chants Religieux des Israelites, Contenant la Liturgie complete de la Synagogue des temps les plus reculés jusqu'a nos jours, [שירים מסורתיים של עם ישראל, כולל את הליטורגיה היהודית המלאה בבית הכנסת, מימי קדם ועד ימינו], חלק ראשון עם הלחנים לתפילות שבת, מאת Samuel Naumbourg (שמואל נאומבורג). פריז, הוצאת המחבר, [תר"ז 1847]. מהדורה ראשונה.
כרך המורכב משני חלקים. חלקו הראשון של הכרך כולל את חלקו הראשון של ספר זמירות ישראל (מודפס בדפוס ליטוגרפי; חסרים דפים במספר מקומות), עם תווי זמרה לתפילות שבת, על פי סדר התפילה בבית הכנסת.
החלק השני של הכרך כולל דפים רבים בכתב-יד (כ-50 דף), עם תווי זמרה נוספים לתפילות שבת, מועדים וזמנים שונים. בדפים אלו מופיעים לחנים מאת עורך הספר שמואל נאומבורג, ולחנים רבים ממספר מלחינים נוספים (F. Hellmann, Sulzer, Lovy, Halevy, ועוד). חלק מהלחנים כתובים למספר קולות או למקהלה. בתחילתו של כל לחן נכתב שמו של המלחין.
מילות השירים הצמודות ללחנים מופיעות הן בחלק המודפס והן בחלק שבכתב-יד, בעברית בתעתיק לצרפתית. כותרות שמות השירים נדפסו בעברית.
בעמ' 177 מופיע לחן לחתונה, למספר קולות.
בראש הכרך נדפסה הקדמה ארוכה בצרפתית מאת העורך, על ההיסטוריה של המוזיקה היהודית.
בדף האחרון מופיע מפתח (חלקי) בכתב-יד ללחנים המופיעים בשני החלקים.
שמואל נאומבורג (Samuel Naumbourg, 1817-1880), מלחין יהודי-צרפתי, חזן ומוזיקולוג, יליד דננלואי (Dennenlohe, בוואריה). נאומבורג קיבל חינוך מוזיקלי מגיל צעיר, כבן למשפחה שלה שושלת חזנים ארוכה. הוא למד במינכן, ושם היה חלק ממקהלת בית כנסת. בהמשך שימש כחזן בית הכנסת בעיר בזאנסון (Besançon), ומנהל מקהלה בבית הכנסת בשטראסבורג. בשנת 1845 הוזמן לכהן כחזן בית הכנסת דה נצרת (Synagogue Nazareth) שבפריז. לאחר מכן עסק רבות במחקר הליטורגיה היהודית, ופרסם מספר חיבורים העוסקים בחקר המוזיקה היהודית ובקיבוץ לחנים יהודיים, שבראשם החיבור שלפנינו (שנדפס במספר מהדורות לאורך השנים).
חלקו הראשון של הכרך, בדפוס: [3], iv, [1] דף, 70, 77-110 עמ'. חסר דף עם פורטרט המחבר, המופיע במקור לאחר השער, חסרים עמ' 71-76, ושני דפים בסוף (עמ' 111-112, [1]). בין עמ' 70 לעמוד 77 נכרך דף אחד, בכתב-יד. חלקו השני של הכרך, בכתב-יד: 111-141, [5], 143-164, 167-168, 171-173, [2], 174-218, [2] עמ' (ספירת העמודים משובשת). עמודים 169-170 חסרים. בין הדפים מספר דפים ועמודים שנותרו ריקים. 30.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בחלק מהדפים כתמים רבים וכהים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים רבים (במספר מקומות קרעים חסרים גדולים), עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. במספר דפים סימני שפשוף של דפים צמודים שהופרדו, עם פגיעות בטקסט. כריכת עור חדשה.
