ספר נאות דשא, שאלות ותשובות על שולחן ערוך, מאת האדמו"ר רבי דוד שלמה אייבשיץ, בעל "ערבי נחל" ו"לבושי שרד". למברג (לבוב), דפוס בעריל ליב נעכליס, [תרכ"א] 1861. מהדורה ראשונה.

ו' דף בסופו של הספר: קונטרס עם שתי תשובות מאת הגאון רבי שלמה קלוגר.

עותק מיוחס לאדמו"רי טשרנוביל – בדף השער רישום בעלות:
"ר' זוסי'[א] בהרב".

כפי המסופר, רישום מסוג זה מעיד כי ספר זה הגיע מספריו הקדושים של האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל ובנו האדמו"ר רבי זושא מטשרנוביל. שכן בפטירתו של רבי אהרן בשנת תרל"ב חולקו הספרים בין צאצאיו ונרשם על כל ספר לחלק מי הגיע: "זוסיא בהרב", "מנחם נחום בהרב" וכו'.

האדמו"ר רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל (תקמ"ז-תרל"ב), זקן אדמור"י דורו, בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל ותלמיד סבו רבי נחום מטשרנוביל. לאחר פטירתו מילא את מקומו בטשרנוביל, בנו הקדוש רבי ישעיה משולם זושא (זוסיא) טברסקי (נפטר תרמ"א), אבי-אמו של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלז (תר"מ-תשי"ז).

המחבר, הגאון הקדוש רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו-תקע"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תקא-תקג), מגדולי החסידות ומגדולי ההוראה, אב"ד סורוקה. בשנת תקס"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בעיה"ק צפת, שם מנוחתו כבוד. קרובו רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספרו "לבושי שרד", "חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים". כתב חיבורים רבים, ביניהם חיבורו ההלכתי המפורסם "לבושי שרד". ספרו "ערבי נחל" הפך לאחד מספרי היסוד בתורת החסידות. מאז הדפסתו הראשונה, נדפס הספר בלמעלה מעשרים מהדורות.

[3], קכח; ו דף. 36 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב עד בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות, ועקבות רטיבות קלים. בלאי. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים (דף השער מנותק בחלקו), ללא פגיעות בטקסט. חותמת. כריכה ישנה.

ספר דברי חיים, שני חלקים, על מועדים ועל מסכת בבא מציעא, מאת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז. סוואליווע, דפוס חיים יהודה גאלדענבערג ושותפו יוסף העכט, תרע"ג 1912. שני חלקים כרוכים יחד.

בדף השער, רישום בעלות של האדמו"ר מוואדיסלב רבי מנחם בנימין בן ציון רוטנברג-הלברשטאם, מצאצאי המחבר בעל ה"דברי חיים" (מגזע בנו רבי דוד הלברשטם מקשאנוב). האדמו"ר רבי מנחם בנימין בן ציון רוטנברג-הלברשטאם מוודיסלב (תרמ"א-תשי"ז; אוצר הרבנים 13307), בן רבי אהרן מביאלא ביליץ. גדל אצל אבי אמו האדמו"ר רבי אלתר מאיר רוטנברג מוולברום. רבי אהרן חיבר ספרים רבים, בהם "מגד הארץ" ו"פרי נאה".

[2], פ, [2]; [2], קטז דף. 24 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים חסרים קלים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.

ספר אור המאיר, מאמרי חסידות על התורה, מאת רבי זאב וואלף מזיטאמיר. [פאריצק, דפוס שלמה בן חנינא, תקע"ה 1815]. וואריאנט עם שער מזויף.

בעותק הזה נדפס דף השער מחדש, וזוייפו בו פרטי הדפוס: במקום מקום הדפוס האמיתי מופיעה בשער המילה: "בקארעץ", כשהיא מודגשת באותיות גדולות, ומעליה נדפסה באותיות זעירות המילה: "כש"נ" [=כמו שנדפס]. במקום שם המדפיס נדפס: "יצא הדבר לאור על ידי הרבני... מוהר"ר אברהם יצחק מ"ס מק"ק זאלקווא" ופרט השנה הוקדם לתקמ"ז. ההסכמות שמעבר לדף נשמטו.

רישומי בעלות (בדפים ו/1, נט/1 וקכד/1) שהספר "שייך להבית המדרש דפה דארהוי" [Dorohoi, רומניה]. חותמות בית המדרש בדפים יט/1 וקמז/2.

[1], לו, [4], לז-קלד, [2], קלז-קמז; מח דף. חסרים דפים קלה-קלו, קלט-קמ. דפים לג-לו ודפים קכז-קכח בספירה הראשונה מופיעים פעמיים (דפים קכז-קכח מופיעים בשנית במקום דפים קלה-קלו). 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמי שעווה. בלאי. קרעים חסרים רבים (כולל קרעים גדולים בדף השער), עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות ובמילוי נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. במספר דפים חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.

שבע מהדורות של הספר הקדוש נועם אלימלך, מאת האדמו"ר הקדוש הרב רבי אלימלך מליז'נסק, שנדפסו בשנות הת"ר-ת"ש:

• ספר נועם אלימלך. וורשא, דפוס N. Shriftgisser, תרמ"א 1880. שני עותקים שונים (בשניהם אישור צנזור משנת 1880). באחד מהם רישומי בעלות של: "הק' חיים... חופק"קישינאוו[?]"; "מרדכי וויינבערג" (בעיפרון). בעותק השני רישום בעלות בחתימת "סעדייא גמיל", ורישום לידת בתו בשנת תר"פ.

• ספר נועם אלימלך. טארנא-פאדגורזע, דפוס ישראל שטראם ודפוס שאול חנני’ דייטשער, תרס"ד [1904]. מהדורה שנייה בה חודשה הדפסת הכוכביות • כמו במהדורה הראשונה [המסורת החסידית ייחסה חשיבות מיוחדת לכוכביות אלו. החוקר ר' חיים ליברמן כותב על כך במאמרו על המהדורה הראשונה של ה"נועם אלימלך" (אהל רח"ל, חלק א, ניו יורק תש"מ, עמ' 63): "חסידי פולין קוראים למהדורה זו: 'נועם אלימלך עם כוכבים', והיא חשובה בעיניהם מאד, שכן הם מייחסים לכוכבים אלו סודות ורמזים...". בספר הדרת קודש, לתולדות רבי אברהם יהושע פריינד (הרב מנאסויד; ירושלים תש"כ, עמ' מז) נכתב בשמו: "רבינו ז"ל אמר שיש סוד בציוני הכוכבים שנדפסו בסה"ק נועם אלימלך בדפוס הראשון, ואומרים שהרה"ק ר' אלעזר ז"ל (בנו של ה"נועם אלימלך") הי' לו גילוי אליהו בכתבו, ועשה שם ציון כוכב..."]. עם הסכמת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שינאווא (שנעתקה ממהדורת קראקא, תרנ"ו), בהמשבח את המהדורה שתודפס "כתמונת הראשון שהדפיס בנו של המחבר זצללה"ה", והוא כותב: "וזכות המחבר יגן עלינו ועל כל ישראל להצילנו מכל רע ולהשפיע עלינו ברכת טוב עד יגאלינו גאולת עולם במהרה בימינו...".

• ספר נועם אלימלך. מונקאטש, דפוס Grafia של אליעזר יחיאל קאללוש, [ת"ש 1940]. שני עותקים (שנדפסו על שני סוגי נייר: נייר לבן איכותי ונייר יבש כהה מעט).

• ספר נועם אלימלך. ירושלים, דפוס והוצאת האחים לוין-אפשטין ושות’, [תש"ה 1945, בערך].

• ספר נועם אלימלך. פערנואלד (גרמניה), דפוס יפה, [תש"ז 1947].

ספר קדוש זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (מהדורת ברגסס, תרצ"א, דף לח/2-לט/1).

7 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר אשד הנחלים, חידושים לדברי המגן אברהם והט"ז על שו"ע אורח חיים, ומספר תשובות לדוגמא מספר "נאות דשא", מאת האדמו"ר בעל "ערבי נחל" רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקה ומגדולי צפת. ליוורנו, [תקפ"א 1821].

הספר נדפס בעלום שם המחבר. בהקדמת המו"ל, הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ' בעל "חמדת ישראל", הוא כותב על רֵעוֹ המחבר: "מכירו הייתי לשעבר עודינו באבו במדינתינו פולוניא, אף כי אחרי עלינו אל ההר הטוב הזה אדמת קודש צפת... שם ישבנו על התורה ועל העבודה עבודת הקודש... וחיובא רמיא עלי דידי לפארו ולהללו ולספר שמו בכל הארץ... אמנם מה אעשה כי זממא נפל בפומיה... בצוותו לבל אשא את שמו על שפתי חיבוריו...".

[4], לב, לז-מ דף. פגינציה משובשת. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.

מספרי החסידות הבודדים שנדפסו בליוורנו [בארצות המזרח והבלקן, יוון וליוורנו כמעט ולא נדפסו ספרי חסידות. בליוורנו עצמה נדפסו רק ארבעה ספרי חסידות, כולם ע"י רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'].