ספר חידושי תורה שנשמעו ממרן הגה"ק אדמו"ר שליט"א מסאטמאר... על שלחנו הטהור בברוקלין בשנת תשט"ז. ירושלים, תשט"ז [1955-1956]. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים.

חידושים וביאורים על חמישה חומשי תורה ועל מועדי השנה מאת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.

בבטנת הכריכה הפנימית של חלק א, מודבק מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הנגיד החסיד הנודע ר' געציל בערגער, על שליחת הספר שלפנינו אל אחד מהרבנים המקורבים לחסידות סאטמר: "הנני שולח לכת"ר שני חלקים מהתורות הקדושים של כ"ק מרן שליט"א מסאקמער, ואבקש מכת"ר שילמוד אותם ברבים, ויהי' ממזכי הרבים, כי בזמנינו הדברים הקדושים הם מאירת עינים וצריכים חיזוק רב להחזיק עצמן בשיטת רבינו שליט"א – והנני דושה"ט באה"ר, געצל בערגער".

בדפי המגן של שני הכרכים, חותמות של רבי כתריאל דוד קאפלין (תרצ"ב-תשס"ו; דיין בבית דין הרבני בלונדון ומרא דאתרא "שומרי הדת" בלונדון).

הנגיד החסיד רבי אליקים געציל ברגר (תרנ"ה – תשרי תשל"ח), מחשובי חסידי בעל ה"דברי יואל" מסאטמר ומגדולי תומכי התורה ומחזיקי המוסדות של היהדות החרדית בכל תפוצות ישראל. נולד בגליציה בעיירה טופרוב הסמוכה לבעלז לאביו רבי שלום בערגר, חסיד לאדמו"רי מאלסק. למד כמה שנים בישיבת סטניסלב. בשנת תרע"ד, לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נמלט לסאטמר בהונגריה, שם למד בישיבת הגאון רבי יהודה גרינוואלד בעל ה"זכרון ליהודה". בתקופה זו התקרב גם אל רבו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים שעבר בזמן המלחמה לסאטמר, ומאז לא נטה ממנו כל ימי חייו. נשא את בתו של הרה"צ רבי ישכר בעריש לויפער דומ"צ בדז'יקוב בעל "אהל תורה". בשנת תר"פ היגר ללונדון, שם עשה חיל בעסקיו והשיג עושר רב. היה ממייסדי התאחדות קהילת החרדים בלונדון. עסק בצרכי ציבור ופיזר מכספו ומהונו למוסדות תורה וחסד. בניו וצאצאיו ממשיכים כיום את דרכו בשמירת גחלת היהדות הנאמנה והבלתי מתפשרת.

כרך א (בראשית-ויקרא): [1], קע; לז, מ-נט דף. כרך ב (במדבר-דברים): [1], ס-קפג; כב; [1], ע-פז; מב-עז דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. חותמות. כריכות חצי-עור מקוריות; שפשופים ובלאי בשדרות ובשוליים.

שש מהדורות מוקדמות של הספר "ליקוטי אמרים – תניא", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. קניגסברג, יוהאניסבורג, ווארשא ווילנא ותל אביב, תר"ח-תש"ג [1848-1943].

שש מהדורות:

• ספר ליקוטי אמרים תניא. [קניגסברג], "בשנת ועצת ה' היא תקום" [תקפ"ז 1827; אם נחשב שם הוי"ה במלואו: תר"ח 1848]. מהדורת ספר התניא שנדפסה בפרוסיה עבור יהודי רוסיה בתקופת "גזירת הדפוסים". רישום בעלות בדף המגן: "גם אני מעיד שזה הספר שייך להבחור המשכיל והמפואר כש"ת מו"ה מרדכי מ"ץ – נאום הבחור אלעזר כ"ץ".

• ספר ליקוטי אמרים תניא. [יוהאניסבורג, דפוס א’ גאנשאראווסקי, תרי"א 1851 בקירוב]. מהדורת ספר התניא שנדפסה בפרוסיה עבור יהודי רוסיה בתקופת "גזירת הדפוסים". חותמת ורישום בעלות בדף השער: "ניסן ישראל שטיין"; "שייך להבחור ניסן ב"ר יוסף דוב נ"י שטיין – אוסטראווע הסמוך לפלך לאמזה".

• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תר"מ 1879. חתימה בדף השער: "שמואל מנחם הכהן חופ"ק סאכטשאב" [רבי שמואל מנחם הכהן טאראווער אב"ד סוכטשוב ובהמשך רב בווארשא; מכתב-תשובה אליו נדפסה בשו"ת מהרש"ם (חלק ב, סימן ז); הסכמתו מופיעה בספר "גאולת הארץ" (ווארשא, תרס"ב).

• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרע"ב] 1912.

• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרפ"ג] 1922.

• ספר ליקוטי אמרים תניא. תל אביב, דפוס "ספר", [תש"ג 1943]. מהדורת התניא הראשונה שנדפסה בארץ ישראל. לצורך הדפסת מהדורה זו הוקם ועד מיוחד – "ועד הדפסת התניא", עליו נמנו גדולי חסידי חב"ד בתל-אביב – ר' אליעזר קרסיק, ר' פנחס אלטהויז, ר' משה גורארי', ר' נפתלי דוליצקי ור' דוד חנזין.

מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, יג, יד, כח, לב, מ (עמ' 73-122).

6 כרכים. גודל ומצב משתנים. רישומים וחותמות. כריכות חדשות. האוסף לא נבדק בידינו לעומק, והוא נמכר כמות שהוא.

שלחן ערוך אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. שטעטטין, ווארשא, ברודי, יוזעפאף, ווילנא, תרכ"ב-תרצ"ו [1862-1936].

• שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ב-תרכ"ג [1862-1863]. שלושה חלקים בארבעה כרכים – אורח חיים חלק ג, יורה דעה, חושן משפט ושו"ת. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טו, עמ' 106-109.

• שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ד [1864]. סט שלם בשישה כרכים. חותמת בכרך ב: "פנחס לערנער נכד הגאון [רבי] נפתלי כ"ץ זצ"ל בצפת"ו". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טז, עמ' 110.

• בראדי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ד-תרל"ה 1874. כרך אחד – חלק יורה דעה. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כב, עמ' 122-123.

• יוזעפאף, דפוס שלמה ואחיו ברוך זעצר ושותפם יחזקאל רענר, תרל"ה 1875. סט שלם בחמישה כרכים. חותמת בכרך ד: "יוסף שפירא – הערמאננשטאדט". בכרך ה, הגהה למדנית בכתב-יד בדף כא. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כג, עמ' 124.

• ווארשא, דפוס וו' כהן ואודרפלד (В. Конъ и Одерфелдъ), תרל"ה 1875. סט שלם בחמישה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כד/כה, עמ' 124-125. בכרך ג רישום בעלות: "זה השלחן ערוך שייך להרבני המופלג וכו' וכו' כש"ת מה"ו מרדכי דוד זאלצבערג – באעה"ח אור ליום ב' פ' נצבים תרס"א, פה עיר יאנוב יע"א"; חותמות (באותיות לועזיות) של שמעון זלצברג מבנדין ושל רבי יצחק פרסול רבה של בנדין. בכרך ה: חותמות רבי "שמואל דוב גאטליעב"; הגהה למדנית בכתב יד בדף סז.

• "השלמה מן שולחן ערוך רז"ל, כוללת הסימנים קנה, קנו, תקעג, תקפא, תרנא, ותרע, שנחסרו בההוצאות הישנות...". ווארשא, דפוס פ. י. לבנסון וד. פרידמן (П. Ю. Лебенсон и Д. Фридман), תרל"ט 1879. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כו, עמ' 126.

• ווארשא, דפוס י. אלאפין, תרנ"ה 1895. סט שלם בחמישה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כט-ל, עמ' 127-130.

• ווילנא, דפוס ה' פראדעל מ"ץ, תרס"ה 1904. סט שלם בשישה כרכים. חתימה בכרך ג: "הק' שלמה מאשקאוויטש". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לא, עמ' 130-132.

סה"כ 32 כרכים. גודל ומצב משתנים. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות. חלקים אחדים חסרים דפי שער או מספר דפים; האוסף לא נבדק בעיון, והוא מוצע למכירה כמות שהוא.

ספר צמח צדק, שאלות ותשובות על חלקי השלחן ערוך, וחידושים על הש"ס, מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. מהדורות ראשונות.

ארבעה חלקים (בארבעה כרכים):

• אורח חיים. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884. [3], ב-עו דף.

• אבן העזר, חלק א – הלכות אישות ועגונות והלכות קדושין. ווילנא, דפוס ר' יוסף ראובן ראם / ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"א 1870. [2], קמז דף; [1], פב, [1] דף. כרוך עם דף שער ראשי נוסף (בדיו מוזהבת). חתימות בדף המגן ובעמוד האחרון: "חיים יודאוויץ".

• אבן העזר, חלק ב – הלכות גיטין ושמות גיטין והלכות יבום וחליצה. ווילנא, דפוס ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"ב 1871. [3], ב-ק דף; [2], ג-קלב דף. חסרים 3 דפי מפתחות בסוף הכרך (דפים קלג-קלה).

• חידושים על הש"ס, "חידושים אליבא דהלכתא על שיתא סדרי משנה וגמרא". ווילנא, ר' שמואל יוסף פין, ר' אברהם צבי ראזענקראנץ ור' מ"מ שריפטזעטצער, תרל"ח 1878. [3], ב-מו, מט-קצב דף. חסרים 2 דפים באמצע (דפים מז-מח). חתימה בדף השער.

הדפסת ספר "צמח צדק"

האדמו"ר ה"צמח צדק" היה מגדולי המשיבים בדורו, ולמעלה מאלף מתשובותיו בהלכה נדפסו בסדרת הספרים "צמח צדק". עם זאת, מרבית התשובות שכתב במשך כיובל שנים אל גדולי הרבנים ברחבי רוסיה הלבנה, אוקראינה וליטא אבדו בשריפות השונות שפקדו את העיירה ליובאוויטש במשך השנים. במשך ימי חייו ה"צמח צדק" לא מסר לדפוס את תשובותיו בהלכה, את חידושיו שבתורת הנגלה ואת מאמריו ודרושיו שבתורת החסידות. תורתו נותרה בכתב יד בלבד, והועתקה בידי מעתיקים שונים. לאחר הסתלקותו (י"ג ניסן תרכ"ו), החלו ר' חיים יעקב בר' בנימין ווידרביץ ור' שמעון ב"ר דוד להתעסק בהכנתם לדפוס של חידושיו בש"ס ופסקיו ותשובותיו על ד' חלקי שו"ע, אשר נותרו מפוזרים בעשרות כרכים שנכתבו בכתב-יד קדשו, ובעשרות כרכי ההעתקות שבידי חסידיו. תשובותיו נאספו ולוקטו אחת לאחת מידי המקבלים. רק שמונה-עשרה שנים לאחר הסתלקותו הסתיימה מלאכת האיסוף, הסידור, ההעתקה, העריכה וההדפסה של תורתו וחידושיו של האדמו"ר ה"צמח צדק" שבתורת הנגלה: תחילה יצאו לאור שני חלקים של שו"ת אבן העזר (תרל"א-תרל"ב), בהמשך בשנת תרל"ד נדפסו שלושת חלקיו של שו"ת יורה דעה, החידושים על הש"ס נדפסו בשנת תרל"ח, ולבסוף בשנת תרמ"ד נדפסו החלקים האחרונים של הסדרה – שו"ת חלק אורח חיים ושני חלקיו של "פסקי דינים". לסדרה כולה קראו המדפיסים בשם "צמח צדק", שמנינו עולה בגימטריה לשם המחבר: מנחם = צמח = 138; מענדל = צדק = 194. מעתה ואילך נתקבע גם שם האדמו"ר רבי מנחם מענדל על שם ספרו, האדמו"ר ה"צמח צדק". שלום דובער לוין, "צמח צדק – מפתחות" (ברוקלין, תשנ"ט), מבוא לסדרת "צמח צדק", עמ' 5-13.

4 כרכים. 33-34 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים במרבית החלקים. מצב כללי טוב עד בינוני. כתמים, קמטים ובלאי קל. קרעים וסימני עש בכרכים 3-4; כתמים כהים ובלאי בכרך 4. רישומים. כריכות חדשות (לא אחידות).

ספר שארית יהודה, שולחן ערוך הלכות מליחה (סימנים סט-עד), עם ביאור ושו"ת בארבעת חלקי שלחן ערוך, מאת רבי יהודה ליב מגיד מישרים ומורה צדק דק"ק יאנאוויטש (אחיו של האדמו"ר הזקן מליאדי בעל התניא והשו"ע). ווילנא, דפוס ר' מנחם מן ב"ר ברוך ור' שמחה זימל ב"ר מנחם נחום, תר"א 1841. מהדורה ראשונה.

הובא לדפוס על ידי נכד המחבר ר' זאב וואלף ב"ר ישעיה.

"האחד המיוחד" רבי יהודה ליב מיאנאוויטש (תק"ט-תקפ"ו בערך), אחיו ותלמידו הגדול של האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. מגיד מישרים ומורה צדק בעיר יאנאוויטש (ינוביץ'), שעל שמה מכונה – המהרי"ל מיאנאוויטש. יד ימינו ואיש אמונו של אחיו בעל התניא, "בן משק ביתו של רבינו ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו" (בית רבי, עמ' נה). ראש וראשון לכותבי ה'הנחות' של מאמרי ודרושי אחיו בעל התניא, אשר סמך על 'הנחותיו' יותר מאשר על 'הנחות' הכותבים האחרים, בהיותן נאמנות למקור וללא כל תוספת ומגרעת: "רבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאוד ממש כמו שנאמרו" (שם). מ'הנחותיו' נדפסו הדרושים בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי אדמו"ר הזקן על חומשים בראשית-שמות. היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו בהלכה ובחסידות ומקור לעניינים רבים בתורתו.

בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות ה"צמח צדק" מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מאחיו, ובהם פסקי הלכה ששינה בהם אדמו"ר הזקן ממה שפסק בצעירותו ב"שלחן ערוך" שלו. לאחר הסתלקות האדמו"ר הזקן, התמסר המהרי"ל לעריכת והגהת "שלחן ערוך הרב", ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. הסכמת המהרי"ל נדפסה בפתח סידור אדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקפ"ב). בשו"ת ה"צמח צדק" מביא הצ"צ דברים רבים משמו של המהרי"ל.

[1], מט דף. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים ובלאי. סימני עש במרבית הדפים עם פגיעה קלה בטקסט. קרעים משוקמים בהדבקות בשולי דף השער. חותמת. כריכה חדשה מהודרת.