שלושה ספרי סגולות, גורלות ורפואות שנדפסו בירושלים:

• ספר הסגולות, "סגולות נוראות ויקרות, אשר ליקט וחיבר... איש ירושלים... החכם השלם כמהור"ר ראובן בן אברהם". ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרכ"ה 1865].

בדף כג שער מיוחד: ספר הפרכוס, סגולות המיוחסות לרב האי גאון. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרכ"ה 1865].

[1], ב-כד דף. 17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים חסרים בשולי חלק מהדפים, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 113.

• ספר הגורלות, המיוחס לרבי אברהם בן עזרא. [ירושלים, דפוס מיכל הכהן ויצחק גשצינני, תרל"ו? 1876?]. איור בשער של "קבר רחל אמנו".

בעמוד האחרון, מודעת פרסומת לכתב-העת "האריאל" בהוצאת מיכל הכהן.

[18] דף. 16 ס"מ. מצב בינוני עד בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי דיו כהים. בלאי. קרעים, בהם קרע חסר קטן, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בנייר-דבק. כריכת עור חדשה.

ש' הלוי, מס' 270. 

• ספר סוד ישרים, "מאה סגולות... רפואות, פלאות, ודברי נוראות", מאת רבי יהודה אריה ממודינה. ירושלים, [דפוס יואל משה שאלאמאן, תרמ"ה בקירוב 1885?]. מהדורה שלישית – "נדפס ראשונה בעיר וירונה שנת הת"ז, פעם שניה פעה"ק [בשנת תר"מ 1880 – ראה ש' הלוי מס' 349], ועתה מאפס מציאותו נדפס פעם שלישית".

עצות, סגולות ורפואות, ואף מעשי קסם שונים (כגון: "לצייר עורב על הנייר ויצעק", "להפריח ביצה באויר", "להראות נחש רץ בבית", ועוד). הספר נדפס לראשונה בוונציה שנ"ה, וכלל גם חלק נוסף עם חמישים חידות ופתרונותיהן, שאינו מופיע במהדורה שלפנינו. הספר נדפס בעילום שם המחבר, ששמו נרמז בראשי התיבות של הפסקה המופיעה בדף השער של המהדורה הראשונה (הדבר נודע מעדות רבי יהודה אריה ממודינה באוטוביוגרפיה שלו, "חיי יהודה").

[2], 17-24, 9-16, 17-30 עמ' (חסרים 3 דף של העמודים 3-8, והעמ' 17-24 מופיעים פעמיים). 12.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. קרעים חסרים בדף השער (משוקמים במילוי נייר). כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 516.

ספר כנסיה לשם שמים, נגד מעשי הכשפים של הנשים העורכות שולחן ותקרובת לשדים, מאת רבי מנשה מטלוב סתהון אב"ד ארם צובה וראב"ד צפת. ירושלים, דפוס אליהו ומשה ששון, תרל"ד 1874. מהדורה יחידה.

רישומים בכתיבה ספרדית בדף השער ובעמוד שממולו: "לישיבת מע'[לת]... כמהר"ר ג'י מאיר לזבונא יצ"ו, מנחת זכרון מאיתי הדל ורזה בן מע' הרב המחבר ז"ל נא"ה [נאום הצעיר] דוד מנשה סתהון ס"ט"; "למדרש מע'[לת]... ג'י[ליבי] מאיר לזבונא שי' ס"ט" (רישום דומה בדף י/1).

הספר "כנסיה לשם שמים" חובר כנגד תופעות של מעשי כישוף שפשטו בקרב נשים יהודיות בירושלים, בחַאלבּ ובארצות נוספות, ונלמדו כנראה מהנשים הערביות. הכוונה במיוחד היא ל"אינדולקו" – טקס "המתקה" לשדים שנעשה לשם ריפוי חולים, פקידת עקרות וביטול גזירות שונות, במהלכו היו הנשים מפנות את בתיהן ומניחות דברי מתיקה בשביל לפייס את השדים. תיאור הטקס וחומרת האיסור לעשותו מפורטים בספר, ונדפסו בו הסכמות מאת עשרות רבנים מארץ ישראל ומסביבותיה, האוסרים את הדבר.

המחבר,
הגאון רבי מנשה מטלב סתהון (נפטר תרל"ו) רבה של ארם צובה שעלה לצפת וכיהן בה כראב"ד בסוף ימיו. באותה תקופה נולד בנו הצעיר, הגאון רבי חיים סתהון (תרל"א-תרע"ו), נולד בצפת והתייתם בילדותו מאביו הגדול. נתגדל בין חכמי צפת האשכנזים והספרדים, ולימים כיהן כרבה של הקהילה הספרדית בעיר. מחבר הספר "ארץ חיים" על מנהגי צפת ארץ ישראל ומנהגי ארם צובה (ירושלים, תרס"ח).

[2], צב, [1] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים. כריכת עור חדשה.

ש' הלוי, מס' 210.

שני החלקים של הספר כפי אהרן, שו"ת וחידושים, מאת הגאון המקובל רבי אהרן עזריאל ראב"ד הספרדים בירושלים, וספר "בני יוסף" מאת רבי יוסף יהושע קאריו, מגדולי רבני ירושלים וראב"ד הספרדים בירושלים.

• ספר כפי אהרן, חלק ראשון, שו"ת וחידושים מאת רבי אהרן עזריאל. ירושלים, דפוס רבי ישראל בק, [תרל"ד 1874]. מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר.

[4], קעח דף. 28.5 ס"מ. רוב הספר על נייר איכותי. מצב טוב. כתמים ובלאי. מעט קרעים ללא פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.

• ספר כפי אהרן, חלק שני, שו"ת וחידושים מאת רבי אהרן עזריאל. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן ושותפיו, [תרמ"ו 1886]. חלק שני שנדפס כשש שנים לאחר פטירת המחבר, ע"י נכדו בן-בנו רבי אברהם עזריאל.

כרוך עם: ספר בני יוסף, שו"ת וחידושים על הרמב"ם, מאת רבי יוסף יהושע קאריו, מגדולי רבני ירושלים. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן ושותפיו, [תרמ"ו 1886]. נדפס ע"י נכדו בן-בתו רבי אברהם עזריאל.

[2], קעא דף; [1], כ דף. 28.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. מעט קרעים ללא פגיעה בטקסט. סימני עש קלים. כריכת עור חדשה.

בבטנת הכריכה: הקדשה מודפסת (בדיו זהובה) מאת רבי אברהם עזריאל, עם מילוי בכתב ידו וחותמתו.

הגאון המקובל רבי אהרן עזריאל – בעל "כפי אהרן" (תקע"ט-תרל"ט), מגדולי חכמי הספרדים בירושלים, ראב"ד בית הדין, ראש ישיבת "שבת אחים" שנוסדה בביתו, ומראשי ישיבת המקובלים "בית אל". נפטר בעיר יפו ועל מצבתו שם נכתב: "...ראב"ד... מראשי סנהדראות, דומה למלאך ה' צבאות, הרב המופלא המקובל האלוקי... כמהר"ר אהרן עזריאל... בעל המחבר כפי אהרן". רבי אהרן עזריאל היה רגיל לחתום בפסבדונים: "נא"ה ס"ט", או "אענ"ה ס"ט". בהקדמתו (השניה) של המחבר רבי אהרן עזריאל לחלק הראשון שנדפס בחייו, הוא מספר על מחלתו הקשה בזמן הדפסת הספר, ועל רפואתו הפלאית לאחר התגלות הרש"ש הקדוש אליו בחזון לילה בליל היארצייט של הרש"ש – י' בשבט תרל"ד. בחלומו סיפר רבי אהרון עזריאל לרש"ש הקדוש על הדפסת ספרו "כפי אהרן" שלפנינו: "...ויהי בחצי הלילה, והנה נגלה אלי איש, תוארו כמלאך ה'... אמרתי לו, מי אתה אדוני? השיב לי, אני שלום מזרחי... שאל אותי בפנים שוחקות בזה הלשון, שמעתי שאתה מדפיס ספר א'. השבתי לו כן אדוני... הנני מעלה עתה על מזבח הדפוס קונטריס קטן קראתיו בשם 'כפי אהרן'... אמר לי, אמור לי מדוע אתה חותם אענ"ה. השבתי לו, כי שם רמז שמי הקטן ומשפחתי ושם מר אבי ז"ל... אמר לי בפנים שוחקות עוד יש ט'[עם] אחר לחתימה, אהרן עזריאל ניסי ה', ותיכף הלך מלפני. ואני נתעוררתי מתרדמתי... אז אמרתי אין ס'[פק] כי יום בשורה היום הזה... ותלי"ת כן היה לי, כי מעט מעט נתחזקתי והנני היום בקו הבריאות".

הגאון רבי יוסף יהושע קאריו – בעל "בני יוסף" (תקס"ז-תרמ"ג), מגדולי חכמי חברון וירושלים, בהם כיהן כמרביץ תורה וכדיין, ולימים כיהן כראב"ד בית הדין ונשיא "ועד העדה" הספרדית בירושלים. לאחר פטירתו ליקט נכדו בן-בתו מעט מתשובותיו וחידושיו, והדפיסם בספר "בני יוסף", שהדפיסו יחד עם חלק ב' של ספר "כפי אהרן" שהדפיס באותה שנה. בשער הספר שלפנינו הוא כותב עליו: "האדם הגדול בענקים, גלי עמיקתא ומסתרתא... שימש בקודש ראש אב ב"ד מקודש אלקפתא וריש גלותא, הרב הגדול... רב תנא כמוהר"ר יוסף יאושע קאריו... זרע קודש... מעלת הרב הגדול סבא דמשפטים כמוהר"ר דוד אברהם קאריו". בהקדמתו הוא מספר על גדלותו בתורה ובהרבצת תורה לתלמידים, ועל מינויו כ"ראש הועד" של הקהילה.

נכדם, הגאון המקובל רבי אברהם עזריאל (תרכ"ב-תש"ז), מגדולי רבני ירושלים, שכבר בגיל כ"ד מונה לאחד מדייני העיר, ובהמשך אף מונה לראב"ד ירושלים.

ש' הלוי, מס' 211; מס' 553 ומס' 554.

ב"התנצלות המדפיס" רבי ישראל בק [מתלמידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין] – שנדפסה בתחילת הכרך הראשון, הוא כותב מעט עניני קבלה נעלים ומרוממים, ובסוף דבריו הוא מספר על קדושת הספרים שנדפסו בבית דפוסו: "...והדפיס[!] שלי הוא קודש, כי כל האותיות וכל הכלים הנצרכים המה כולם נעשים ע"י [על ידי], ובכל הדפיס[!] שלי לא נמצא אפילו אות אחת שנעשה ע"י אחרים וכ"ש [וכל שכן] אותיות שנעשה ע"י גוים, כי האותיות המה קדושים, וצריכים לכוון בעת עשיתם שבהם נברא העולם... על כוונת בצלאל שהיה יודע לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ...".

ספר פסקי חלה להרשב"א, עם פסקי דינים מאת רבי יעקב ן' צהל זלה"ה, ומאמר חקור דבר אודות מנהג חו"ל בהפרשת חלה, מאת המו"ל רבי נחמן נתן קורוניל. ירושלים, דפוס אליהו ומשה חי בני אברהם ששון, תרל"ו [1876].

מעבר לשער, הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של המו"ל רבי נחמן נתן קורוניל, ל"ידי"ן [ידיד נפשי] האברך היקר הרבני המופלג כש"ת כמו"ה דוד שאמע הי"ו בן להמנוח איש טוב ומטיב כש"ת כמוה"ר יום טוב שאמע זלה"ה...".

הגאון המקובל רבי נחמן נתן קורונל (תק"ע-תר"ן), מגדולי חכמי ירושלים. תלמיד חכם ועסקן ציבורי, מו"ל ספרים ושד"ר. יליד אמשטרדם, אביו רבי דוד היה בן הקהלה הספרדית ואמו היתה מבנות העדה האשכנזית. חברו ורעו מנוער של רבי יהוסף שוורץ, עמו עסק בתורת הנסתר. הוציא לאור ספרים מכתבי יד קדמונים. חותנו של הצדיק המקובל רבי הירש מיכל שפירא בעל "תקון חצות", "ציץ הקודש" ו"התרגשות הלב".

[4], כה דף; 20 עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכת עור חדשה.

ש' הלוי, מס' 278.