קונטרס ישבת ציון, מכתבים על אודות ירושלים ויושביה, עם חידושים ואמרות ששמע מפיו של רבו הגאון רביי יהושע ליב דיסקין, מאת רבי יצחק שלמה בלויא. ירושלים, דפוס יואל משה סלומון, תרמ"ג [1883].

מעבר לשער נדפס מכתב "השר הצדיק" משה מונטיפיורי.

המחבר,
הגאון ההונגרי-ירושלמי רבי יצחק שלמה בלוי (תרי"ז-תש"ג), בעל מלוא העומר על הלכות חלה. נאמן-ביתו ומזכירו של הגאון המהרי"ל דיסקין ומוסדותיו. ממייסדי בית יתומים דיסקין וישיבת אהל משה. בספריו ופרסומיו, הוא היה הראשון שפירסם את חידושיו הגאוניים של רבו המהרי"ל דיסקין. אביהם של רבי משה בלויא מנהיג "אגודת ישראל" בירושלים, ושל רבי עמרם בלויא מנהיג "נטורי קרתא".

כ דף. 15.5 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש קלים. רישומים. כריכה חדשה.

ש' הלוי 422.

שני כרכים. כרך ראשון: כב, כד-קעא. חסר דף כג. כרך שני: [1], רד, רז-שטו דף. חסר דף רה. 31.5 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. קמטים בשולי חלק מהדפים. קרעים וקרעים חסרים בשולי דף השער של הכרך הראשון ומספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות במסגרת השער ובטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכות חדשות עם שדרות עור (אחידות).

ש' הלוי, מס' 459, 557.

ספר כתר כהונה, חלק ראשון, שאלות ותשובות, מאת רבי יצחק אברהם כ"ץ. [זולקווא, דפוס אברהם יהודא ליב, תקס"ה 1805].

עם מספר תשובות הלכתיות מאת המגיד מקוז'ניץ (סימן עו). ככל הנראה לא נדפסו חלקים נוספים.

חותמות בעלות שונות: חותמות "בית המדרש הגדול דק"ק מעזריטש" וחותמת רבי "יחזקאל בהרב מ"ו יעקב דוד נ"י הגאבדק"ק ווישיגראד" ומספר הגהות בכתב יד.

הגאון רבי [משה] יחזקאל בידרמן אב"ד ווענגרוב ואב"ד ווישגרוד (נפטר תרס"ז). כפי הנראה לפחות אחת ההגהות היא בכתב-ידו של אביו הגאון מהרי"ד – רבי יעקב דוד בידרמן (תקס"ו-תרכ"ג, אנצ' לחסידות ב' עמ' רס). תלמיד רבי שלמה ליב מלנטשנה והאדמו"ר מקוצק. רב במזריץ', בקוז'ניץ ובווישיגרוד, מצאצאי בעל שו"ת פני יהושע וספר מגיני שלמה. חיבר כמה ספרים, התפרסם בחיבורו "הגהות מהרי"ד" על תורת-כהנים (ספרא) עם פירוש הר"ש משאנץ.

[1], עה דף. חסרים שני דפים בסוף הספר. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש קלים. קרעים גדולים בדף השער, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקות ובמילוי נייר, עם השלמה בצילום של מסגרת השער. קרעים קטנים בשולי הדפים. חותמות. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

ספר אילמה רבתי, חכמת הקבלה, מאת המקובל רבינו משה קורדבירו מצפת – הרמ"ק. ברודי ולבוב, דפוס אורי זאב וואלף סאלאט ודפוס יעקב ערנפרייז, [תרמ"א] 1881. מהדורה ראשונה, עפ"י כתב-יד רבי דוד הכהן מחברון.

העותק של האדמו"ר הקדוש רבי מאיר שלום רבינוביץ מקאלושין ופוריסוב. בדף השער רישום בעלות: "שייך לכ"ק אדומו"ר הה"ק הצדיק שליט"א מגארוולין", וחותמות בעלות בשער ובדפי הספר: "הרב מאיר שלום ראבינאוויטש". בתחתית דף השער, חותמת המו"ל: "חיים נחום בהרב ר' אהרן ז"ל לענדקאף – קרעמענצוק".

האדמו"ר רבי מאיר שלום רבינוביץ מקאלושין (נפטר תרס"ג), נכד "היהודי הקדוש". בן האדמו"ר רבי יהושע אשר רבינוביץ מפוריסוב, וחתן-אחיו רבי יעקב צבי מפוריסוב. תלמיד רבי יצחק מנשכיז ורבי יחזקאל שרגא משיניווא. כיהן כרב בפוריסוב, גראוולין וקאלושין. משנת תרמ"ט כיהן גם כאדמו"ר ואלפי חסידים נסעו אליו. נתפרסם בעיקר במופתים ובראיית נסתרות ב"רוח הקודש" (הוא עצמו היה מספר על גילויים נפלאים שנתגלו לו עוד בימי בחרותו). מחבר "נהר שלום" על התורה. תולדותיו והנהגותיו נדפסו בספר "דרך צדיקים" (פיעטרקוב, תרע"ב).

בדף [1] של לוח התיקון "כפי מה שהגהתי מכ"י הנמצא ביד כ"ק הרב הגאון הצדיק המפורסם... אב"ד בעלז שליט"א".

[4], קמט, [5] דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. קרע חסר בדף השער, עם מילוי בהדבקת נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.

בדף האחרון (דף [5]) דברי סיום מהמדפיס רבי אורי זאב וואלף [סאלאט] מרבני לבוב, הכותב על הדפסת הספר בשלשה בתי הדפוס. י"ג הגליונות הראשונים של הספר נדפסו בבראדי; דף השער נדפס אצל יעקב ערנפרייז בלבוב "יען כי דימה בנפשו כי יתנוהו להדפיס על ידו וחרת את שמו על השער, אמנם ד' לא כן ציוה"; ושאר הספר נערך ונדפס ע"י ר' אורי סאלאט מלבוב, "...ואתה קורא נעים אם תשים מעינך בספר הקדוש הזה, תברך גם את נפש מדפיסו אשר עמל ויגע הרבה להגיהו מכתב ספרדי...".

ספר שלחן הטהור, תיקוני השולחן וקדושת האכילה, מאמר אמונה ופרנסה, ועניינים נוספים; עם סדר הקידוש, כוונות וזמירות לשלחן שבת, וברכת המזון, מאת האדמו"ר רבי אהרן (ר' אהר'לע) ראטה בעל "שומר אמונים". סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרצ"ג 1933]. מהדורה ראשונה.

בפתח הספר הסכמות רבות מרבני ואדמו"רי הונגריה וארץ ישראל, בהן הסכמות מהאדמו"ר מספינקא בעל ה"חקל יצחק", והאדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים (בתקופת כהונתו כאב"ד קראלי).

בתחתית דף השער חותמת: "מחירו הקצוב, מאה ועשרים ל'[יי]". בדף המגן ובשער חתימות וחותמות שונות, והקדשה עצמית משנת תרצ"ד. בגליונות הספר הגהות קצרות רבות בכתב-יד (בדיו ובעיפרון).

מצדו השני של דף-השער, חותמת האדמו"ר המחבר: "אהרן ראטה מפה ק"ק סאקמאר יע"א" (חותמת נוספת של האדמו"ר באותיות לועזיות).

המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אהרן (ר' אהר'לע) ראטה – בעל "שומר אמונים" (תרנ"ה-תש"ז), למד בבחרותו בישיבת רבי ישעיה זילברשטיין בווייטצן, והתקרב לחסידות אצל רבותיו האדמו"ר רבי צבי אלימלך מבלוז'וב והאדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלז. עובד ה' מנעוריו במסירות נפש. לאחר נישואיו התיישב בעיירה סאטמר, וקיבץ סביבו חבורת אברכים ובחורים צעירים – חבורת "יראי ה'", והנחה אותם בעבודת הבורא בדרכי החסידות, במסירות נפש. בהמשך עבר לעיר בודפשט, ואף שם ייסד חבורת עובדי השם. בשנת תרפ"ה עלה לירושלים והקים גם בה חבורת חסידים ותלמידים לעבודת ה' באמונה ויראה. בשנת תרפ"ט חזר אל חבורת חסידיו בסאטמר, ובשנת תרצ"ו עבר לבערגסאס, שם ייסד את חבורתו מחדש, וקרא שמה "שומר אמונים". בכל אותה התקופה המשיך לעמוד בקשר מכתבים עם עדת חסידיו מארץ הקודש, לחזקם ולהדריכם בענייני בטחון והשגחה פרטית. בשנת תרצ"ט עלה בשנית לירושלים, הקים בה את בית מדרשו "שומרי אמונים" והמשיך להנהיג את עדת חסידיו.

חבורתו הקדושה "שומר אמונים" ממשיכה את דרכו כיום בחצרות החסידיות "תולדות אהרן", "שומרי אמונים", "תולדות אברהם יצחק", "מבקשי אמונה", ועוד. עד היום מכונים בני חסידויות אלו בכינוי "ר' אהר'לך", על שם רבם הראשון "ר' אהר'לע", שמכוחו הגדול עדיין בוערת בהם אש החסידות והיראה. ספריו הרבים יצאו במהדורות רבות, והם מספרי היסוד של ההולכים בדרכי החסידות והיראה: "טהרת הקודש", "שולחן הטהור", "שומר אמונים", "מבקש אמונה", "נועם הלבבות" ועוד.

[9], ב-י, [2], טו-לג, מב-קפ, לד-מא, קפט-רעא, יא-יד, רעו-ש דף. 20 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.

בראש הספר בין ההסכמות להקדמה, נוסף דף נדיר של לוח טעויות, ובתחילתו נדפס: "אבקש מכל אחד אשר יגיע ספרי לידו שימחול לתקן אלו התיקונים בתוך ספרו על מקומו...". בדף לג2, מודבק דף מודפס, עם השמטה.